היבדל מדברים ”ריקים”
”מרדף ריקים חסר לב” (מש׳ י״ב:11).
1. מה הם כמה מדברי הערך שיש לנו, ומהי הדרך הטובה ביותר להשתמש בהם?
לכולנו דברי ערך שונים כמו בריאות וכוח יחסיים, יכולות שכליות מוּלדות או משאבים כספיים. אנו אוהבים את יהוה, ועל כן שמחים להשתמש בדברי הערך שיש לנו בשירותו, ובזאת ליישם את העצה המקראית: ”כבד את יהוה מהונך” (מש׳ ג׳:9).
2. איזו אזהרה נותן המקרא באשר לדברים ריקים, וכיצד יש להבין אזהרה זו כפשוטה?
2 עם זאת, המקרא מדבר גם על דברים חסרי ערך, ומזהיר אותנו לא לבזבז את כל משאבינו ברדיפה אחריהם. בעניין זה, שים לב לכתוב במשלי י״ב:11: ”עובד אדמתו ישבע לָחֶם, וּמְרַדֵּף ריקים [דברים חסרי ערך] חסר לב”. אין זה קשה להבין את המשל כפשוטו: אדם שישקיע מזמנו וממרצו לפרנסת משפחתו יוכל מן הסתם לדאוג לרווחתם (טימ״א ה׳:8). אולם, אם ישקיע את כל כולו ברדיפה אחר דברים ריקים, יעיד בזאת על ’חוסר לב’ — היעדר כושר שיפוט מאוזן ומניע חיובי. סביר להניח שעם הזמן יהיה שרוי במחסור.
3. כיצד נוכל לייחס את אזהרת המקרא לעבודת אלוהים?
3 כיצד נוכל לייחס את העיקרון שבמשל לעבודת אלוהים? משיחי המשרת את יהוה בנאמנות ובצורה נמרצת ניהנה מרווחה אמיתית. הוא יודע בביטחון שאלוהים מברך אותו כבר עתה, ויש לו תקווה איתנה לעתיד (מתי ו׳:33; טימ״א ד׳:10). לעומת זאת, משיחי הנותן לדברים ריקים להסיח את דעתו מן העיקר, מעמיד בסכנה את יחסיו עם יהוה ואת סיכוייו לרשת חיי עולם. מה עלינו לעשות כדי להישמר מן הסכנה? עלינו לזהות את הדברים ה”ריקים” בחיינו ולהיות נחושים לדחות אותם מכול וכול (קרא טיטוס ב׳:11, 12).
4. מה הם דברים ריקים במובנם הכללי?
4 אם כן, מה הם דברים ריקים? במובנם הכללי, דברים ריקים הם כל דבר העלול להסיט אותנו משירות יהוה בלב ונפש. נתייחס, למשל, לצורות בילוי שונות. כמובן, יש מקום להתרגעות ולמנוחה. אך אם נקדיש זמן רב מדי לעשיית דברים ”כיפיים” ולא לפעילויותינו המשיחיות, תהפוך ההתרגעות לדבר ריק ותזיק לבריאותנו הרוחנית (קהל׳ ב׳:24; ד׳:6). כדי להימנע מכך, חייב המשיחי לשמור על איזון ולבחון בכובד ראש כיצד הוא משתמש בזמנו היקר. (קרא קולוסים ד׳:5.) עם זאת, ישנם דברים ריקים הרבה יותר מסוכנים מאשר בילוי ובידור, וביניהם נמנים אלי כזב.
רחק מאלים חסרי ערך
5. מה משמעות המילה אליל בתנ״ך?
5 מעניין לציין שמובנה המילולי של המילה ’אליל’ בתנ״ך הוא דבר חסר ערך. לדוגמה, בעבר אמר יהוה לעם ישראל: ”לא תעשו לכם אלילים [כלומר, אלים חסרי ערך], ופסל ומצבה לא תקימו לכם, ואבן מַשְׂכִּית לא תתנו בארצכם, להשתחוות עליה” (וי׳ כ״ו:1). המלך דוד כתב: ”כי גדול יהוה ומהולל מאוד, ונורא הוא על כל אלוהים. כי כל אלוהי העמים אלילים. ויהוה שמיים עשה” (דה״א ט״ז:25, 26).
6. מה מעיד על כך שאלי הכזב הם חסרי ערך?
6 כפי שציין דוד, אנו מוקפים בראיות לגדולת יהוה (תהל׳ קל״ט:14; קמ״ח:1–10). מה רבה הזכות שנפלה בחלקו של עם ישראל לבוא בברית עם יהוה! כמה טיפשי היה זה מצידם לדחות את אלוהים ולכרוע ברך לפני פסלים ומצבות! בעתות משבר לא יכלו אלי הכזב שלהם להציל את עצמם, לא כל שכן את הסוגדים להם — עדות ברורה להיותם חסרי ערך (שופ׳ י׳:14, 15; יש׳ מ״ו:5–7).
7, 8. כיצד עלול ”הממון” להפוך לאל?
7 בארצות רבות כיום, יש שעדיין כורעים לפני פסלים וצלמים מעשה ידי אדם. כבעבר, אין בהם כל תועלת (יוח״א ה׳:21). אף־על־פי־כן, המקרא מכנה דברים נוספים בתואר אל. נבחן לדוגמה את דבריו של ישוע: ”אין איש יכול לעבוד שני אדונים, שכן או ישנא אחד ויאהב את השני, או יהיה מסור לאחד ויזלזל בשני. אינכם יכולים לעבוד את האלוהים ואת הממון” (מתי ו׳:24).
8 באיזה מובן יכול ”הממון” להיות אל? בישראל הקדומה עשו שימוש באבנים לבניית קיר או בית. עם זאת, האבנים היו לאבן נגף לעמו של יהוה אם עשו מהן ’מצבות’ או ’אבני משכית’ (וי׳ כ״ו:1). באופן דומה, הכסף אינו פסול כשלעצמו. הוא הכרחי לקיומנו, ואפשר לעשות בו שימוש טוב בעבודת יהוה (קהל׳ ז׳:12; לוקס ט״ז:9). ברם, רדיפה אחר הכסף ודחיקת עבודת אלוהים לקרן זווית, מאלילות את הממון. (קרא טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10.) בעולם שבו תאוות הממון נתפסת כדבר בעל חשיבות עליונה, עלינו לוודא שאנו שומרים על השקפה מאוזנת בנושא (טימ״א ו׳:17–19).
9, 10. (א) מהי השקפת המשיחי על ההשכלה? (ב) מהי הסכנה הטמונה ברכישת השכלה גבוהה?
9 גם השכלה חילונית, דבר מועיל כשלעצמו, עלולה להפוך לדבר ריק. אנחנו רוצים שילדינו יזכו לחינוך טוב ושיצליחו בחייהם. חשוב מכך, משיחי בעל השכלה מסוגל לקרוא ולהבין טוב יותר את המקרא, לנתח בעיות בהיגיון ולהסיק מסקנות בריאות, וללמד אמיתות מקראיות בצורה ברורה ומשכנעת. רכישת השכלה טובה אומנם דורשת זמן, אך הדבר בהחלט כדאי.
10 מה באשר להשכלה גבוהה הנרכשת במכללות או אוניברסיטאות? על־פי־רוב נחשב הדבר לגורם חיוני להצלחה, אך רבים הרוכשים השכלה גבוהה יוצאים כששכלם מלא בתעמולה מזיקה. אדם הפונה להשכלה גבוהה מבזבז את שנות צעירותו היקרות שמוטב היה להקדיש אותן לשירות יהוה (קהל׳ י״ב:1). אין זה מפתיע שבארצות שבהן רבים לומדים במכללות ובאוניברסיטאות, שיעור המאמינים באלוהים נמוך מאי פעם. במקום להישען על מערכות החינוך המתקדמות שבעולם, בוטח המשיחי ביהוה (מש׳ ג׳:5).
אל תהפוך את תאוות הבשרים לאלוהים
11, 12. מדוע אמר פאולוס על כמה ש”הכרס היא אלוהיהם”?
11 באיגרתו אל הפיליפים, הצביע פאולוס על דבר נוסף העלול להפוך לאל. הוא כתב על כמה שבעבר היו אחים לאמונה: ”רבים המתהלכים אשר פעמים רבות אמרתי לכם עליהם — ועתה גם בבכי אני אומר — שהם אויבי [”עמוד ההוקעה של”, ע״ח] המשיח; אנשים אשר סופם אבדון, אשר הכרס היא אלוהיהם, ... והארציוּת ממלאת את ליבם” (פיל׳ ג׳:18, 19). כיצד יכולה הכרס להפוך לאלוהים?
12 מסתבר שהיה חשוב לאותם אנשים למלא את תאוות הבשר יותר מאשר לשרת את יהוה יחד עם פאולוס. ביניהם היו אולי שהפריזו באכילה ובשתייה עד כדי זללנות ושכרות. (מש׳ כ״ג:20, 21; השווה דברים כ״א:18–21.) אחרים בחרו לנצל עד תום את ההזדמנויות שהציע העולם של המאה הראשונה לספירה — מה שהסיח את דעתם משירות יהוה. בל נרשה לתאווה ל”חיים הטובים” לקנן בנו ולגרום לנו לא לתת ליהוה את כל כולנו (קול׳ ג׳:23, 24).
13. (א) מהי חמדנות וכיצד מתאר אותה פאולוס? (ב) כיצד נוכל לדחות את החמדנות?
13 פאולוס הזכיר את העבודה הזרה גם בהקשר אחר. הוא כתב: ”על כן מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה והתאווה הרעה, ואת החמדנות שאינה אלא עבודת אלילים” (קול׳ ג׳:5). החמדנות מוגדרת כחשק עז לדברים שאינם שייכים לנו. ניתן לפתח חמדנות לדברים חומריים, והיא גם עלולה לבוא לידי ביטוי בתאוות מיניות פסולות (שמ׳ כ׳:17). המחשבה שתשוקות מעין אלה כמוהן כעבודת אלילים, כלומר סגידה לאלי כזב, בהחלט מסייעת לנו לראות את חומרת העניין. ישוע השתמש בשפה ציורית כדי להראות עד כמה הכרחי לרסן תאוות שליליות כאלה בכל מחיר (קרא מרקוס ט׳:47; יוחנן א׳. ב׳:16).
הישמר ממילים ריקות
14, 15. (א) אילו דברים ”ריקים” גרמו מכשול לרבים בימי ירמיהו? (ב) מדוע היה למילים של משה ערך רב?
14 גם מילים עלולות להיות ריקות וחסרות ערך. למשל, יהוה אמר לירמיהו: ”שקר הנביאים נִבְּאִים בשמי. לא שלחתים, ולא ציוויתים ולא דיברתי אליהם. חזון שקר וקסם ואליל [דבר חסר ערך] ותרמית לבם המה מתנבאים לכם” (יר׳ י״ד:14). אותם נביאי שקר התיימרו לדבר בשם יהוה, ובו בזמן נתנו במה לרעיונותיהם ולחוכמתם הם. לפיכך היו דבריהם חסרי ערך ואף היוו איום רציני לדת האמת. רבים שהיטו אוזן למילים ריקות אלה, הומתו בטרם עת בידי החיילים הבבלים בשנת 607 לפה״ס.
15 בניגוד לכך, משה אמר לבני ישראל: ”שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום ...כי לא דבר ריק הוא מכם, כי הוא חייכם, ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה” (דב׳ ל״ב:46, 47). משה דיבר בהשראת אלוהים, ועל כן היה למילים שלו ערך רב — הן היו הכרחיות לטובת האומה כולה. מי ששעו לדבריו, זכו לאריכות ימים ולרווחה. הבה נדבוק בדברי אמת רבי ערך וניבדל תמיד ממילים ריקות.
16. מה עמדתנו ביחס לטענות שמשמיעים מדענים העומדות בסתירה לדבר־אלוהים?
16 האם גם בימינו מושמעות מילים ריקות? כן. לדוגמה, חלק מן המדענים טוענים שבהתחשב בתורת האבולוציה ובעקבות תגליות מדעיות בתחומים אחרים, אין כל סיבה להאמין עוד באלוהים וניתן להסביר את הכול בעזרת תהליכי הטבע. האם יש בהצהרות מתנשאות אלו כדי להדיר שינה מעינינו? כמובן שלא! הרי חוכמת האדם שונה מחוכמת אלוהים (קור״א ב׳:6, 7). נהיר לנו שאם תורות אנוש עומדות בסתירה למה שחשף אלוהים, הן תמיד יוכחו כמוטעות. (קרא רומים ג׳:4.) למרות התקדמות המדע בכמה תחומים, עמדת המקרא באשר לחוכמת האדם בעינה עומדת: ”חוכמת העולם הזה היא סכלות בעיני אלוהים”. חוכמת האדם היא כאין וכאפס לעומת חוכמתו האינסופית של אלוהים (קור״א ג׳:18–20).
17. כיצד עלינו להתייחס למוצא פיהם של ראשי הכנסיות ושל הכופרים?
17 דוגמה נוספת למילים ריקות ניתן למצוא בדבריהם של ראשי הכנסיות. הם מתיימרים לדבר בשם אלוהים, אך על־פי־רוב מוצא פיהם אינו עולה בקנה אחד עם כתבי־הקודש והוא חסר ערך. הוא הדין לגבי כופרים הטוענים שהם חכמים יותר ממי שנתמנו להיות העבד הנאמן והנבון (מתי כ״ד:45–47). למעשה, הם מביעים את חוכמתם הם, ומילותיהם ריקות ומהוות מכשול לכל מאזיניהם (לוקס י״ז:1, 2). כיצד נוכל להישמר מפניהם?
כיצד להיבדל ממילים ריקות
18. כיצד נוכל ליישם את העצה ביוחנן א׳. ד׳:1?
18 השליח הקשיש יוחנן יעץ עצה טובה בעניין. (קרא יוחנן א׳. ד׳:1.) בהתאם לעצתו של יוחנן, אנו תמיד מעודדים את מי שאנו מבשרים להם לבחון את ידיעותיהם בראי המקרא. זהו כלל מצוין גם עבורנו. אין אנו מקבלים בעיניים עצומות כל ביקורת הנשמעת על האמת או כל האשמה הנאמרת על הקהילה, על הזקנים או על כל אחד מאחינו. אדרבא, עלינו לשאול את עצמנו: ”האם מי שמפיץ את הדברים האלה פועל בהתאם להדרכת המקרא? האם הסיפורים או הטענות הללו מקדמים את מטרת יהוה? האם הם תורמים לשלום בקהילה?” כל דבר שאנו שומעים, אשר הורס את אגודת האחים במקום לבנות אותה, נחשב לדבר ריק (קור״ב י״ג:10, 11).
19. כיצד מוודאים הזקנים שהם אינם אומרים דברים ריקים?
19 גם זקני־הקהילה צריכים ללמוד לקח חשוב בעניין השימוש במילים ריקות. אם עליהם לייעץ, הם זוכרים את מגבלותיהם ואינם מעיזים לעוץ עצות אך ורק ממאגר הידע האישי שלהם. עליהם להצביע תמיד על הנאמר במקרא. השליח פאולוס נתן כלל ברזל: ”לא לחרוג מן הכתוב” (קור״א ד׳:6). הזקנים אינם חורגים מן הכתוב במקרא, ובמובן הרחב יותר אינם חורגים מן העצות המקראיות הכתובות בפרסומים מטעם העבד הנאמן והנבון.
20. מה עוזר לנו לדחות דברים ריקים?
20 דברים ריקים — ”אלילים”, מילים או כל דבר אחר — גורמים נזק רב. זו הסיבה שאנו מתפללים ליהוה דרך קבע ומבקשים ממנו שיעזור לנו לזהות מה הם אותם דברים ריקים, ושיראה לנו כיצד לדחותם. בעשותנו כן, אנו מצטרפים למשורר התהלים אשר אמר: ”העבר עיניי מראות שווא; בדרכיך חייני” (תהל׳ קי״ט:37). במאמר הבא נדון בשאלה מדוע כדאי לקבל את הדרכת יהוה.
התוכל להסביר?
• מה הם במובנם הכללי הדברים ה”ריקים” שמהם עלינו להיבדל?
• כיצד נוכל להימנע מהאללת הכסף?
• כיצד תאוות הבשרים עלולות להפוך לעבודת אלילים?
• כיצד נוכל לדחות מילים ריקות?
[תמונה בעמוד 3]
עם ישראל נקרא ’לעבוד אדמתו’ ולא לרדוף אחר דברים ריקים
[תמונה בעמוד 5]
אל תרשה לתאווה לדברים חומריים להשפיע עליך לא לתת את כל כולך בשירות יהוה
[תמונה בעמוד 6]
זקני־הקהילה צריכים להקפיד לומר דברים בעלי ערך