”התגבר על הרע” על־ידי ריסון הכעס
’יקיריי, אל תתנקמו, אלא התגברו על הרע בטוב’ (רומ׳ י״ב:19, 21).
1, 2. איזו דוגמה טובה הציבו כמה משיחיים שהיו בדרכם לחנוכת משרד סניף?
טיסתם של 34 עדי־יהוה שהיו בדרכם לחנוכת משרד סניף עוכבה בשל תקלה טכנית. מה שאמור היה להיות עצירה של שעה לשם תדלוק, הפך לשהייה מייגעת של 44 שעות בשדה תעופה נידח שלא היו בו מספיק מזון, מים ותנאים סניטריים. נוסעים רבים כעסו ואיימו על צוות העובדים בנמל התעופה. אך האחים והאחיות שמרו על קור רוח.
2 בסופו של דבר הגיעו האחים לחלק האחרון של תוכנית חנוכת הבית. אף שהיו עייפים, הם לא עזבו מייד עם תום התוכנית, אלא נשארו כדי להתרועע עם האחים המקומיים. נודע להם מאוחר יותר שאחרים שמו לב לסבלנות ולשליטה העצמית שגילו. אחד הנוסעים האחרים אמר לחברת התעופה ש”רק בזכות 34 המשיחיים שהיו בטיסה, לא פרצה מהומה בשדה התעופה”.
לחיות בעולם רווי כעס
3, 4. (א) כיצד כעס וזעם משפיעים על בני האדם, וכמה זמן סובלת מכך האנושות? (ב) האם קין יכול היה להשתלט על כעסו? הסבר.
3 בסדר העולמי המרושע הזה אנשים מתנסים בלחצים רבים הגורמים להם לכעוס ולהתרגז (קהלת ז׳:7). לעיתים תכופות מוליד הכעס שנאה ואף אלימות. ארצות שונות נלחמות זו בזו או שקועות במלחמות אזרחים, ובד בבד מתחים משפחתיים הופכים בתים רבים לשדה קרב. כעס ואלימות אינם תופעה חדשה. קין, בנם הבכור של אדם וחוה, הרג את אחיו הצעיר הבל מתוך כעס וקנאה. קין ביצע את המעשה הנפשע הזה למרות שיהוה האיץ בו לשלוט ברגשותיו והבטיח לו שאם יעשה כן, יבורך (קרא בראשית ד׳:6–8).
4 קין אומנם ירש אי־שלמות מהוריו, אך הייתה לו בחירה חופשית. הוא יכול היה לרסן את כעסו. לפיכך, הוא היה אחראי לגמרי למעשה האלימות שביצע. בדומה לקין, אי־שלמותנו מקשה גם עלינו לא להתרגז ולא לפעול מתוך כעס. ישנן בעיות רציניות אחרות המגבירות את הלחצים שאנו חווים ב”זמנים קשים” אלה (טימ״ב ג׳:1). לדוגמה, קשיים כלכליים עלולים לגרום לנו מתח נפשי. המשטרה וכן גם ארגוני סיוע למשפחות, קושרים בין משברים כלכליים לריבוי התפרצויות זעם ומקרי אלימות במשפחה.
5, 6. כיצד גישתו של העולם באשר לכעס עלולה להשפיע עלינו?
5 נוסף על כך, רבים מהאנשים עימם אנו באים במגע הם ”שחצנים” ואף ”אכזרים”, ’האוהבים את עצמם’. תכונות רעות אלו עלולות בקלות להיטמע בקרבנו ולגרום לנו להתמלא כעס (טימ״ב ג׳:2–5). למעשה, סרטים ותוכניות טלוויזיה על־פי־רוב מציגים את הנקמה כמעשה אצילי ואת האלימות כדרך טבעית ומוצדקת לפתור בעיות. העלילה בדרך כלל מעוררת בצופים ציפייה לרגע שבו הרשע ”יקבל את מה שמגיע לו” — ולרוב זה אומר מוות אלים בידי הגיבור.
6 תעמולה מעין זו אינה משקפת את דרכי אלוהים, אלא מפיצה את ”רוח העולם” ומקדמת את רצונו של השטן מלא הזעם, שר העולם הזה (קור״א ב׳:12; אפ׳ ב׳:2; ההת׳ י״ב:12). רוח זו קוסמת לטבענו הלא־מושלם ומנוגדת לחלוטין לרוח קודשו של אלוהים ולפרי שהיא מניבה. לעומת זאת, ההוראה שלא להשיב רעה לנוכח התגרות היא עיקרון בסיסי בדת האמת המשיחית. (קרא מתי ה׳:39, 44, 45.) אם כן, כיצד נוכל ליישם ביתר שאת את מה שלימד ישוע?
דוגמאות טובות ודוגמאות שליליות
7. אילו השלכות היו לכך ששמעון ולוי לא כבשו את כעסם?
7 במקרא יש שפע של עצות לגבי ריסון הכעס. הוא גם מכיל דוגמאות מעשיות העוזרות לנו להבין מה יקרה אם נשתלט על הכעס, ומה יקרה אם נניח לו להשתלט עלינו. תן דעתך למה שאירע כאשר שמעון ולוי, בני יעקב, התנקמו בשכם בן חמור על כך שאנס את אחותם דינה. נאמר עליהם: ”ויתעצבו... וייחר להם מאוד” (בר׳ ל״ד:7). לאחר מכן, בני יעקב האחרים ”באו על” עירו של שכם, בזזו אותה ולקחו את הנשים והטף בשבי. דינה לא הייתה הסיבה היחידה שבעטייה הם עשו זאת. ככל הנראה היה זה גם עניין של גאווה; הם חששו ששם המשפחה ייפגע. הם סברו ששכם פגע בכבודם ובכבודו של אביהם יעקב. אך מה חשב יעקב על מעשיהם?
8. מה אפשר ללמוד מן הפרשה של שמעון ולוי לגבי השבת נקם?
8 אין ספק שהחוויה האיומה שחוותה דינה העציבה מאוד את יעקב; אף־על־פי־כן הוא גינה את מעשה הנקם שביצעו בניו. שמעון ולוי ניסו להצדיק את מעשיהם ואמרו: ”הכזונה יעשה את אחותנו?” (בר׳ ל״ד:31) אך בזאת לא תם הסיפור; מעשיהם גם לא היו לרצון יהוה. שנים רבות לאחר המקרה ניבא יעקב שבשל זעמם ומעשיהם האלימים של שמעון ולוי, יהיו צאצאיהם מפוזרים בין שבטי ישראל. (קרא בראשית מ״ט:5–7.) הם לא שמו רסן לכעסם ובעקבות זאת עוררו הן את מורת רוחו של אלוהים והן את מורת רוחו של אביהם.
9. באיזה מקרה כמעט השתלט הכעס על דוד?
9 דוד המלך נהג אחרת. היו לו הזדמנויות למכביר להשיב נקם, אך הוא לא עשה כן (שמ״א כ״ד:4–8). אולם פעם אחת הכעס כמעט השתלט עליו. נבל העשיר צעק על אנשי דוד וגידף אותם, אף שהם הגנו על צאנו ועל רועיו. התנהגותו של נבל הכעיסה את דוד, אולי בעיקר בגלל היחס שספגו אנשיו, והוא התכוון להשיב מלחמה שערה. כשהיו דוד ואנשיו בדרכם לפגוע בנבל ובבני ביתו, סיפר נער אחד לאביגיל, אשתו הנבונה של נבל, על המקרה והפציר בה שתעשה משהו בנידון. היא מייד הכינה מתנה גדולה והלכה לפגוש את דוד. היא התנצלה בענווה על כך שנבל העליב את דוד ואת אנשיו. דבריה העידו על כך שהיא ידעה שדוד הוא אדם ירא אלוהים, והיא האיצה בו לנהוג בהתאם. דוד התעשת ואמר: ”ברוכה את אשר כְּלִתִנִי [מנעת ממני] היום הזה מִבּוֹא בדמים” (שמ״א כ״ה:2–35).
גישתו של המשיחי
10. מה צריכה להיות גישתם של המשיחיים באשר להשבת נקם?
10 הפרשה של שמעון ולוי והמקרה של דוד ואביגיל מראים בבירור שכעס בלתי מרוסן ואלימות אינם מקובלים על יהוה כלל ועיקר, ושהוא מברך מאמצים להשכנת שלום. השליח פאולוס כתב: ”עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם. יקיריי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב ’לי נקם ושילם אמר יהוה’. אבל ’אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים; כי גחלים אתה חותה על ראשו’. אל תניח לרע להתגבר עליך, אלא התגבר על הרע בטוב” (רומ׳ י״ב:18–21).a
11. כיצד למדה אחות אחת לרסן את כעסה?
11 אנחנו יכולים ליישם את העצה הזו. לדוגמה, אחות אחת התלוננה באוזני זקן־קהילה על המנהלת החדשה שלה בעבודה. היא תיארה אותה כלא־הוגנת וגסת רוח. האחות כעסה עליה ורצתה להתפטר. זקן־הקהילה יעץ לה לא לנהוג בפזיזות. הוא הבין שתגובתה הכעוסה ליחס הגרוע מצד המנהלת, רק החריפה את המצב (טיט׳ ג׳:1–3). הוא הסביר לה שגם אם לבסוף תמצא עבודה אחרת היא בכל זאת תצטרך לשנות את הדרך שבה היא מגיבה לגסות רוח. הוא יעץ לה ליישם את דברי ישוע ולנהוג במנהלת שלה כפי שהיא עצמה הייתה רוצה שינהגו בה. (קרא לוקס ו׳:31.) האחות הסכימה לנסות. מה קרה בעקבות זאת? בחלוף הזמן התרככה גישתה של המנהלת והיא אף הודתה לאחות על עבודתה.
12. מדוע חיכוכים בין אחים לאמונה גורמים לכאב רב יותר?
12 איננו מופתעים כאשר בעיות כאלה נוצרות עם אנשים שאינם שייכים לקהילה המשיחית. אנו יודעים שעולם השטן הוא עולם לא־הוגן ושאנו צריכים להיאבק כדי לא לצאת מהכלים בגלל מעשיהם של עושי הרע (תהל׳ ל״ז:1–11; קהלת ח׳:12, 13; י״ב:13, 14). אבל כשמדובר בבעיה עם אח לאמונה, הכאב גדול בהרבה. אחות אחת נזכרת: ”הקושי הכי גדול שהיה לי כשבאתי לאמת היה לקבל את העובדה שמשרתי יהוה אינם מושלמים”. יצאנו מעולם קר ומנוכר וקיווינו שכל חברי הקהילה יתייחסו איש לרעהו באדיבות ובאכפתיות הצריכים לאפיין את המשיחיים. לפיכך, אם אח לאמונה, במיוחד אח בעל זכויות שירות בקהילה, עושה מעשה לא־מתחשב או לא־משיחי, הדבר יכול לפגוע בנו או להכעיסנו. אולי נשאל: ’איך זה יכול להיות שדברים כאלה קורים בין משרתי יהוה?’ אך לאמיתו של דבר, דברים כאלה קרו אפילו בקרב משיחיים משוחים בתקופת השליחים (גל׳ ב׳:11–14; ה׳:15; יעקב ג׳:14, 15). כיצד עלינו להגיב כאשר פוגעים בנו?
13. מדוע עלינו להתאמץ להתגבר על חיכוכים, וכיצד ניתן לעשות כן?
13 ”למדתי להתפלל עבור כל מי שפגע בי”, מספרת האחות שהוזכרה בסעיף הקודם. ”זה תמיד עוזר”. כפי שקראנו, ישוע לימד אותנו להתפלל בעד רודפינו (מתי ה׳:44). על אחת כמה וכמה עלינו להתפלל בעד אחינו ואחיותינו לאמונה! בדומה לאב הרוצה שילדיו יאהבו זה את זה, גם יהוה חפץ שמשרתיו על הארץ יחיו בשלום איש עם אחיו. אנו מייחלים לזמן שבו נחיה ביחד בשלום ובאושר נצחיים, ויהוה מכשיר אותנו לכך כבר עתה. הוא רוצה שנשתף פעולה בביצוע מלאכתו האדירה. על כן, הבה נפתור בעיות או פשוט ’נעבור על פשע’, וכך נשמור על אחדות. (קרא משלי י״ט:11.) במקום להתרחק מאחינו כאשר מתעוררים קשיים, עלינו לעזור זה לזה להישאר בתוך עם אלוהים, כי שם חובק אותנו יהוה ב’זרועות העולם’ שלו ומגן עלינו (דב׳ ל״ג:27).
גילוי אדיבות ונועם לכול מניב תוצאות טובות
14. כיצד נוכל להדוף את השפעתו המפלגת של השטן?
14 בניסיון להפריע לנו להפיץ את הבשורה הטובה, השטן והשדים עושים לילות כימים במטרה לקלקל משפחות מאושרות וקהילות משגשגות. הם מנסים לזרוע מחלוקות, כי ידוע להם שפילוגים פנימיים הם הרסניים (מתי י״ב:25). אם ברצוננו להדוף את השפעתם הרעה, חשוב שנפעל על־פי העצה הבאה של פאולוס: ”עבד האדון מן הדין שלא יריב, אלא יהא נוח לכול” (טימ״ב ב׳:24). זכור ש”לא עם בשר ודם מלחמה לנו, אלא עם... כוחות רוחניים רעים”. כדי לנצח במלחמה, עלינו להשתמש בנשק הרוחני, שבו כלולה ’הנכונות לבשר את בשורת השלום’ (אפ׳ ו׳:12–18).
15. כיצד עלינו להגיב למתקפות הבאות עלינו מצד אנשים שאינם חברי הקהילה?
15 מחוץ לקהילה, אויבי יהוה מתקיפים ברשעות את עמו שוחר השלום של אלוהים. לעיתים תוקפים את עדי־יהוה פיזית. במקרים אחרים משמיצים אותנו בעיתונות או בבתי משפט. ישוע אמר לתלמידיו שהם יקבלו יחס כזה (מתי ה׳:11, 12). איך אנחנו צריכים להגיב? אל לנו להשיב ”רעה תחת רעה” במילים או במעשים (רומ׳ י״ב:17; קרא פטרוס א׳. ג׳:16).
16, 17. בפני איזה ניסיון עמדה קהילה אחת?
16 תהא אשר תהא הצרה שינחית עלינו השטן, אם ’נתגבר על הרע בטוב’, יתאפשר לנו לתת עדות טובה. לדוגמה, באחד מאיי האוקיינוס השקט שכרה קהילה אחת אולם כדי לקיים בו את ערב הזיכרון. ראשי הכנסייה המקומית שמעו על כך ואמרו לחברי כנסייתם להגיע לאולם כדי לערוך בו טקס באותה השעה שנקבעה לערב הזיכרון. מפקד המשטרה הורה לראשי הכנסייה לא להשתמש באולם בשעה ההיא, כי העדים יתאספו שם. למרות זאת, בהגיע השעה היה האולם מלא בחברי הכנסייה והטקס התחיל.
17 כשכוחות המשטרה עמדו להתחיל לפנות את האולם, ניגש נשיא הכנסייה לזקן־קהילה אחד ואמר: ”תכננתם משהו מיוחד לערב הזה?” האח סיפר לו על ערב הזיכרון, והאיש אמר: ”באמת?! לא ידעתי!” אך למשמע השיחה, אמר אחד השוטרים: ”אבל אמרנו לכם הבוקר!” נשיא הכנסייה פנה לאח ואמר בחיוך ערמומי: ”מה תעשו עכשיו? האולם מלא אנשים. תבקשו מהמשטרה לגרש אותנו?” הוא תמרן את העניינים כך שהעדים ייראו כרודפים! מה יעשו אחינו?
18. כיצד הגיבו האחים לעוול שנעשה להם, ואיזה פרי הניבה תגובתם?
18 העדים הציעו להניח לחברי הכנסייה לערוך טקס בן חצי שעה, שלאחריו יתקיים ערב הזיכרון. הטקס נמשך מעבר למתוכנן, אבל לאחר שחברי הכנסייה עזבו את המקום, התחיל ערב הזיכרון. למחרת הקימה הממשלה ועדת חקירה רשמית. לאחר בחינת העובדות, הורתה הוועדה לכנסייה להכריז כי הבעיה הייתה נעוצה בנשיא הכנסייה ולא בעדים. הוועדה הודתה לעדי־יהוה על כך שפעלו בסבלנות במצב קשה זה. מאמצי העדים ’לחיות בשלום עם כל אדם’ השתלמו.
19. מהי דרך נוספת לשמירה על יחסי שלום עם הזולת?
19 ישנה דרך נוספת לשמור על יחסי שלום עם הזולת — לדבר בחן ובאדיבות. המאמר הבא יסביר מה משמע הדבר לדבר בחן וכיצד אפשר ללמוד לעשות זאת.
[הערת שוליים]
a ה”גחלים” המוזכרות בפסוק קשורות לשיטה עתיקה להתכת עַפרות מתכת. נהגו להניח גחלים לוהטות מעל העפרה ומתחתיה, וכך הפיקו ממנה את המתכת. גילוי יחס אדיב לאדם הנוהג בנו בגסות עשוי לרכך אותו ולהוציא ממנו את הטוב שבו.
התוכל להסביר?
• מדוע אנשים כיום בעולם כל כך כעוסים?
• אילו פרשות מקראיות מצביעות על התוצאות הנלוות לריסון הכעס ולאי־ריסונו?
• כיצד עלינו לנהוג אם אח לאמונה פוגע בנו?
• כיצד עלינו להגיב להתקפות הבאות עלינו מחוץ לקהילה?
[תמונה בעמוד 16]
שמעון ולוי שבים לביתם לאחר שנקמו את נקמתם
[תמונות בעמוד 18]
יחס אדיב יכול לרכך את האחר