פרק חמש עשרה
שמע עצה וקבל מוסר
1. (א) מדוע כולנו זקוקים לעצה ולמוסר? (ב) איזו שאלה כדאי שנבחן?
”כולנו מרבים להיכשל”, אומר המקרא ביעקב ג׳:2. אנו יכולים להיזכר במקרים רבים שבהם לא גילינו את האישיות שדבר־אלוהים מעודד אותנו לטפח. לכן, ברור לנו שהמקרא צודק באומרו: ”שמע עצה וקבל מוסר, למען תֶחכם באחריתך” (משלי י״ט:20). אין ספק שכבר חוללנו שינויים בחיים כדי להתאים אותם לכתוב במקרא. אך כיצד אנו מגיבים אם אח לאמונה מתקן אותנו בנושא מסוים?
2. מה עלינו לעשות כשנותנים לנו עצה אישית?
2 יש המנסים בתגובה להצדיק את עצמם, להקל מחומרת המצב או לגולל את האשמה לפתחם של אחרים. אלא שמן החוכמה להישמע לעצה וליישמה (עברים י״ב:11). כמובן, אין לצפות מאחרים לשלימות, ואין זה מן הראוי להעיר להם כל הזמן בעניינים שוליים או בנושאים שבהם המקרא מותיר את ההחלטה בידי הפרט. זאת ועוד, ייתכן שנותן העצה לא בחן את כל העובדות, ואפשר באופן מכובד להסב את תשומת לבו אליהן. אולם, בדיון שלפנינו, נצא מנקודת הנחה שהעצה או המוסר ראויים ומקראיים. מהי התגובה הנכונה?
דוגמאות שנכתבו לאזהרתנו
3, 4. (א) מה יש במקרא שיכול לעזור לנו לאמץ השקפה נכונה לגבי עצה ומוסר? (ב) כיצד הגיב שאול לנוכח התוכחה שניתנה לו, ומה היתה התוצאה?
3 דבר־אלוהים מכיל חוויות אמיתיות של אנשים אשר ניתנו להם עצה ותיקון. לעתים נילוו לעצה צעדים משמעתיים. אחת מאותן דמויות היה שאול מלך ישראל. הוא לא שמע בקול יהוה בעניין העם העמלקי. העמלקים היו אויביהם של משרתי אלוהים, ויהוה גזר שלא לחוס על חייהם ועל חיי הבהמות שהיו בבעלותם. למרות זאת, שאול המלך חמל על חיי המלך העמלקי ועל מיטב הצאן והבקר (שמואל א׳. ט״ו:1–11).
4 יהוה שלח את הנביא שמואל להוכיח את שאול. מה היתה תגובת שאול? הוא טען שהוא אכן כבש את העמלקים, ופשוט החליט לחוס על המלך. אבל צעד זה היה מנוגד למצוות יהוה (שמואל א׳. ט״ו:20). שאול ניסה להטיל על העם את האחריות לאי הריגת הצאן והבקר ואמר: ”יראתי את העם ואשמע בקולם” (שמואל א׳. ט״ו:24). דומה שכבודו העצמי היה חשוב לו יותר מכל דבר אחר, והוא אף ביקש משמואל לכבד אותו לפני העם (שמואל א׳. ט״ו:30). לבסוף מאס בו יהוה ממלוך על ישראל (שמואל א׳. ט״ז:1).
5. מה אירע למלך עוזיהו לאחר שדחה עצה?
5 עוזיהו מלך יהודה ’מעל ביהוה אלוהיו ויבוא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטורת’ (דברי הימים ב׳. כ״ו:16). רק הכוהנים רשאים היו להקטיר קטורת. כשניסה כהן הראש להניא אותו מכוונתו, הגיב המלך בזעם. מה אירע בעקבות זאת? המקרא מספר: ”והצרעת זרחה במצחו... כי נִגְעוֹ יהוה. ויהי עוזיהו המלך מצורע עד יום מותו” (דברי הימים ב׳. כ״ו:19–21).
6. (א) מדוע דחו שאול ועוזיהו את העצות שניתנו להם? (ב) מדוע מהווה הדבר בעיה חמורה גם כיום?
6 מדוע התקשו שאול ועוזיהו לקבל עצה? הבעיה נעוצה היתה בגאווה ובהערכה עצמית מופרזת. רבים גורמים לעצמם עוגמת נפש רבה בגלל תכונת הגאווה. התיקון מצביע מבחינתם על פגם כלשהו או מעיב על שמם הטוב. אלא שהגאווה היא החולשה. הגאווה מטשטשת את חשיבתו של האדם, והוא נוטה לדחות את העזרה שמספק לו יהוה דרך דברו וארגונו. על כן, יהוה מזהיר: ”לפני שבר גאון, ולפני כישלון גובה רוח” (משלי ט״ז:18; רומים י״ב:3).
קבל עצה
7. אילו לקחים טובים ניתן ללמוד מתגובתו של משה לעצה?
7 כתבי־הקודש מכילים גם דוגמאות טובות של דמויות אשר נענו לעצה, ויש לנו מה ללמוד מהן. תן דעתך למשה. חותנו השיא לו עצה שתעזור לו לשאת בנטל המעמסה שרבצה על כתפיו. משה הקשיב לו ופעל מייד לפיה (שמות י״ח:13–24). מדוע נענה משה לעצה שניתנה לו על אף הסמכות הרבה שהיתה בידו? משום שהוא היה עניו. ”והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה” (במדבר י״ב:3). עד כמה חשובה הענווה? הכתוב בצפניה ב׳:3 מראה שחיינו תלויים בה.
8. (א) אילו חטאים חטא דוד? (ב) כיצד הגיב דוד לתוכחה שמסר לו נתן? (ג) מה היו השלכות חטאיו של דוד?
8 דוד המלך נאף עם בת שבע ושלח את בעלה, אוריה, אל מותו בניסיון להסתיר את החטא. יהוה שלח את נתן הנביא להוכיח את דוד. בתגובה התחרט דוד והודה מייד: ”חטאתי ליהוה” (שמואל ב׳. י״ב:13). אלוהים קיבל את חרטתו, אך לא חסך ממנו את השלכות חטאיו. יהוה אמר לו ש’לא תסור חרב מביתו’, שנשיו יינתנו ’לרעיו’ ושהבן שייוולד עקב ניאופו ”מות יומת” (שמואל ב׳. י״ב:10, 11, 14).
9. מה אל לנו לשכוח אם יתנו לנו תוכחה או מוסר?
9 דוד המלך ידע שכדאי להקשיב לעצות שקולות. הוא הודה לאלוהים על מי שנתנו לו עצות (שמואל א׳. כ״ה:32–35). האם אימצנו לעצמנו גישה זו? אם כן, לא נמהר לומר ולעשות דברים רבים שסופם צער. אך מה אם ניקלע למצב שבו יהיה צורך לתת לנו תוכחה או מוסר? אל נשכח שזו עדות לאהבת יהוה, ושטובתנו הנצחית עומדת לנגד עיניו (משלי ג׳:11, 12; ד׳:13).
תכונות יקרות ערך שיש לטפחן
10. איזו תכונה שעליה הצביע ישוע יש לטפח כדי להיכנס למלכות?
10 כדי שיהיו לנו יחסים טובים עם יהוה ועם אחינו לאמונה, עלינו לטפח תכונות מסוימות. על אחת מהן הצביע ישוע כשהעמיד ילד בין תלמידיו ואמר: ”אם לא תשובו ותהיו כילדים לא תיכנסו למלכות השמים. לכן מי שישפיל את עצמו להיות כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים” (מתי י״ח:3, 4). תלמידי ישוע היו חייבים לטפח ענווה, שכן נהגו להתווכח ביניהם בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר (לוקס כ״ב:24–27).
11. (א) לפני מי עלינו להיות ענווים, ומדוע? (ב) מה תהיה תגובתנו לעצות אם יש בנו ענווה?
11 השליח פטרוס כתב: ”חיגרו כולכם נמיכות רוח איש כלפי רעהו, כי אלוהים ללצים הוא יליץ ולענווים יתן חן” (פטרוס א׳. ה׳:5). אנו יודעים שעלינו להיות ענווים לפני יהוה, אבל הפסוק מראה שעלינו להיות ענווים גם עם אחינו לאמונה. אם יש בנו ענווה, לא נתרעם על עצות טובות מפי אחרים אלא נלמד מהן (משלי י״ב:15).
12. (א) איזו תכונה קשורה קשר הדוק לענווה? (ב) מדוע עלינו להביא בחשבון את השפעת התנהגותנו על אחרים?
12 תכונה הקשורה קשר הדוק לענווה היא הדאגה לטובת הזולת. השליח פאולוס כתב: ”איש אל יבקש את טובת עצמו אלא את טובת זולתו. ... ובכן אם תאכלו או תשתו, או כל מה שתעשו — עשו את הכול למען כבוד אלוהים. אל תהיו מכשול לא ליהודים ולא לגויים ולא לקהילת אלוהים” (קורינתים א׳. י׳:24–33). פאולוס לא אמר שעלינו לדכא כל העדפה אישית, אלא הפציר בנו שלא לעשות דבר העלול לעודד מישהו לפעול בניגוד למצפונו.
13. איזו דוגמה יכולה להראות אם אנו מיישמים את עצות המקרא?
13 האם אתה מציב את טובת הזולת לפני העדפותיך האישיות? כולנו חייבים ללמוד לנהוג כך. הדבר בא לידי ביטוי בדרכים רבות. לדוגמה, מה דעתך על לבוש והופעה חיצונית? נושאים אלו כרוכים בטעם אישי במסגרת הקווים המנחים של המקרא הדורשים מאיתנו להיות צנועים, מסודרים ונקיים. אם יתברר לך שבגלל הרקע של התושבים באיזור מגוריך סגנון לבושך והופעתך מפריעים להם להקשיב לבשורת המלכות, האם תהיה מוכן לערוך שינויים? אין ספק שהעזרה שמושיטים לאדם לזכות בחיי־נצח חשובה מסיפוק מאוויים אישיים.
14. מדוע חשוב לטפח ענווה ודאגה לטובת הזולת?
14 בענווה ובדאגה לטובת הזולת הציב ישוע דוגמה ומופת. הוא אף רחץ את רגלי תלמידיו (יוחנן י״ג:12–15). דבר־אלוהים אומר לגביו: ”יהא בכם הלך רוח זה אשר היה במשיח ישוע: הוא אשר היה קיים בדמות אלוהים לא חשב [”לשלול שלל ולהיות שווה לאלוהים”, ע״ח ], אלא הריק את עצמו, נטל דמות עבד ונהיה כבני אדם; וכאשר היה בצורתו כאדם, השפיל עצמו וציית עד מוות” (פיליפים ב׳:5–8; רומים ט״ו:2, 3).
אל תדחה את מוסר יהוה
15. (א) אילו שינויים עלינו לחולל כדי שאישיותנו תישא חן בעיני אלוהים? (ב) באילו דרכים מספק לנו יהוה עצה ומוסר?
15 מאחר שכולנו חוטאים, עלינו לשנות את גישתנו ואת התנהגותנו כדי לשקף את אישיותו של אלוהים. עלינו ללבוש ”את האדם החדש” (קולוסים ג׳:5–14). עצה ומוסר עוזרים לנו לזהות תחומים טעוני שיפור ולראות כיצד להשתנות. מקור ההדרכה העיקרי הנחוץ לנו הוא המקרא (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). הספרות המקראית והאסיפות שמכין ארגון יהוה מסייעות לנו ליישם את דבר־אלוהים. אם תינתן לנו עצה שכבר שמענו, האם נכיר בחשיבותה ונשתדל להשתפר?
16. איזו עזרה מספק לנו יהוה במישור האישי?
16 בדאגתו ובאהבתו מסייע לנו יהוה להתמודד עם בעיותינו. מיליונים מקבלים עזרה במסגרת של תוכניות ביתיות לשיעורי מקרא. הורים מחנכים את ילדיהם ומטילים עליהם מוסר כדי להגן עליהם מפני דפוסי התנהגות שסופם דאבון לב (משלי ו׳:20–23). במסגרת הקהילה ניתן לבקש עצה או הדרכה מאחים מנוסים לצורך שיפור מאמצינו בשירות השדה. גם זקני־הקהילה מבקשים לעתים עצה והדרכה זה מזה או מצד מבשרים מנוסים אחרים. אחים בעלי כישורים רוחניים משתמשים במקרא כדי להושיט עזרה למי שזקוק לה ועושים כן ברוח של ענווה. ואולם זכור, כשאתה נותן עצה, ”היזהר שלא תבוא גם אתה לידי ניסיון” (גלטים ו׳:1, 2). כן, כולנו ללא יוצא מן הכלל זקוקים לעצה ולמוסר כדי לעבוד באחדות את אלוהי האמת לבדו.
שאלות חזרה
• כיצד עוזר לנו יהוה באהבה לראות היכן עלינו לחולל שינויים אישיים?
• מדוע רבים מתקשים לקבל עצה, ועד כמה חמור הדבר?
• אילו תכונות יקרות ערך יעזרו לנו לקבל עצה, וכיצד הציב ישוע דוגמה ומופת בכך?
[תמונה בעמוד 142]
עוזיהו דחה עצה והוכה בצרעת
[תמונה בעמוד 142]
משה הפיק תועלת מן העצה שנתן לו יתרו