מאמר לימודי 49
תחיית המתים — תקווה ודאית!
”אני תולה תקווה באלוהים... שתהיה תחייה” (מה״ש כ״ד:15).
שיר 151 הוא יקרא
סקירה מקדימהa
1, 2. איזו תקווה נפלאה יש למשרתי אלוהים האמיתיים?
תקווה היא דבר חשוב מאוד. יש שתקוותם מתמקדת בהצלחה בנישואין, בגידול ילדים בריאים או בהחלמה ממחלה קשה. גם המשיחיים מקווים לאותם דברים. עם זאת, התקווה שאנו מוקירים מכול אינה מסתכמת בכך; היא כוללת את עתידנו הנצחי וכן את עתיד יקירינו שכבר אינם בחיים.
2 השליח פאולוס ציין: ”אני תולה תקווה באלוהים... שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הלא־צדיקים” (מה״ש כ״ד:15). פאולוס לא היה הראשון שדיבר על תקוות תחיית המתים. גם איוב עשה כן. הוא היה בטוח שאלוהים יזכור אותו וישיב אותו לחיים (איוב י״ד:7–10, 12–15).
3. מדוע פרק ט״ו באיגרת הראשונה אל הקורינתים מועיל לנו?
3 ”תחיית המתים” היא חלק מ”היסודות”, או ”התורה הבסיסית”, של כל עיקרי האמונה המשיחיים (עב׳ ו׳:1, 2). דבריו של פאולוס באשר לתחיית המתים מתועדים בפרק ט״ו באיגרתו הראשונה אל הקורינתים. הדברים שכתב ודאי עודדו את המשיחיים בני המאה הראשונה. פרק זה יכול לעודד גם אותנו ולחזק את תקוותנו, גם אם אנו מחזיקים בה זה זמן רב.
4. מה עומד בבסיס תקוותנו באשר ליקירינו שכבר אינם בחיים?
4 תחייתו של ישוע המשיח עומדת בבסיס תקוותנו באשר ליקירינו שכבר אינם בחיים. היא הייתה חלק מ”הבשורה הטובה” שהכריז פאולוס לקורינתים (קור״א ט״ו:1, 2). למעשה, הוא אמר שאם משיחי אינו מאמין בתחיית המתים, אין כל תועלת באמונתו (קור״א ט״ו:17). האמונה בתחייתו של ישוע היא דבר מרכזי בתקוותנו המשיחית.
5, 6. איזו משמעות יש לכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:3, 4 עבורנו?
5 בתחילת הדברים שאמר פאולוס על התחייה הוא ציין שלוש עובדות מוגמרות: (1) ”המשיח מת בעד חטאינו”, (2) ”הוא נקבר”, ו־(3) ”הוא הוקם לתחייה ביום השלישי לפי הכתובים” (קרא קורינתים א׳. ט״ו:3, 4).
6 איזו משמעות יש למותו, קבורתו ותחייתו של ישוע עבורנו? ישעיהו הנביא ניבא שהמשיח ’ייגזר מארץ החיים ויינתן לו מקום קבורה עם הרשעים’. אך לא בזאת מסתכם העניין. ישעיהו הוסיף שהמשיח יישא ”את חטאם של רבים”. ישוע עשה כן כאשר סיפק את הכופר (יש׳ נ״ג:8, 9, 12; מתי כ׳:28; רומ׳ ה׳:8). מכאן שמותו, קבורתו ותחייתו של ישוע מספקים בסיס מוצק לתקוותנו להשתחרר מהחטא ומהמוות ולהתאחד עם יקירינו שאינם בחיים.
עדות מפי רבים
7, 8. מה עוזר למשיחיים להיות בטוחים שישוע הוקם לתחייה?
7 תקוותנו שתהיה תחיית מתים קשורה לתחייתו של ישוע, לכן עלינו להיות משוכנעים שישוע אכן קם לתחייה. מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה השיב את ישוע לחיים?
8 עדי ראייה רבים העידו שישוע הוקם לתחייה (קור״א ט״ו:5–7). העד הראשון ברשימתו של פאולוס הוא השליח פטרוס (כיפא). קבוצת תלמידים ציינה שפטרוס ראה את ישוע שהוקם לתחייה (לוקס כ״ד:33, 34). כמו כן, ”השנים־עשר”, השליחים, ראו את ישוע לאחר שהוקם לתחייה. לאחר מכן המשיח ”נראה אל יותר מחמש מאות אחים שהיו יחדיו”, אולי במאורע המשמח שאירע בגליל המוזכר במתי כ״ח:16–20. ישוע גם ”נראה אל יעקב”, ככל הנראה אחיו למחצה, שקודם לכן לא האמין שישוע הוא המשיח (יוח׳ ז׳:5). יעקב השתכנע לאחר שראה את ישוע אשר הוקם לתחייה. ראוי לציין שבסביבות 55 לספירה, כאשר כתב פאולוס את איגרתו, רבים ממי שהיו עדים לתחייתו של ישוע עדיין היו בחיים. לכן אם למישהו עלה ספק, הוא יכול היה לפנות לעדי ראייה מהימנים.
9. מדוע יכול היה פאולוס להעיד גם הוא על תחייתו של ישוע, כפי שאנו קוראים במעשי השליחים ט׳:3–5?
9 בהמשך נגלה ישוע אל פאולוס עצמו (קור״א ט״ו:8). פאולוס (שאול) היה בדרכו לדמשק כאשר שמע את קולו של ישוע שהוקם לתחייה וראה חזון שלו בתפארתו השמימית. (קרא מעשי השליחים ט׳:3–5.) חווייתו של פאולוס הוסיפה לראיות שתחייתו של ישוע אינה מעשייה (מה״ש כ״ו:12–15).
10. מה עשה פאולוס משום שהיה משוכנע שישוע הוקם מן המתים?
10 יש שעבורם עדותו של פאולוס ראויה לציון במיוחד, שהרי בעבר רדף את המשיחיים. לאחר שהוא עצמו השתכנע בתחייתו של ישוע, פאולוס השקיע מאמצים רבים כדי לשכנע אחרים באמת זו. הוא החזיק מעמד אפילו שהכו אותו, שאסרו אותו ושספינתו נטרפה בעודו מפיץ את האמת שישוע מת אך שב לחיים (קור״א ט״ו:9–11; קור״ב י״א:23–27). ביטחונו של פאולוס בתחייתו של ישוע מן המתים היה כה חזק עד כי היה מוכן להגן על אמונתו גם במחיר חייו. האין עדות קדומה זו משכנעת אותך שישוע הוקם מהמתים? והאין היא מחזקת את אמונתך בתחיית המתים?
תיקון השקפות מוטעות
11. מאילו סיבות אפשריות היו בקורינתוס שהחזיקו בהשקפות מוטעות באשר לתחיית המתים?
11 היו בעיר היוונית קורינתוס שהחזיקו בהשקפות מוטעות על תחיית המתים ואף הרחיקו לכת באמרם ש”אין תחיית מתים”. מדוע? (קור״א ט״ו:12) פילוסופים בעיר יוונית אחרת, אתונה, לעגו לרעיון שישוע קם לתחייה. ייתכן שהיו בקורינתוס שאפשרו לחשיבה זו להשפיע עליהם (מה״ש י״ז:18, 31, 32). אחרים אולי חשבו על תחיית המתים במובן סמלי, כלומר, שהאדם היה בעבר ”מת” בהיותו חוטא אך ”הוחיה” כמשיחי. תהיה אשר תהיה הסיבה, התכחשות לתחייה משמעה שאמונתם הייתה לשווא. אם אלוהים לא הקים את ישוע לתחייה, הכופר לא שולם וכולם עדיין היו שרויים בחטא. לכן למי שלא האמינו בתחיית המתים לא הייתה כל תקווה ממשית (קור״א ט״ו:13–19; עב׳ ט׳:12, 14).
12. במה הייתה שונה תחייתו של ישוע ממקרי תחייה קודמים, לאור הכתוב בפטרוס א׳. ג׳:18, 22?
12 פאולוס ידע ממקור ראשון ש”המשיח הוקם מן המתים”. תחייתו הייתה נעלה מתחייתם של מי שקודם לכן הושבו לחיים עלי אדמות אך מתו שוב. פאולוס אמר שישוע היה ”ביכורי כל המתים”. באיזה מובן? הוא היה האדם הראשון שהוקם לתחייה כיצור רוחני, והראשון מבין בני האנוש שעלה השמיימה (קור״א ט״ו:20; מה״ש כ״ו:23; קרא פטרוס א׳. ג׳:18, 22).
מי ש”יוחיו”
13. איזה ניגוד הציג פאולוס בין אדם הראשון לישוע?
13 כיצד מותו של אדם אחד יכול להעניק חיים למיליונים? פאולוס מספק תשובה הגיונית לשאלה. הוא הציג את הניגוד בין מה שהביא אדם הראשון על האנושות לבין מה שמתאפשר באמצעות המשיח. באשר לאדם הראשון כתב פאולוס: ”המוות בא על־ידי אדם”. כאשר חטא אדם הראשון, הוא המיט אסון על עצמו ועל צאצאיו. אנו עדיין חווים על בשרנו את ההשלכות הטרגיות של אי־ציותו. כמה שונה מה שמתאפשר מכך שאלוהים הקים את בנו לתחייה! ”גם תחיית המתים היא על־ידי אדם” — ישוע. ”הן כפי שבגלל אדם הכול מתים”, הסביר פאולוס, ”כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו” (קור״א ט״ו:21, 22).
14. האם אדם הראשון יקום לתחייה? הסבר.
14 מה הייתה כוונתו של פאולוס כאשר אמר ש”בגלל אדם הכול מתים”? פאולוס התכוון לצאצאיו של אדם הראשון, אשר ירשו ממנו חטא ואי־שלמות ולכן מצויים במצב המוביל למוות (רומ׳ ה׳:12). אדם הראשון אינו נמנה עם מי ש”יוחיו”. קורבן הכופר של המשיח אינו מכפר עליו, שהרי הוא היה אדם מושלם שבחר למרוד באלוהים. גורלו של אדם הראשון זהה למה שמצפה למי ש”בן האדם” ישפוט כ”עיזים” — ”אבדון עולם” (מתי כ״ה:31–33, 46; עב׳ ה׳:9).
ישוע היה הראשון מבין רבים שקם מהמתים לחיים בשמיים (ראה סעיפים 15, 16)b
15. מי כלולים ב’כל מי שיוחיו’?
15 שים לב שפאולוס אמר ש”בזכות המשיח הכול יוחיו” (קור״א ט״ו:22). איגרתו של פאולוס נכתבה אל משיחיים משוחים בקורינתוס, שעתידים היו לקום לתחייה בשמיים. על אותם משיחיים נאמר: ”קודשתם כמי שמאוחדים עם המשיח ישוע ונקראתם להיות קדושים”. פאולוס גם הזכיר את ”מי שמתו בהיותם מאוחדים עם המשיח” (קור״א א׳:2; ט״ו:18; קור״ב ה׳:17). באיגרת אחרת שכתב בהשראת הרוח, אמר פאולוס שמי ש’התאחדו עם ישוע במוות הדומה למותו, גם יתאחדו איתו בתחייה הדומה לתחייתו’ (רומ׳ ו׳:3–5). ישוע הוקם לתחייה כיצור רוחני ועלה השמיימה. וכך יקרה גם לכל מי ש”מאוחדים עם המשיח”, כלומר כל המשיחיים משוחי הרוח.
16. מה רמז פאולוס כאשר כינה את ישוע ”ביכורי כל המתים”?
16 פאולוס כתב שהמשיח הוקם לתחייה כ”ביכורי כל המתים”. אחרים, כמו אלעזר, כבר הושבו לחיים עלי אדמות, אך ישוע היה הראשון שאי פעם הוקם מהמתים כיצור רוחני וקיבל חיי נצח. ניתן לדמות אותו לביכורי הקציר שהקריבו בני ישראל לאלוהים. יתר על כן, כאשר כינה את ישוע ”ביכורי כל המתים”, רמז פאולוס שבהמשך אחרים יוקמו לתחייה לחיים בשמיים. השליחים ואחרים ה”מאוחדים עם המשיח” היו עתידים לחוות בבוא העת תחייה הדומה לזו של ישוע.
17. מתי עתידים היו מי ש”מאוחדים עם המשיח” לקבל את גמולם השמימי?
17 התחייה השמימית של מי ש”מאוחדים עם המשיח” עדיין לא התחילה להתרחש בעת שכתב פאולוס אל הקורינתים. למעשה, פאולוס הצביע על מועד עתידי: ”כל אחד כסדרו: המשיח, פרי הביכורים; אחר כך, בעת נוכחותו, השייכים למשיח” (קור״א ט״ו:23; תסל״א ד׳:15, 16). כיום אנו חיים בעת ה’נוכחות’ המנובאת של המשיח. ואכן, השליחים ומשיחיים משוחי רוח אחרים שמתו היו צריכים להמתין עד לנוכחות זו כדי לקבל את גמולם השמימי ולהיות ’מאוחדים איתו בתחייה הדומה לתחייתו’.
תקוותך ודאית!
18. (א) מדוע אנו יכולים להסיק שלאחר התחייה השמימית תתרחש תחייה נוספת? (ב) אילו התפתחויות יתרחשו בשמיים, על־פי הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:24–26?
18 אך מה לגבי כל המשיחיים הנאמנים שאין להם התקווה לחיות בשמיים עם המשיח? גם להם יש תקוות תחייה. במקרא נאמר שפאולוס ואחרים שתקוותם לעלות השמיימה שותפים ב”תחייה המוקדמת מן המתים” (פיל׳ ג׳:11). האין זה אומר שאחר כך תתרחש תחייה נוספת? הדבר תואם את המילים שאמר איוב באשר לעתידו (איוב י״ד:15). ’השייכים למשיח בעת נוכחותו’ יהיו בשמיים עם ישוע כאשר ימגר את כל הממשלות ואת כל הסמכויות והכוחות. גם ’המוות, האויב האחרון’, ימוגר. אין ספק שלמוות התורשתי לא תהיה עוד אחיזה במי שמוקמים לתחייה בשמיים. אך מה לגבי אחרים? (קרא קורינתים א׳. ט״ו:24–26).
19. למה יכולים לצפות מי שיש להם תקווה ארצית?
19 למה יכולים לצפות מי שיש להם תקווה ארצית? הם יכולים לשאוב תקווה מדבריו של פאולוס: ”אני תולה תקווה... שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הלא־צדיקים” (מה״ש כ״ד:15). כמובן, אף אדם לא־צדיק אינו יכול להיכנס לשמיים, לכן מילים אלה מצביעות על תחייה עתידית עלי אדמות.
האמונה בתחיית המתים מאפשרת לנו להביט אל העתיד בביטחון (ראה סעיף 20)c
20. כיצד התחזקה תקוותך?
20 אין ספק ש”תהיה תחייה”! למי שישובו לחיים עלי אדמות תהיה התוחלת לחיות כאן לנצח. אתה יכול לבטוח לגמרי בהבטחה זו. אותה תקווה יכולה לנחם אותך כאשר אתה חושב על יקיריך שכבר אינם בחיים. הם יוכלו לקום לתחייה כאשר המשיח ושותפיו ”ימלכו... במהלך אלף השנים” (ההת׳ כ׳:6). גם אתה יכול להחזיק בתקווה הוודאית שאם תמות לפני תחילת אלף השנים, עתידך מובטח. אכן, ’תקווה זו אינה מכזיבה’ (רומ׳ ה׳:5). היא יכולה לחזק אותך כעת ולהוסיף לשמחתך בשירות אלוהים. אך, כפי שנראה במאמר הבא, יש דברים נוספים שנוכל ללמוד מפרק ט״ו באיגרת הראשונה אל הקורינתים.
שיר 14 הללו את מלך העולם החדש
a הכתוב בקורינתים הראשונה פרק ט״ו מתמקד בתחיית המתים. מדוע עיקר אמונה זה חשוב לנו, ומדוע אנו יכולים להיות בטוחים שישוע קם לתחייה? המאמר יבחן שאלות אלה ושאלות חשובות נוספות בנושא תחיית המתים.
b תיאור התמונות: ישוע היה הראשון שנלקח השמיימה (מה״ש א׳:9). כמה מתלמידיו שעתידים היו להצטרף אליו היו תומא, יעקב, לידיה, יוחנן, מרים ופאולוס.
c תיאור התמונות: אח איבד את אשתו האהובה ששירתה לצידו שנים רבות. הוא בטוח שהיא תקום לתחייה והוא ממשיך לשרת את יהוה בנאמנות.