פרק י״ד
בסמכותו של מי עלינו להכיר?
1, 2. האם כל סמכות מזיקה? הסבר.
”סמכות” היא מילה המעוררת סלידה אצל רבים. ניתן להבין זאת, היות שלעתים קרובות הסמכות מנוצלת לרעה — במקום־העבודה, במשפחה ועל־ידי ממשלות. המקרא אומר באופן מציאותי: ’האדם שולט באדם לרע לו’ (קהלת ח׳:9). אכן, רבים שולטים באחרים ברודנות ובדרך המשרתת את מטרתם.
2 אך לא כל סמכות מזיקה. למשל, ניתן לומר שגופנו שולט בנו. הוא ”מצווה” עלינו לנשום, לאכול, לשתות ולישון. האין הדבר מעיק? לא. ציות לדרישות אלה פועל לטובתנו. אף שכניעה לצרכינו הגופניים עלולה להיות בלתי־רצונית, יש צורות שלטון אחרות המצריכות את כניעתנו מרצון. תן דעתך לדוגמאות שלהלן.
הסמכות העליונה
3. מדוע יהוה נקרא בצדק ”אדֹנָי”, היינו אל ריבון?
3 יותר מ־300 פעם במקרא, יהוה נקרא ”אדֹנָי”, במשמעות של אל ריבון. ריבון הוא אשר בידיו הסמכות העליונה. מה מקנה ליהוה את הזכות למעמד זה? ההתגלות ד׳:11 משיב: ”לך יאה, אדוננו [”יהוה”, ע״ח] ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכל וברצונך היו ונבראו”.
4. כיצד יהוה בוחר להפעיל את סמכותו?
4 כבוראנו, יש ליהוה הזכות להפעיל את סמכותו כרצונו. אפשר שהדבר נראה מפחיד, במיוחד כשאנו מביאים בחשבון שליהוה ”רוב אונים”. הוא נקרא ”אל שדי” — מונח המעיד על כוח עז (ישעיהו מ׳:26; בראשית י״ז:1). אולם, יהוה מפגין את כוחו בדרך שופעת חסד, שהרי תכונתו השלטת היא אהבה (יוחנן א׳. ד׳:16).
5. מדוע אין זה קשה להיכנע לסמכותו של יהוה?
5 אף שיהוה הזהיר שיעניש את עושי־הרע שאינם מגלים חרטה, משה הכיר אותו בעיקר בתור ”האלוהים, האל הנאמן, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו” (דברים ז׳:9). תאר לעצמך! הסמכות העליונה ביקום אינה כופה עלינו לשרתה. אדרבה, אנו נמשכים אל האלוהים בשל אהבתו (רומים ב׳:4; ה׳:8). כניעה לראשותו של יהוה היא אפילו תענוג, שהרי בסופו של דבר חוקיו פועלים תמיד לתועלתנו (תהלים י״ט:8, 9).
6. כיצד התעורר נושא הסמכות בגן־עדן, ותוך איזו תוצאה?
6 הורינו הראשונים דחו את ריבונות אלוהים. הם רצו להחליט עבור עצמם מה טוב ומה רע (בראשית ג׳:4–6). עקב כך, גורשו מביתם הגן־עדני. לאחר מכן, הרשה יהוה לבני־האדם להקים לעצמם מוסדות של רשויות מוסמכות, שתאפשרנה להם לחיות בחברה שבה שולט סדר, אף שאינה מושלמת. מה הן כמה מאותן רשויות, ובאיזו מידה אלוהים מצפה מאיתנו להיכנע להן?
”רשויות השלטון”
7. מי הן ”רשויות השלטון”, וכיצד מעמדן קשור לסמכות אלוהים?
7 השליח פאולוס כתב: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון, שהרי אין שלטון אלא מטעם אלוהים”. מי הן ”רשויות השלטון”? דברי פאולוס בפסוקים שלהלן מראים שהן רשויות הממשל של בני־האדם (רומים י״ג:1–7; טיטוס ג׳:1). יהוה לא הקים את רשויות הממשל של האדם, אך הוא מרשה להן להתקיים. לכן, פאולוס יכול היה לכתוב: ”השלטונות הנוכחיים נקבעו מטעם אלוהים”. מה מרמז הדבר בנוגע לסמכות ארצית זו? שהיא משנית, היינו נחותה מסמכותו של אלוהים (יוחנן י״ט:10, 11). לפיכך, כאשר קיימת סתירה בין חוקי האדם וחוקי אלוהים, מחובת המשיחיים לתת למצפונם המודרך על־פי עקרונות המקרא להנחותם. חובה עליהם ’להישמע לאלוהים יותר מאשר לבני־אדם’ (מעשי־השליחים ה׳:29).
8. כיצד אתה מפיק תועלת מרשויות השלטון, וכיצד תוכל להראות את כניעתך להן?
8 אולם רוב הזמן, רשויות השלטון הממשלתיות פועלות כ’משרתי אלוהים לטובתנו’ (רומים י״ג:4). באילו דרכים? ובכן, תן דעתך לשירותים הרבים שרשויות השלטון מספקות, כגון דואר, משטרה, מכבי־אש, תברואה וחינוך. ”ולכן אתם גם משלמים מסים”, כתב פאולוס, ”כי משרתי אלוהים הם השוקדים על מילוי תפקידם זה” (רומים י״ג:6). באשר לתשלום מסים או לכל חובה אחרת המוטלת על־פי חוק, עלינו ”להתנהג ביושר” (עברים י״ג:18).
9, 10. (א) כיצד רשויות השלטון משתלבות בהסדר של אלוהים? (ב) מדוע יהא מוטעה להתקומם נגד רשויות השלטון?
9 לעתים, רשויות השלטון מנצלות לרעה את סמכותן. האם הדבר פוטר אותנו מן האחריות להיכנע להן? לא, אין אנו פטורים. יהוה רואה את מעשיהן הרעים של רשויות אלה (משלי ט״ו:3). הסובלנות שהוא מגלה כלפי שלטון־האדם, אין משמעה שהוא מעלים עין משחיתותו; ואין הוא מצפה מאיתנו לעשות כן. למעשה, בקרוב אלוהים ’יפורר את כל המלכויות האלה וישים להן קץ’, בהחליפו אותן בשלטונה של ממשלת הצדק שלו (דניאל ב׳:44). אולם, עד שיתרחש הדבר, רשויות השלטון משרתות מטרה מועילה.
10 פאולוס הסביר: ”כל המתקומם נגד השלטון מתנגד [”להסדר”, ע״ח] אלוהים” (רומים י״ג:2). רשויות השלטון הן ה”הסדר” שקבע אלוהים כדי לשמור על מידת־מה של סדר, שבלעדיו ימלכו בכיפה תוהו ובוהו ואנרכיה. התקוממות נגדן תהא בלתי מקראית וחסרת תבונה. לדוגמה, דמיין לעצמך שעברת ניתוח ושהפצע מחובר היטב באמצעות תפרים. אף שהתפרים הם גוף זר, הם משרתים מטרה מסוימת לזמן מוגבל. הסרתם בטרם עת עלולה להזיק. בדומה לכך, רשויות השלטון הממשלתיות אינן חלק ממטרת אלוהים המקורית. אולם, עד אשר ממלכתו תשלוט בארץ לחלוטין, ממשלות אנוש שומרות על ליכודה של החברה, במלאן תפקיד המשתלב ברצון אלוהים לעת עתה. לכן, עלינו להמשיך להיכנע לרשויות השלטון, בעוד שאנו נותנים עדיפות לחוק אלוהים ולסמכותו.
סמכות במשפחה
11. כיצד תסביר את עקרון הראשות?
11 המשפחה היא היחידה היסודית של החברה האנושית. במסגרתה, הבעל והאשה יכולים למצוא קשרי ריעות מהנים, והילדים יכולים לזכות להגנה ולהתחנך לקראת הבגרות (משלי ה׳:15–21; אפסים ו׳:1–4). הסדר נעלה זה צריך להיות מאורגן בדרך המאפשרת לבני־המשפחה לחיות בשלום ובאחדות. דרכו של יהוה להשגת הדבר היא באמצעות עקרון הראשות, המתומצת במילים הבאות שבקורינתים א׳. י״א:3: ”ראש כל איש הוא המשיח, וראש האשה הוא האיש, וראש המשיח הוא אלוהים”.
12, 13. מיהו ראש המשפחה, ומה ניתן ללמוד מן האופן שבו ישוע מפעיל את ראשותו?
12 הבעל הוא ראש המשפחה. אולם, גם הוא כפוף לראש — ישוע המשיח. פאולוס כתב: ”האנשים, אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה” (אפסים ה׳:25). בעל משקף את כניעתו למשיח, כאשר הוא נוהג באשתו באופן שבו המשיח תמיד נוהג בקהילה (יוחנן א׳. ב׳:6). סמכות רבה הוענקה לישוע, אך הוא מפעיל אותה במירב הרַכּות, האהבה וההתחשבות בנסיבות (מתי כ׳:25–28). כגבר, ישוע מעולם לא ניצל לרעה את עמדתו הסמכותית. הוא היה ”עניו... ונמוך־רוח”, וכינה את תלמידיו ”ידידים”, לא ”עבדים”. הוא הבטיח ”אני אמציא לכם מנוחה”, וכך אומנם עשה (מתי י״א:28, 29; יוחנן ט״ו:15).
13 הדוגמה שהציב ישוע מלמדת את הבעלים, שהראשות המשיחית אינה מעמד של שלטון מחמיר. במקום זאת, זה מעמד של כבוד ואהבה מתוך הקרבה־עצמית. הדבר ישלול בבירור כל התעללות גופנית או מילולית בבן־הזוג (אפסים ד׳:29, 31, 32; ה׳:28, 29; קולוסים ג׳:19). לפיכך, אם גבר משיחי יתעלל באשתו, הרי שיתר מעשיו הטובים יהיו חסרי־ערך, ותפילותיו תעוכבנה (קורינתים א׳. י״ג:1–3; פטרוס א׳. ג׳:7).
14, 15. כיצד דעת אלוהים עוזרת לאשה להיכנע לבעלה?
14 כאשר בעל מחקה את דוגמת המשיח, קל יותר לאשתו לציית למילים שבאפסים ה׳:22, 23: ”הנשים, היכנענה לבעליכן כמו לאדוננו, כי האיש הוא ראש האשה כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה”. בדיוק כפי שעל הבעל להיכנע למשיח, האשה מוכרחה להיכנע לבעלה. המקרא אף מבהיר, שאשת־חיל ראויה לכבוד והלל על חוכמתה וחריצותה, המשקפות יראת אלוהים (משלי ל״א:10–31).
15 כניעת האשה המשיחית לבעלה הינה יחסית. משמע הדבר שיש לציית לאלוהים ולא לבני־אדם, אם במקרה מסוים הכניעה תהיה הפרה של חוק אלוהים. גם אז, ”רוח ענווה ושקטה” צריכה למתן את עמדתה האיתנה של האשה. צריך להיות ברור שדעת אלוהים הפכה אותה לאשה טובה יותר (פטרוס א׳. ג׳:1–4). הוא הדין לגבי גבר משיחי שאשתו לא־מאמינה. ציותו לעקרונות המקרא צריך לעשותו לבעל טוב יותר.
16. כיצד הילדים יכולים לחקות את הדוגמה שהציב ישוע בהיותו נער?
16 אפסים ו׳:1 מדגיש את תפקיד הילדים, בהצהירו: ”הבנים, שימעו בקול הוריכם על־פי האדון, כי כך ראוי”. ילדים משיחיים מחקים את דוגמת ישוע, אשר נשאר כנוע להוריו כשגדל. כנער צייתן, הוא ”הוסיף לגדול בחוכמה ובקומה ובחן לפני אלוהים ובני־אדם” (לוקס ב׳:51, 52).
17. כיצד הדרך שבה ההורים מפעילים את סמכותם משפיעה על הילדים?
17 הדרך שבה ההורים ממלאים את אחריותם, עשויה להכריע אם ילדיהם יכבדו מָרות או יתקוממו נגדה (משלי כ״ב:6). לכן, מן הראוי שההורים ישאלו את עצמם, ’האם אני מפעיל את סמכותי באהבה או בחומרה? האם אני מתירני?’ הורה ירא אלוהים אמור להיות אוהב ומתחשב, ועם זאת לדבוק בנחישות בעקרונות אלוהים. הולם אפוא, שפאולוס כתב: ”ואתם האבות, אל תכעיסו [מילולית, תעוררו את חמתם] את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4; קולוסים ג׳:21).
18. כיצד על ההורים להטיל מוסר?
18 על ההורים לבחון היטב את שיטות החינוך שלהם, במיוחד אם הם מעוניינים שילדיהם יהיו צייתנים, וכך ישמחו את לבם (משלי כ״ג:24, 25). במקרא, המוסר הוא בראש ובראשונה שיטת הדרכה (משלי ד׳:1; ח׳:33). הוא קשור לאהבה ולמתינות, לא לזעם ולאלימות. לכן, על הורים משיחיים לנהוג בחוכמה ובאיפוק, בשעה שהם מטילים מוסר על ילדיהם (משלי א׳:7).
סמכות בקהילה
19. כיצד דאג אלוהים לסדר הטוב בקהילה המשיחית?
19 מאחר שיהוה הוא אל של סדר, מן ההיגיון שיספק הנהגה סמכותית ומאורגנת היטב עבור משרתיו. על כן, הוא מינה את ישוע לראש הקהילה המשיחית (קורינתים א׳. י״ד:33, 40; אפסים א׳:20–23). תחת ראשותו הסמויה מן העין של המשיח, הנהיג יהוה הסדר, שעל־פיו בכל קהילה יש זקנים ממונים הרועים את העדר בלהיטות, ברצון ובאהבה (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). משרתים־עוזרים מסייעים להם בדרכים שונות, ומבצעים שירות יקר־ערך בקהילה (פיליפים א׳:1).
20. מדוע עלינו להיכנע לזקני־הקהילה המשיחיים הממונים, ומדוע הדבר מועיל?
20 באשר לזקני־קהילה משיחיים, כתב פאולוס: ”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם, כי משגיחים הם על נפשותיכם כעתידים לתת דין וחשבון; נהגו כך, למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה, שאם לא כן אין זה לתועלת לכם” (עברים י״ג:17). בתבונה, אלוהים מפקיד בידי משגיחים משיחיים את האחריות לדאוג לצורכיהם הרוחניים של חברי הקהילה. זקנים אלה אינם מרכיבים כיתת כמורה. הם משרתי אלוהים ועבדיו, וממלאים את צורכי עמיתיהם לאמונה, בדיוק כשם שעשה אדוננו, ישוע המשיח (יוחנן י׳:14, 15). הידיעה שגברים כשירים מבחינה מקראית אלה, מתעניינים בהתקדמותנו ובהתבגרותנו הרוחנית, מעודדת אותנו לשתף עימם פעולה ולהיכנע להם (קורינתים א׳. ט״ז:16).
21. כיצד זקני־קהילה ממונים מבקשים לעזור לאחיהם המשיחיים מבחינה רוחנית?
21 לעתים, ייתכן שהצאן סוטות מן הדרך או נתונות בסכנה מצד גורמים מזיקים בעולם. תחת ראשותו של שר הרועים, זקני־הקהילה המשמשים כרועי־משנה, ערים לצורכיהם של הנתונים להשגחתם, ושוקדים להקדיש להם תשומת־לב אישית (פטרוס א׳. ה׳:4). הם מבקרים אצל חברי הקהילה ומביעים מילות עידוד. ביודעם שהשטן מבקש להפר את שלום משרתיו של אלוהים, זקני־הקהילה משתמשים בחוכמה אשר ממעל לטיפול בכל בעיה שצצה (יעקב ג׳:17, 18). הם עמלים לשמירת האחדות ותמימות־הדעים בנוגע לאמונה, דבר שעבורו התפלל ישוע בעצמו (יוחנן י״ז:20–22; קורינתים א׳. א׳:10).
22. איזו עזרה מספקים זקני־קהילה במקרי חטא?
22 מה קורה אם משיחי סובל רעה כלשהי או אם נפלה רוחו עקב חטא שביצע? עצה מקראית מרגיעה ותפילות הזקנים מעומק־לבם למענו, עשויות לעזור לשיקום בריאותו הרוחנית (יעקב ה׳:13–15). בסמכותם של גברים אלה, הממונים על־ידי רוח־הקודש, להטיל מוסר ולהוכיח כל אחד המבקש ללכת בדרך הרעה או המְסַכן את הטוהר הרוחני והמוסרי של הקהילה (מעשי־השליחים כ׳:28; טיטוס א׳:9; ב׳:15). כדי לשמור על טוהר הקהילה, אפשר שיהא נחוץ שיחידים ידווחו על חטא חמור (ויקרא ה׳:1). אם משיחי, שביצע חטא חמור, מקבל מוסר ותוכחה מקראיים ומגלה חרטה כנה, הוא יזכה לעזרה. כמובן, המפירים בעקשנות את חוק אלוהים ואינם מתחרטים על כך, מנודים (קורינתים א׳. ה׳:9–13).
23. מה משגיחים משיחיים מספקים למען טובת הקהילה?
23 המקרא חזה כי בעת מלוכתו של ישוע המשיח, יתמנו גברים מבוגרים מבחינה רוחנית כדי לספק למשרתי אלוהים נחמה, הגנה ומרגוע (ישעיהו ל״ב:1, 2). הם יהיו המובילים כמבשרים, כרועים וכמורים במגמה לעודד את הצמיחה הרוחנית (אפסים ד׳:11, 12, 16). אף שמשגיחים משיחיים נאלצים לעתים להוכיח את אחיהם לאמונה, לגעור בהם ולהטיף להם מוסר, יישום התורה הבריאה של זקני־הקהילה, המבוססת על דבר־אלוהים, מסייע לשמור שהכל יישארו על הדרך לחיים (משלי ג׳:11, 12; ו׳:23; טיטוס ב׳:1).
אמץ את השקפת אלוהים בנוגע לסמכות
24. באיזה נושא אנו נבחנים מדי יום?
24 האיש והאשה הראשונים הועמדו בניסיון בנושא הכניעה לסמכות. אין זה מפתיע, שמדי יום אנו עומדים לפני מבחן דומה. השטן מעודד את בני־האדם לאמץ לעצמם רוח מרדנית (אפסים ב׳:2). דרך העצמאות מוצגת באורח מפתה כנעלה על הכניעה.
25. מה הם היתרונות שבדחיית הרוח המרדנית של העולם ובכניעה לסמכות שיהוה מפעיל או מרשה?
25 אך עלינו לדחות את הרוח המרדנית של העולם. בעשותנו כן, נמצא שהכניעה לאלוהים מניבה גמול רב. למשל, נימנע מן החרדות והתסכולים, שכה שכיחים בקרב המחפשים צרות עם הרשויות החילוניות. נפחית את החיכוכים הנפוצים במשפחות רבות. כמו־כן, נהנה מן היתרונות שבהתרועעות חמה ואוהבת עם המשיחיים, עמיתינו לאמונה. מעל לכל, כניעתנו לאלוהים תניב יחסים טובים עם יהוה, הסמכות העליונה.
בחן את ידיעותיך
כיצד יהוה מפעיל את סמכותו?
מי הן ”רשויות השלטון”, וכיצד אנו נכנעים להן?
איזו אחריות מטיל עקרון הראשות על כל אחד מבני־המשפחה?
כיצד נוכל לגלות כניעה בקהילה המשיחית?
[תיבה בעמוד 431]
לא חתרנים, אלא כנועים
באמצעות פעילות ההטפה הפומבית של עדי־יהוה, הם מצביעים על מלכות אלוהים כעל התקווה היחידה של האנושות לשלום ולביטחון. אך, מבשרים נלהבים אלה של מלכות אלוהים בשום אופן אינם חותרים נגד הממשלות, שבמסגרת שלטונן הם חיים. ההיפך הוא הנכון, העדים נמנים עם האזרחים המקפידים להיות שומרי־חוק והרוחשים כבוד רב לשלטונות. ”לו כל העדוֹת הדתיות היו כעדי־יהוה”, אמר פקיד־ממשל באחת מארצות אפריקה, ”לא היו לנו רציחות, פריצוֹת, עבריינות, אסירים ופצצות־אטום. הדלתות לעולם לא היו נעולות”.
בהכירם בכך, פקידי־ממשל בארצות רבות הרשו לפעילות ההטפה של העדים להימשך באין מפריע. במדינות אחרות, הוסרו החרם וההגבלות, כשהרשויות הבינו שלעדי־יהוה השפעה חיובית. כשם שכתב השליח פאולוס בנוגע לציות לרשויות השלטון: ”עשה את הטוב ותזכה לשבח מהם” (רומים י״ג:1, 3).