הניצחון על חולשות אנוש
”מחשבות הבשר מוות הן” (רומים ח׳:6).
1. מה הן כמה מן הדעות בנושא גוף האדם, ואיזו שאלה ראויה לדיון?
”אודך על כי נוראות נפליתי” (תהלים קל״ט:14). כך שר דוד, נעים זמירות ישראל, בשעה שהירהר באחת מיצירות כפיו של יהוה — גוף האדם. להבדיל מדברי הלל אלו, יש מורי דת הרואים בגוף האדם חיית פרא המשחרת לטרף וכלי לביצוע חטא. הוא זכה לכינויים: ”גלימת הבערות, שורש המידות הרעות, כבלי השחיתות, כלוב האופל, הגווייה המהלכת, הקבר החי”. אמת, גם השליח פאולוס אמר: ”בבשרי, לא שוכן הטוב” (רומים ז׳:18). אך האם משמע הדבר שאנו לכודים בגוף עמוס חטאים ללא כל תקווה לשינוי?
2. (א) למה התכוון פאולוס באומרו ”מחשבות הבשר”? (ב) איזה מאבק בין ה”בשר” לבין ה”רוח” ניטש בקרבם של בני האדם החפצים לעשות את רצון אלוהים?
2 המקרא מכנה לעתים את גוף האדם בכינוי ”בשר” (מלכים א׳. כ״א:27). המילה ”בשר” משמשת גם להצגת האדם במצבו הבלתי מושלם כצאצא חוטא של אדם הראשון אשר מרד באלוהים (אפסים ב׳:3; תהלים נ״א:7; רומים ה׳:12). הירושה שירשנו ממנו נטעה בנו ”חולשת בשר” (רומים ו׳:19). פאולוס הזהיר: ”מחשבות הבשר מוות הן” (רומים ח׳:6). באומרו ”מחשבות הבשר” התכוון פאולוס לכך שהאדם נשלט ומונע על־ידי תשוקות הבשר הלא־מושלם (יוחנן א׳. ב׳:16). לפיכך, אם אנחנו משתדלים לעשות את רצון אלוהים, ניטש מאבק מתמיד בין נטייתנו הרוחנית לבין טבענו הלא־מושלם, ומופעלים עלינו לחצים כבירים לעשות את ”מעשי הבשר” (גלטים ה׳:17–23; פטרוס א׳. ב׳:11). לאחר שדיבר על מאבק מייסר זה שהתחולל בקרבו, אמר פאולוס: ”אוי לי, אדם אומלל שכמותי, מי יצילני מגוף זה שהמוות בו?” (רומים ז׳:24) האם היה פאולוס בחזקת קורבן חסר ישע שנלכד בכבלי הפיתויים? המקרא מראה באופן חד־משמעי שלא כך הדבר.
ממשותם של הפיתוי והחטא
3. מהי גישתם של רבים בנושא החטא והפיתוי, אך כיצד מזהיר אותנו המקרא מפני גישה זו?
3 בעיני רבים כיום החטא הוא מושג בלתי מתקבל על הדעת. יש המשתמשים במילה ”חטא” בלשון הומוריסטית כמונח מיושן לתיאור חולשות אנוש קלות. אין הם מכירים בכך ש”כולנו חייבים להיראות לפני כס המשפט של המשיח, למען יקבל כל אחד כפי המעשים שעשה בעת היותו בגוף, אם טוב ואם רע” (קורינתים ב׳. ה׳:10). יש האומרים בבדיחות הדעת: ”בכל דבר אני יכול לעמוד, רק לא בפיתוי!” בתרבויות מסוימות העיקר הוא הסיפוק המיידי אם במזון, במין, בבידור או בהישגים. אנשים מתרבויות אלו רוצים הכל, ולא זו בלבד אלא גם עכשיו ומייד! (לוקס ט״ו:12) אין הם מביטים אל מעבר לתענוג המיידי, אל השמחה העתידית של ”החיים האמיתיים” (טימותיאוס א׳. ו׳:19). המקרא, לעומת זאת, מורה לנו לחשוב היטב, לראות לטווח רחוק ולהישמר מכל דבר העלול להזיק לנו מבחינה רוחנית ומבחינות אחרות. בספר משלי נאמר: ”ערום ראה רעה נסתר; פתאים עברו נענשו” (משלי כ״ז:12).
4. איזו אזהרה נתן פאולוס בקורינתים א׳. י׳:12, 13?
4 כשכתב פאולוס אל המשיחיים בקורינתוס — עיר שנודעה בשחיתותה המוסרית — הוא נתן אזהרות מציאותיות באשר לפיתויים ולכוחו של החטא. הוא אמר: ”לכן מי שחושב כי עמידתו איתנה, ייזהר פן ייפול. שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו” (קורינתים א׳. י׳:12, 13). כולנו — צעירים כמבוגרים, גברים כנשים — נתקלים בפיתויים רבים בבית־הספר, בעבודה או במקומות אחרים. הבה ננתח אפוא את דברי פאולוס ונראה מה משמעותם לגבינו.
אל תהיה בעל ביטחון עצמי מופרז
5. מדוע מסוכן להיות בעלי ביטחון עצמי מופרז?
5 פאולוס אמר: ”מי שחושב כי עמידתו איתנה, ייזהר פן ייפול”. זה מסוכן להיות בעלי ביטחון מופרז לגבי חוסננו המוסרי. הדבר מעיד על חוסר הבנה בדבר טבעו וכוחו של החטא. הואיל ואנשים כגון משה, דוד, שלמה והשליח פטרוס נפלו במלכודת החטא, האם יש מקום לומר שאנו מחוסנים? (במדבר כ׳:2–13; שמואל ב׳. י״א:1–27; מלכים א׳. י״א:1–6; מתי כ״ו:69–75) ”חכם יָרֵא וסר מרע, וכסיל מתעבּר ובוטח [בעצמו]”, אומר משלי י״ד:16. ישוע אמר: ”הרוח חפצה, אבל הבשר חלש” (מתי כ״ו:41). מאחר שאין אדם בלתי מושלם המחוסן מפני תשוקות פסולות, עלינו להתייחס בכובד ראש לאזהרתו של פאולוס ולהדוף את הפיתויים. אם לא נעשה כן, אנו עלולים ליפול (ירמיהו י״ז:9).
6. מתי וכיצד עלינו להיערך לפיתוי?
6 מן החוכמה להיערך לקראת צרה העלולה לבוא עלינו במפתיע. בתקופה ששקטה הארץ הבין המלך אסא שזה הזמן לבצר את ארצו (דברי הימים ב׳. י״ד:1, 5, 6). הוא ידע שיהיה זה מאוחר מדי להיערך בשעת התקפה. בדומה לכך, ההחלטה כיצד לפעול כנגד פיתויים תתקבל בצורה הטובה ביותר אם נחליט אותה באופן מפוכח ובאווירה רגועה (תהלים ס״ג:7). דניאל ושלושת רעיו יראי האלוהים גמרו אומר להיות נאמנים לתורת אלוהים עוד לפני שלחצו עליהם לאכול מפֲּתְבַּג המלך. תודות לכך, לא היססו לדבוק בעמדתם הנחרצת שלא לאכול מאכלים טמאים (דניאל א׳:8). אם כן, הבה נחזק את נחישותנו להישמר נקיים מבחינה מוסרית לפני שמתעוררים מצבים מפתים. כך נוכל להתנגד לחטא.
7. מדוע ניתן למצוא נחמה בעובדה שאחרים הצליחו להתנגד לפיתויים?
7 פאולוס הוסיף ואמר: ”שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל” (קורינתים א׳. י׳:13). יש נחמה רבה במילים אלו. השליח פטרוס כתב: ”עימדו נגדו [נגד השטן] יציבים באמונה, בידיעה שאותן הצרות עוברות על אחיכם אשר בעולם” (פטרוס א׳. ה׳:9). כן, אחרים עמדו בפיתויים דומים והצליחו לעמוד בהם בעזרת אלוהים, וגם אנחנו יכולים לעשות כן. כמשיחיים אמיתיים החיים בעולם מושחת צפוי שבמוקדם או במאוחר ניתקל בפיתויים. כיצד נוכל להבטיח את הניצחון על חולשות אנוש ועל הפיתויים לעשות את הרע?
בהחלט אפשר להדוף את הפיתויים!
8. מהי אחת הדרכים העיקריות להימנע מפיתויים?
8 אחת הדרכים העיקריות לא להיות ”עבדים לחטא” היא לברוח מפיתויים כל עוד הדבר בידינו (רומים ו׳:6). הכתוב במשלי ד׳:14, 15 מעודד אותנו לאמור: ”באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר [תצעד] בדרך רעים. פרָעהו [הימנע ממנו], אל תעבור בו; שְׂטֵה [סור הצדה] מעליו, ועבור”. במקרים רבים אנחנו יודעים מראש אילו נסיבות עלולות להוביל לחטא. אם כן, מובן מאליו שעלינו ’לעבור’ משם, להתרחק מכל אדם או מכל דבר או מקום העלולים לעורר בנו תאוות פסולות ולהציף אותנו בתשוקות טמאות.
9. כיצד מדגישים כתבי־הקודש את הצורך לברוח ממצבים מפוקפקים?
9 צעד נוסף בדרך אל הניצחון על הפיתוי הוא לברוח ממצב מפתה. פאולוס יעץ: ”נוסו מן הזנות” (קורינתים א׳. ו׳:18, דל’). עוד כתב: ”תברחו מעבודת אלילים” (קורינתים א׳. י׳:14). הוא גם הזהיר את טימותיאוס והורה לו לברוח מרדיפה אחר נכסים חומריים ו”מתאוות הנעורים” (טימותיאוס ב׳. ב׳:22; טימותיאוס א׳. ו׳:9–11).
10. אילו שתי דוגמאות מנוגדות מראות שמן התבונה לברוח מפיתויים?
10 תן דעתך למה שקרה לדוד מלך ישראל. בעודו מתהלך על גג ארמונו ראה אשה יפהפיה רוחצת, וללבו התגנבו תשוקות בזויות. היה עליו לעזוב את הגג ולנוס מן הפיתוי. במקום לעשות כן, חקר אודות האשה — בת שבע — והתוצאות היו הרות אסון (שמואל ב׳. י״א:1 עד י״ב:23). מצד שני, כיצד נהג יוסף כשאשת אדונו הלא־מוסרית לחצה עליו לשכב עימה? הכתוב מספר: ”ויהי כדברה אל יוסף יום יום, ולא שמע אליה לשכב אצלה, להיות עימה”. ללא חוקי תורת משה, שהרי התורה טרם ניתנה, השיב לה יוסף ואמר: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” יום אחד תפסה בו ואמרה: ”שִכבה עימי!” האם נשאר יוסף לידה וניסה להניא אותה מכוונתה? לא. הוא ’נס ויצא החוצה’. הוא לא נתן לפיתוי המיני הזדמנות להשתלט עליו. הוא ברח! (בראשית ל״ט:7–16).
11. מה נוכל לעשות אם נעמוד בפני פיתויים חוזרים ונשנים?
11 בריחה מצטיירת לעתים כמעשה פחדני, אך התרחקות פיסית ממצב כלשהו היא על־פי־רוב הצעד הנבון שראוי לנקוט. אולי אנחנו עומדים בפני פיתוי חוזר ונשנה במקום העבודה. אם אין באפשרותנו למצוא עבודה אחרת, ייתכן שיש דרכים אחרות להתרחק מנסיבות מפתות. עלינו לברוח מכל דבר שברור לנו שהוא שלילי, ולהיות נחושים לעשות אך ורק את הטוב בעיני אלוהים (עמוס ה׳:15). כדי לברוח מפיתויים יש להימנע מאתרים פורנוגרפיים באינטרנט וממקומות בידור מפוקפקים. במקרים מסוימים יש צורך להשליך לאשפה כתב־עת כלשהו או למצוא חברים חדשים — חברים שאוהבים את אלוהים היכולים לעזור לנו (משלי י״ג:20). יהיה הפיתוי אשר יהיה, החוכמה היא לברוח ממנו ללא היסוס (רומים י״ב:9).
התפילות כאמצעי עזר
12. מה אנחנו מבקשים מאלוהים כשאנו מתפללים: ”אל תביאנו לידי ניסיון”?
12 פאולוס הבטיח הבטחה מעודדת: ”נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו” (קורינתים א׳. י׳:13). אחת הדרכים שבהן עוזר לנו יהוה היא להיענות לתפילותינו — תפילות שבהן אנו מבקשים את עזרתו לעמוד בפיתוי. ישוע המשיח לימד אותנו להתפלל: ”אל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע” (מתי ו׳:13). בתגובה לתפילה זו מעומק הלב לא ייטוש אותנו יהוה ברגע של פיתוי, אלא יחלץ אותנו מן השטן ומנכליו (אפסים ו׳:11). אנחנו בעצם מבקשים מאלוהים שיעזור לנו לזהות את הפיתויים ושיתן לנו את הכוח להדוף אותם. אם נפציר בו לבל יתן לנו ליפול ברגע של פיתוי, הוא יעזור לנו ולא יתן לשטן ”הרע” להערים עלינו.
13. מה עלינו לעשות לנוכח פיתויים בלתי פוסקים?
13 עלינו להתפלל בחוזקה במיוחד לנוכח פיתויים בלתי פוסקים. חלקם יכולים לעורר מאבקים פנימיים רבי עוצמה עם מחשבות וגישות המזכירות לנו באופן חד משמעי עד כמה חלשים אנו (תהלים נ״א:7). למשל, מה נוכל לעשות אם ניזכר בהרגל מגונה שהיה לנו, והזיכרונות מייסרים אותנו? מה נעשה אם נתפתה לחזור לסורנו? במקום לנסות אך ורק לדכא את הרגשות הללו, התפלל על כך ליהוה — שוב ושוב במקרה הצורך (תהלים נ״ה:23). בעזרת דברו ורוח קודשו יכול אלוהים לעזור לנו לטהר את שכלנו מנטיות טמאות (תהלים י״ט:9, 10).
14. מדוע חיוני להתפלל כדי להתמודד עם פיתויים?
14 בראותו את שליחיו מנמנמים בגן גת שמנים, האיץ בהם ישוע: ”הייו ערים והתפללו כדי שלא תבואו לידי ניסיון. אומנם הרוח חפצה, אבל הבשר חלש” (מתי כ״ו:41). אחת הדרכים לגבור על הפיתוי היא להיות ער לצורות השונות שהוא עשוי ללבוש ולהיות רגיש לצדדיו המתוחכמים. בנוסף לכך, חיוני להתפלל בנושא ללא דיחוי כדי להיערך מבחינה רוחנית למאבק בפיתוי. מאחר שהפיתוי לוחץ על נקודות התורפה, לא נוכל להדוף אותו לבד. התפילות נחוצות מפני שהכוח שנותן אלוהים יכול לחזק את מנגנוני ההגנה שלנו מפני השטן (פיליפים ד׳:6, 7). ייתכן שנזדקק גם לעזרתם הרוחנית ולתפילותיהם של ”זקני הקהילה” (יעקב ה׳:13–18).
פעל להדיפת הפיתויים
15. מה צריך לעשות כדי להדוף פיתויים?
15 לא די להימנע מן הפיתוי, עלינו גם לפעול להדיפתו עד שהוא יחלוף או עד שהמצב ישתנה. ישוע דחה את ניסיונות הפיתוי של השטן, ובסופו של דבר השטן סר מעליו (מתי ד׳:1–11). התלמיד יעקב כתב: ”התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם” (יעקב ד׳:7). כדי להתנגד צריך תחילה לחזק את שכלנו בעזרת דבר־אלוהים ולהחליט לדבוק בכל תוקף בעקרונות יהוה. מומלץ לשנן פסוקים עיקריים הנוגעים לחולשתנו ולהרהר בהם. מוטב גם למצוא משיחי בוגר — אולי זקן־קהילה — שאיתו נוכל לחלוק את דאגותינו ושנוכל לפנות אליו ברגע של פיתוי (משלי כ״ב:17).
16. מה יעזור לנו לשמור על טוהר מוסרי?
16 כתבי־הקודש קוראים לנו ללבוש את האדם החדש (אפסים ד׳:24). משמע הדבר לתת ליהוה לעצב ולתקן אותנו. באיגרתו אל שותפו למלאכה טימותיאוס, אמר פאולוס: ”רדוף צדק, חסידות, אמונה, אהבה, סבלנות וענווה. היאבק המאבק הטוב למען האמונה. אחוז בחיי עולם אשר נקראת אליהם” (טימותיאוס א׳. ו׳:11, 12). כדי ’לרדוף צדקה’ עלינו ללמוד בשקדנות את דבר־אלוהים ובדרך זו להכיר היטב את אישיותו של יהוה ולהתנהג בהתאם לדרישותיו. חשוב ביותר גם לערוך תוכנית גדושה בפעילויות משיחיות כגון הטפת הבשורה הטובה ונוכחות באסיפות. מה שיעזור לנו לצמוח מבחינה רוחנית ולשמור על טוהר מוסרי הוא לקרוב לאלוהים ולהשתמש במלוא האמצעים הרוחניים שהוא מספק לנו (יעקב ד׳:8).
17. מניין לנו שאלוהים לא ינטוש אותנו בשעת פיתוי?
17 פאולוס הבטיח שלעולם לא יהיה זה למעלה מיכולתנו, היכולת שנתן לנו אלוהים, להתמודד עם ניסיונות שיבואו עלינו. יהוה ’יכין את דרך המוצא כדי שנוכל לעמוד בהם’ (קורינתים א׳. י׳:13). אלוהים לא ירשה שהפיתוי יהיה קשה עד כדי כך שלא יהיה לנו מספיק כוח רוחני לשמור לו אמונים אם נמשיך להישען עליו. הוא רוצה שנצליח להדוף בפועל את הפיתוי לעשות את הרע בעיניו. אל נשכח את הבטחתו: ”לא ארפך ולא אעזבך” (עברים י״ג:5).
18. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים בניצחוננו על חולשות אנוש?
18 פאולוס ידע בביטחון מלא מה תהיה תוצאת מאבקו האישי בחולשות אנוש. הוא לא ראה בעצמו קורבן מעורר רחמים וחסר אונים הלכוד בכבלי תשוקות הבשר. אדרבה, הוא אמר: ”לכן אני רץ לא כמי שמגשש באפילה, ואני נאבק לא כמי שמכה באוויר, אלא נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו, שמא לאחר שאטיף לאחרים, אני עצמי אמצא פסול” (קורינתים א׳. ט׳:26, 27). גם אנחנו יכולים לצאת מנצחים במלחמתנו בבשר הלא־מושלם. באמצעות המקרא, ספרות מקראית, אסיפות הקהילה ואחים בוגרים, מספק לנו אבינו האוהב שבשמים תזכורות המסייעות לנו לרדוף צדקה. בעזרתו ננחל ניצחון על חולשות אנוש!
האם אתה זוכר?
• מה פשר המילים ”מחשבות הבשר”?
• כיצד נוכל להיערך לקראת פיתויים?
• מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם פיתויים?
• מה תפקידן של התפילות בהדיפת פיתויים?
• מניין לנו שניתן לנחול ניצחון על חולשות אנוש?
[תמונות בעמוד 10]
המקרא אינו מלמד שאנחנו קורבנות חסרי ישע הנתונים בכבלי תאוות הבשר
[תמונה בעמוד 12]
אחת הדרכים העיקריות להימנע מחטא היא לברוח מפיתויים