המשפחה המשיחית דואגת לקשישים

‏”‏אל תשליכני לעת זקנה,‏ ככלות כֹּחִי אל תעזבני”‏.‏ — תהלים ע״א:‏9‏.‏

1.‏ כיצד נוהגים בקשישים בתרבויות רבות?‏

מחקרים מגלים,‏ כי ששה מתוך כל שבעה (‏86 אחוז)‏ קשישים הנופלים קרבן להתעללות,‏ סובלים מיחס זה מצד בני־משפחותיהם”‏,‏ ציין העיתון וול־סטריט ז׳ורנל‏.‏ כתב־העת Modern Maturity (‏בגרות בת־זמננו)‏ הצהיר:‏ ”‏התעללות בקשישים הינה אך סוג נוסף של אלימות בחוג־המשפחה היוצאת לאחרונה מתוך חדרי־החדרים והנחשפת מעל דפי העיתונים בארה״ב”‏.‏ אכן,‏ בתרבויות רבות,‏ הקשישים הם קורבן להתעללות מחפירה ולהזנחה פושעת.‏ אמת,‏ בעת בה אנו חיים,‏ רבים הם ”‏אוהבי עצמם,‏ .‏.‏.‏ כפויי־טובה,‏ חסרי קדושה,‏ קשוחי־לב”‏.‏ — טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–3‏.‏

2.‏ לאור התנ״ך,‏ מה היתה השקפת יהוה בנוגע לקשישים?‏

² אולם,‏ לא זו היתה הדרך בה נדרש עם־ישראל הקדום להתייחס לקשישים.‏ התורה הורתה:‏ ”‏מפני שיבה תקום והדרת פני זקן,‏ וְיָרֵאתָ מאלהיך.‏ אני יהוה”‏.‏ משל שנכתב בהשראת אלהים,‏ מייעץ לנו:‏ ”‏שמע לאביך זה יְלָדֶךָ,‏ ואל תבוז כי זָקְנָה אמך”‏.‏ הוא מצווה:‏ ”‏שמע בני מוסר אביך ואל תִּטֹּשׁ תורת אמך”‏.‏ תורת משה לימדה לגלות כבוד ודאגה כלפי קשישים משני המינים.‏ ברור,‏ אם כן,‏ כי יהוה חפץ שהקשישים יזכו לכבוד.‏ — ויקרא י״ט:‏32;‏ משלי א׳:‏8;‏ כ״ג:‏22‏.‏

דאגה לקשישים בתקופת המקרא

3.‏ כיצד גילה יוסף חמלה כלפי אביו הבא־בימים?‏

³ על הכבוד לישיש היה לבוא לידי ביטוי לא רק במילים אלא גם במעשים מלאי התחשבות.‏ יוסף גילה חמלה רבה כלפי אביו הבא־בימים.‏ הוא חפץ שאביו יעשה את המסע מכנען למצרים,‏ מרחק של למעלה מ־300 קילומטר.‏ לכן,‏ שלח יוסף ליעקב ”‏עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו בדרך”‏.‏ בהגיע יעקב לגושן,‏ ניגש אליו יוסף ”‏ויפול על צואריו וַיֵּבְךְ על צואריו עוד”‏.‏ יוסף הרעיף על אביו אהבה עמוקה.‏ איזו דוגמה מעודדת ביותר לדאגה לקשישים!‏ — בראשית מ״ה:‏23;‏ מ״ו:‏5,‏ 29‏.‏

4.‏ מדוע דוגמתה של רות ראויה לחיקוי?‏

⁴ דוגמה שובת־לב נוספת,‏ הראויה לחיקוי בגילוי טוב־לב לקשישים,‏ היא רות.‏ על־אף היותה נוכריה,‏ דבקה רות בחותנתה,‏ האלמנה היהודיה,‏ נעמי.‏ היא נטשה את עמה שלה ונטלה על עצמה את הסיכון שלא תינשא שנית.‏ כאשר הפצירה בה נעמי לשוב לעמה,‏ השיבה לה רות בכמה מן המילים היפות ביותר המופיעות במקרא:‏ ”‏אל תפגעי בי לעזבך,‏ לשוב מאחריך;‏ כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין,‏ עמך עמי ואלהיך אלהי.‏ באשר תמותי אמות ושם אֶקָּבֵר.‏ כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף כי הַמָּוֶת יפריד ביני ובינך”‏.‏ (‏רות א׳:‏16,‏ 17‏)‏ רות גילתה תכונות נפלאות גם בהסכימה להינשא לבועז,‏ המבוגר ממנה,‏ תחת הסידור של נישואי־היבמה.‏ — רות פרקים ב׳ עד ד׳‏‏.‏

5.‏ אילו תכונות גילה ישוע ביחסו לאנשים?‏

⁵ ישוע הציב דוגמה דומה ביחסו לאנשים.‏ הוא היה סבלני,‏ רחמן,‏ טוב־לב ומרגיע.‏ הוא גילה עניין אישי באדם מסכן,‏ אשר היה פיסח במשך כ־38 שנה,‏ וריפא אותו.‏ הוא גילה התחשבות באלמנות.‏ (‏לוקס ז׳:‏11–15;‏ יוחנן ה׳:‏1–9‏)‏ אפילו תוך כדי יסוריו על עמוד־ההוקעה,‏ דאג שיהיה מי שיטפל באימו,‏ שככל הנראה,‏ היתה בראשית שנות ה־50 לחייה.‏ מלבד אויביו הצבועים,‏ הכל מצאו מרגוע בחברתו של ישוע.‏ לפיכך,‏ יכול היה לומר:‏ ”‏בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה.‏ קחו עליכם את עולי ולמדו ממני,‏ כי עניו אני ונמוך־רוח;‏ תמצאו מרגוע לנפשותיכם”‏.‏ — מתי ט׳:‏36;‏ י״א:‏28,‏ 29;‏ יוחנן י״ט:‏25–27‏.‏

מי ראוי להתחשבות?‏

6.‏ (‏א)‏ מי ראויים במיוחד לדאגה?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות מן הראוי שנשאל את עצמנו?‏

⁶ מאחר שיהוה אלהים ובנו,‏ ישוע המשיח,‏ הציבו עבורנו מופתים כה נפלאים בנוגע לדאגה,‏ יהא זה הולם מצד משיחיים מוקדשים לחקותם.‏ יש בקרבנו כאלה אשר במשך שנים רבות עמלו קשות בנושאם על שכמם נטל כבד — אחים ואחיות קשישים אשר הגיעו לערוב ימיהם.‏ יתכן שנמנים עימם הורינו או סבינו.‏ האם אנו מתייחסים אליהם כאל מובן מאליו?‏ שמא אנו מגלים כלפיהם יחס של התנשאות?‏ או האם אנו מעריכים באמת ובתמים את נסיונם העשיר ואת חוכמת־החיים העניפה שלהם?‏ אמת,‏ חלקם מעמידים את סבלנותנו במבחן ברגישותם המיוחדת ובחולשותיהם,‏ השכיחות למדי אצל קשישים.‏ אך,‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם,‏ הייתי נוהג,‏ בנסיבות הללו,‏ באופן שונה?‏’‏

7.‏ מה מדגים את הצורך לגלות רגש־הזדהות עם הקשישים?‏

⁷ ישנו סיפור נוגע־ללב מן המזרח־התיכון על החמלה שגילתה נערה צעירה לקשישים.‏ כאשר הסבתא סייעה בעבודות המטבח,‏ נשמטה מידיה בטעות אחת מצלחות החרסינה ונשברה.‏ היא כעסה על עצמה ועל הגמלוניות שגילתה;‏ אך,‏ בתה זעמה אף יותר.‏ הבת,‏ קראה לבתה הקטנה ושלחה אותה לחנות קרובה כדי לקנות לסבתא צלחת בלתי־שבירה עשויה מעץ.‏ הילדה שבה כשבידה שתי צלחות־עץ.‏ אימה דרשה לדעת:‏ ”‏מדוע קנית שתי צלחות?‏”‏ הנכדה השיבה בהיסוס:‏ ”‏אחת לסבתא ואחת לך,‏ לכשתזדקני”‏.‏ אכן כן,‏ בעולם זה הזיקנה אורבת לכל אחד מאיתנו.‏ האם לא היינו רוצים שינהגו בנו בסבלנות ובטוב־לב?‏ — תהלים ע״א:‏9‏.‏

8,‏ 9.‏ (‏א)‏ כיצד עלינו לנהוג בקשישים שבקרבנו?‏ (‏ב)‏ לְמַה על אלה שהצטרפו זה לא מכבר לקהילה לשית לבם?‏

⁸ לעולם אל תשכח,‏ שלרבים מאחינו ואחיותינו הקשישים,‏ היסטוריה ארוכה של פעילות משיחית נאמנה.‏ ללא ספק,‏ הם ראויים לכבוד,‏ להתחשבות,‏ לעזרה אדיבה ולעידוד מצידנו.‏ היטב תיאר זאת האיש החכם:‏ ”‏עטרת תפארת שיבה,‏ בדרך צדקה תִּמָּצֵא”‏.‏ ושיבתם זו,‏ הן של הקשיש והן של הקשישה,‏ ראויה לכבוד.‏ אחדים מקרב אחים ואחיות קשישים אלה עדיין משרתים כחלוצים נאמנים,‏ וגברים רבים ממשיכים לשרת בנאמנות כזקני־קהילה;‏ אחדים מבצעים עבודה ראויה־לציון כמשגיחים נודדים.‏ — משלי ט״ז:‏31‏.‏

⁹ פאולוס יעץ לטימותיאוס:‏ ”‏אל תגער בזקן,‏ כי אם הפצר בו כבן הפונה לאביו.‏ פנה אל הצעירים כאל אחים,‏ אל הזקנות כאל אימהות,‏ ואל הצעירות כאל אחיות — במלוא הטוהר”‏.‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏1,‏ 2‏)‏ על אלה אשר עזבו את העולם חסר־הכבוד והצטרפו זה לא מכבר לקהילה המשיחית,‏ לשית לבם באופן מיוחד לדברי פאולוס,‏ המבוססים על אהבה.‏ צעירים,‏ אל תחקו את הגישות השליליות שיתכן שהייתם עדים להן בבית־הספר.‏ אל תתרעמו בגין עצתם הטובה של העדים המבוגרים יותר.‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4–8;‏ עברים י״ב:‏5,‏ 6,‏ 11‏)‏ מכל מקום,‏ כאשר הקשישים,‏ עקב בריאות לקויה או בעיות כלכליות,‏ זקוקים לעזרה,‏ על מי מוטלת האחריות הראשונית לסייע להם?‏

תפקיד המשפחה בדאגה לקשישים

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ על־פי המקרא,‏ על מי מוטלת האחריות הראשונית של הדאגה לקשישים?‏ (‏ב)‏ מדוע אין זה תמיד קל לדאוג לקשישים?‏

¹⁰ בקהילה המשיחית הקדומה,‏ התעוררו בעיות בנוגע לדאגה לאלמנות.‏ לדברי השליח פאולוס,‏ ממי נדרש למלא צרכים אלה?‏ ”‏כבד את האלמנות אשר הן אכן אלמנות.‏ ואם לאלמנה יש בנים או בני בנים,‏ עליהם קודם כל ללמוד לעשות חסד עם ביתם הם ולהשיב גמול להוריהם,‏ כי כן רצוי לפני אלהים.‏ ומי שאינו דואג לקרוביו,‏ ביחוד לבני־ביתו,‏ כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין”‏.‏ — טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏3,‏ 4,‏ 8‏.‏

¹¹ בעתות מחסור,‏ על בני־משפחה קרובים להיות הראשונים לחוש לעזרת הקשישים.‏a בדרך זו,‏ ילדים בוגרים יכולים לגלות הערכה עבור כל אותן שנים של אהבה,‏ עמל ודאגה שהשקיעו בהם הוריהם.‏ יתכן שאין הדבר קל.‏ ככל שאנשים מתבגרים,‏ הופכים הם באופן טבעי איטיים יותר,‏ ויש אשר נעשים חסרי־אונים.‏ אחרים עלולים להיעשות מרוכזים בעצמם,‏ תובעניים,‏ יתכן שאף מבלי שיחושו בכך.‏ אך,‏ כאשר אנו היינו תינוקות,‏ האם לא היינו מרוכזים בעצמנו ותובעניים?‏ והאם הורינו לא חשו להגיש לנו עזרה?‏ כעת,‏ בזקנתם,‏ התהפכו היוצרות.‏ אם כן,‏ מה דרוש?‏ חמלה וסבלנות.‏ — השווה תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏7,‏ 8‏.‏

12.‏ אילו תכונות דרושות כדי לדאוג לקשישים — ולכל שאר האחים בקהילה המשיחית?‏

¹² השליח פאולוס השיא עצה מעשית בכותבו:‏ ”‏לכן אתם,‏ כבחירי אלהים קדושים ואהובים,‏ ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות־לב,‏ נמיכות־רוח וענווה וארך־אפיים.‏ נהגו בסבלנות איש עם רעהו,‏ וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו.‏ כשם שהאדון סלח לכם,‏ כן סילחו גם אתם.‏ מעל לכל אלה תשרור האהבה,‏ שהיא קשר השלמות”‏.‏ אם עלינו לגלות סוג זה של חמלה ואהבה בקהילה,‏ האם לא מוטל עלינו,‏ על אחת כמה וכמה,‏ לממשה בחוג־המשפחה?‏ — קולוסים ג׳:‏12–14‏.‏

13.‏ מי,‏ מלבד הורים וסבים קשישים,‏ עשויים להזדקק לעזרה?‏

¹³ לעתים,‏ סוג זה של עזרה נחוץ לא רק להורים או לסבים אלא גם לקרובי־משפחה קשישים אחרים.‏ ישנם קשישים עריריים,‏ אשר שירתו במשך שנים רבות כשליחים,‏ כמשגיחים נודדים ובתחומים אחרים של השירות המלא.‏ הם הציבו באמת את המלכות במקום הראשון בחייהם.‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏ האין זה הולם,‏ איפוא,‏ שנגלה כלפיהם רוח של דאגה?‏ ללא ספק,‏ הדרך בה דואגת חברת המצפה לחברי בית־אל הקשישים מהווה דוגמה נאותה.‏ בבית־אל המרכזי בברוקלין ובמספר מסניפי החברה,‏ זוכים מספר אחים ואחיות קשישים לטיפול יומיומי מחברי משפחת בית־אל אשר הוכשרו למלא תפקיד זה.‏ הם שמחים לדאוג לישישים אלה כאילו היו הוריהם או הורי־הוריהם.‏ בו בזמן,‏ לומדים הם רבות מנסיון־החיים של הקשישים.‏ — משלי כ״ב:‏17‏.‏

תפקיד הקהילה בדאגה לקשישים

14.‏ אילו סידורים ערכה הקהילה המשיחית הקדומה לשם דאגה לקשישים?‏

¹⁴ במדינות רבות כיום,‏ קיימות לשכות־סעד הממונות על מתן קיצבאות־זיקנה ועל הגשת טיפול רפואי לקשישים.‏ במקומות שבהם הם זכאים לכך,‏ יכולים המשיחיים למצות זכויות אלה עד תום.‏ אולם,‏ במאה הראשונה לספירה,‏ לא היו קיימים הסדרים מעין אלה.‏ לכן,‏ הקהילה המשיחית נקטה פעולה כדי לסייע לאלמנות חסרות־כל.‏ פאולוס הורה:‏ ”‏אלמנה לא תירשם אלא אם מלאו לה ששים שנה והיתה נשואה לאיש אחד,‏ ולזכותה עדות על מעשים טובים — שגידלה בנים,‏ הכניסה אורחים,‏ רחצה את רגלי הקדושים,‏ היתה לסעד לסובלים והתמסרה לכל מעשה טוב”‏.‏ לפיכך,‏ פאולוס הראה שגם לקהילה היה תפקיד בעזרה לקשישים.‏ נשים רוחניות אשר לא היו להן ילדים מאמינים,‏ היו זכאיות לעזרה מסוג זה.‏ — טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏9,‏ 10‏.‏

15.‏ מדוע יתכן שתהא נחוצה עזרה כדי להשיג סיוע ממשלתי?‏

¹⁵ במקומות בהם המדינה מקנה לקשישים זכאות לסעד,‏ במרבית המקרים,‏ קבלת זכויות אלה כרוכה בניירת רבה,‏ דבר העלול לרפות את ידיהם.‏ במקרים מעין אלה,‏ הולם יהיה שזקני־הקהילה ידאגו למישהו שיסייע בידם של הקשישים להגיש בקשה,‏ לממש את זכויות הסעד שלהם ואף להגדילן.‏ לעתים,‏ כאשר הנסיבות משתנות עשוי הדבר להוביל להגדלת הקיצבה.‏ אך,‏ ישנם דברים מעשיים רבים נוספים שהמשגיחים יכולים לארגן לשם דאגה לקשישים.‏ מה הם כמה מאותם דברים?‏

16,‏ 17.‏ באילו דרכים שונות נוכל לגלות הכנסת־אורחים כלפי הישישים שבקהילתנו?‏

¹⁶ גילוי הכנסת־אורחים הינו מנהג עתיק־יומין שמבואו עוד בתקופת המקרא.‏ עד עצם היום הזה,‏ במדינות מזרח־תיכוניות רבות,‏ האנשים מגלים הכנסת־אורחים כלפי זרים,‏ לפחות עד כדי הצעת כוס קפה או תה.‏ אין תימה בכך,‏ אם כן,‏ שפאולוס כתב:‏ ”‏תנו את חלקכם לצרכי הקדושים ושאפו להכניס אורחים”‏.‏ (‏רומים י״ב:‏13‏)‏ משמעותה המילולית של המילה היוונית ’‏הכנסת־אורחים’‏,‏ פִילוֹקְסֵנְיָה,‏ היא ”‏אהבה (‏חיבה או טוב־לב)‏ לזרים”‏.‏ אם על המשיחי לגלות הכנסת־אורחים כלפי זרים,‏ האין עליו להרבות בהכנסת־אורחים כלפי אחיו לאמונה?‏ הזמנת הקשיש לארוחה מהווה עבורו,‏ תדירות,‏ יציאה ברוכה מן השיגרה.‏ אם חפץ אתה שבאירועים החברתיים שאתה עורך יישמע קולם של החוכמה והניסיון,‏ הזמן גם את הישישים.‏ — השווה לוקס י״ד:‏12–14‏.‏

¹⁷ ישנן דרכים רבות שבהן ניתן לעודד את הקשישים.‏ אם אנו מארגנים הסעות במכונית לאולם־המלכות או לכינוס,‏ האם ישנם קשישים אחדים אשר יקבלו בברכה את ההזמנה להצטרף אלינו?‏ אל תמתין עד שהם יפנו אליך בבקשה.‏ הצע לקחת אותם.‏ עזרה מעשית אחרת היא לערוך עבורם את הקניות.‏ או במקרה שמסוגלים הם לכך,‏ מדוע שלא נזמינם להצטרף למסעי הקניות שלנו?‏ אולם,‏ עליך לוודא שיהיו באיזור מקומות שבהם יוכלו לנוח ולהתרענן במקרה הצורך.‏ ללא ספק,‏ יידרשו סבלנות וטוב־לב,‏ אך הכרת־תודתו הכנה של הקשיש עשויה להיות רבת־גמול.‏ — קורינתים ב׳.‏ א׳:‏11‏.‏

נכס רב־חן לקהילה

18.‏ מדוע מהווים הקשישים ברכה לקהילה?‏

¹⁸ איזו ברכה היא לראות בקהילה ראשים שזרקה בהם שיבה או שהקריחו עם הזמן מפאת גילם!‏ משמע הדבר,‏ שבינות לחיוניות הצעירים ולמרצם,‏ ברשותנו קומץ של חוכמה וניסיון — נכס אמיתי לכל קהילה.‏ הידע שלהם הוא כמים משיבי־נפש שיש לשאוב מתוך באר.‏ כשם שמשלי י״ח:‏4 אומר:‏ ”‏מים עֲמֻקִּים דברי פי איש,‏ נחל נֹבֵעַ מקור חכמה”‏.‏ מה מעודד עבור הקשישים לחוש כי הם רצויים וכי הם זוכים להערכה!‏ — השווה תהלים צ״ב:‏15‏.‏

19.‏ כיצד הקריבו אחדים למען הוריהם הקשישים?‏

¹⁹ אחדים בשירות מלא חשו כי עליהם לוותר על זכויותיהם כדי לשוב לביתם על־מנת לדאוג להוריהם החולים והקשישים.‏ הם הקריבו למען אלה שהקריבו בעבר למענם.‏ זוג שליחים לשעבר,‏ שעדיין נוטל חלק בשירות המלא,‏ שב לביתו כדי לטפל בהוריו הקשישים.‏ הוא עשה כן למעלה מ־20 שנה.‏ לפני ארבע שנים,‏ היה צורך להכניס את אימו של הבעל לבית־אבות.‏ הבעל,‏ בשנות הששים לחייו,‏ מבקר את אימו בת ה־93 מדי יום ביומו.‏ הוא מסביר:‏ ”‏כיצד אוכל לנטוש אותה?‏ היא אימי!‏”‏ במקרים אחרים,‏ התנדבו אחים וקהילות שלמות להשגיח על אחים קשישים,‏ כדי שילדיהם יוכלו להמשיך ולמלא את השליחות שהוטלה עליהם.‏ אהבה בלתי־אנוכית מעין זו,‏ ראויה אף היא לשבח רב.‏ יש לטפל בכל מקרה לגופו ברגישות,‏ שכן אין להזניח את הקשישים.‏ הוכח את אהבתך להוריך הקשישים.‏ — שמות כ׳:‏12;‏ אפסים ו׳:‏2,‏ 3‏.‏

20.‏ איזו דוגמה הציב לנו יהוה בדאגה לקשישים?‏

²⁰ אכן כן,‏ אחינו ואחיותינו הקשישים הם כעטרת תפארת למשפחה ולקהילה.‏ יהוה אמר:‏ ”‏ועד זִקְנָה,‏ אני הוא;‏ ועד שיבה,‏ אני אסבול.‏ אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט”‏.‏ הבה נגלה אותה הסבלנות ואותה הדאגה כלפי אחינו ואחיותינו הקשישים במשפחה המשיחית.‏ — ישעיהו מ״ו:‏4;‏ משלי ט״ז:‏31‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏9/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ אילו דוגמאות מספק לנו המקרא בנוגע לדאגה לקשישים?‏

◻ כיצד עלינו לנהוג בקשישים?‏

◻ כיצד יכולים חברי־המשפחה לדאוג ליקיריהם הקשישים?‏

◻ מה יכולה הקהילה לעשות כדי לסייע לקשישים?‏

◻ מדוע מהווים הקשישים ברכה לכולנו?‏

‏[‏תמונה בעמוד 18‏]‏

רות גילתה טוב־לב וכבוד לנעמי הקשישה

‏[‏תמונה בעמוד 19‏]‏

הקשישים הינם חברי־קהילה יקרי־ערך