משרתי אלהים — עם מאורגן ומאושר
”אשרי העם שיהוה אלוהיו” (תהלים קמ״ד:15).
1, 2. (א) מדוע זכאי יהוה לקבוע כללים למשרתיו? (ב) אילו שני מאפיינים של יהוה עלינו במיוחד לרצות לחקות?
יהוה הינו ריבון היקום, האל הכל־יכול, הבורא (בראשית א׳:1; תהלים ק׳:3). ככזה, נתונה בידיו הזכות לקבוע כללי התנהגות למשרתיו, ביודעו מה טוב ביותר עבורם (תהלים קמ״ג:8). הוא המופת עבורם ועליהם לחקות את תכונותיו. ”לכו בדרכי אלהים כבנים אהובים”, כתב אחד השליחים (אפסים ה׳:1).
2 אחד המאפיינים של אלהים שעלינו לחקות קשור לארגון. הוא ”אינו אלוהי מהומה [אי־סדר, ע״ח]” (קורינתים א׳. י״ד:33). כאשר אנו בוחנים בקפידה את פעלי הבריאה של אלהים, המסקנה המתבקשת היא שהוא הישות המאורגנת ביותר ביקום. אולם, מאפיין אחר של אלהים הוא רצונו שמשרתיו יחקו את אושרו, משום שהוא ”האל המאושר” (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח). לפיכך, יכולתו הארגונית מאוזנת על־ידי אושר. תכונה אחת אינה באה על חשבון רעותה.
3. כיצד השמים זרועי הכוכבים מעידים על יכולתו הארגונית של אלהים?
3 כל פעלי הבריאה של יהוה, החל בגדולים ביותר וכלה בזעירים ביותר, מספקים עדות לכך שהוא אל מאורגן. לדוגמה, בחן את היקום הנראה לעין. הוא מכיל אלפי מיליארדים של כוכבים. אולם, הם אינם מפוזרים ללא כל תכנון. האסטרופיסיקאי ג׳ורג׳ גרינשטיין מציין, שקיים ”סדר באופן שבו הכוכבים מאורגנים”. הם ערוכים בקבוצות הנקראות גלקסיות, שחלקן מכילות מאות מיליארדי כוכבים. ומספר הגלקסיות נאמד במיליארדים! הגלקסיות גם הן מאורגנות, כשחלקן (מספר הנע בין אחדים עד כמה אלפים) מקובצות יחדיו לצְבִירִים של גלקסיות. וסבורים שצבירים של גלקסיות מאורגנים אף ליחידות גדולות יותר הנקראות על־צבירים (תהלים י״ט:2; ישעיהו מ׳:25, 26).
4, 5. הבא דוגמאות לארגון בקרב היצורים החיים על־פני כדור־הארץ.
4 הארגון הנפלא שקיים בבריאתו של אלהים נראה בכל מקום, לא רק בשמים הגלויים לעין אלא גם בכדור־הארץ, על המגוון האינסופי של היצורים החיים שבו. בהקשר לכך, כתב פול דייויס, פרופסור לפיסיקה, שהמתבוננים מתמלאים ”יראת כבוד” לנוכח ”ההוד והארגון המורכב שבעולם הפיסי” (תהלים ק״ד:24).
5 תן דעתך למספר דוגמאות ל”ארגון המורכב” הקיים ביצורים חיים. נוירוכירורג בשם ז׳וסף אוונס ציין בנוגע למוח האדם ולחוט־השדרה: ”הימצאותו של סדר אדיר הוא מדהים”. הבקטריולוג ה. ג׳. שאונֶסי הצהיר באשר לתא החי המיקרוסקופי: ”מורכבותו ויופיו של הסדר בעולם המיקרוביולוגי בנויים באורח כה נפלא, עד כי ברור שהוא חלק ממערכת שקבע אלהים”. הביולוג לחקר המולקולות, מייקל דנטון, ציין בנוגע לצופן הגנטי (דנ״א) שבתוך תא: ”הוא כה יעיל עד כי ניתן לאצור את כל המידע... הנחוץ להגדרת צורתם של כל היצורים החיים שהתקיימו מאז ומעולם על כוכב־לכת זה... בכפית, ועדיין ייוותר מקום למידע שמכילים כל הספרים שנכתבו אי־פעם” (תהלים קל״ט:16).
6, 7. איזה ארגון מתגלה בקרב יצורים רוחניים, וכיצד הם מבטאים הערכה לבוראם?
6 יהוה מארגן לא רק את פעלי הבריאה הגשמיים שלו, אלא גם את פעלי בריאתו הרוחניים שבשמים. דניאל ז׳:10 מוסר לנו שמלאכים המונים ”אלף אלפים שרתו אותו וריבוא רבבות עומדים לפניו”. מאה מיליון יצורים רוחניים רבי־עוצמה עומדים לרשותו, כל אחד בתפקיד המיועד לו! מה מדהימה המיומנות הנדרשת על־מנת לארגן מספרים כה עצומים! באופן הולם, כתבי־הקודש מצהירים: ”ברכו יהוה, מלאכיו גיבורי כוח, עושי דברו לשמוע בקול דברו. ברכו יהוה, כל צבאיו, משרתיו עושי רצונו” (תהלים ק״ג:20, 21; ההתגלות ה׳:11).
7 באיזה אורח נפלא ויעיל מאורגנים פעלי הבורא! אין תימה אפוא, שהיצורים הרוחניים רבי־האון שבתחום השמימי מכריזים ביראת־כבוד ובהכנעה: ”לך יאה, אדוננו ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכל וברצונך היו ונבראו” (ההתגלות ד׳:11).
8. אילו דוגמאות מצביעות על כך שיהוה מארגן את משרתיו עלי־אדמות?
8 כמו־כן, יהוה מארגן את משרתיו עלי־אדמות. כאשר הביא את המבול בימי נוח בשנת 2370 לפה״ס, ניצלו נוח ושבעה אנשים נוספים כארגון משפחתי. ביציאת מצרים בשנת 1513 לפה״ס, שיחרר יהוה את עמו שמנה מיליונים מהשיעבוד במצרים, ונתן להם מערכת חוקים מפורטת למען יוכלו לארגן את חייהם היומיומיים ואת עבודת אלהים. מאוחר יותר, בהיותם בארץ המובטחת, אורגנו עשרות אלפים מקרבם לשירות מיוחד בבית־המקדש (דברי־הימים א׳. כ״ג:4, 5). במאה הראשונה לספירה, אורגנו הקהילות המשיחיות בהדרכה אלוהית: ”והוא נתן את אלה להיות שליחים, את אלה נביאים, את אלה מבשרים, ואת אלה רועים ומורים, כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השירות” (אפסים ד׳:11, 12).
גם משרתים בני־זמננו מאורגנים
9, 10. כיצד ארגן יהוה את משרתיו בימינו?
9 בדומה לכך, יהוה ארגן את משרתיו בני־זמננו על־מנת שיוכלו לבצע את הפעילות שהטיל עליהם בימינו — הטפת הבשורה הטובה של מלכותו בטרם יביא קץ לסדר־הדברים הנוכחי החסר יראת־אלהים (מתי כ״ד:14). תן דעתך לכל הכרוך בפעילות כלל־עולמית זאת ועד כמה חשוב ארגון טוב. מיליוני גברים, נשים וילדים, מקבלים הכשרה כיצד ללמד את הזולת אמיתוֹת מקראיות. כדי לעזור בהכשרה זו, מודפסות כמויות עצומות של עותקי המקרא ושל ספרות מקראית. לדוגמה, כל הוצאה של חוברת המצפה יוצאת לאור עתה ב־16 מיליון עותקים ב־118 שפות, וחוברת עורו! בכ־13 מיליון עותקים ב־73 שפות. כמעט כל ההוצאות מודפסות בו־זמנית, כך שמרבית משרתי יהוה מקבלים את אותו מידע בעת ובעונה אחת.
10 בנוסף לכך, למעלה מ־000,73 קהילות עדי־יהוה ברחבי העולם מאורגנות להתאסף בקביעות על־מנת ללמוד את המקרא (עברים י׳:24, 25). כמו־כן, קיימות אלפי התכנסויות גדולות יותר — כינוסים מחוזיים ונפתיים — מדי שנה. יתרה מזו, עבודת שיפוץ ובנייה של אולמי־מלכות, אולמי כינוסים, בתי־אל ובתי־דפוס להדפסת ספרות מקראית מתבצעת בקנה־מידה גדול בעולם כולו. קיימים בתי־ספר להדרכה מתקדמת של מורים ללימוד המקרא, כגון בית־ספר גלעד של חברת המצפה להכשרת שליחים ובית־הספר לשירות החלוצי, המתנהלים במדינות שונות בעולם.
11. איזו תועלת תצמח בעתיד מלימוד ארגון טוב עתה?
11 אכן, יהוה מארגן כראוי את משרתיו עלי־אדמות כדי ’למלא את שירותם’, בסיוע מלאכיו הנמצאים בשירותו! (טימותיאוס ב׳. ד׳:5; עברים א׳:13, 14; ההתגלות י״ד:6). בהדרכת משרתיו כיצד לקיים ארגון מסודר עתה, יהוה משיג דבר־מה נוסף. משרתיו זוכים להכנה נאותה, כך שכאשר יינצלו מסיום סדר־הדברים הנוכחי, הם יהיו כבר מאורגנים להתחיל בחייהם בעולם החדש. אזי, באורח מאורגן ובהדרכת יהוה, יחלו לבנות את גן־העדן הכלל־עולמי. כמו־כן, הם יהיו מוכנים היטב ללמד את מיליארדי האנשים שיקומו לתחייה מה הן דרישותיו המפורטות של אלהים כדי לזכות בחיים (ישעיהו י״א:9; נ״ד:13; מעשי־השליחים כ״ד:15; ההתגלות כ׳:12, 13).
מאורגנים אך מאושרים
12, 13. מדוע ניתן לומר שיהוה חפץ שמשרתיו יהיו מאושרים?
12 בעוד שיהוה עובד כה נמרצות ומארגן מעולה, הוא אינו חסר־רגש, קשוח או פועל בלא מחשבה. תחת זאת, הוא ישות המקרינה חום ואושר ודואג לאושרנו אנו. ”הוא דואג לכם”, מצהיר הכתוב בפטרוס א׳. ה׳:7. ניתן לראות את דאגתו ואת רצונו העז שמשרתיו יהיו מאושרים בכל אשר עשה עבור בני־האדם. למשל, כאשר ברא אלהים את הגבר והאשה המושלמים, הוא הניחם בגן־עדן מענג (בראשית א׳:26–31; ב׳:8, 9). הוא העניק להם כל שהיה דרוש להם כדי להופכם למאושרים ביותר. אולם, הם איבדו כל זאת בגלל מרד. כתוצאה מחטאם, ירשנו אנו אי־שלימות ומוות (רומים ג׳:23; ה׳:12).
13 חרף היותנו לא מושלמים עתה, בני־האדם עדיין יכולים למצוא אושר במה שעשה אלהים. קיימים דברים רבים המסבים לנו הנאה — הרים רבי־הוד, אגמים, נהרות, אוקיינוסים וחופים יפהפיים; פרחים ססגוניים וריחניים ומגוון אינסופי של צמחייה מזנים שונים; שפע מזון ערב לחיך; שקיעות שמש מרהיבות שלעולם איננו נלאים לצפות בהן; השמים זרועי הכוכבים שבהם אנו נהנים להתבונן בלילה; ממלכת החי על המבחר העצום שבה וגורים חביבים ושובבים; מוסיקה מלהיבה; עבודה מעניינת ומועילה; ידידים טובים. ברור, אם כן, שהאחד שדאג לדברים מעין אלה הינו ישות מאושרת הנהנית להסב אושר לאחרים.
14. איזה איזון דורש יהוה מאיתנו בחקותנו אותו?
14 לפיכך, יהוה אינו מעוניין בארגון יעיל גרידא. הוא גם חפץ שמשרתיו יהיו מאושרים כשם שהוא מאושר. אין הוא מעוניין שיארגנו דברים בקנאות מופרזת עד כי יפגעו באושרם. על משרתי אלהים לאזן את כישוריהם הארגוניים עם אושרם, כשם שהוא עושה, משום שבמקום שבו שורה רוח קודשו רבת־העוצמה, שם שוררת שמחה. אכן, הכתוב בגלטים ה׳:22 מגלה, שהשני מבין פירות רוח־הקודש של אלהים הפועלת במשרתיו, הוא ”שמחה”.
אהבה גורמת אושר
15. מדוע האהבה כה חשובה לאושרנו?
15 מעניין לציין שכתבי־הקודש מצהירים: ”האלהים הוא אהבה” (יוחנן א׳. ד׳:8, 16). הם מעולם לא ציינו: ”האלהים הוא ארגון”. אהבה הינה תכונתו העיקרית של יהוה, ועל משרתיו לחקותה. משום כך הראשון מבין פירות רוח־הקודש של יהוה הרשומים בגלטים ה׳:22 הוא ”אהבה” ואחריו ”שמחה”. אהבה גורמת שמחה. כאשר אנו מחקים את אהבתו של יהוה ביחסינו עם אחרים, הדבר מסב לנו אושר, משום שאנשים אוהבים הם אנשים מאושרים.
16. כיצד המחיש ישוע את חשיבות האהבה?
16 החשיבות שבצורך לחקות את אהבת אלהים זוכה להבלטה בהוראתו של ישוע. הוא אמר: ”על־פי מה שלימדני אבי — את זאת אני מדבר” (יוחנן ח׳:28). מה בעיקר למד ישוע שלאחר מכן לימד אחרים? היה זה, ששתי המצוות הגדולות ביותר הן לאהוב את אלהים ולאהוב את הרֵע (מתי כ״ב:36–39). ישוע שימש דוגמה לאהבה מעין זו. הוא ציין: ”אוהב אני את האב”, בהוכיחו זאת בעשיית רצון אלהים עד המוות. הוא גילה את אהבתו לבני־האדם בכך שמת למענם. השליח פאולוס אמר למשיחיים באפסוס: ’המשיח אהב אתכם ומסר את עצמו בעדכם’ (יוחנן י״ד:31; אפסים ה׳:2). לפיכך, ישוע אמר לתלמידיו: ”זאת מצוותי: אהבו זה את זה כמו שאני אהבתי אתכם” (יוחנן ט״ו:12, 13).
17. כיצד הדגיש פאולוס שגילוי אהבה לזולת הינו חיוני?
17 פאולוס הדגיש עד כמה חיונית אהבה אלוהית זו באומרו: ”אם בלשונות בני־אדם ומלאכים אדבר ואין בי אהבה, הריני כנחושת הומה או כמצלתיים רועשים. אם תהיה לי מתת הנבואה ואדע כל הסודות ואשיג כל הדעת; ואם תהיה בי כל האמונה עד להעתיק הרים ממקומם, ואין בי אהבה, הריני כאין וכאפס. אם אחלק את כל רכושי לצדקה וגם אתן את גופי לשריפה ואין בי אהבה — לא יועיל לי דבר. ... כעת עומדות שלוש אלה: אמונה, תקווה, אהבה; והגדולה שבהן — אהבה” (קורינתים א׳. י״ג:1–3, 13).
18. למה יכולים אנו לצפות מיהוה, דבר היכול לתרום לאושרנו?
18 בחקותנו את אהבת יהוה, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים באהבתו אלינו, אף כשאנו שוגים, משום שהוא ”אל רחום וחנון, ארך־אפיים ורב חסד ואמת” (שמות ל״ד:6). אם אנו מתחרטים בכנות כאשר אנו טועים, יהוה אינו זוכר את הטעויות הללו אלא באהבה סולח לנו (תהלים ק״ג:1–3). אכן, ”יהוה רחום וחנון מאוד” (יעקב ה׳:11, ע״ח). ידיעת דברים אלה תורמת לאושרנו.
אושר יחסי כעת
19, 20. (א) מדוע אושר מוחלט אינו אפשרי כיום? (ב) כיצד המקרא מגלה שאנו יכולים להיות מאושרים באופן יחסי כבר עתה?
19 אולם, האם ניתן להיות מאושרים כיום, בעודנו חיים בימיו האחרונים של עולמו רווי הפשע, האלים והלא־מוסרי של השטן, שבו חולי ומוות סובבים אותנו? כמובן, איננו יכולים כיום לצפות לאותה מידה של אושר שיהיה קיים בעולם החדש של אלהים, בדומה לזה שדברו הכתוב חזה: ”כי הנני בורא שמים וחדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא” (ישעיהו ס״ה:17, 18).
20 משרתי אלהים יכולים לחוש כיום אושר יחסי משום שהם יודעים את רצונו ויש להם ידע מדויק על הברכות הנפלאות שהוא עתיד להרעיף עליהם בעולמו הגן־עדני החדש (יוחנן י״ז:3; ההתגלות כ״א:4). משום כך יכול המקרא לציין: ”יהוה צבאות, אשרי אדם בוטח בך”, ”אשרי כל ירא יהוה ההולך בדרכיו”, ”אשרי הענווים, כי הם יִירשו את הארץ” (תהלים פ״ד:13; קכ״ח:1; מתי ה׳:5). לכן, חרף נסיבות קשות שעימן אנו מתמודדים כיום, אנו יכולים ליהנות ממידה ניכרת של אושר. גם כאשר קורים לנו דברים רעים, איננו מתעצבים כשם שחשים אלה שאינם מכירים את יהוה ושאין להם התקווה לחיי־נצח (תסלוניקים א׳. ד׳:13).
21. כיצד הנתינה מעצמם תורמת לאושרם של עובדי יהוה?
21 כמו־כן, עובדי יהוה חשים אושר משום שהם מקדישים זמן, מרץ ומשאבים, כדי ללמד אחרים אמיתות מקראיות, במיוחד את ”האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות” שנעשות בעולמו של השטן (יחזקאל ט׳:4). המקרא מציין: ”אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו יהוה. יהוה ישמרהו ויחיהו ואֻשַּׁר בארץ” (תהלים מ״א:1, 2). וכשם שאמר ישוע, ”גדול אושרו של הנותן משל המקבל” (מעשי־השליחים כ׳:35, ע״ח).
22. (א) בהקשר לאושר, השווה בין משרתי אלהים לבין אלה שאינם משרתים אותו. (ב) מאיזו סיבה מיוחדת ניתן לצפות להיות מאושרים?
22 לכן, בעוד משרתי אלהים אינם יכולים לצפות לאושר עילאי עתה, ביכולתם להשיג אושר שאינו מנת חלקם של אלה הנמנעים מלשרת את אלהים. יהוה מכריז: ”הנה, עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תיילילו” (ישעיהו ס״ה:14). יתרה מזו, לאלה המשרתים את אלהים יש סיבה מיוחדת להיות מאושרים עתה — יש להם רוח־הקודש ”אשר נתן האלהים לשומעים בקולו” (מעשי־השליחים ה׳:32). וזכור, במקום שבו שורה רוח אלהים, שם שורר אושר (גלטים ה׳:22).
23. במה נדון במאמר הבא?
23 זקני־הקהילה המנהיגים את הקהילה ממלאים תפקיד חשוב בארגון של עובדי אלהים כיום, ותורמים לאושרו של עם יהוה (טיטוס א׳:5). כיצד עליהם להתייחס לאחריותם וליחסיהם עם אחיהם ואחיותיהם הרוחניים? המאמר הבא ידון בכך.
כיצד תשיב?
◻ כיצד הבריאה מעידה על כך שיהוה הינו אל מאורגן?
◻ כיצד ארגן יהוה את משרתיו בעבר ובהווה?
◻ איזה איזון חפץ יהוה שנגלה?
◻ עד כמה חשובה האהבה לאושרנו?
◻ לאיזה אושר ניתן לצפות בימינו אנו?
(מקור המאמר: 1994/10/1)
[שלמי תודה בעמוד 19]
למעלה: Courtesy of ROE/Anglo-Australian Observatory, photograph by David Malin