ניהול תיאוקרטי בתקופה המשיחית

‏”‏כפי חפצו.‏.‏.‏ לקבץ את הכל במשיח במלאות העתים,‏ את מה שבשמים ואת מה שבארץ”‏ (‏אפסים א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ כיצד התפתח קיבוץ ”‏מה שבשמים”‏ שהחל בשנת 33 לספירה?‏ (‏ב)‏ מאז 1914,‏ כיצד גילו המשיחיים המשוחים את הרוח שהיתה למשה ואליהו?‏

הקיבוץ של ”‏מה שבשמים”‏ החל ב־33 לספירה,‏ עם הולדת ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏16;‏ ישעיהו מ״ג:‏10;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לאחר המאה הראשונה לספירה,‏ הואט איסוף זה,‏ כשאת המשיחיים האמיתיים (‏שנקראו ”‏חיטים”‏ בפי ישוע)‏ כיסו ”‏עשבים רעים”‏ שזרע השטן.‏ אך ככל שקרבה ’‏עת הקץ’‏,‏ ’‏ישראל השייכים לאלוהים’‏ האמיתיים שוב נראו לעין ובשנת 1919 הם הופקדו על כל אשר לישועa (‏מתי י״ג:‏24–30,‏ 36–43;‏ כ״ד:‏45–47;‏ דניאל י״ב:‏4‏)‏.‏

² במהלך מלחמת־העולם הראשונה,‏ חוללו המשיחיים המשוחים נפלאות כדוגמת משה ואליהוb (‏ההתגלות י״א:‏5,‏ 6‏)‏.‏ מאז 1919,‏ הם בישרו את הבשורה הטובה בעולם עוין,‏ בהיות להם אומץ־הלב שהיה לאליהו (‏מתי כ״ד:‏9–14‏)‏.‏ כמו־כן,‏ מאז 1922 הם הכריזו את משפטי יהוה על האנושות,‏ בדיוק כמו שהנחית משה את מכות אלוהים על מצרים הקדומה (‏ההתגלות ט״ו:‏1;‏ ט״ז:‏2–17‏)‏.‏ כיום,‏ שארית המשיחיים המשוחים הם הגרעין של חברת העולם החדש של עדי־יהוה.‏

גוף מנהל פעיל

3.‏ אילו מאורעות מראים כי הקהילה המשיחית הקדומה היתה מאורגנת היטב?‏

³ כבר מלכתחילה,‏ תלמידיו המשוחים של ישוע היו מאורגנים.‏ עם הגידול במספר התלמידים,‏ נוסדו קהילות מקומיות ונתמנו זקני־קהילה (‏טיטוס א׳:‏5‏)‏.‏ לאחר שנת 33 לספירה,‏ 12 השליחים פעלו כגוף מנהל מרכזי מוסמך.‏ בתור גוף שכזה,‏ הם עמדו באומץ בראש פעילות ההטפה (‏מעשי־השליחים ד׳:‏33,‏ 35,‏ 37;‏ ה׳:‏18,‏ 29‏)‏.‏ הם ארגנו את חלוקת המזון לנזקקים,‏ ושלחו את פטרוס ויוחנן לשומרון בשומעם שיש המגלים שם עניין (‏מעשי־השליחים ו׳:‏1–6;‏ ח׳:‏6–8,‏ 14–17‏)‏.‏ בר־נבא לקח את פאולוס אל השליחים כדי לתת תוקף לעובדה שהרודף לשעבר הפך לתלמיד ישוע (‏מעשי־השליחים ט׳:‏27;‏ גלטים א׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ כמו־כן,‏ פטרוס בישר לקורנליוס ולבני־ביתו,‏ ולאחר מכן שב לירושלים והסביר לשליחים ולאחים אחרים אשר ביהודה כיצד רוח־הקודש העידה על רצון אלוהים בנידון (‏מעשי־השליחים י״א:‏1–18‏)‏.‏

4.‏ איזה ניסיון נעשה להרוג את פטרוס,‏ אך כיצד ניצלו חייו?‏

⁴ לאחר מכן,‏ הגוף המנהל הותקף קשות.‏ פטרוס נכלא,‏ וחייו ניצלו אך ורק בזכות התערבות המלאכים (‏מעשי־השליחים י״ב:‏3–11‏)‏.‏ ובכן,‏ לראשונה מישהו שאינו מ־12 השליחים,‏ אייש עמדת מפתח בירושלים.‏ פטרוס שוחרר מן הכלא,‏ ואז אמר לקבוצה שהתאספה בבית אמו של יוחנן מרקוס:‏ ”‏הגידו זאת ליעקב [‏אחיו למחצה של ישוע]‏ ולאחים”‏ (‏מעשי־השליחים י״ב:‏17‏)‏.‏

5.‏ כיצד נשתנה הרכב הגוף המנהל לאחר מות יעקב על קידוש־השם?‏

⁵ קודם לכן,‏ התאבד יהודה איש־קריות,‏ השליח הבוגד,‏ והשליחים הבינו כי יש צורך לתת את ”‏פקודתו”‏,‏ את תפקידו כשליח,‏ למישהו שנלווה לישוע בשירותו ושהיה עֵד למותו ולתחייתו.‏ אך,‏ כאשר יעקב,‏ אחי יוחנן,‏ הוצא להורג,‏ איש לא נתמנה במקומו להיות אחד מן ה־12 (‏מעשי־השליחים א׳:‏20–26;‏ י״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ תחת זאת,‏ האזכור הבא של הגוף המנהל במקרא מעיד כי הגוף המנהל הורחב.‏ כאשר התעוררה מחלוקת בשאלה אם אנשי הגויים שנעשו לתלמידי ישוע צריכים לקיים את תורת משה,‏ היא הובאה להכרעת ”‏השליחים והזקנים בירושלים”‏ (‏מעשי־השליחים ט״ו:‏2,‏ 6,‏ 20,‏ 22,‏ 23;‏ ט״ז:‏4‏)‏.‏ מדוע היו כנראה בגוף המנהל ”‏זקנים”‏?‏ המקרא אינו מציין זאת,‏ אך נבעה מכך תועלת ברורה.‏ מות יעקב ומאסרו של פטרוס הוכיחו שהשליחים עלולים יום אחד להיאסר או להיהרג.‏ במקרה כזה,‏ נוכחותם של זקנים כשירים אחרים,‏ הבקיאים בנהלי הגוף המנהל,‏ תבטיח את המשכיותה של השגחה מסודרת.‏

6.‏ כיצד המשיך הגוף המנהל לתפקד בירושלים,‏ גם כאשר חבריו המקוריים נעדרו מן העיר?‏

⁶ פאולוס בא לירושלים בערך בשנת 56 לספירה,‏ ולדברי המקרא,‏ כשדיווח ליעקב,‏ ”‏כל הזקנים נכחו שם”‏ (‏מעשי־השליחים כ״א:‏18‏)‏.‏ מדוע כלל לא מוזכר שהשליחים נכחו באסיפה זו?‏ גם הפעם הדבר אינו מצויין במקרא.‏ אך ההיסטוריון אוזביוס דיווח על כך לאחר מכן,‏ שזמן קצר לפני 66 לספירה,‏ ”‏השליחים הנותרים,‏ שהיו נתונים בסכנה מתמדת מפני מזימות רצח,‏ נאלצו לעזוב את יהודה.‏ אך כדי ללמד את בשורתם הם עברו לכל ארץ בכוח המשיח”‏ (‏אוזביוס,‏ ספר III,‏ V,‏ ס׳ 2)‏.‏ דברי אוזביוס אומנם אינם חלק מהמקרא,‏ אך הם עולים בקנה אחד עם הנאמר במקרא.‏ למשל,‏ בשנת 62 לספירה,‏ פטרוס היה בבבל — הרחק מירושלים (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏13‏)‏.‏ עם זאת,‏ בשנת 56 לספירה וקרוב לוודאי עד שנת 66 לספירה,‏ נראה בבירור שהגוף המנהל היה פעיל בירושלים.‏

הניהול בימינו

7.‏ מהו ההבדל הבולט הקיים בין הרכב הגוף המנהל כיום ובין זה של הגוף המנהל בן המאה הראשונה לספירה?‏

⁷ מאז 33 לספירה ועד הצרה שניחתה על ירושלים,‏ הגוף המנהל היה מורכב ככל הנראה ממשיחיים ממוצא יהודי.‏ בשנת 56 לספירה,‏ במהלך ביקורו של פאולוס,‏ נודע לו כי משיחיים רבים ממוצא יהודי שהתגוררו בירושלים,‏ אומנם האמינו ”‏באמונת אדוננו ישוע המשיח”‏,‏ אך עדיין נשארו ”‏קנאים לתורה”‏c (‏יעקב ב׳:‏1;‏ מעשי־השליחים כ״א:‏20–25‏)‏.‏ יהודים אלה התקשו אולי לדמיין לעצמם שמישהו שאינו ממוצא יהודי יתמנה לגוף המנהל.‏ אך בימינו,‏ חל שינוי נוסף בהרכב של גוף זה.‏ כיום,‏ הוא מורכב כולו ממשיחיים משוחים שאינם ממוצא יהודי,‏ ויהוה מברך את השגחתם עד מאוד (‏אפסים ב׳:‏11–15‏)‏.‏

8,‏ 9.‏ אילו התפתחויות חלו בגוף המנהל בימינו?‏

⁸ מאז שנת 1884,‏ כשנוסדה חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים של פנסילבניה,‏ ועד שנת 1972,‏ היתה לנשיא החברה סמכות רבה על ארגון יהוה,‏ והגוף המנהל היה קשור קשר הדוק עם מועצת־המנהלים של החברה.‏ הברכות שהיו מנת־חלקם בשנים ההן מוכיחות כי יהוה הסכים לסידור זה.‏ משנת 1972 עד 1975,‏ הגוף המנהל הורחב ל־18 חברים.‏ הסידור נעשה דומה יותר לזה שהיה תקף במאה הראשונה כשסמכות רבה יותר הופקדה בידי גוף מורחב זה,‏ שחלק מחבריו הם מנהלי חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים של פנסילבניה.‏

⁹ מאז 1975 כמה מ־18 חברי הגוף המנהל סיימו את חייהם הארציים.‏ הם ניצחו את העולם ו’‏ישבו עם ישוע על כיסאו’‏ השמימי (‏ההתגלות ג׳:‏21‏)‏.‏ מסיבות אלה ואחרות,‏ הגוף המנהל מונה עתה עשרה חברים,‏ לרבות אחד שהצטרף לשורותיו בשנת 1994.‏ רובם ישישים מופלגים.‏ אולם,‏ אחים משוחים אלה זוכים לתמיכה במילוי האחריות הכבדה הרובצת על שכמם.‏ מה מקור תמיכה זו?‏ סקירת התפתחויות בנות־זמננו שחלו בקרב משרתי אלוהים משיבה על שאלה זו.‏

תמיכה בישראל השייכים לאלוהים

10.‏ מי הצטרפו למשוחים בשירות יהוה באחרית ימים זו,‏ וכיצד נובא הדבר?‏

¹⁰ בשנת 1884,‏ כמעט כל מי שהתרועעו עִם ישראל השייכים לאלוהים היו משיחיים משוחים.‏ אך בהדרגה החלה להופיע קבוצה חדשה,‏ ובשנת 1935 קבוצה זו זוהתה כ’‏המון הרב’‏ המוזכר בספר ההתגלות פרק ז׳‏‏.‏ הללו בעלי תקווה ארצית,‏ ולכן ”‏מה שבארץ”‏ אשר יהוה מתכוון לקבץ במשיח מסמל אותם (‏אפסים א׳:‏10‏)‏.‏ הם מסומלים על־ידי ’‏הצאן האחרות’‏ שבמשל ישוע על המכלאות (‏יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ מאז 1935,‏ צאן אחרות נוהרות אל ארגון יהוה.‏ הן ”‏כעב תעופינה,‏ וכיונים אל ארובותיהם”‏ (‏ישעיהו ס׳:‏8‏)‏.‏ ההמון הרב גדֵל וכיתת המשוחים קטֵנה,‏ שכן רבים מתים ומסיימים את חייהם הארציים,‏ ומשום כך צאן אחרות כשירות ממלאות חלק גדל והולך בפעילויות המשיחיות.‏ באילו דרכים?‏

11.‏ אילו זכויות,‏ שהיו בעבר נחלת המשיחיים המשוחים בלבד,‏ הוענקו לחברי הצאן האחרות?‏

¹¹ חובה מיוחדת של ’‏הגוי הקדוש’‏ של אלוהים היתה לספר תמיד על תהילות יהוה.‏ פאולוס המשיל חובה זו לזבח בבית־המקדש,‏ ועל מי שיהיו ”‏ממלכת כוהנים”‏ ציווה ישוע לבשר וללמד (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6;‏ פטרוס א׳.‏ ב׳:‏4,‏ 9;‏ מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20;‏ עברים י״ג:‏15,‏ 16‏)‏.‏ למרות זאת,‏ חוברת המצפה מ־1 באוגוסט 1932 (‏אנג׳)‏ עודדה במיוחד את מי שסוּמלו על־ידי יהונדב להשתתף בפעילות זו.‏ למעשה,‏ רבים מחברי הצאן האחרות כבר עשו כן.‏ כיום,‏ כמעט כל פעילות ההטפה מתבצעת על־ידי הצאן האחרות כחלק ניכר מ’‏עבודתם [‏את אלוהים]‏ יומם ולילה בהיכלו’‏ (‏ההתגלות ז׳:‏15‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ בראשית ההיסטוריה המודרנית של עם יהוה,‏ זקני־קהילה היו משיחים משוחים,‏ ”‏כוכבים”‏ ביד ימינו של ישוע המשיח (‏ההתגלות א׳:‏16,‏ 20‏)‏.‏ אך ב־1 במאי 1937,‏ חוברת המצפה (‏אנג׳)‏ הכריזה כי גברים כשירים מקרב הצאן האחרות יוכלו להיות משרתי קהילה (‏משגיחים יושבי־ראש)‏.‏ גם אם גברים משוחים הם בנמצא ואינם יכולים לשאת באחריותם,‏ הצאן האחרות יכולות למלא תפקיד זה.‏ כיום,‏ כמעט כל זקני־הקהילה הם מקרב הצאן האחרות.‏

12.‏ מה הם התקדימים המקראיים שבהם כשירים מקרב הצאן האחרות זכו לתפקידים ארגוניים הכוללים אחריות כבדה?‏

¹² האם זה משגה להטיל אחריות כה כבדה על הצאן האחרות?‏ לא,‏ שכן היה לכך תקדים בהיסטוריה.‏ היו גֵרים שהחזיקו בתפקידים בכירים בישראל הקדומה (‏שמואל ב׳.‏ כ״ג:‏37,‏ 39;‏ ירמיהו ל״ח:‏7–9‏)‏.‏ לאחר גלות בבל,‏ נתינים כשירים (‏עבדי מקדש מקרב הנוכרים)‏ קיבלו זכויות שירות במקדש,‏ זכויות שקודם לכן היו נחלתם הבלעדית של הלוויים (‏עזרא ח׳:‏15–20;‏ נחמיה ז׳:‏60‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ משה,‏ שנראה בחזון ההִשתנות עם ישוע,‏ קיבל את עצתו הטובה של יתרו המדייני.‏ לאחר מכן,‏ הוא ביקש מחובב בן־יתרו להדריכם במדבר (‏שמות י״ח:‏5,‏ 17–24;‏ במדבר י׳:‏29‏)‏.‏

13.‏ את רוחם הטובה של מי מחקים המשוחים,‏ בהאצילם סמכויות על כשירים מקרב הצאן האחרות?‏

¹³ לקראת תום 40 השנים במדבר,‏ משה,‏ שידע שלא ייכנס אל הארץ המובטחת,‏ התפלל ליהוה שימנה לו יורש (‏במדבר כ״ז:‏15–17‏)‏.‏ יהוה אמר לו למנות את יהושע בפני כל העם,‏ ומשה עשה כן,‏ אף שכוחו היה עדיין במותניו ולא חדל מייד לשרת את ישראל (‏דברים ג׳:‏28;‏ ל״ד:‏5–7,‏ 9‏)‏.‏ ברוח דומה של ענווה,‏ המשוחים מעניקים כבר עתה זכויות רבות יותר לגברים כשירים מקרב הצאן האחרות.‏

14.‏ אילו נבואות חוזות את הגידול באחריותן הארגונית של הצאן האחרות?‏

¹⁴ גם אחריותן הארגונית הגדֵלה של הצאן האחרות נחזתה מראש.‏ זכריה חזה כי פלישתי שאינו מבני־ישראל יהיה ”‏כאלוף ביהודה”‏ (‏זכריה ט׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אלופים,‏ היו ראשי שבט,‏ ולכן זכריה אמר כי אויב ישראל לשעבר יאמץ ללבו את עבודת־אלוהים האמיתית ויהפוך למעין ראש שבט בארץ המובטחת.‏ יתרה מזו,‏ יהוה פנה לישראל השייכים לאלוהים ואמר:‏ ”‏ועמדו זרים ורעו צאנכם,‏ ובני נכר איכריכם וכורמיכם.‏ ואתם כוהני יהוה תיקראו;‏ משרתי אלוהינו ייאמר לכם”‏ (‏ישעיהו ס״א:‏5,‏ 6‏)‏.‏ ה”‏זרים”‏ ו’‏בני הנכר’‏ הם הצאן האחרות.‏ הואצלו עליהם סמכויות לביצוע חלק גדל והולך של הפעילות,‏ בשעה שחבריה הקשישים של השארית המשוחה מסיימים את חייהם הארציים ועוברים לשרת כ”‏כוהני יהוה”‏ שמימיים,‏ הסובבים את כיסא כבודו של יהוה כ”‏משרתי אלוהינו”‏ במלוא מובן המילה (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏50–57;‏ ההתגלות ד׳:‏4,‏ 9–11;‏ ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

‏”‏דור.‏.‏.‏ יבוא”‏

15.‏ בעת קץ זו,‏ איזו קבוצת משיחיים הגיעה ל”‏זִקנה”‏,‏ ואיזו קבוצה מסמלת את ”‏דור.‏.‏.‏ יבוא”‏?‏

¹⁵ השארית המשוחה להוטה להכשיר חברים מהצאן האחרות לשאת באחריות רבה יותר.‏ בתהלים ע״א:‏18 נאמר:‏ ”‏וגם עד זִקנה ושיבה,‏ אלוהים,‏ אל תעזבני,‏ עד אגיד זרועך לדור,‏ לכל יבוא גבורתך”‏.‏ חוברת המצפה מ־15 בדצמבר 1948 (‏אנג׳)‏ דנה בפסוק זה וציינה כי קהילת המשיחיים המשוחים בהחלט הגיעה לזִקנה.‏ בהמשך נאמר שהמשוחים ”‏מצפים [‏בשמחה]‏ לאור נבואות המקרא ורואים דור חדש”‏.‏ במי דברים אלה אמורים במיוחד?‏ בחוברת המצפה נאמר:‏ ”‏ישוע דיבר עליהם כעל ’‏הצאן האחרות’‏ שלו”‏.‏ ’‏הדור שיבוא’‏ הוא בני־האדם שיחיו בראשות ההנהגה הארצית החדשה שבה מושלת מלכות השמים.‏

16.‏ לאילו ברכות מצפים בכיליון־עיניים ’‏הדור שיבוא’‏?‏

¹⁶ המקרא אינו אומר בפירוש מתי כל המשיחיים המשוחים יעזבו את אחיהם בני ’‏הדור שיבוא’‏ ויזכו בכבוד לצד ישוע המשיח.‏ אך משוחים אלה בטוחים שהעת לכך קרֵבה.‏ המאורעות שנחזו בנבואתו המפורטת של ישוע על ’‏עת הקץ’‏ מתגשמים מאז 1914,‏ ומראים שהשמדת סדר־הדברים הנוכחי קרובה (‏דניאל י״ב:‏4;‏ מתי כ״ד:‏3–14;‏ מרקוס י״ג:‏4–20;‏ לוקס כ״א:‏7–24‏)‏.‏ בקרוב,‏ יביא יהוה עולם חדש שבו ’‏הדור שיבוא’‏ ’‏יירש את המלכות [‏בתחום הארצי]‏ המוכנה לו מאז היווסד תבל’‏ (‏מתי כ״ה:‏34‏)‏.‏ הללו שמחים לצפות לשיקום כדור־הארץ לגן־עדן ולתקומתם של מיליוני מתים מן השאול (‏ההתגלות כ׳:‏13‏)‏.‏ האם המשוחים יהיו כאן כדי לקדם את פניהם של המוקמים לתחייה?‏ בשנת 1925,‏ ציינה חוברת המצפה מ־1 במאי (‏אנג׳)‏:‏ ”‏אל לנו לומר בשרירותיות מה אלוהים יעשה או לא יעשה.‏.‏.‏ [‏אך]‏ אנו מגיעים למסקנה שחברי הקהילה [‏של המשיחיים המשוחים]‏ יזכו לכבוד לפני תחיית הנכבדים של ימי קדם [‏עדים נאמנים מן התקופה הטרום־משיחית]‏”‏.‏ בדיון דומה בשאלה אם המשוחים יקדמו את פניהם של המוקמים לתחייה,‏ חוברת המצפה מ־1 במאי 1990 ציינה:‏ ”‏לא יהיה צורך בכך”‏.‏d 13

17.‏ באילו זכויות נפלאות המשוחים כקבוצה יחלקו עם המלך המוכתר,‏ ישוע המשיח?‏

¹⁷ נכון,‏ איננו יודעים מה יקרה לכל אחד מן המשיחיים המשוחים כפרט.‏ אך נוכחות משה ואליהו בהִשתנות של ישוע מעידה שהמשיחיים המשוחים המוקמים לתחייה צפויים להיות עם ישוע בבואו בכבוד ’‏לשלם לכל איש כמעשהו’‏,‏ לשפוט ולהוציא לפועל את גזר־דינו.‏ יתר על כן,‏ זכורה לנו הבטחת ישוע שהמשיחיים המשוחים ש’‏ינצחו’‏ יצטרפו אליו ו’‏יִרעו את הגויים בשבט ברזל’‏ בהר־מגידון.‏ כאשר ישוע יבוא בכבודו,‏ הללו יֵשבו עימו ”‏לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל”‏.‏ עם ישוע הם ’‏יכריעו את השטן תחת רגליהם’‏ (‏מתי ט״ז:‏27 עד י״ז:‏9;‏ י״ט:‏28;‏ ההתגלות ב׳:‏26,‏ 27;‏ ט״ז:‏14,‏ 16;‏ רומים ט״ז:‏20;‏ בראשית ג׳:‏15;‏ תהלים ב׳:‏9;‏ תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

18.‏ (‏א)‏ באיזה שלב נמצא ’‏קיבוץ הכל במשיח את מה שבשמים’‏?‏ (‏ב)‏ מה ניתן לומר על ’‏קיבוץ הכל במשיח את מה שבארץ’‏?‏

¹⁸ על־פי הדרך שיהוה מנהל את ענייניו,‏ הוא מתקדם לקראת ’‏קיבוץ הכל במשיח’‏.‏ מטרתו לגבי ”‏מה שבשמים”‏ הולכת ונשלמת.‏ איחוד ישוע עם כל ה־000,‏144 בשמים ל”‏חתונת השה”‏ קרוב.‏ לפיכך,‏ על יותר ויותר אחים ותיקים ומבוגרים מקרב הצאן האחרות,‏ המייצגות ”‏את מה שבארץ”‏,‏ הואצלו סמכויות ואחריות כבדת־משקל לשם תמיכה באחיהם המשוחים.‏ מה מרגשת התקופה שבה אנו חיים!‏ מה מלהיב לראות את מטרת יהוה על סף התגשמות!‏ (‏אפסים א׳:‏9,‏ 10;‏ ג׳:‏10–12;‏ ההתגלות י״ד:‏1;‏ י״ט:‏7,‏ 9‏)‏ מה שמחים חברי הצאן האחרות לתמוך באחיהם המשוחים בשעה ששתי הקבוצות משרתות יחדיו כ”‏עדר אחד”‏ הנכנע ל”‏רועה אחד”‏,‏ בראשותו של המלך,‏ ישוע המשיח,‏ ולכבודו של ריבון היקום האדיר,‏ יהוה אלוהים!‏ (‏יוחנן י׳:‏16;‏ פיליפים ב׳:‏9–11‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

התוכל להסביר?‏

◻ כיצד התקדם ארגון אלוהים במאה הראשונה?‏

◻ אילו התפתחויות חלו בגוף המנהל בהיסטוריה המודרנית של עדי־יהוה?‏

◻ אילו פסוקים מאשרים הענקת סמכות לצאן האחרות בארגון יהוה?‏

◻ כיצד ”‏מה שבשמים”‏ ו”‏מה שבארץ”‏ מקובץ במשיח?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

גם כאשר חבריו המקוריים כבר לא היו בירושלים,‏ הגוף המנהל המשיך לפעול שם

‏[‏תמונות בעמוד 18]‏

משיחיים משוחים מבוגרים הם ברכה לעם יהוה

צ׳.‏ ט.‏ ראסל 1884–1916

ג׳.‏ פ.‏ רותרפורד 1916–1942

נ.‏ ה.‏ נור 1942–1977

פ.‏ וו.‏ פראנץ 1977–1992

מ.‏ ג.‏ הנשל 1992–‏