נהג כבוד בזולת
”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו” (רומים י״ב:10).
1, 2. (א) מה עלינו לעשות כביטוי לנמיכות רוח? (ב) על מה מצביעה פעמים רבות המילה ”כבוד” במקרא, ומי אינם מתקשים לגלות כבוד?
במאמר הקודם הודגשה העצה שבדבר־אלוהים: ”חיגרו כולכם נמיכות רוח איש כלפי רעהו, כי אלוהים ללצים הוא־יליץ ולענווים יתן־חן” (פטרוס א׳. ה׳:5). אחת הדרכים לחגור נמיכות רוח היא לנהוג כבוד בזולת.
2 המילה ”כבוד” מצביעה במקרא פעמים רבות על הערכה, הוקרה והתחשבות כלפי אחרים. אדם שמכבד את רעהו ינהג עימו בטוב לב, יקשיב לדעותיו ויהיה מוכן למלא אחר בקשות סבירות מצדו. נמוכי הרוח אינם מתקשים על־פי־רוב לעשות כן. אך הגאוותנים מתקשים לכבד אחרים, ובמקום זאת מנסים לעתים להשיג טובות הנאה בדברי חנופה.
יהוה מכבד בני אנוש
3, 4. כיצד כיבד יהוה את אברהם, ומדוע?
3 יהוה עצמו משמש דוגמה עילאית בגילוי כבוד. הוא חנן את האדם בבחירה חופשית ואינו מתייחס אליו כאל רובוט (פטרוס א׳. ב׳:16). למשל, אחרי שהודיע לאברהם כי סדום תושמד בשל חטאיה החמורים, שאל אברהם: ”האף תִספֶּה צדיק עם רשע? אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר. האף תִסְפֶּה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה?” יהוה השיב כי יחוס על העיר בעבור 50 צדיקים. בתגובה המשיך אברהם להתחנן בענווה. ואם יהיו 45? 40? 30? 20? 10? יהוה הבטיח לאברהם שלא ישמיד את סדום אפילו אם יימצאו בה עשרה צדיקים בלבד (בראשית י״ח:20–33).
4 יהוה ידע שאין עשרה צדיקים בסדום, ובכל זאת נהג כבוד באברהם והקשיב לו. מדוע? מפני שאברהם ”האמין ביהוה, ויחשבֶה לו צדקה”. אברהם כונה ”אוהב אלוהים” (בראשית ט״ו:6; יעקב ב׳:23). יתרה מזו, יהוה ראה שאברהם מכבד אחרים. כשנוצר סכסוך טריטוריאלי בין רועי מקנהו לבין רועי מקנה אחיינו לוט, כיבד אברהם את לוט ונתן לו לבחור בשטח האדמה שימצא חן בעיניו. לוט בחר באיזור שנראה לו מובחר ביותר, ואברהם עבר למקום אחר (בראשית י״ג:5–11).
5. כיצד כיבד יהוה את לוט?
5 גם את לוט הצדיק כיבד יהוה. לפני השמדת סדום, אמר ללוט להימלט להרים. בתגובה אמר לוט שאין הוא רוצה ללכת לשם; הוא העדיף להימלט לצוער, עיר קרובה יותר ששכנה באיזור שנועד להשמדה. ויאמר יהוה ללוט: ”הנה נשאתי פניך [התחשבתי בך] גם לדבר הזה, לבלתי הופכי את העיר אשר דיברת”. יהוה נענה לבקשתו של לוט ובזאת הראה לו כבוד (בראשית י״ט:15–22; פטרוס ב׳. ב׳:6–9).
6. כיצד כיבד יהוה את משה?
6 כאשר הורה יהוה למשה לשוב מצריימה כדי לבקש מפרעה לשלח את בני ישראל וכדי להוציאם מעבדות לחירות, אמר משה: ”בי אדנָי, לא איש דברים אנוכי”. יהוה הרגיע את משה: ”אנוכי אהיה עם פיך והורֵיתיך אשר תדבר”. למרות זאת, משה עדיין היסס. בתגובה להססנותו חיזק יהוה את ידיו ודאג לשלוח לו את אחיו אהרון כדוברו (שמות ד׳:10–16).
7. מדוע גילה יהוה נכונות לכבד אחרים?
7 בכל המקרים האלו גילה יהוה נכונות לכבד אחרים, ובייחוד את משרתיו. גם אם מה שביקשו היה שונה מכוונתו המקורית, התחשב יהוה בבקשותיהם ובא לקראתם כל עוד לא התנגש הדבר עם מטרתו.
ישוע נהג כבוד בזולת
8. כיצד נהג ישוע כבוד באשה שהיתה חולה מאוד?
8 ישוע חיקה את יהוה ונהג כבוד בזולת. פעם אחת, בהיותו מוקף המון רב, נדחקה אליו אשה שהיתה זבת דם במשך שתים־עשרה שנה. מאמצי הרופאים לרפאה עלו בתוהו. תחת תורת משה, נחשבה האשה לטמאה, ואסור היה לה להימצא בתוך ההמון. היא באה מאחורי ישוע, נגעה בבגדו ונרפאה. ישוע לא הקפיד על קוצו של יוד בחוקי התורה ולא גער בה. הוא התחשב בנסיבותיה ובכבודה ואמר לה: ”בתי, אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום והירפאי ממחלתך” (מרקוס ה׳:25–34; ויקרא ט״ו:25–27).
9. כיצד כיבד ישוע אשה נוכרייה?
9 במקרה אחר פנתה אשה פיניקית אל ישוע וביקשה: ”רחם עלי, אדוני, בן־דוד. בתי מעונה מאוד על־ידי שד”. בידיעה שנשלח אל העם היהודי ולא אל הגויים, השיב ישוע: ”לא נאה לקחת את הלחם של הבנים [בני ישראל] ולזרוק אותו לכלבים [”לכלבלבים”, ע״ח]”, כלומר לגויים. אמרה האשה: ”אבל אפילו הכלבים אוכלים מן הפירורים הנופלים משולחן אדוניהם”. אמר לה ישוע: ”אשה, גדולה אמונתך. יהי לך כרצונך”, ובתה נרפאה. ישוע כיבד את הנוכרייה בשל אמונתה. באומרו ”כלבלבים” ולא ”כלבים” ריכך את דבריו ונתן ביטוי לחמלתו (מתי ט״ו:21–28).
10. איזה לקח בלתי נשכח לימד ישוע את תלמידיו, ומדוע?
10 ישוע הורה לתלמידיו שוב ושוב להיות ענווים ולכבד את הזולת, מפני שעדיין קיננה בהם הגישה האומרת ’קודם אני’. פעם אחת, אחרי שהתווכחו ביניהם, שאל ישוע: ”על מה התווכחתם?” הם שתקו, שכן ”התווכחו בדרך זה עם זה — מי הגדול שבהם” (מרקוס ט׳:33, 34). נמסר כי אפילו בערב שלפני מותו, ”מריבה היתה ביניהם בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר” (לוקס כ״ב:24). לכן, בסעודת הפסח, ”יצק [ישוע] מים בקערה והחל לרחוץ את רגלי התלמידים”. איזה לקח רב־רושם! ישוע היה בן אלוהים, המשנה ליהוה ביקום כולו. והנה הוא רוחץ את רגלי תלמידיו ומלמד אותם איך לרחוש כבוד זה לזה. הוא אמר: ”מופת נתתי לכם כדי שתעשו גם אתם כמו שעשיתי לכם” (יוחנן י״ג:5–15).
פאולוס גילה כבוד
11, 12. מה למד פאולוס אחרי שנעשה למשיחי, וכיצד יישם את הלקח במגעיו עם פילימון?
11 השליח פאולוס הלך בעקבות המשיח ונהג כבוד בזולת (קורינתים א׳. י״א:1). הוא אמר: ”לא ביקשנו לנו כבוד מבני אדם... אבל נהגנו בעדינות כשהיינו איתכם, כאשה המטפלת בילדיה” (תסלוניקים א׳. ב׳:6, 7). אֵם דואגת לילדיה ומטפלת בהם. אחרי שנעשה משיחי, למד פאולוס להיות נמוך רוח ונהג בעדינות באחיו לאמונה כביטוי לכבוד שרחש להם. בהתנהגותו זו כיבד גם את רצונם החופשי, עובדה שבאה לידי ביטוי באירוע שהתרחש כשהיה אסיר ברומא.
12 עבד נמלט, אוניסימוס שמו, למד לרגלי פאולוס. הוא נעשה למשיחי ולידידו של פאולוס. בעליו של העבד, פילימון, היה משיחי שחי באסיה הקטנה. באיגרתו אל פילימון כתב פאולוס עד כמה מועיל לו אוניסימוס ואמר: ”חפצתי להחזיקו אצלי”. אך הוא החזיר אותו לפילימון בנימוק: ”לא רציתי לעשות דבר בלא הסכמתך, וזאת כדי שלא יהיה פועל טובך מתוך הכרח כי אם מרצון”. פאולוס לא ניצל את העובדה שהוא שליח, אלא רחש כבוד לפילימון ולא ביקש ממנו להשאיר את אוניסימוס ברומא. יתרה מזו, הוא האיץ בפילימון לכבד את אוניסימוס ולנהוג בו ”למעלה מעבד, כאח אהוב” (פילימון 13–16).
גילוי כבוד בימינו
13. מה מורה לנו הכתוב ברומים י״ב:10?
13 דבר־אלוהים מייעץ: ”הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו” (רומים י״ב:10). פירוש הדבר שלא נחכה שאחרים יכבדו אותנו, אלא ניטול את היוזמה ונכבד אותם. ”איש אל יבקש את טובת עצמו אלא את טובת זולתו” (קורינתים א׳. י׳:24; פטרוס א׳. ג׳:8, 9). משרתי יהוה מחפשים הזדמנויות לנהוג כבוד בבני משפחתם, באחיהם לאמונה וגם בלא־מאמינים.
14. כיצד על הבעל והאשה לכבד זה את זה?
14 במקרא כתוב: ”ראש כל איש הוא המשיח, וראש האשה הוא האיש” (קורינתים א׳. י״א:3). יהוה דורש מן האיש לנהוג באשתו כפי שהמשיח נהג בקהילה. בפטרוס א׳. ג׳:7 מצוּוה הבעל ’לתת כבוד לאשה בידיעה שהיא כלי חלש יותר’. הכבוד מצדו יתבטא בנכונות אמיתית להקשיב לה ולהתחשב בהצעותיה (בראשית כ״א:12). הוא עשוי לתת לה להחליט בעניינים שאינם כבדי משקל. עליו לעזור לה ולנהוג בה בעדינות. מאידך, האשה נדרשת ’לרחוש כבוד רב לבעלה’ (אפסים ה׳:33, ע״ח). היא תקשיב לו ולא תנסה לכפות תמיד את רצונה. היא גם לא תזלזל בו ולא תנדנד לו. נמיכות רוח מצדה תתבטא בזה שלא תנסה לשלוט בבעלה, גם אם היא מוכשרת ממנו בתחומים מסוימים.
15. לאיזה יחס ראויים הקשישים, וכיצד עליהם להגיב?
15 יש בקהילה המשיחית אחים ואחיות הראויים למשנה כבוד כמו הקשישים. ”מפני שֵיבה תקום והדרתָ פני זקן [או זקנה]” (ויקרא י״ט:32). זה נכון במיוחד לגבי אלה המשרתים את יהוה בנאמנות שנים רבות, שנאמר ”עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תימצא” (משלי ט״ז:31). המשגיחים צריכים לשמש דוגמה ומופת ולהעניק לאחיהם המבוגרים מהם את הכבוד הראוי להם. כמובן, הקשישים צריכים גם הם לכבד את הצעירים מהם, ובייחוד את רועי העדר (פטרוס א׳. ה׳:2, 3).
16. כיצד על ההורים והילדים לכבד אלה את אלה?
16 ילדים צריכים לכבד את הוריהם: ”הבנים, שימעו בקול הוריכם על־פי האדון, כי כך ראוי. ’כבד את־אביך ואת־אמך’, היא המצווה הראשונה אשר הבטחה בצדה: ’למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה’”. ההורים נדרשים לכבד את ילדיהם ו’לא להכעיסם, אלא לגדל אותם במוסר יהוה ובתוכחתו’ (אפסים ו׳:1–4; שמות כ׳:12).
17. מי ראויים ל”משנה כבוד”?
17 יש לנהוג כבוד גם באחים העמלים בשירות הקהילה: ”הזקנים המיטיבים לנהל ראויים למשנה כבוד, בעיקר העמלים בהטפת הדבר ובהוראה” (טימותיאוס א׳. ה׳:17). דרך אחת לעשות כן היא למלא אחר הכתוב בעברים י״ג:17: ”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם”.
18. כיצד עלינו לנהוג בלא־מאמינים?
18 האם יש לנהוג כבוד גם במי שאינם שייכים לקהילה? כן. דבר־אלוהים מורה: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון” (רומים י״ג:1). הרשויות הן הממשלות שיהוה מרשה להן להפעיל את סמכותן עד שמלכותו תיטול מידיהן את רסן השלטון (דניאל ב׳:44). לכן, אנו ’נותנים לכל אדם מה שמגיע לו: מס למי שעל המס; מכס למי שעל המכס; יראה למי שראוי לירוא ממנו; כבוד למי שמגיע לו כבוד’ (רומים י״ג:7). עלינו ’לנהוג כבוד בכל אדם [ובכל אשה]’ (פטרוס א׳. ב׳:17).
19. כיצד נוכל ’לגמול טוב’ לאחרים ולכבדם?
19 לצד העובדה שעלינו לכבד גם את הלא־מאמינים, שים לב מה מדגיש דבר־אלוהים: ”בעוד יש לנו הזדמנות, נגמול טוב לכל אדם, ובייחוד לבני אמונתנו” (גלטים ו׳:10). כמובן, הדרך הטובה ביותר ’לגמול טוב’ לאחרים היא לטפח ולספק את צורכיהם הרוחניים (מתי ה׳:3). לשם כך, צריך ליישם את עצת פאולוס: ”הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא יֵבוש, המחלק נכונה את דבר האמת”. אם אנו מנצלים בטקט כל הזדמנות לתת עדות ’ולמלא את שירותנו’, הרינו גומלים טוב לכל אדם ונוהגים בו כבוד (טימותיאוס ב׳. ב׳:15; ד׳:5).
כבד את יהוה
20. מה עלה בגורלם של פרעה וחילו, ומדוע?
20 יהוה מכבד את ברואיו. מן הראוי אפוא לכבד אותו (משלי ג׳:9; ההתגלות ד׳:11). בדבר יהוה נאמר: ”מכבדיי אכבד, ובוזיי יֵקָלוּ” (שמואל א׳. ב׳:30). כשהתבקש פרעה לשלח את עם אלוהים, השיב מלך מצרים ביהירות: ”מי יהוה אשר אשמע בקולו”? (שמות ה׳:2) כששלח פרעה את צבאו להנחית מהלומה ניצחת על בני ישראל, קרע יהוה את ים סוף ואיפשר לבני ישראל לעבור דרכו. כשהגיעו המצרים השיב יהוה את המים. ”מרכבות פרעה וחילו ירה [יהוה] בים” (שמות י״ד:26–28; ט״ו:4). סירובו של פרעה הגאה לכבד את יהוה הוביל למותו (תהלים קל״ו:15).
21. מדוע פנה יהוה נגד בלשאצר, ומה היתה התוצאה?
21 בלשאצר מלך בבל לא כיבד את יהוה. במשתה שערך שתה יין מכלי הזהב והכסף הקדושים שנלקחו מבית המקדש שבירושלים ובזאת בז ליהוה. כמו כן, נתן שבח לאליליו. אמר לו דניאל עבד יהוה: ”לא השפלת לבבך... ותתרומם על אדון השמים”. באותו לילה נהרג בלשאצר ומלכותו נלקחה ממנו (דניאל ה׳:22 עד ו׳:1).
22. (א) מדוע כעס יהוה על מנהיגי ישראל ועל עמו? (ב) עם מי עשה יהוה חסד, ומה היתה התוצאה?
22 במאה הראשונה לספירה נשא המלך הורדוס נאום, וקהל מאזיניו הריע: ”זה קול אלוהים ולא קול של אדם!” דבריהם שיעשעו את אוזניו של המלך היהיר ורודף התהילה. ”מייד היכהו מלאך יהוה משום שלא נתן את הכבוד לאלוהים” (מעשי השליחים י״ב:21–23). הורדוס כיבד את עצמו, ולא את יהוה, ושילם בחייו. מנהיגי הדת בתקופה ההיא בזו לאלוהים ולראיה קשרו קשר לחסל את בנו ישוע. היו מביניהם שידעו כי ישוע לימד את האמת, אבל לא הלכו בעקבותיו, ”שכן אהבו כבוד בני אדם יותר מכבוד אלוהים” (יוחנן י״א:47–53; י״ב:42, 43). האומה בכללותה לא כיבדה את ישוע, הנציג ששלח יהוה. כתוצאה מכך, חדל יהוה לכבד אותם. הוא נטש אותם ואת מקדשם לאבדון, ואילו את מכבדיו ואת מכבדי בנו הציל (מתי כ״ג:38; לוקס כ״א:20–22).
23. מה עלינו לעשות כדי לחיות בעולמו החדש של אלוהים? (תהלים ל״ז:9–11; מתי ה׳:5)
23 כל החפצים לחיות בעולמו החדש של אלוהים אחרי שיושמד עולם זה חייבים לכבד את אלוהים ואת בנו, ישוע המשיח, ולשמוע בקולם (יוחנן ה׳:22, 23; פיליפים ב׳:9–11). מי שאינם נוהגים בהם כבוד, ”מארץ ייכרתו”, אך התמימים המכבדים את אלוהים והמשיח ועושים את רצונם המה ”ישכנו ארץ” (משלי ב׳:21, 22).
שאלות חזרה
◻ מה פירושו של דבר לנהוג כבוד בזולת, וכיצד עשה כן יהוה?
◻ כיצד כיבדו ישוע ופאולוס את הזולת?
◻ מי ראויים כיום לכבוד?
◻ מדוע עלינו לכבד את יהוה ואת ישוע?
[תמונה בעמוד 17]
יהוה כיבד את אברהם והתחשב בתחנוניו
[תמונה בעמוד 18]
בנישואין מוצלחים הבעל והאשה מכבדים זה את זה