האם אתה מבין את התיאורים הציוריים שבמקרא?
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל לפעמים אפילו מילה אחת או שתיים יכולות לצייר תמונה. דפי המקרא גדושים בתיאורים ציוריים, או ביטויים המעלים תמונה במוחו של הקורא.a למשל, היו שחישבו ומצאו שישוע השתמש בלמעלה מ־50 תיאורים ציוריים בדרשה אחת בלבד, דרשת ההר.
מדוע כדאי שתקדיש מחשבה לתיאורים ציוריים אלה? קודם כול, ההבנה של תיאורים אלה תוסיף צבע וחום לקריאה שלך במקרא ותגביר את הערכתך לדבר־אלוהים. כמו כן, אם תזהה נכונה תיאורים ציוריים, תוכל להבין טוב יותר את המסר הטמון במקרא. למעשה, אם לא מזהים תיאור ציורי כלשהו במקרא, התוצאה עלולה להיות לא רק בלבול אלא גם הסקת מסקנות שגויות.
כיצד להבין תיאורים ציוריים
תיאור ציורי משווה בין מושגים. המושג שמשווים אותו נקרא הנושא, והמושג שהנושא מוּשווה אליו הוא הדימוי. ההשוואה בין שני המושגים היא נקודת הדמיון. לפיכך, המפתח להבנה נכונה של תיאור ציורי טמון בזיהוי ובהבנה של כל אחד משלושת המרכיבים הללו.
במקרים מסוימים די קל לזהות את הנושא ואת הדימוי. אך לגבי נקודת הדמיון עשויות להיות מספר אפשרויות. מה יעזור לך לזהות נכונה את הדמיון? פעמים רבות התשובה נמצאת בהקשר.b
לדוגמה, ישוע אמר לקהילה בסרדיס: ”אם לא תשקוד אבוא כגנב”. הוא דימה כאן את ביאתו (הנושא) לבואו של גנב (הדימוי). אך מה הייתה נקודת הדמיון? ההקשר נחלץ לעזרתנו. ישוע המשיך ואמר: ”לא תדע באיזו שעה אבוא עליך” (ההתגלות ג׳:3). לפיכך, ההשוואה אינה נוגעת למטרתה של הביאה. הוא לא רמז שהוא יבוא לגנוב משהו. נקודת ההשוואה מתייחסת דווקא לאופיה הפתאומי והבלתי צפוי של ביאתו.
לפעמים תיאור ציורי שמופיע בחלק מסוים במקרא עשוי לעזור לך להבין תיאור ציורי דומה במקום אחר בכתבי־הקודש. לדוגמה, השליח פאולוס השתמש באותו תיאור ציורי שהביא ישוע כשכתב: ”אתם יודעים היטב שיום יהוה יבוא כגנב בלילה” (תסלוניקים א׳. ה׳:2). ההקשר של דברי פאולוס אינו מצביע מפורשות על נקודת הדמיון. אך השוואת הביטוי לתיאור הציורי שבו השתמש ישוע בההתגלות ג׳:3 יכולה לעזור לך להבין את נקודת הדמיון. באיזו עוצמה ממחיש לנו התיאור הציורי הזה שמן ההכרח שכל המשיחיים האמיתיים ישמרו על עירנות רוחנית!
ללמוד על אלוהים מתיאורים ציוריים
אדם בשר ודם אינו מסוגל לתפוס בשכלו את כל הכרוך באישיותו וביכולותיו של האלוהים הכול יכול. דוד המלך כתב ש”לגדולתו אין חקר” (תהלים קמ״ה:3). ואחרי שנתן איוב את דעתו על כמה מפעלי הבריאה של אלוהים, הצהיר: ”הן אלה קצות דרכיו, ומה שמץ דבר נשמע בו! ורעם גבורותיו מי יתבונן?” (איוב כ״ו:14).
אך למרות זאת, המקרא מכיל תיאורים ציוריים המסייעים לנו להבין, ולו בצורה מוגבלת, את תכונותיו הנפלאות של אלוהינו שבשמיים. יהוה מתואר כמלך, מחוקק, שופט ואיש מלחמה — ישות שבהחלט ראויה למלוא הכבוד מצידנו. הוא גם מוצג כרועה, יועץ, מורה, אב, רופא ומושיע — מישהו שאתה יכול לאהוב (ישעיהו ל״ג:22; מ״ב:13; תהלים ט״ז:7; כ״ג:1; ל״ב:8; ע״א:17; פ״ט:27; ק״ג:3; ק״ו:21; יוחנן ו׳:45). כל אחד מן התיאורים הפשוטים הללו מעלה במחשבותינו שלל תמונות מחממות לב הכוללות מספר נקודות דמיון. תיאורים ציוריים כאלה מעבירים מסר שקשה להביע אפילו במילים רבות.
המקרא מדמה את יהוה גם לדברים דוממים. הוא מתואר כ”צור ישראל”, כ’סלע’ וכ’מצודה’ (שמואל ב׳. כ״ג:3; תהלים י״ח:3; דברים ל״ב:4). מהי נקודת הדמיון כאן? כשם שצור גדול נטוע חזק ובאופן יציב באדמה, כך גם יהוה אלוהים יכול להיות עבורך מקור איתן לביטחון.
ספר תהלים גדוש בתיאורים ציוריים של היבטים שונים באישיותו של יהוה. למשל, בתהלים פ״ד:12 מתואר יהוה כ”שמש ומגן” מכיוון שהוא מקור האור, החיים, האנרגיה וההגנה. לעומת זאת, בתהלים קכ״א:5 נאמר ש”יהוה צילך על יד ימינך”. כפי שמקום מוצל מסוכך עליך מפני השמש הקופחת, כך יכול גם יהוה לסוכך על משרתיו מפני ”חום” הפורענויות ולהעניק להם הגנה דמוית צל תחת ’ידו’ או ’כנפיו’ (ישעיהו נ״א:16; תהלים י״ז:8; ל״ו:8).
ללמוד על ישוע מתיאורים ציוריים
ישוע לא אחת מכונה במקרא ”בן האלוהים” (יוחנן א׳:34; ג׳:16–18). בתרבויות לא־נוצריות יש שמתקשים להבין נקודה זו, מפני שאין לאלוהים אישה פשוטו כמשמעו ומשום טבעו העל־אנושי. ברור שאלוהים לא הוליד בן במובן האנושי של המילה. אם כן, מדובר בתיאור ציורי. מטרתו לסייע לקורא להבין שהיחסים בין ישוע ואלוהים דומים לקשר שבין ילד ואבא. התיאור הציורי הזה עוד מדגיש שישוע קיבל את חייו מיהוה, שהוא נברא על־ידיו. בדומה לכך, גם האיש הראשון, אדם, מכונה ”בן אלוהים” (לוקס ג׳:38).
ישוע השתמש בתיאורים ציוריים כדי לתאר את התפקידים השונים שהוא ממלא בהגשמת מטרת אלוהים. למשל, הוא אמר: ”אני הגפן האמיתית ואבי הכורם”. בהמשך הוא השווה את תלמידיו לשריגי גפן (יוחנן ט״ו:1, 4). אילו לקחים חשובים ניתן להפיק מתיאור ציורי זה? כדי להמשיך לחיות ולהניב פרי, שריגים של גפן ממשית צריכים להישאר מחוברים לגזע. במקביל לכך, על תלמידי המשיח לשמור על אחדות עימו. ”בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר”, אמר ישוע (יוחנן ט״ו:5). וכשם שכורם מצפה מן הגפן שלו להניב פרי, כך גם יהוה מצפה ממי שעומדים באחדות עם המשיח להניב פרי רוחני (יוחנן ט״ו:8).
ודא שהבנת את נקודת הדמיון
קיימת הסכנה שנסיק מסקנות לא־נכונות אם נקרא תיאור ציורי מבלי שנעמוד על נקודת הדמיון. נתייחס לדוגמה לכתוב ברומים י״ב:20: ”אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים; כי גחלים אתה חותה על ראשו”. האם גריפת גחלים בוערות על הראש משמעה התנקמות? לא, אם מביאים בחשבון את נקודת הדמיון. התיאור הציורי לקוח מתהליך ההיתוך של ימי קדם. העַפרה הולהטה על גבי מצע של גחלים, ואז היו מניחים גחלים גם מעליה. כך הותכה העפרה והמתכת נצרפה ונטהרה. בדומה לכך, טוּב לב יכול לרכך את גישתו של האדם ולהוציא ממנו את המיטב.
הבנה נכונה של תיאורים ציוריים לא רק מאירה את שכלנו אלא גם חודרת לליבנו. אנו חשים בכובד המעיק של החטא כאשר הוא מושווה לחוב (לוקס י״א:4, דל׳). אך איזו תחושת הקלה מתפשטת בנו כאשר יהוה סולח לנו ומבטל את החוב שהיה יכול להיזקף נגדנו! הידיעה שהוא ’מכסה’ על חטאינו ו’מוחה’ אותם — כביכול מוחק אותם מלוח — מחזקת את בטחוננו בכך שהוא לא יזכיר לנו אותם בעתיד (תהלים ל״ב:1, 2; מעשי השליחים ג׳:19). ועד כמה מנחם לדעת שיהוה יכול להלבין כשלג אפילו חטאים שבאופן סמלי צבעם עז כאודם שני וכארגמן! (ישעיהו א׳:18).
הזכרנו רק דוגמאות ספורות מתוך מאות תיאורים ציוריים המופיעים בדבר־אלוהים, המקרא. לכן, בעת הקריאה במקרא שים לב במיוחד לתיאורים הציוריים. הקדש זמן לבירור נקודות הדמיון וחשוב עליהן לעומק. כך תוכל להעמיק את הבנתך במקרא ולהגביר את הערכתך כלפי הכתוב בו.
[הערות שוליים]
a במאמר זה, ”תיאור ציורי” מתייחס בכלליות לכלל האמצעים הספרותיים העושים שימוש בשפה ציורית — מטפורות, דימויים וכדומה.
b האנציקלופדיה המקראית בת שני הכרכים הבנה מכתבי־הקודש (בלעז), שיצאה לאור מטעם עדי־יהוה, כוללת חומר רקע מקיף שבמקרים רבים מסייע בהבנת נקודת הדמיון.
[תיבה בעמוד 13]
התועלת שבתיאורים ציוריים
תיאורים ציוריים מסייעים לנו במספר דרכים. ניתן באמצעותם להשוות נקודה קשה לדבר קל להבנה. מספר תיאורים ציוריים יכולים לשפוך אור על היבטים שונים של נושא מסוים אחד. בעזרתם אפשר גם להדגיש מושגים חשובים ולתאר אותם בצורה מושכת יותר.
[תיבה בעמוד 14]
זהה את המרכיבים השונים
תיאור ציורי: ”אתם מלח הארץ” (מתי ה׳:13).
הנושא: אתם (תלמידי ישוע)
הדימוי: מלח
נקודת הדמיון בהקשר זה: יכולת שימור
הלקח: התלמידים נשאו מסר שיכול היה לשמור על חייהם של רבים
[קטע מוגדל בעמוד 15]
”יהוה רועי. לא אחסר” (תהלים כ״ג:1).