התנהגו בחוכמה עם אלה שבעולם

‏”‏התנהגו בחוכמה עם אלה אשר בחוץ”‏.‏ — קולוסים ד׳:‏5‏.‏

1.‏ עם מה היה על המשיחיים הקדומים להתמודד,‏ ואיזו עצה יעץ פאולוס לקהילת קולוסה?‏

המשיחיים הקדומים,‏ אשר חיו בערי העולם הרומי,‏ התמודדו ללא הרף עם עבודת אלילים,‏ עם רדיפת תענוגות לא מוסריים ועם טקסים ומנהגים אליליים.‏ אלה שגרו בקולוסה,‏ עיר במערב־מרכז אסיה הקטנה,‏ התמודדו ללא ספק עם פולחן אלילת האם,‏ עם הספיריטיזם של הפריגיים המקומיים,‏ עם הפילוסופיות האליליות של המתיישבים היוונים ועם יהדותה של המושבה היהודית.‏ השליח פאולוס יעץ לקהילה המשיחית ’‏להתנהג בחוכמה’‏ עם ”‏אלה אשר בחוץ”‏.‏ — קולוסים ד׳:‏5‏.‏

2.‏ מדוע על עדי־יהוה כיום לנהוג בחוכמה עם אלה שבחוץ?‏

² כיום,‏ עדי־יהוה נתקלים,‏ אף בקנה מידה גדול יותר,‏ במנהגים מוטעים דומים.‏ לפיכך,‏ גם הם צריכים לנהוג בחוכמה ביחסיהם עם אלה שמחוץ לקהילה המשיחית האמיתית.‏ אנשים רבים במוסדות הדתיים והפוליטיים ואף באמצעי־התקשורת מתנגדים לעדי־יהוה.‏ חלק מהמתנגדים,‏ בין אם הם מתקיפים ישירות ובין אם,‏ לעתים קרובות יותר,‏ על־ידי רמיזה בלשון גנאי,‏ מנסים להכתים את שמם הטוב של עדי־יהוה ולעורר דעות קדומות נגדם.‏ בדיוק כשם שלא בצדק ראו במשיחיים הקדומים ”‏כת”‏ קנאית ואף מסוכנת,‏ עדי־יהוה כיום הופכים מטרה לדעות קדומות ולתפיסות מוטעות.‏ — מעשי־השליחים כ״ד:‏14;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏4‏.‏

התגברות על דעות קדומות

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ מדוע לעולם לא יזכו המשיחיים האמיתיים לאהבת העולם,‏ אך מה עלינו להשתדל לעשות?‏ (‏ב)‏ מה כתבה מחברת אחת אודות עדות־יהוה שהיו כלואות עימה במחנה־הריכוז הנאצי?‏

³ משיחיים אמיתיים אינם מצפים שהעולם יאהב אותם,‏ עולם אשר לדברי השליח יוחנן,‏ ”‏נתון ביד הָרָשָע”‏.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏19‏,‏ ע״ח‏)‏ אף־על־פי־כן,‏ המקרא מעודד את המשיחיים להתאמץ להפנות אנשים ליהוה ולעבודתו האמיתית.‏ אנו עושים כן באמצעות מתן עדות ישירה וכן באמצעות התנהגותנו הטובה.‏ השליח פטרוס כתב:‏ ”‏היטיבו את דרכיכם בגויים,‏ כדי שיתבוננו במעשיכם הטובים ויהללו את אלהים ביום פקודה על אותם הדברים שבגללם השמיצו אתכם כעושי רעה”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏12‏.‏

⁴ בספרה Forgive—But Do Not Forget (‏לסלוח — אך לא לשכוח)‏,‏ אמרה המחברת סילביה סלבסן על עדות־יהוה אשר היו אסירות עימה במחנה־ריכוז נאצי:‏ ”‏שתי נשים אלה,‏ קטי ומרגרט,‏ ועדים רבים אחרים,‏ סייעו לי רבות לא רק בעזרת אמונתם אלא גם באופן מעשי.‏ הם השיגו עבורנו את הסמרטוטים הנקיים הראשונים כדי לחבוש את פצעינו.‏.‏.‏ בקיצור,‏ מצאנו את עצמנו בין אנשים שרצו בטובתנו ואשר הוכיחו את רגשות הידידות שלהם במעשים”‏.‏ איזו עדות נפלאה מ”‏אלה אשר בחוץ”‏!‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ איזו פעילות משלים המשיח בעת זו,‏ ומה אל לנו לשכוח?‏ (‏ב)‏ מה צריכה להיות גישתנו כלפי אנשים מן העולם ומדוע?‏

⁵ אנו יכולים לעשות רבות כדי לנפץ דעות קדומות אם ננהג בתבונה עם אלה שבחוץ.‏ אמת,‏ אנו חיים בעת בה מלכנו המולך,‏ ישוע המשיח,‏ מפריד בין אנשי הגויים,‏ ”‏כרועה המפריד את הכבשים מן העיזים”‏.‏ (‏מתי כ״ה:‏32‏)‏ אך,‏ לעולם אין לשכוח שהמשיח הוא השופט;‏ הוא זה אשר מחליט מי הם ”‏הכבשים”‏ ומי הם ”‏העיזים”‏.‏ — יוחנן ה׳:‏22‏.‏

⁶ על הדבר להשפיע על גישתנו כלפי אלה שאינם חלק מאירגון יהוה.‏ אנו עשויים לראות בהם אנשים מן העולם,‏ אך הם חלק מעולם האנושות ש”‏כה אהב אלהים.‏.‏.‏ עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏.‏ (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏ מוטב לראות באנשים כבשים אפשריים,‏ מאשר להחליט בעזות־מצח שהם עיזים.‏ ישנם כאלה,‏ אשר בעבר התנגדו לאמת בחריפות,‏ שכיום הינם עדים מוקדשים.‏ כמו־כן,‏ הדבר הראשון שקנה את ליבם של רבים מהם היה מעשים של טוב־לב,‏ בטרם נענו בחיוב לעדות ישירה כלשהי.‏ ראה,‏ לדוגמה,‏ את התמונה בעמוד 16.‏

נלהבים,‏ אך לא תוקפניים

7.‏ איזו ביקורת מתח האפיפיור,‏ אך איזו שאלה ניתן לשאול?‏

⁷ האפיפיור פאולוס השני מתח בקורת על כתות ככלל,‏ ועל עדי־יהוה בפרט,‏ בהצהירו:‏ ”‏הקנאות הכמעט תוקפנית בה יש המחפשים אחר מאמינים חדשים,‏ בהליכה מבית לבית,‏ או בפנייה לעוברי־אורח בפינות הרחוב,‏ אינה אלא העתק כיתתי מזויף של הלהט בו פעלו השליחים והתלמידים”‏.‏ ניתן לשאול,‏ אם דרכנו היא ”‏זיוף של הלהט בו פעלו השליחים והתלמידים”‏,‏ היכן ניתן למצוא את ההתלהבות האמיתית שהיא נחלת המבשרים?‏ בודאי שלא בקרב הקתולים,‏ כל שכן בקרב הפרוטסטנטים,‏ או חברי הכנסיות האורתודוקסיות.‏

8.‏ כיצד עלינו לבצע את ההכרזה מבית לבית,‏ בתקוה לאיזו תוצאה?‏

⁸ יחד עם זאת,‏ כדי להזם כל האשמה בדבר תוקפנותנו במהלך שירותנו,‏ עלינו להיות תמיד אדיבים,‏ רוחשי־כבוד ומנומסים במגעינו עם הזולת.‏ התלמיד יעקב כתב:‏ ”‏מי בכם חכם ונבון?‏ יראה נא מתוך התנהגותו הטובה את מעשיו הנעשים בענווה וחוכמה”‏.‏ (‏יעקב ג׳:‏13‏)‏ השליח פאולוס מאיץ בנו ”‏לחדול ממריבות”‏.‏ (‏טיטוס ג׳:‏2‏)‏ לדוגמה,‏ במקום לגנות מיד את אמונתו של האדם לו אנו מבשרים,‏ מדוע שלא נגלה עניין כן בדעותיו?‏ אזי,‏ בשר לאדם את הבשורה הטובה על־פי המקרא.‏ בכך שנאמץ לעצמנו גישה חיובית ונרחש כבוד הולם לאנשים בעלי אמונות שונות,‏ נעזור להם להיות נכונים להאזין ויתכן שהם אף יבחינו בערכו של המסר המקראי.‏ התוצאה עשויה להיות שחלק מהם ”‏יהללו את אלהים”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏12‏.‏

9.‏ כיצד יכולים אנו ליישם את העצה שנתן פאולוס (‏א)‏ בקולוסים ד׳:‏5‏?‏ (‏ב)‏ בקולוסים ד׳:‏6‏?‏

⁹ השליח פאולוס יעץ:‏ ”‏התנהגו בחוכמה עם אלה אשר בחוץ,‏ ונצלו את ההזדמנות”‏.‏ (‏קולוסים ד׳:‏5‏)‏ בבחנו ביטוי אחרון זה,‏ כתב ג׳.‏ ב.‏ לייטפוט:‏ ”‏אל תחמיץ אף הזדמנות לומר ולעשות את מה שעשוי לקדם את מטרת אלהים”‏.‏ (‏ההדגשה שלנו‏.‏)‏ אכן,‏ שומה עלינו להיות מוכנים הן בדיבור והן במעשים להזדמנות הנאותה.‏ חוכמה מעין זו משמעה גם לבחור את השעה המתאימה לעריכת ביקורים.‏ אם דוחים את המסר שבפינו,‏ האם זה משום שאנשים אינם מעריכים אותו או שמא היה הביקור,‏ קרוב לוודאי,‏ שלא בעתו?‏ פאולוס אף הוסיף:‏ ”‏יהיו נא דבריכם מלווים תמיד בחן ומתובלים במלח,‏ באופן שתדעו איך להשיב לכל שואל”‏.‏ (‏קולוסים ד׳:‏6‏)‏ הדבר דורש מחשבה תחילה ואהבה אמיתית לריע.‏ הבה נציג תמיד את מסר המלכות בחן.‏

מלאי כבוד ו”‏נכונים לכל מעשה טוב”‏

10.‏ (‏א)‏ איזו עצה נתן השליח פאולוס למשיחיים שגרו בכרתים?‏ (‏ב)‏ באיזה מובן עדי־יהוה מהווים מופת ביישום עצת פאולוס?‏

¹⁰ איננו יכולים להתפשר על עקרונות מקראיים.‏ לעומת זאת,‏ אל לנו להתווכח ללא צורך על שאלות אשר אינן נוגעות לנאמנות משיחית.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏הזכר להם [‏למשיחיים שבכרתים]‏ להיכנע לשליטים ולבעלי סמכויות,‏ לציית,‏ להיות נכונים לכל מעשה טוב;‏ שלא לגדף איש,‏ לחדול ממריבות,‏ להיות נוחים לבריות ולהתנהג בענווה עם כל אדם”‏.‏ (‏טיטוס ג׳:‏1,‏ 2‏)‏ חוקר המקרא א.‏ פ.‏ סקוט כתב בהקשר לקטע זה:‏ ”‏לא זו בלבד שהיה על המשיחיים לציית לסמכויות,‏ אלא שהיה עליהם אף להיות נכונים לכל מעשה טוב‏.‏ משמע הדבר.‏.‏.‏ שבמקרים מסוימים היה על המשיחיים להיות מן הבולטים בגילוי אזרחות טובה.‏ תמיד יתכנו התפרצויות של שריפות,‏ מגיפות,‏ או אסונות רבים אחרים,‏ שבעת התרחשותם יחפצו כל האזרחים הטובים לסייע לשכניהם”‏.‏ בכל רחבי־העולם היו מקרים רבים של פגעי־טבע בהם היו עדי־יהוה הראשונים שהתגייסו למבצעי־סיוע באזורים מוכי־אסון.‏ הם סייעו לא רק לאחיהם אלא גם לזרים.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ כיצד על המשיחיים לנהוג כלפי השלטונות?‏ (‏ב)‏ מה טומנת בחובה הכניעה לרשויות כאשר מדובר בבניית אולמי־מלכות?‏

¹¹ אותו קטע מאגרתו של פאולוס אל טיטוס מבליט גם את החשיבות של אימוץ גישה מליאת־כבוד לשלטונות.‏ משיחיים צעירים,‏ אשר עקב עמדתם הניטרלית מופיעים בפני שופטים,‏ צריכים להקפיד באופן מיוחד להתנהג בחוכמה עם אלה שבחוץ.‏ יש לאל ידם להוסיף כבוד לשמו הטוב של עם־יהוה או להטיל בו דופי באמצעות הופעתם האישית,‏ התנהגותם ואופן דיבורם כלפי רשויות אלה.‏ עליהם לתת ”‏כבוד למי שמגיע לו כבוד”‏,‏ ולומר את דברי הגנתם תוך יראת כבוד.‏ — רומים י״ג:‏1–7;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏17;‏ ג׳:‏15‏.‏

¹² ”‏בעלי סמכויות”‏ כוללים גם פקידי ממשל מקומיים.‏ בעת זו,‏ בה נבנים יותר ויותר אולמי־מלכות,‏ המגעים עם הרשויות המקומיות הינם בלתי נמנעים.‏ לעתים,‏ זקני־הקהילה נתקלים בדעות קדומות.‏ אך,‏ הניסיון הוכיח שבמקרים בהם נציגי הקהילה בנו מערכת יחסים טובה עם הרשויות ושיתפו פעולה עם ועדת התכנון של העיריה,‏ ניתן היה לנפץ דעות קדומות אלה.‏ לעתים קרובות,‏ אנשים אשר ידעו מעט או שלא ידעו כלל אודות עדי־יהוה ואודות הבשורה שבפיהם,‏ זוכים לעדות הולמת.‏

‏”‏עד כמה שהדבר בידכם,‏ חיו בשלום עם כל אדם”‏

13,‏ 14.‏ איזו עצה נתן פאולוס למשיחיים ברומא וכיצד יכולים אנו ליישם זאת ביחסינו עם אלה שבחוץ?‏

¹³ פאולוס נתן את העצה הבאה למשיחיים החיים ברומא עובדת־האלילים:‏ ”‏אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה.‏ בקשו את הטוב בעיני כל בני־אדם.‏ עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם.‏ יקירי,‏ אל תתנקמו אלא הניחו לזעם,‏ כי כתוב ’‏לי נקם וְשִלֵּם אמר יהוה’‏.‏ אבל,‏ ’‏אם רעב שונאך האכילהו לחם,‏ ואם צמא השקהו מים;‏ כי גחלים אתה חותה על ראשו’‏.‏ אל תניח לרע להתגבר עליך,‏ אלא התגבר על הרע בטוב”‏.‏ — רומים י״ב:‏17–21‏.‏

¹⁴ ביחסינו עם אלה אשר בחוץ,‏ כמשיחיים אמיתיים,‏ איננו יכולים להימנע מלהיתקל במתנגדים.‏ בקטע שלעיל,‏ מראה פאולוס שלנהוג בחוכמה משמעו להשתדל להתגבר על ההתנגדות באמצעות מעשים טובים.‏ בדומה לגחלים לוהטות,‏ מעשים טובים אלה עשויים להמיס את העוינות ולהצליח לגרום למתנגד לגלות גישה חיובית יותר כלפי עמו של יהוה,‏ ואולי אף לעורר את התעניינותו בבשורה הטובה.‏ כאשר קורה הדבר,‏ הרי שהטוב מתגבר על הרע.‏

15.‏ מתי על המשיחיים לנקוט משנה זהירות ולהתנהג בחוכמה עם אלה שבחוץ?‏

¹⁵ חשוב ביותר להתנהג בחוכמה עם אלה שבחוץ במיוחד בבתים בהם אחד מבני־הזוג עדיין לא קיבל את האמת.‏ התוצאה שבשמירה על עקרונות המקרא הינה בעלים,‏ רעיות,‏ אבות,‏ ואמהות טובים יותר,‏ ילדים ממושמעים יותר המגלים אף שקדנות רבה יותר בלימודיהם בבית־הספר.‏ על בן־הזוג הלא־מאמין לראות את ההשפעה החיובית שיש לעקרונות המקרא על המאמין.‏ לפיכך,‏ יש אשר ”‏יקנה לבם לא על־ידי דבור אלא על־ידי התנהגות”‏,‏ התנהגותם של בני־משפחה מוקדשים.‏ — פטרוס א׳.‏ ג׳:‏1,‏ 2‏.‏

‏”‏נגמול טוב לכל אדם”‏

16,‏ 17.‏ (‏א)‏ אילו קורבנות רצויים בעיני יהוה?‏ (‏ב)‏ כיצד עלינו ”‏לגמול טוב”‏ לאחינו וגם לאלה שבחוץ?‏

¹⁶ הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לגמול לרענו הוא להביא לו את בשורת החיים וללמדו כיצד להתרצות ליהוה באמצעות המשיח ישוע.‏ (‏רומים ה׳:‏8–11‏)‏ לפיכך,‏ אומר לנו השליח פאולוס:‏ ”‏לכן בכל עת נקריבה בתווכו [‏של המשיח]‏ זבח תודה לאלהים,‏ כלומר,‏ פרי שפתיים המודות לשמו”‏.‏ (‏עברים י״ג:‏15‏)‏ פאולוס מוסיף ואומר:‏ ”‏ואל תשכחו לגמול חסד ולשתף את הזולת באשר לכם,‏ כי זבחים כאלה יערבו לאלהים”‏.‏ (‏עברים י״ג:‏16‏)‏ נוסף על עדותנו הפומבית,‏ אל לנו לשכוח ”‏לגמול חסד”‏.‏ הדבר מהווה מרכיב חשוב ממכלול הזבחים הרצויים בעיני אלהים.‏

¹⁷ באופן טבעי,‏ אנו גומלים טוב לאחינו הרוחניים,‏ שיתכן שהם שרויים בצורך רגשי,‏ רוחני,‏ פיזי או חומרי.‏ פאולוס הצביע על כך כשכתב:‏ ”‏לכן בעוד יש לנו הזדמנות,‏ נגמול טוב לכל אדם,‏ וביחוד לבני אמונתנו”‏.‏ (‏גלטיים ו׳:‏10;‏ יעקב ב׳:‏15,‏ 16‏)‏ אך,‏ אל לנו לשכוח את המילים,‏ ”‏נגמול טוב לכל אדם”‏.‏ אם נגמול טוב לקרוב משפחה,‏ לשכן או לחבר לעבודה,‏ הדבר עשוי לתרום רבות לניפוץ הדעות הקדומות נגדנו ולפתוח את לב האדם לאמת.‏

18.‏ (‏א)‏ מאילו סכנות עלינו להיזהר?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים אנו להפיק תועלת מהטוב המשיחי כדי לתמוך בפעילות ההטפה שלנו ברבים?‏

¹⁸ כדי לעשות כן,‏ אין צורך שנרכוש חברים קרובים מבין אלה שבחוץ.‏ התרועעות מסוג זה טומנת בחובה סכנה אפשרית.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏ ואין כל כוונה להתיידד עם העולם.‏ (‏יעקב ד׳:‏4‏)‏ אך,‏ הטוּב המשיחי שאנו מגלים עשוי לתמוך בפעילות ההטפה שלנו.‏ במספר מדינות נעשה יותר ויותר קשה לשוחח עם האנשים בביתם.‏ ישנם בתי־דירות אשר מצויידים באמצעי מיגון שונים המונעים מאיתנו יצירת קשר עם הדיירים.‏ בארצות מפותחות מכשיר הטלפון פותח דרך נרחבת להטפה.‏ במרבית הארצות,‏ מתן עדות ברחובות אפשרי.‏ ואולם,‏ בכל המדינות,‏ נועם־הליכות,‏ נימוס,‏ אדיבות ונכונות להגיש עזרה פותחים הזדמנויות נרחבות לנפץ את הדעות הקדומות ולשאת עדות הולמת.‏

השתקת מתנגדים

19.‏ (‏א)‏ מאחר שאיננו מבקשים למצוא חן בעיני בני־אדם,‏ למה יכולים אנו לצפות?‏ (‏ב)‏ כיצד עלינו להשתדל לחקות את דוגמת דניאל וליישם את עצת פטרוס?‏

¹⁹ עדי־יהוה אינם מבקשים למצוא חן בעיני בני־אדם ואף אינם יראים מפניהם.‏ (‏משלי כ״ט:‏25;‏ אפסים ו׳:‏6‏)‏ הם מודעים לחלוטין לכך שחרף כל מאמציהם להיות משלמי־מיסים ואזרחים למופת,‏ המתנגדים יפיצו עליהם שקרים מרושעים וישמיצו אותם.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏16‏)‏ ביודעם זאת,‏ הם מנסים לחקות את דוגמתו של דניאל,‏ עליו העידו אויביו:‏ ”‏לא נמצא על דניאל זה כל עלילה אחרת מאשר עבודת אלהיו”‏.‏ (‏דניאל ו׳:‏6‏)‏ לעולם לא נתפשר על עקרונות המקרא כדי לשאת חן בעיני אנשים.‏ לעומת זאת,‏ אין אנו מבקשים להיות קדושים מעונים.‏ אנו משתדלים לחיות בשלום וליישם את עצת השליח:‏ ”‏הן זהו רצון אלהים,‏ שתעשו הטוב וכך תשימו מחסום לאוולת האנשים אשר אין בהם דעת”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏15‏.‏

20.‏ (‏א)‏ במה אנו משוכנעים,‏ ואיזה עידוד סיפק לנו ישוע?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להמשיך ולהתנהג בחוכמה עם אלה שבחוץ?‏

²⁰ אנו משוכנעים שעמדתנו בנוגע להיבדלותנו מן העולם הינה בתואם מלא עם המקרא.‏ תולדות המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה תומכות בעמדה זו.‏ אנו שואבים עידוד מדבריו של ישוע:‏ ”‏בעולם — צרה לכם,‏ אך התעודדו:‏ אני ניצחתי את העולם”‏.‏ (‏יוחנן ט״ז:‏33‏)‏ אין אנו פוחדים.‏ ”‏ומי ירע לכם אם תהיו קנאים לטוב?‏ אך גם אם תסבלו למען הצדקה — אשריכם.‏ אל תפחדו מאימתם ואל תבהלו.‏ את האדון המשיח הקדישו בלבבכם,‏ ותמיד היו מוכנים להשיב בענווה ויראה לכל מי שמבקש מכם דין וחשבון בדבר התקווה שבלבכם”‏.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏13–15‏)‏ בעוד אנו פועלים בדרך זו,‏ נמשיך להתנהג בחוכמה עם אלה שבחוץ.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1993/‏7/‏1)‏

שאלות לחזרה

◻ מדוע על עדי־יהוה להתנהג בחוכמה עם אלה שבחוץ?‏

◻ מדוע עדי־יהוה לעולם לא יקוו לזכות באהבת העולם,‏ אך מה עליהם לנסות לעשות?‏

◻ מה צריכה להיות גישתנו כלפי אנשים מן העולם,‏ ומדוע?‏

◻ מדוע עלינו ”‏לגמול טוב”‏ לא רק לאחינו המשיחיים אלא גם לאלה שבחוץ?‏

◻ כיצד יכולה התנהגותנו בחוכמה עם אלה שבחוץ לסייע לנו בפעילות הכרזת הבשורה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

משמאל:‏ משיחיים אמיתיים בצרפת המסייעים לשכניהם לאחר שיטפון

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

מעשים משיחיים הגומלים טוב יכולים לעשות רבות כדי לנפץ דעות קדומות

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

על המשיחיים להיות נכונים ”‏לגמול טוב”‏