שאלות של קוראים
האם במילים שברומים י״ב:19: ”יקיריי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם”, התכוון השליח פאולוס שאסור למשיחיים לכעוס?
התשובה היא לא. השליח פאולוס דיבר כאן על זעם אלוהים. כמובן, אין להבין מכך שאין זה משנה אם המשיחי כועס או לא. המקרא מייעץ לנו בבירור שלא כדאי לכעוס. הנה כמה עצות שנכתבו בהשראת אלוהים.
”הרף מאף ועזוב חימה; אל תתחר אך להרע” (תהלים ל״ז:8). ”כל הכועס על אחיו יחוייב לדין” (מתי ה׳:22). ”מעשי הבשר גלויים ואלה הם: ניאוף וזנות, טומאה, זימה, עבודת אלילים, כישוף, שנאה, מדון, צרות עין, כעס” (גלטים ה׳:19, 20). ”הסירו מכם כל מרירות וחימה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפסים ד׳:31). ”יהא כל איש מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס” (יעקב א׳:9). ספר משלי מייעץ שוב ושוב שלא לתת מקום לכעס ושלא למהר לכעוס על פגיעות קלות ועל טעויות אנוש (משלי י״ב:16; י״ד:17, 29; ט״ו:1; ט״ז:32; י״ז:14; י״ט:11, 19; כ״ב:24; כ״ה:28; כ״ט:22).
הֶקשר הכתוב ברומים י״ב:19 עולה בקנה אחד עם העצות האלו. פאולוס אמר שאהבתנו צריכה להיות ללא העמדת פנים ושעלינו לברך את רודפינו, לחשוב טובות על הזולת, לא לשלם רעה תחת רעה ולחיות בשלום עם כל אדם. ואז הוסיף: ”יקיריי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב ’לי נקם ושילם אמר יהוה’” (רומים י״ב:9, 14, 16–19).
אל לנו לתת לכעס לדחוף אותנו להשיב באותו מטבע ולהתנקם. איננו יודעים את כל הפרטים, וחוש הצדק שלנו בלתי מושלם. אם נניח לזעם להניע אותנו למעשי נקמה, רוב הסיכויים שנעשה את הרע, וזה ישחק לידי השטן, אויב אלוהים. באיגרת אחרת כתב פאולוס: ”ריגזו ואל־תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תיתנו מקום לשטן” (אפסים ד׳:26, 27).
הדרך הטובה יותר והחכמה יותר היא לתת לאלוהים להחליט מתי ובמי לנקום. כל העובדות ידועות לו, והעונש שהוא יטיל ישקף את צדקתו המושלמת. זו הנקודה שהדגיש פאולוס ברומים י״ב:19, ומסקנה זו מתבקשת מהתייחסותו לכתוב בדברים ל״ב:35, 41, ששם נאמר בין היתר: ”לי נקם ושילם”. (השווה עברים י׳:30.) זו הסיבה שבמספר תרגומים מודרניים הוסיפו המתרגמים ברומים י״ב:19 את המילים ”של אלוהים”, אף־על־פי שאין הן מופיעות בטקסט היווני. וזו לשון התרגומים: ”הניחו לאלוהים לנקום” (התרגום לאנגלית בת זמננו); ”תנו מקום לזעמו של אלוהים” (אמריקן סטנדרט ורז׳ין); ”הניחו לאלוהים להעניש אם זהו רצונו” (הברית החדשה באנגלית מודרנית); ”תנו מקום לעונש מאת אלוהים” (ניו אינגליש בייבל).
גם אם אויבי האמת יתעמרו בנו או ירדפו אותנו, נוכל להיזכר במה ששמע משה על יהוה אלוהים: ”יהוה, יהוה, אל רחום וחנון ארך אפיים [אינו מהיר לכעוס] ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה, ונקה לא ינקה [מעונש]” (משלי ל״ד:6, 7).