לקבץ את מה שבשמיים ואת מה שבארץ
”כפי חפצו... לקבץ את הכול במשיח... את מה שבשמיים ואת מה שבארץ” (אפסים א׳:9, 10).
1. מהו ”חפצו” של יהוה לגבי השמיים והארץ?
שלום אוניברסלי! זוהי מטרתו הנפלאה של יהוה, ”אלוהי השלום” (עברים י״ג:20). בהשראת אלוהים כתב השליח פאולוס ש”חפצו” הוא ”לקבץ את הכול במשיח... את מה שבשמיים ואת מה שבארץ” (אפסים א׳:9, 10). מהי כוונת הפועל שתורגם בפסוק זה למילה ”לקבץ”? חוקר המקרא ג׳. ב. לַייטפוט מציין: ”הביטוי רומז על ההרמוניה של היקום בכללותו, אשר יהיה משולל יסודות זרים ולא תואמים וכל חלקיו יהיו ממוקדים במשיח ומאוחדים עימו. חלוף יחלפו החטא, המוות, הצער, המחדלים והסבל”.
”מה שבשמיים”
2. למי מתייחס הביטוי ”מה שבשמיים”?
2 השליח פטרוס סיכם את תקוותם הנפלאה של המשיחיים האמיתיים במילים הבאות: ”אנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמיים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פטרוס ב׳. ג׳:13). ה’שמיים החדשים’ הם סמכות שלטונית חדשה, והיא מלכות המשיח. וכפי שאמר פאולוס באיגרתו אל האפסים, יש לקבץ ”במשיח” את ”מה שבשמיים”. אלה הם המספר המוגבל של האנשים שנבחרו למלוך בשמיים עם המשיח (פטרוס א׳. א׳:3, 4). אותם 000,144 משיחיים משוחים ”נפדו מבני אדם” כדי להיות יורשי נחלה עם המשיח במלכותו השמימית (ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:3, 4; קורינתים ב׳. א׳:21; אפסים א׳:11; ג׳:6).
3. מדוע ניתן לומר שעוד כשהמשוחים חיים על הארץ הם כבר ’יושבים בשמיים’?
3 המשיחיים המשוחים נולדים מחדש ברוח הקודש כדי להיות בניו הרוחניים של יהוה (יוחנן א׳:12, 13; ג׳:5–7). מתוקף אימוצם כ”בנים” של יהוה, הם גם הופכים להיות אחיו של ישוע (רומים ח׳:15; אפסים א׳:5). ולכן הכתוב מציין שעוד בחייהם על הארץ הם כבר ’הוקמו ויושבים עימו בשמיים, במשיח ישוע’ (אפסים א׳:3; ב׳:6). המעמד הרוחני הנעלה הזה ניתן להם משום שהם ’נחתמו ברוח ההבטחה, רוח הקודש, אשר היא ערבון לנחלה’ השמורה להם בשמיים (אפסים א׳:13, 14; קולוסים א׳:5). אם כן, אלה הם ”מה שבשמיים”, ואת מספרם המלא, שיהוה קבע ובחר מראש, יש לקבץ.
תחילת פעילות הקיבוץ
4. מתי וכיצד החלה פעילות הקיבוץ של ”מה שבשמיים”?
4 לפי ”תוכניתו” של יהוה, שהיא אופן ניהול העניינים, היה צריך להתחיל לקבץ ”את מה שבשמיים” ”במלאות העיתים” (אפסים א׳:10). והעת מָלאה בחג השבועות של שנת 33 לספירה. באותו היום נשפכה רוח הקודש על השליחים ועל קבוצה של תלמידים, גברים ונשים (מעשי השליחים א׳:13–15; ב׳:1–4). המאורע היווה ראיה לכך שהברית החדשה נכנסה לתוקפה וציין את לידתה של הקהילה המשיחית ושל עם ישראל הרוחני החדש, ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16; עברים ט׳:15; י״ב:23, 24).
5. מדוע יצר יהוה ”גוי” חדש אשר מילא את מקומו של עם ישראל הגשמי?
5 ברית התורה שנכרתה עם עַם ישראל הגשמי לא הניבה ”ממלכת כוהנים וגוי קדוש” אשר ישרתו עד עולם בשמיים (שמות י״ט:5, 6). ישוע אמר למנהיגי הדת היהודים: ”תילקח מכם מלכות האלוהים ותינתן לגוי אשר יפיק את פריה” (מתי כ״א:43). הגוי הזה, שהוא ישראל הרוחני, מורכב ממשיחיים משוחים שנכרתה עימם הברית החדשה. השליח פטרוס כתב אל משיחיים אלה: ”אתם עם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם סגולה, למען תספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא; אתם אשר לפנים לא עם הייתם, אך כעת עַם אלוהים אתם” (פטרוס א׳. ב׳:9, 10). עם ישראל הגשמי חדלו להיות עַם בריתו של יהוה (עברים ח׳:7–13). כפי שניבא ישוע, נלקחה מהם הזכות להיות חלק ממלכות המשיח וניתנה ל־000,144 המרכיבים את ישראל הרוחני (ההתגלות ז׳:4–8).
באים בברית המלכות
6, 7. איזו ברית מיוחדת כרת ישוע עם אחיו ילודי הרוח, ומה משמעה לגביהם?
6 בלילה שבו כונן את טקס הזיכרון למותו אמר ישוע לשליחיו הנאמנים: ”אתם עמדתם איתי בנסיונותיי, ואני כורת לכם ברית כמו שכרת לי אבי — את המלכות, למען תאכלו ותשתו על שולחני במלכותי ותשבו על כיסאות לשפוט את שניים עשר שבטי ישראל” (לוקס כ״ב:28–30, הערת שוליים). ישוע התייחס כאן לברית מיוחדת שכרת עם 000,144 אחיו ילודי הרוח, שיהיו ’נאמנים עד מוות’ ויֵצאו ’מנצחים’ (ההתגלות ב׳:10; ג׳:21).
7 חברי קבוצה מוגדרת זו מוותרים על האפשרות לחיות לנצח עלי אדמות כאנשים בשר ודם. הם ימלכו בשמיים עם המשיח וישבו על כיסאות לשפוט את האנושות (ההתגלות כ׳:4, 6). הבה נבחן כעת פסוקים נוספים המתייחסים אך ורק למשוחים, שגם יעזרו לנו להבין מדוע חברי ’הצאן האחרות’ אינם נוטלים מן הסמלים של ערב הזיכרון (יוחנן י׳:16).
8. על מה מצהירים המשוחים באמצעות האכילה מן המצה בערב הזיכרון? (ראה מסגרת בעמוד 23)
8 המשוחים שותפים לייסוריו של המשיח ומוכנים למות כמוהו. פאולוס, בתור אחד מן המשוחים, ציין שהוא מוכן לכל ויתור ובלבד שיוכל ”להרוויח את המשיח כדי לדעת אותו ואת כוח תחייתו ואת השותפות בייסוריו”. פאולוס היה מוכן ”להידמות לו במותו” (פיליפים ג׳:8, 10). רבים מקרב המשיחיים המשוחים סבלו בגופם הארצי ”את מות ישוע” (קורינתים ב׳. ד׳:10).
9. איזה גוף מסמלת המצה המוגשת בערב הזיכרון?
9 כאשר כונן ישוע את סעודת האדון, אמר: ”זה גופי”, דהיינו, זה מסמל את גופי (מרקוס י״ד:22). הוא דיבר על גופו פשוטו כמשמעו, הגוף שעמד לסבול הכאות ולהיות מגואל בדם. המצה, שאין בה שאור, הייתה סמל מתאים לגופו. מדוע? מכיוון שבמקרא השאור מסמל לעתים חטא או רשע (מתי ט״ז:4, 11, 12; קורינתים א׳. ה׳:6–8). ישוע היה אדם מושלם וגופו היה ללא חטא. הוא עמד להקריב את גופו המושלם ככפרה (עברים ז׳:26; יוחנן א׳. ב׳:2). כל המשיחיים הנאמנים יכולים להפיק תועלת מקורבנו, בין אם תקוותם לחיות בשמיים או לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (יוחנן ו׳:51).
10. באיזה מובן ’מתחברים’ השותים מן היין בערב הזיכרון ’לדם המשיח’?
10 באשר ליין שהמשיחיים המשוחים שותים ממנו בערב הזיכרון כתב פאולוס: ”כוס הברכה שאנו מברכים עליה, האין היא התחברות לדם המשיח?” (קורינתים א׳. י׳:16) באיזה מובן ’מתחברים’ השותים מן היין ’לדם המשיח’? מובן שהם אינם חוברים או שותפים להקרבה של קורבן הכופר, שהרי הם עצמם זקוקים לגאולה. בזכות אמונתם בכוח הגאולה של דם המשיח, חטאיהם נסלחים להם והם מוצדקים כראויים לחיות בשמיים (רומים ה׳:8, 9; טיטוס ג׳:4–7). ה־000,144 היורשים השותפים למשיח ’מקודשים’, כלומר, מובדלים ומטוהרים תודות לדמו השפוך של המשיח והופכים ל”קדושים” (עברים י׳:29; דניאל ז׳:18, 27; אפסים ב׳:19). באמצעות דמו השפוך המשיח ’קנה לאלוהים מבני כל שבט ולשון, מכל עם ואומה; ועשה אותם ממלכת כוהנים לאלוהינו, וימלכו על הארץ’ (ההתגלות ה׳:9, 10).
11. על מה מעידים המשוחים כשהם שותים מן היין בערב הזיכרון?
11 כאשר כונן ישוע את ערב הזיכרון למותו, הוא העביר את כוס היין בין שליחיו הנאמנים ואמר: ”שתו ממנה כולכם, כי זה דמי, דם הברית הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים” (מתי כ״ו:27, 28). כשם שדם פרים ושעירים נתן תוקף לברית התורה שנכרתה בין אלוהים ועם ישראל, כך גם דמו של ישוע נתן תוקף לברית החדשה שכרת יהוה עם עַם ישראל הרוחני החל מחג השבועות של שנת 33 לספירה (שמות כ״ד:5–8; לוקס כ״ב:20; עברים ט׳:14, 15). המשוחים שותים מן היין המסמל את ”דם הברית” ומעידים בכך שנכרתה עימם הברית החדשה ושהם נהנים מברכותיה.
12. כיצד נטבלים המשוחים למותו של המשיח?
12 המשוחים זוכרים דבר נוסף. ישוע אמר לתלמידיו הנאמנים: ”את הכוס שאני שותה תשתו ובטבילה שאני נטבל תיטבלו” (מרקוס י׳:38, 39). מאוחר יותר דיבר השליח פאולוס על משיחיים אשר ’נטבלים למותו’ של המשיח (רומים ו׳:3). חייהם של המשוחים הם חיי קורבן. מותם הוא מות קורבן במובן זה שהם מוותרים מרצון על התקווה לחיות לנצח בכדור־הארץ. טבילתם של המשיחיים המשוחים אל מותו של המשיח מסתיימת אחרי שהם מתים נאמנים ומוקמים לתחייה כיצורים רוחניים ’למלוך’ בשמיים עם המשיח (טימותיאוס ב׳. ב׳:10–12; רומים ו׳:5; קורינתים א׳. ט״ו:42–44, 50).
נטילה מן הסמלים
13. מדוע בעלי התקווה הארצית אינם נוטלים מן הסמלים בערב הזיכרון, ומדוע הם בכל זאת נוכחים במאורע זה?
13 הואיל והנטילה מן הסמלים המוגשים בערב הזיכרון מקפלת בתוכה את כל האמור לעיל, ברור שלא יאה שבעלי התקווה הארצית ייטלו מן הסמלים. מי שתקוותם ארצית מכירים בעובדה שהם אינם איברים משוחים בגופו של המשיח ואינם שותפים לברית החדשה שכרת יהוה עם מי שימלכו עם ישוע המשיח. ”הכוס” היא סמל לברית החדשה, ולכן רק מי שנכרתה איתם הברית החדשה נוטלים מן הסמלים. מי שתוחלתם היא לחיות לנצח כאנשים מושלמים תחת שלטון המלכות אינם נטבלים למותו של ישוע ואינם נקראים למלוך עימו בשמיים. נטילה מן הסמלים במקרה שלהם תהיה בגדר הצהרה כוזבת לגבי מצבם. לפיכך, הם אינם נוטלים מן הסמלים, אף־על־פי שהם נוכחים בערב הזיכרון ביראת כבוד כצופים מן הצד. הם אסירי תודה ליהוה על כל מה שעשה למענם באמצעות בנו, לרבות סליחת החטאים על בסיס דמו השפוך של המשיח.
14. כיצד מתחזקים המשוחים מבחינה רוחנית על־ידי הנטילה מן הלחם והיין?
14 קרוב המועד שבו תושלם החתימה הסופית של הקבוצה הקטנה יחסית של המשיחיים אשר נקראו למלוך עם ישוע בשמיים. עד סוף חיי ההקרבה שלהם עלי אדמות, המשוחים מתחזקים רוחנית על־ידי הנטילה מן הסמלים של ערב הזיכרון. הם מרגישים קשר חזק של אחדות עם אחיהם ואחיותיהם כאיברים בגופו של המשיח. הנטילה מן הלחם והיין הסמליים מזכירה להם את אחריותם להישאר נאמנים עד מוות (פטרוס ב׳. א׳:10, 11).
לקבץ ”את מה שבארץ”
15. מי נקבצים לצד המשיחיים המשוחים?
15 מאז אמצע שנות השלושים של המאה ה־20 מצטרף אל המשוחים מספר הולך וגדל של ”צאן אחרות”. החברים בקבוצה זו אינם חלק מן ה’עדר הקטן’ ותקוותם היא לחיות לנצח עלי אדמות (יוחנן י׳:16; לוקס י״ב:32; זכריה ח׳:23). הם שותפיו הנאמנים של אחי ישוע ומעניקים תמיכה משמעותית בהכרזת ”בשורה זו של המלכות” לעדות לכל העמים (מתי כ״ד:14; כ״ה:40). תודות לכך, הם צפויים להיחשב כ”כבשים” של ישוע, להתייצב ”לימינו” ולזכות לחסדו בבואו לשפוט את העמים (מתי כ״ה:33–36, 46). בזכות אמונתם בדמו של המשיח הם יהיו ’ההמון הרב’ אשר יינצל מן ”הצרה הגדולה” (ההתגלות ז׳:9–14).
16. מי יהיו כלולים ב”מה שבארץ”, וכיצד תינתן לכולם ההזדמנות להפוך ל’בני אלוהים’?
16 חתימתם הסופית של ה־000,144 תסלול את הדרך לשחרור ”רוחות” ההשמדה נגד הסדר העולמי המרושע של השטן (ההתגלות ז׳:1–4). במהלך אלף שנות שלטונם של המשיח ושל המלכים והכוהנים השותפים לו, יצטרפו אל ההמון הרב אינספור אנשים שיוקמו לתחייה (ההתגלות כ׳:12, 13). לאלה תינתן ההזדמנות להפוך לנתיניו הארציים הקבועים של המלך המשיח ישוע. בתום שלטון אלף השנים, כל ”מה שבארץ” יעבור מבחן סופי. מי שיוכיחו נאמנות יאומצו כ’בני אלוהים’ ארציים (אפסים א׳:10; רומים ח׳:21; ההתגלות כ׳:7, 8).
17. כיצד תתגשם מטרתו של יהוה?
17 כך, באמצעות ”תוכניתו” הנבונה לאין שיעור, שהיא אופן ניהול העניינים, יממש יהוה את מטרתו ”לקבץ את הכול במשיח... את מה שבשמיים ואת מה שבארץ”. היצורים התבוניים בשמיים ובארץ יהיו מאוחדים כולם בשלום אוניברסלי ויקבלו על עצמם בשמחה את ריבונותו הצודקת של יהוה, האל הגדול והנאדר, אשר מגשים את מטרותיו.
18. איזו תועלת מפיקים המשוחים ושותפיהם מערב הזיכרון?
18 איזו חוויה מחזקת אמונה תהיה ההתכנסות ב־12 באפריל 2006 עבור הקבוצה הקטנה של המשיחיים המשוחים ועבור מיליוני שותפיהם, חברי הצאן האחרות! הם יציינו את ערב הזיכרון למותו של המשיח, כשם שציווה ישוע: ”זאת עשו לזכרי” (לוקס כ״ב:19). אכן, מן הראוי שכל הנוכחים יזכרו את מה שיהוה עשה ועושה למענם באמצעות בנו יקירו, ישוע המשיח.
שאלות חזרה
• מהי מטרתו של יהוה לגבי מה שבשמיים ומה שבארץ?
• מי כלולים ב”מה בשמיים”, וכיצד הם נקבצו?
• מי כלולים ב”מה שבארץ”, ומהי תקוותם?
[תיבה בעמוד 23]
”גוף המשיח”
בקורינתים א׳. י׳:16, 17 התייחס פאולוס למשמעות הייחודית שיש ללחם של ערב הזיכרון עבור אחיו משוחי הרוח של המשיח, והזכיר את המילה ”גוף” במובן מיוחד. הוא אמר: ”הלחם שאנו בוצעים, האין הוא התחברות לגוף המשיח? משום שהלחם אחד, אנחנו הרבים גוף אחד”. כאשר המשוחים נוטלים מן הלחם המוגש בערב הזיכרון, הם מצהירים על אחדותם בקרב קהילת המשוחים, שהיא כגוף אשר ראשו הוא המשיח (קולוסים א׳:18; קורינתים א׳. י״ב:12, 13, 18).
[תמונות בעמוד 23]
מדוע רק המשוחים נוטלים מן המצה והיין?
[תמונה בעמוד 25]
כל היצורים בשמיים ובארץ יהיו מאוחדים תודות לתוכניתו של יהוה