3.‏ מה אמונתו של פאולוס בתחיית המתים עזרה לו לעשות,‏ כפי שעולה מקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏30–32‏?‏

³ אמונתו של פאולוס בתחיית המתים עזרה לו להתמודד עם ניסיונות שונים.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏30–32‏.‏)‏ הוא אמר לקורינתים:‏ ”‏יום יום אני עומד פנים אל פנים מול המוות”‏.‏ הוא גם כתב:‏ ”‏נלחמתי.‏.‏.‏ בחיות פרא באפסוס”‏.‏ ייתכן שכוונתו הייתה שנלחם בחיות ממשיות בזירה באפסוס (‏קור״ב א׳:‏8;‏ ד׳:‏10;‏ י״א:‏23‏)‏.‏ אפשרות אחרת היא שהתכוון להתנגדות מצד יהודים ואחרים שהיו כמו ”‏חיות פרא”‏ (‏מה״ש י״ט:‏26–34;‏ קור״א ט״ז:‏9‏)‏.‏ כך או כך,‏ פאולוס התמודד עם סכנות רציניות,‏ אך גישתו לגבי העתיד נשארה חיובית (‏קור״ב ד׳:‏16–18‏)‏.‏

5.‏ איזו השקפה מסוכנת עלולה להחליש את אמונתנו בתחיית המתים?‏

⁵ פאולוס הזהיר את אחיו מפני השקפה מסוכנת שהיו שפיתחו:‏ ”‏אם המתים לא נועדו לקום לתחייה,‏ ’‏הבה נאכל ונשתה,‏ כי מחר נמות’‏”‏.‏ השקפה זו הייתה קיימת למעשה עוד לפני ימיו של פאולוס.‏ ייתכן שהוא ציטט את הכתוב בישעיהו כ״ב:‏13‏,‏ המתייחס לגישתם של בני ישראל.‏ במקום לקרוב לאלוהים,‏ הם רדפו אחר חיי תענוגות.‏ ביסודו של דבר גישתם הייתה:‏ ”‏היום אנחנו פה,‏ מחר כבר לא”‏,‏ השקפה השכיחה גם בימינו.‏ אולם ההשלכות שמהן סבלה האומה עקב השקפה זו כתובות שחור על גבי לבן (‏דה״ב ל״ו:‏15–20‏)‏.‏

6.‏ כיצד תקוות התחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים?‏

⁶ ברור אפוא שהעובדה שיהוה מסוגל להקים את המתים לתחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים.‏ האחים בקורינתוס היו צריכים להימנע מהתרועעות עם מי שהתכחשו לתחייה.‏ טמון בכך לקח עבורנו:‏ לא תצמח לנו שום תועלת מהתרועעות קבועה עם מי שגישתם לחיים היא לחיות את הרגע.‏ התרועעות עם אותם אנשים עלולה להשחית את השקפתו והרגליו של המשיחי האמיתי.‏ למעשה,‏ היא עלולה לגרום לו לעשות דברים שאלוהים שונא.‏ לכן פאולוס קרא לאחיו בתוקף:‏ ”‏התפכחו ועשו צדקה ואל תתהלכו בחטא”‏ (‏קור״א ט״ו:‏33,‏ 34‏)‏.‏