אל תהיו שומעים ושוכחים
”הייו עושי הדבר ולא רק שומעים, פן תרמו את עצמכם” (יעקב א׳:22).
1. אילו נסים זכה עם ישראל הקדום לראות?
”בלתי נשכחים”, הן בדיוק המילים המתאימות לתיאור הנסים שביצע יהוה במצרים הקדומה. אין עוררין על כך שכל אחת מעשר המכות היתה תופעה מעוררת יראה. אחריהן נושע באורח פלא עם ישראל בקריעת ים סוף (דברים ל״ד:10–12). אילו היית עד ראייה לאירועים אלו, יש לקוות שלעולם לא היית שוכח את האל האחראי להם. אלא שמחבר התהלים כתב: ”שכחו אל מושיעם, עושה גדולות במצרים. נפלָאות בארץ חם, נורָאות על ים סוף” (תהלים ק״ו:21, 22).
2. מה מראה שהכרת הטובה מצד עם ישראל על גבורות אלוהים לא האריכה ימים?
2 לאחר חציית ים סוף החלו בני ישראל ’לירוא את יהוה ולהאמין ביהוה’ (שמות י״ד:31). הגברים מקרב עם ישראל שרו עם משה שיר ניצחון ליהוה, ומרים ונשים אחרות יצאו בתופים ובמחולות (שמות ט״ו:1, 20). כן, עם אלוהים התפעם מגבורות יהוה. אך הכרת הטובה מצדם למחולל הגבורות לא האריכה ימים. כעבור זמן קצר התנהגו רבים מהם כמי שלקו במחלת השיכחה. הם החלו להלין על יהוה, ומקצתם נעשו מעורבים בעבודת אלילים ובזנות (במדבר י״ד:27; כ״ה:1–9).
מה עלול לגרום לנו לשכוח?
3. מה עלולים אנו לשכוח מפאת אי־שלימותנו?
3 קשה לתפוס את חוסר ההערכה מצד עם ישראל. אולם הדבר עלול לקרות גם לנו. נכון שלא היינו עדים לנסים כאלו. אך אין ספק שביחסינו עם אלוהים היו מקרים בלתי נשכחים. אולי אנו זוכרים שקיבלנו את האמת מתוך המקרא. רגעים משמחים אחרים כוללים את התפילה שבה הקדשנו את חיינו ליהוה ואת טבילתנו במים כמשיחיים אמיתיים. רבים מאיתנו התנסו בזרוע הישועה של יהוה בשלבים שונים בחייהם (תהלים קי״ח:15). מעל לכל, בזכות מותו של בן אלוהים, ישוע המשיח, כקורבן כופר, זכינו לתקוות הישועה (יוחנן ג׳:16). אולם בשל רצונות פסולים ודאגות החיים ומפאת אי־שלימותנו, גם אנו עלולים לשכוח בנקל את הדברים הטובים שעשה למעננו יהוה.
4, 5. (א) כיצד מזהיר יעקב מפני הסכנה להיות שומעים ושוכחים? (ב) כיצד נוכל לייחס לעצמנו את הדוגמה שנתן יעקב בנוגע לאיש המביט במראה?
4 באיגרתו לאֶחיו לאמונה הזהיר יעקב, אחיו למחצה של ישוע, מפני הסכנה להיות שומעים ושוכחים. הוא כתב: ”הייו עושי הדבר ולא רק שומעים, פן תרמו את עצמכם; כי מי ששומע את הדבר ואינו עושה, כמוהו כאיש המביט על תואר פניו במראה; הוא התבונן בעצמו והלך לו, ומייד שכח מה צורתו” (יעקב א׳:22–24). למה התכוון יעקב?
5 כשקמים בבוקר, מביטים בדרך כלל במראה כדי לראות מה לתקן במראה החיצוני. כשאנו עסוקים בפעילויות שונות ומוחנו מתמקד בדברים אחרים, אנו חדלים לחשוב על השתקפותנו במראה. כך עשוי לקרות גם במובן הרוחני. בהביטנו בדבר־אלוהים, יש לנו אפשרות להשוות בין מה שאנו לבין מה שיהוה מצפה מאיתנו להיות. לפיכך, אנו עומדים פנים אל פנים מול חולשותינו. מן הראוי שתוצאות ההשוואה יניעו אותנו לחולל שינויים באישיותנו. אך כשענייני היום יום מושכים את תשומת לבנו ובעיות החיים מעסיקות אותנו, אנו עלולים בנקל להפסיק לחשוב על עניינים רוחניים (מתי ה׳:3; לוקס כ״א:34). אנו כאילו שוכחים את כל המעשים שעשה עבורנו אלוהים באהבתו. כך אנו הופכים טרף קל לנטיות שליליות.
6. אילו פסוקים מן המקרא יעזרו לנו לא לשכוח את דבר יהוה?
6 באיגרתו הראשונה אל הקורינתים, איגרת שנכתבה בהשראה, מדבר השליח פאולוס על בני ישראל במדבר שהיו מן השוכחים. כפי שהמשיחיים במאה הראשונה הפיקו תועלת מדברי פאולוס, יכולים דבריו לעזור גם לנו לא לשכוח את דבר יהוה. אם כן, הבה נדון בכתוב בקורינתים א׳. י׳:1–12.
רחק מרצונות עולמיים
7. אילו ראיות מוצקות לאהבת יהוה קיבלו בני ישראל?
7 דבריו של פאולוס על בני ישראל משמשים כאזהרה למשיחיים. פאולוס כתב בין השאר: ”אינני רוצה שיעלם מכם שאבותינו כולם היו תחת הענן, וכולם עברו בתוך הים, וכולם נטבלו למשה בענן ובים” (קורינתים א׳. י׳:1–4). עם ישראל בימי משה היה עד לגילויים אדירים של כוח אלוהים, ובהם עמוד הענן הפלאי שהנחה אותם ביום ועזר להם להימלט דרך ים סוף (שמות י״ג:21; י״ד:21, 22). בני ישראל קיבלו ראיות מוצקות לכך שיהוה אוהב אותם.
8. מה אירע לבני ישראל כתוצאה מכך ששכחו את אלוהים?
8 ”אבל”, מוסיף פאולוס, ”ברובם לא רצה אלוהים והם הומתו במדבר” (קורינתים א׳. י׳:5). מה עצוב! רוב בני ישראל שיצאו ממצרים לא היו ראויים לרשת את הארץ המובטחת בגלל התנהגותם. בשל חוסר אמונה מצדם לא רצה אותם אלוהים, והם מתו במדבר (עברים ג׳:16–19). מה ניתן ללמוד מכך? פאולוס משיב: ”כל זה היה דוגמה לנו, למען לא נתאווה לרעות כשם שהתאוו הם” (קורינתים א׳. י׳:6).
9. כיצד דאג יהוה לעמו, וכיצד הגיב עם ישראל?
9 במדבר היו לבני ישראל שפע של דברים שבעזרתם יכלו להיות ממוקדים מבחינה רוחנית. הם באו ביחסי ברית עם יהוה ונעשו לעם המוקדש לו. בנוסף לכך, הם קיבלו כהונה, משכן ששימש מרכז לעבודת אלוהים ומערכת של הקרבת קורבנות ליהוה. במקום לעלוז במתנות רוחניות אלו, מאסו בדברים החומריים שסיפק להם אלוהים (במדבר י״א:4–6).
10. מדוע עלינו לזכור תמיד את אלוהים?
10 שלא כמו בני ישראל במדבר, יהוה מרוצה ממשרתיו בימינו. עם זאת, כל אחד באופן אישי חייב לזכור את אלוהים. אם נעשה כן יהיה לנו קל יותר לדחות תשוקות אנוכיות העלולות לטשטש את ראייתנו הרוחנית. עלינו להיות נחושים ”להיבדל מרשע ותאוות העולם כדי שנחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות” (טיטוס ב׳:12). מי מאיתנו שמתרועעים מינקותם עם הקהילה המשיחית לעולם אל יחשבו שהם מחמיצים משהו טוב. אם מחשבות אלו יחלפו בראשנו, נזכור את יהוה ואת הברכות הנפלאות הצפונות לנו בעתיד (עברים י״ב:2, 3).
ציות מוחלט ליהוה
11, 12. כיצד יכול אדם להיות אשם בעבודת אלילים גם אם אין הוא סוגד לפסלים?
11 פאולוס נתן לנו אזהרה נוספת. הוא כתב: ”אל תהיו עובדי אלילים כשם שהיו כמה מהם, ככתוב: ’וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק’” (קורינתים א׳. י׳:7). פאולוס דיבר כאן על הפרשה שבה לחצו בני ישראל על אהרון להקים עגל זהב (שמות ל״ב:1–4). סביר להניח שלא נתחיל לעבוד פסלים, אך אנו עלולים להיות עובדי אלילים אם ניתן לרצונותינו האנוכיים להסיח את דעתנו מעבודת יהוה בלב ובנפש (קולוסים ג׳:5).
12 במקרה אחר כתב פאולוס על כמה שעיקר מעייניהם היו נתונים לדברים חומריים ולא רוחניים. באשר ל”אויבי [”עמוד ההוקעה”, ע״ח] של המשיח”, כתב: ”אנשים אשר סופם אבדון, אשר הכרס היא אלוהיהם” (פיליפים ג׳:18, 19). הם לא סגדו לפסלים, אלא לתשוקה שקיננה בתוכם לדברים חומריים. כמובן, לא כל דבר שרוצים שלילי הוא. יהוה חנן אותנו בצרכים וביכולת ליהנות ממגוון דברים. אך מי שמציב את רדיפת התענוגות לפני יחסיו עם אלוהים אינו אלא עובד אלילים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
13. מה ניתן ללמוד ממעשה העגל?
13 לאחר שיצאו ממצרים הקימו בני ישראל עגל זהב לצורכי פולחן. בנוסף לאזהרה מפני עבודת אלילים, טמון בפרשה זו לקח חשוב נוסף. בני ישראל הפרו הוראה מפורשת מפי יהוה (שמות כ׳:4–6). אולם, לא היה בכוונתם למאוס ביהוה כאלוהיהם. הם זבחו לעגל הזהב וכינו את המאורע ”חג ליהוה”. הם רימו את עצמם וחשבו שאלוהים יתעלם מאי־ציותם לדברו. זה היה עלבון ליהוה וחמתו בערה בו עד להשחית (שמות ל״ב:5, 7–10; תהלים ק״ו:19, 20).
14, 15. (א) מדוע לא היתה לבני ישראל כל סיבה מוצדקת להיות שומעים ושוכחים? (ב) כיצד ננהג באשר למצוותיו של יהוה אם נהיה נחושים בדעתנו שלא להיות שומעים ושוכחים?
14 יהיה זה מחזה נדיר לראות עד־יהוה חובר לדת כזב. אבל, יש שעדיין נשארים בקהילה ובכל זאת דוחים את הדרכת יהוה בדרכים אחרות. לעם ישראל לא היתה כל סיבה מוצדקת להיות שומעים ושוכחים. הם שמעו את עשרת הדיברות ושמעו את משה מוסר את מצוות אלוהים: ”לא תעשון איתי אלוהי כסף, ואלוהי זהב לא תעשו לכם” (שמות כ׳:18, 19, 22, 23). ולמרות זאת, בני ישראל עבדו את עגל הזהב.
15 גם לנו אין סיבה מוצדקת להיות שומעים ושוכחים. יש לנו בכתבי־הקודש הדרכות מאת אלוהים לגבי תחומים רבים בחיים. למשל, דבר יהוה מגנה מפורשות את המנהג ללוות ולא להחזיר (תהלים ל״ז:21). הילדים מצוּוים לשמוע בקול הוריהם, והאבות נדרשים לגדל את ילדיהם ”במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:1–4). אל המשיחיים הלא־נשואים נאמר להתחתן אך ורק ”באדון”, ולמשרתי אלוהים נשואים נאמר: ”חיי אישות יכובדו אצל הכל ויצועכם אל יחולל. את הזונים והנואפים ישפוט אלוהים” (קורינתים א׳. ז׳:39; עברים י״ג:4). אם נהיה נחושים בדעתנו שלא להיות שומעים ושוכחים, נתייחס בכובד ראש להוראות אלו ולאחרות שנותן לנו אלוהים, ונפעל על־פיהן.
16. מה אירע בעקבות פולחן עגל הזהב?
16 יהוה לא היה מוכן שבני ישראל יעבדו אותו על־פי התנאים שלהם. אדרבה, 000,3 איש הומתו, אולי משום התפקיד המכריע שמילאו בצעד המרדני של פולחן עגל הזהב. חוטאים אחרים היכה יהוה במגיפה (שמות ל״ב:28, 35). זהו לקח רב עוצמה לכל מי שקורא בדבר־אלוהים אך מחליט על דעת עצמו אילו דרישות לקיים ואילו לא.
”התרחקו מן הזנות”
17. לאיזה מאורע מתייחס הכתוב בקורינתים א׳. י׳:8?
17 על תחום נוסף שבו תשוקות הבשר עלולות להוביל לשכחה רוחנית דיבר פאולוס באומרו: ”גם אל נזנה כשם שזנו כמה מהם וביום אחד נפלו עשרים ושלושה אלף” (קורינתים א׳. י׳:8). כאן מדבר פאולוס על מקרה שהיה בערבות מואב בתום 40 שנות נדודיו של עם ישראל במדבר. זמן קצר קודם לכן עזר יהוה לבני ישראל לכבוש שטחים ממזרח לירדן, אך רבים מהעם הראו שהם שוכחים וחסרי הערכה. על גבול הארץ המובטחת, נגררו לאי־מוסריות מינית ולפולחן בעל פעור. קרוב ל־000,24 איש הומתו, ו־000,1 מתוכם היו מראשי החוטאים (במדבר כ״ה:9).
18. אילו סוגי התנהגות עלולים להוביל לאי־מוסריות מינית?
18 עדי־יהוה היום מוכרים בעקרונות המוסר הגבוהים שלהם. אך לנוכח הפיתוי לאי־מוסריות מינית, היו משיחיים שחדלו לחשוב על אלוהים ועל עקרונותיו. הם נעשו לשומעים ושוכחים. ייתכן שבתחילה אין הפיתוי כרוך ביחסי־מין לא־מוסריים. אולי מבצבצת הנטייה להתעניין בפורנוגרפיה, לספר בדיחות גסות, לפלרטט או לחפש את חברתם של אנשים חלשים מבחינה מוסרית. כל אלה הובילו משיחיים להתנהגות פסולה (קורינתים א׳. ט״ו:33; יעקב ד׳:4).
19. אילו עצות מקראיות עוזרות לנו ’להתרחק מן הזנות’?
19 אם אנו ניצבים בפני הפיתוי לעשות מעשים לא־מוסריים, אל לנו להוציא את יהוה ממחשבותינו. עלינו לנצור את תזכורותיו המובאות בדברו (תהלים קי״ט:1, 2). רובנו עושים כל שביכולתנו כמשיחיים כדי להישמר נקיים מוסרית, אך כדי לעשות את הישר בעיני אלוהים יש צורך במאמץ מתמשך (קורינתים א׳. ט׳:27). אל המשיחיים ברומא כתב פאולוס: ”שמח אני עליכם, כי ציותכם נודע לכל, אבל רצוני שתהיו חכמים לטוב ותמימים לגבי הרע” (רומים ט״ז:19). כפי ש־000,24 איש מבני ישראל הומתו בשל חטאיהם, יעניש יהוה בקרוב את הזונים ואת החוטאים האחרים (אפסים ה׳:3–6). אם כן, במקום להיות שומעים ושוכחים, עלינו להמשיך ’להתרחק מן הזנות’ (קורינתים א׳. ו׳:18).
הוקר בכל עת את מה שנותן לנו יהוה
20. כיצד ניסו בני ישראל את יהוה, ומה היתה התוצאה?
20 רובם המכריע של המשיחיים אינם נופלים במלכודת האי־מוסריות המינית. אך עלינו להישמר לבל נלך בקו פעולה שבסופו נתלונן בלי הפסק ונכעיס את אלוהים. פאולוס מזהיר אותנו: ”אל ננסה את יהוה כשם שניסוהו אנשים מהם והומתו על־ידי הנחשים. אף אל תתלוננו כשם שהתלוננו כמה מהם ומתו בידי המלאך המשחית” (קורינתים א׳. י׳:9, 10). בני ישראל הלינו על משה ואהרון, ואפילו על אלוהים עצמו, בשל המן שניתן להם בדרך נס (במדבר י״ז:6; כ״א:5). האם תלונותיהם היו פחות פוגעות בעיני יהוה בהשוואה למעשי הזנות שעשו? המקרא מציין שרבים מהמתלוננים מצאו את מותם בידי נחשים (במדבר כ״א:6). קודם לכן, הומתו יותר מ־700,14 מתלוננים מורדים (במדבר י״ז:14). אם כן, אל נזלזל במה שנותן לנו יהוה לבל נעמיד למבחן את סבלנותו.
21. (א) אילו דברי עידוד כתב פאולוס בהשראת הרוח? (ב) כיצד נוכל להיות מאושרים באמת על־פי הכתוב ביעקב א׳:25?
21 באיגרתו אל אחיו לאמונה מסיים פאולוס את רשימת האזהרות בדברי עידוד: ”מה שקרה להם היה לקח לדוגמה וזה נכתב כדי להזהיר אותנו, אנחנו אשר קצי העולמים הגיעו אלינו. לכן מי שחושב כי עמידתו איתנה, ייזהר פן יפול” (קורינתים א׳. י׳:11, 12). יהוה מעניק לנו ברכות רבות כפי שהעניק לבני ישראל. אלא שבניגוד אליהם, אל נא נשכח את הדברים הטובים שאלוהים עושה למעננו, אלא נוקיר אותם בכל עת. כשדאגות החיים מכבידות עלינו, נהרהר בהבטחות הנפלאות שבדברו. הבה נזכור את היחסים היקרים שלנו עם יהוה ונמשיך לבצע את פעילות ההטפה שהופקדה בידינו (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). קו פעולה זה יביא לנו שמחה אמיתית, שכן המקרא מבטיח: ”המשקיף בתורה השלימה, תורת החירות, ועומד בה מבלי להיות שומע ושוכח, אלא עושה בפועל — איש זה מבורך [”מאושר”, ע״ח] יהיה במעשהו” (יעקב א׳:25).
מהי תשובתך?
• מה עלול לגרום לנו להיות שומעים ושוכחים?
• מדוע חיוני לציית באופן מוחלט לאלוהים?
• כיצד נוכל ’להתרחק מן הזנות’?
• מה צריכה להיות גישתנו כלפי מה שנותן לנו יהוה?
[תמונה בעמוד 15]
בני ישראל שכחו את הגבורות שעשה יהוה למענם
[תמונה בעמוד 16]
משרתי יהוה נחושים בדעתם לשמור על עקרונות מוסר גבוהים