קרא את דברו של אלוהים ושרת אותו באמת
”הורני יהוה דרכך, אהלך באמיתך” (תהלים פ״ו:11).
1. בעיקרו של דבר, מה אמרה ההוצאה הראשונה של כתב־עת זה (באנגלית) לגבי האמת?
יהוה שולח אור ואמת (תהלים מ״ג:3). הוא אף מעניק לנו את הכושר לקרוא את דברו, המקרא, וללמוד את האמת. ההוצאה הראשונה של כתב־עת זה (באנגלית) — מיולי 1879 — אמרה: ”האמת, כפרח קטן וצנוע במדבר החיים, מוקפת בצמחייה העבותה של עשבי הכזב שכמעט חונקת אותה. אם תרצה למצוא את האמת, תצטרך תמיד לעמוד על המשמר. כדי לראות את יופיה, עליך לסלק את עשבי הכזב ואת השיחים הקוצניים של הקנאות. אם תרצה שהיא תהיה נחלתך, התכופף כדי לקטוף אותה. אל תסתפק בפרח אחד של האמת. לו היה די באחד, לא היו נבראים פרחים נוספים. קטוף רבים ככל האפשר והמשך לחפש נוספים”. קריאת דבר־אלוהים ולימודו מאפשרים לנו לרכוש ידע מדויק ולהלך באמיתו (תהלים פ״ו:11).
2. מה אירע לאחר שעזרא ואחרים קראו את תורת אלוהים בפני היהודים בירושלים הקדומה?
2 לאחר שיקום חומות ירושלים בשנת 455 לפה״ס, עזרא הכהן ואחרים קראו את תורת אלוהים בפני היהודים. בעקבות זאת, נחוג חג סוכות שמח, הם התוודו על חטאיהם וכרתו ”אמנה” (נחמיה ח׳:1 עד י׳:1). אנו קוראים: ”ויקראו בספר בתורת האלוהים מפורש, ושׂום שכל; ויבינו במקרא” (נחמיה ח׳:8). יש הטוענים כי היהודים לא הבינו היטב עברית, ושהדברים תורגמו בעל־פה לארמית. אך הכתוב אינו מצביע על הבהרת מונחים לשוניים ותו לא. עזרא והאחרים הסבירו את התורה כדי שהעם יוכל להבין את עקרונותיה וליישמם. פרסומים משיחיים ואסיפות משמשים אף הם כדי ’לשׂום שכל’, כלומר להסביר את משמעות דבר־אלוהים. כך גם עושים זקני־קהילה ממונים, ה’מוכשרים ללמד’ (טימותיאוס א׳. ג׳:1, 2; טימותיאוס ב׳. ב׳:24).
יתרונות ממושכים
3. מה הם כמה מן היתרונות שניתן להפיק מקריאת המקרא?
3 כאשר בני־משפחה משיחיים קוראים את המקרא בצוותא, אין ספק שהם מפיקים יתרונות ממושכים. הם מתוודעים אל חוקי אלוהים ולומדים את האמת לגבי עיקרי־אמונה, נבואות ונושאים אחרים. לאחר שהוקרא קטע מן המקרא, ראש המשפחה יכול לשאול: כיצד מן הראוי שישפיע עלינו הדבר? מה הקשר בין מה שקראנו ובין דברים נוספים שמלמד המקרא? כיצד נוכל להשתמש בנקודות אלה בהכרזת הבשורה הטובה? בני־המשפחה זוכים להבנה מעמיקה יותר בשעת קריאת המקרא, אם הם עורכים מחקר בעזרת מפתח־הנושאים של פרסומי חברת המצפה (אנג׳) או בעזרת מפתחות־נושאים אחרים. ניתן להפיק תועלת מפנייה לשני הכרכים של הספר הבנה מכתבי־הקודש (אנג׳).
4. כיצד היה על יהושע ליישם את הצו המופיע ביהושע א׳:8?
4 עקרונות השאובים מתוך המקרא יכולים להדריכנו בחיים. יתר על כן, הקריאה והלימוד של ’כתבי־הקודש יכולים להחכימנו לישועה’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:15). אם נאפשר לדבר־אלוהים להדריכנו, נמשיך להתהלך באמיתו ורצוננו העולה בקנה אחד עם הצדק ייעשה (תהלים כ״ו:3; קי״ט:130). אולם, אנו צריכים לבקש הבנה, כשם שביקש יהושע, ממשיך דרכו של משה. ”ספר התורה” לא מש מפיו, והוא הגה בו יומם ולילה (יהושע א׳:8). משמעות הצו לא להניח ל”ספר התורה” למוש מפיו היתה שאסור היה ליהושע לחדול לספר לאחרים על תוכנו מאיר־העיניים. קריאת התורה יומם ולילה משמעה שיהושע היה צריך להרהר בה, ללמוד אותה. בדומה לכך, השליח פאולוס האיץ בטימותיאוס ’לשים לבו’ אל התנהגותו, שירותו והוראתו — להרהר בהם. כזקן־קהילה משיחי, טימותיאוס היה צריך לנהוג משנה זהירות כדי לוודא שחייו למופת ושהוא מלמד את האמת המקראית (טימותיאוס א׳. ד׳:15).
5. מה דרוש אם ברצוננו למצוא את אמת האלוהים?
5 אמת האלוהים הינה אוצר שלא יסולא בפז. למציאת אוצר זה יש לחפור, להתמיד בחקר המקרא. רק כתלמידים דמויי ילדים של מורינו הנאדר, נוכל לרכוש חוכמה וללמוד להבין את יראת יהוה (משלי א׳:7; ישעיהו ל׳:20, 21). כמובן, עלינו למצוא הוכחות מתוך הכתובים (פטרוס א׳. ב׳:1, 2). יהודי בֵּרֵאָה ”היו אצילי־רוח יותר מן היהודים שבתסלוניקי וקיבלו את הדבר בכל לב כשהם בודקים יום יום בכתובים אם הדברים האלה [שאמר פאולוס] אכן כך”. יהודי בראה לא ננזפו על שעשו כן, אלא זכו לשבח (מעשי־השליחים י״ז:10, 11).
6. מדוע יכול היה ישוע לציין שחקר הכתובים לא הועיל ליהודים מסוימים?
6 ישוע אמר ליהודים מסוימים: ”אתם חוקרים את הכתובים, כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם; והם המעידים עלי. ואילו אתם אינכם רוצים לבוא אלי כדי שיהיו לכם חיים” (יוחנן ה׳:39, 40). הם חקרו את המקרא במטרה נכונה — שהוא ידריך אותם אל החיים. אכן, המקרא הכיל נבואות על המשיח, אשר הצביעו על ישוע כעל האמצעי לחיים. אך היהודים דחו אותו. לפיכך, חקר הכתובים לא הועיל להם.
7. מה דרוש כדי לגדול בהבנת המקרא, ומדוע?
7 כדי לגדול בהבנת המקרא, אנו זקוקים להדרכת רוח־אלוהים, היינו כוחו הפעיל. ”הרוח חוקרת הכל”, ”אפילו את עמוקות האלוהים”, זאת כדי לעמוד על משמעותם (קורינתים א׳. ב׳:10). המשיחיים בתסלוניקי היו צריכים ’לבחון כל דבר’ בכל נבואה ששמעו (תסלוניקים א׳. ה׳:20, 21). כאשר פאולוס כתב אל התסלוניקים (בערך בשנת 50 לספירה), החלק היחיד של כתבי־הקודש המשיחיים שכבר נכתב, היה ספר הבשורה של מתי. לפיכך, התסלוניקים ויהודי בראה יכלו לבחון כל דבר, סביר להניח על־ידי בדיקת תרגום השבעים, נוסח תרגום התנ״ך ליוונית. הם היו צריכים לקרוא את המקרא וללמוד אותו, וכן גם אנו.
חיוני עבור כולנו
8. מדוע מן הראוי שזקני־קהילה ממונים יהיו בקיאים במקרא?
8 מן הראוי שזקני־קהילה ממונים יהיו בקיאים במקרא. עליהם להיות ’יודעים ללמד’ ’ולהחזיק בדבר המהימן’. המשגיח טימותיאוס היה צריך ’לעשות שימוש נכון בדבר האמת’ (טימותיאוס א׳. ג׳:2; טיטוס א׳:9; טימותיאוס ב׳. ב׳:15, ע״ח). אבניקה, אמו של טימותיאוס, וסבתו לואיס לימדוהו את כתבי־הקודש מינקותו, ונטעו בלבו את ’האמונה הכנה’, אף שאביו היה לא־מאמין (טימותיאוס ב׳. א׳:5; ג׳:15). אבות מאמינים צריכים לגדל את ילדיהם ”במוסר יהוה ובתוכחתו”, ובמיוחד בניהם של אבות המשרתים כזקני־קהילה צריכים להיות ”בנים מאמינים אשר אין עליהם טענת הוללות או סוררות” (אפסים ו׳:4; טיטוס א׳:6). אם כן, יהיו נסיבותינו אשר יהיו, עלינו להתייחס במלוא כובד הראש אל הצורך לקרוא, ללמוד וליישם את דבר־אלוהים.
9. מדוע מן הראוי שנלמד את המקרא עם עמיתינו לאמונה?
9 מן הראוי שגם נלמד את המקרא עם עמיתינו לאמונה. פאולוס רצה שהמשיחיים מתסלוניקי ידונו בעצתו זה עם זה (תסלוניקים א׳. ד׳:18). הדרך הטובה ביותר לחידוד הבנתנו את האמת היא בחינת כתבי־הקודש עם תלמידים מסורים אחרים. יש אמת במשל: ”ברזל בברזל יחד, ואיש יַחַד פני רעהו” (משלי כ״ז:17). כלי ברזל עלול להחליד אם אינו בשימוש ואם אין מחדדים אותו. בדומה לכך, אנו צריכים להיפגש דרך־קבע ולחדד איש את פני רעהו, בכך שנחלוק את הידע שרכשנו מקריאה, מלימוד ומהרהור בדבר האמת של אלוהים (עברים י׳:24, 25). יתר על כן, זוהי אחת הדרכים לוודא שאנו מפיקים תועלת מן ההארות הרוחניות (תהלים צ״ז:11; משלי ד׳:18).
10. מה משמע הדבר להתהלך באמת?
10 במהלך לימודנו את המקרא, הולם אפוא שנתפלל לאלוהים כדוגמת מחבר־התהלים: ”שלח אורך ואמיתך, המה ינחוני” (תהלים מ״ג:3). אם ברצוננו להשביע את רצון אלוהים, עלינו להתהלך באמיתו (יוחנן ג׳. 3, 4). כרוכים בכך קיום דרישותיו ושירותו בנאמנות ובכנות (תהלים כ״ה:4, 5; יוחנן ד׳:23, 24). מן ההכרח שנשרת את יהוה באמת, ככתוב בדברו וכפי שמתברר מהפרסומים שמוציא לאור ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). הדבר דורש ידע מדויק של המקרא. אם כן, כיצד עלינו לקרוא וללמוד את דבר־אלוהים? האם עלינו להתחיל לקרוא מבראשית פרק א׳ פסוק ראשון, עד תום 66 הספרים? כן, כל משיחי שהמקרא כולו מצוי בשפתו צריך לקוראו מבראשית עד ההתגלות. כמו־כן, מן הראוי שמטרת קריאתנו את המקרא ואת הפרסומים המשיחיים תהיה הרחבת הבנתנו את שפע האמת המקראית שאלוהים העמיד לרשותנו באמצעות ”העבד הנאמן”.
קרא את דבר־אלוהים בקול
11, 12. מדוע מועיל להקריא את המקרא באסיפות?
11 ייתכן שכאשר אנו לבד נקרא באלם לשון. אך בימי קדם, קריאה אישית נעשתה בקול. לכן כאשר הסריס האתיופי רכב במרכבתו, המבשר פיליפוס שמע אותו קורא מתוך נבואת ישעיהו (מעשי־השליחים ח׳:27–30). על־פי המילון החדש מאת אבן־שושן הוראתו היסודית של הפועל ”קרא” היא ”השמיע בקול את הכתוב”, ”אמר בקול רם”. אם כן, אלה המתקשים לקרוא באלם שפתיים ולקלוט את מובן הדברים שהם קוראים, אינם צריכים להירתע מהגיית כל מילה. העיקר הוא ללמוד את האמת מקריאת דבר־אלוהים הכתוב.
12 מועיל להקריא את המקרא באסיפות המשיחיות. השליח פאולוס הפציר בעמיתו טימותיאוס: ”שקוד על קריאה בציבור של כתבי־הקודש, על ההטפה ועל ההוראה” (טימותיאוס א׳. ד׳:13). פאולוס אמר לקולוסים: ”אחרי שתיקרא איגרתי אצלכם, דאגו לכך שתיקרא גם בקהילת לאודיקאה, ואת איגרתי אשר מלאודיקאה קיראו גם אתם” (קולוסים ד׳:16). כמו־כן, נאמר בהתגלות א׳:3: ”אשרי הקורא [”בקול”, ע״ח] ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה, כי קרובה העת”. לפיכך, על הנואם לקרוא פסוקים מן המקרא כדי לבסס את דבריו אל הקהילה.
שיטת לימוד על־פי נושאים
13. מהי השיטה המתקדמת ביותר ללימוד האמיתות המקראיות, ומה עשוי לעזור לנו במציאת פסוקים?
13 לימוד על־פי נושאים הוא השיטה המתקדמת ביותר ללימוד אמיתות מקראיות. קונקורדנציות, העורכות את המילים המקראיות ברשימה אלפביתית על־פי ההקשר, הספר, הפרק והפסוק, מקלות על מציאת פסוקים הקשורים לנושא מסוים. ניתן למצוא את האחידות הרעיונית שבין הפסוקים, משום שמחבר המקרא אינו סותר את דבריו. הוא האציל מרוח־קודשו על כ־40 איש לכתיבת המקרא במשך תקופה של 600,1 שנה, ולימוד המקרא על־פי נושאים הוא דרך ללימוד האמת שעמדה במבחן הזמן.
14. מדוע מן הראוי שנלמד את התנ״ך ואת כתבי־הקודש המשיחיים כאחד?
14 מן הראוי שהערכתנו לאמת המקראית תניענו לקרוא וללמוד את התנ״ך ואת כתבי־הקודש המשיחיים כאחד. הדבר יראה את הקשר שבין כתבי־הקודש המשיחיים למטרת אלוהים וישפוך אור על נבואות התנ״ך (רומים ט״ז:25–27; אפסים ג׳:4–6; קולוסים א׳:26). תרגום העולם החדש של כתבי־הקודש מועיל מאוד בעניין. הוא הוכן על־ידי משרתי אלוהים מסורים, אשר ניצלו את הידע ההולך וגדל באשר לנוסח המקראי המקורי וכן באשר לרקע ולמטבעות הלשון. כלֵי־העזר ללימוד המקרא שיהוה מספק באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” חיוניים גם הם.
15. כיצד תוכיח שהולם לצטט מקטעים שונים במקרא?
15 יש שיאמרו, ’בפרסומים שלכם יש אלפי ציטטות מן המקרא, אך מדוע הן לקוחות מפה ומשם?’ באמצעות ציטטות מקטעים שונים ב־66 הספרים המרכיבים את המקרא, הפרסומים מסתמכים על כמה עדויות שנכתבו בהשראה על־מנת להוכיח את אמיתותו של עיקר־אמונה. ישוע עצמו השתמש בשיטת הוראה זו. כאשר נשא את דרשת־ההר שלו, הוא ציטט 21 פעם מהתנ״ך. דיון זה כולל שלוש ציטטות משמות, שתיים מויקרא, אחת מבמדבר, שש מדברים, אחת ממלכים ב׳, ארבע מתהלים, שלוש מישעיהו ואחת מירמיהו. בעשותו כן, האם ישוע ’ניסה להוכיח כל מה שעלה על דעתו’? לא, זאת משום ש”לימד אותם כבעל סמכות ולא כדרך שלימדו סופריהם”. הסיבה לכך היתה שהתימוכין שנתן ישוע להוראתו היו סמכותו של דברו הכתוב של אלוהים (מתי ז׳:29). גם השליח פאולוס נהג כך.
16. אילו ציטטות מקראיות הביא פאולוס ברומים ט״ו:7–13?
16 בקטע המקראי המופיע ברומים ט״ו:7–13, פאולוס ציטט משלושת חלקיו של התנ״ך — מהתורה, מהנביאים ומתהלים. הוא הראה שהיהודים והגויים יהללו את אלוהים, ולכן על המשיחיים לקדם בברכה אנשים בני כל העמים. פאולוס אמר: ”על כן קבלו איש את רעהו, כשם שגם המשיח קיבל אותנו לכבוד אלוהים. ואני אומר שהמשיח היה למשרת הנימולים בגלל נאמנות אלוהים, כדי לקיים את ההבטחות שניתנו לאבות, וכדי שהגויים יהללו את אלוהים על רחמיו, ככתוב [בתהלים י״ח:50]: ’על־כן אודך יהוה בגויים ולשמך אזמר’. ועוד הוא אומר [בדברים ל״ב:43]: ’הרנינו גויים עמו’ ועוד [בתהלים קי״ז:1]: ’הללו את יהוה כל גויים, שבחוהו כל־האֻמים’. וישעיהו [י״א:1, 10] אומר: ’והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו’. ואלוהי התקווה ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונתכם, כדי שתגאה בכם התקווה בכוח רוח־הקודש”. באמצעות שיטת הלימוד על־פי נושאים, הראה פאולוס כיצד לצטט מן הכתובים כדי לבסס אמיתות מקראיות.
17. בתואם עם איזה תקדים המשיחיים מצטטים מקטעים שונים במקרא כולו?
17 האיגרת הראשונה שכתב השליח פטרוס בהשראת אלוהים, הכילה 34 מובאות מעשרה ספרים, מהתורה, מהנביאים ומתהלים. באיגרתו השנייה, ציטט פטרוס שש פעמים משלושה ספרים. ספר־הבשורה של מתי מכיל 122 ציטטות מבראשית עד דברי־הימים. בכתבי־הקודש המשיחיים המורכבים מ־27 ספרים, יש 320 ציטטות ישירות מבראשית עד דברי־הימים, וכן מאות הפניות אחרות אל התנ״ך. בתואם עם התקדים שהציב ישוע ולאחר מכן שליחיו, כאשר המשיחיים בני־זמננו חוקרים נושא מקראי בשיטת הלימוד על־פי נושאים, הם מצטטים מקטעים שונים במקרא כולו. הדבר הולם במיוחד ב”אחרית הימים”, העת שבה מרבית הפסוקים שבתנ״ך ובכתבי־הקודש המשיחיים מתגשמים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). ’העבד הנאמן’ משתמש כך במקרא בפרסומיו, אך לעולם אינו מוסיף על דבר־אלוהים ואינו גורע ממנו (משלי ל׳:5, 6; ההתגלות כ״ב:18, 19).
התהלך תמיד באמת
18. מדוע עלינו ’להתהלך באמת’?
18 אל לנו לגרוע מן הכתוב במקרא, מאחר שכל עיקרי־האמונה המשיחיים המצויים בדבר־אלוהים הם ”האמת” או ”אמת הבשורה”. דבקות באמת זו — ’הליכה’ בה — חיונית לישועה (גלטים ב׳:5; יוחנן ב׳. 4; טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). מאחר שהמשיחיות הינה ”דרך האמת”, אם נעזור לזולת לקדם את ענייניה, נהיה ”שותפים לעבודה בשירות האמת” (פטרוס ב׳. ב׳:2; יוחנן ג׳. 8).
19. כיצד נוכל להמשיך ’להתהלך באמת’?
19 אם אנו ”מתהלכים באמת”, מן ההכרח שנקרא את המקרא וננצל את העזרה הרוחנית שאלוהים מספק לנו באמצעות ”העבד הנאמן” (יוחנן ג׳. 4). מי יתן ונעשה כן לטובתנו, וכך נהיה כשירים ללמד את הזולת על יהוה אלוהים, על ישוע המשיח ועל מטרת אלוהים. כמו־כן, הבה נהיה אסירי־תודה על שרוח יהוה עוזרת לנו להבין את דברו ולהצליח לשרתו באמת.
מה הן תשובותיך?
◻ מה הם כמה מן היתרונות הממושכים שבקריאת המקרא?
◻ מדוע מן הראוי שנלמד את המקרא עם עמיתינו לאמונה?
◻ מדוע הולם לצטט מקטעים שונים במקרא כולו?
◻ מה משמע הדבר ’להתהלך באמת’, וכיצד נוכל לעשות כן?
[תמונה בעמוד 17]
הורים, למדו את ילדיכם את המקרא
[תמונה בעמוד 18]
בדרשת־ההר של ישוע, הוא ציטט קטעים שונים מהתנ״ך