האם עליך להתעקש לפעול על־פי העדפותיך האישיות?‏

שני ילדים קטנים משחקים ביניהם.‏ אחד מהם חוטף את הצעצוע החביב עליו מהילד השני וצועק:‏ ”‏זה שלי!‏”‏ כבר מילדות נוהגים בני אדם לא־מושלמים במידת מה של אנוכיות (‏בר׳ ח׳:‏21;‏ רומ׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ יתר על כן,‏ העולם ככלל מקדם את הגישה האומרת ’‏קודם אני’‏.‏ כדי להימנע מהגישה הזו,‏ עלינו להילחם בנטיות אנוכיות.‏ אם לא נעשה כן,‏ אנו עלולים בנקל להכשיל אחרים ולפגום ביחסינו עם יהוה (‏רומ׳ ז׳:‏21–23‏)‏.‏

השליח פאולוס מעודד אותנו להביא בחשבון את ההשלכות שיש למעשינו על אחרים.‏ הוא כתב:‏ ”‏הכול מותר,‏ אך לא הכול מועיל;‏ הכול מותר,‏ אך לא הכול בונה”‏.‏ עוד אמר פאולוס:‏ ”‏אל תהיו מכשול”‏ (‏קור״א י׳:‏23,‏ 32‏)‏.‏ לפיכך,‏ בעניינים שיש בהם מקום להעדפות אישיות,‏ מן התבונה שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם אני מוכן לוותר על דברים שיש לי זכות מלאה לממשם אם שלום הקהילה עומד בסכנה?‏ האם אני מוכן לנהוג על־פי עקרונות המקרא,‏ גם אם לא נוח לי לעשות כן?‏’‏

בבחירת תעסוקה

רוב האנשים רואים בבחירת תעסוקה עניין שהוא בגדר החלטה אישית אשר יש לה השפעה מועטה — אם בכלל — על אחרים.‏ אולם,‏ שים לב לסיפורו של איש עסקים מעיירה קטנה בדרום אמריקה.‏ לאיש זה יצא שם של מהמר ושתיין,‏ אך כאשר למד את המקרא עם עדי־יהוה,‏ התקדם מבחינה רוחנית וחולל שינויים באורח חייו (‏קור״ב ז׳:‏1‏)‏.‏ בבוא היום הביע את רצונו להשתתף בפעילות הבישור יחד עם הקהילה.‏ אחד מזקני־הקהילה עודד אותו בטקט לבחון את אופי העבודה שלו.‏ אדם זה עבד במשך זמן מה באותה עיירה כמפיץ הראשי של אלכוהול מזוקק המופק מקני סוכר.‏ במוצר זה נעשים שימושים רבים,‏ אך באותו אזור נהוג לערבב אותו עם משקאות קלים לשם מטרה אחת ויחידה — להשתכר.‏

האיש הבין שאם הוא יבשר בפומבי אך בד בבד ימכור מוצר כזה,‏ עלול הדבר להאיר את הקהילה באור שלילי וכן לחבל ביחסיו עם אלוהים.‏ אף כי היה עליו לפרנס משפחה גדולה,‏ הוא הפסיק למכור אלכוהול.‏ נכון להיום הוא מתפרנס ממכירת מוצרי נייר.‏ אדם זה,‏ רעייתו,‏ ושניים מתוך חמשת ילדיהם טבולים.‏ הם מבשרים נלהבים של הבשורה הטובה ומרגישים שיש להם חופש דיבור.‏

בבחירת ידידים

האם התרועעות חברתית עם מי שאינם שותפים לאמונתנו היא פשוט עניין של העדפה אישית או שכרוכים בכך עקרונות מקראיים?‏ הנה דוגמה.‏ אחות אחת רצתה ללכת למסיבה עם צעיר שאינו אח לאמונה.‏ אף שהתריעו בפניה על הסכנות הטמונות בקו פעולה זה,‏ היא החזיקה בדעה שיש לה זכות מלאה ללכת איתו למסיבה,‏ וזה מה שעשתה.‏ זמן קצר לאחר שהגיעה לשם,‏ הגישו לה משקה מהול בסם הרגעה חזק.‏ כעבור מספר שעות היא התעוררה וגילתה שאותו ”‏חבר”‏ אנס אותה (‏השווה בראשית ל״ד:‏2‏)‏.‏

אומנם לא כל התרועעות חברתית עם לא־מאמינים מסתיימת באסון כמו זה,‏ אבל המקרא מזהיר:‏ ”‏הולך את חכמים יחכם,‏ ורועה כסילים יֵרוֹע”‏ (‏מש׳ י״ג:‏20‏)‏.‏ אין כל צל של ספק בעניין — כאשר אנו בוחרים להתרועע עם חֶברה רעה,‏ אנו חשופים לסכנות!‏ ”‏ערום [‏פיקח]‏ ראה רעה ונסתר”‏,‏ נאמר במשלי כ״ב:‏3‏,‏ ”‏ופתיים עברו ונענשו”‏.‏ החברה שעימה אנו מתרועעים יכולה להשפיע עלינו ועל יחסינו עם אלוהים (‏קור״א ט״ו:‏33;‏ יעקב ד׳:‏4‏)‏.‏

בלבוש והופעה חיצונית

חילופי העונות מביאים עימם שינויים בסגנונות הלבוש ובאופנות.‏ אולם,‏ עקרונות המקרא באשר ללבוש ולהופעה החיצונית עומדים בעינם.‏ פאולוס קרא לנשים המשיחיות ’‏לעטות תלבושת הולמת,‏ בצניעות ובאיפוק’‏ — עיקרון החל באותה מידה גם על הגברים (‏טימ״א ב׳:‏9‏)‏.‏ פאולוס לא המליץ כאן על סגנון לבוש פשוט ביותר,‏ ואף לא אמר שכל המשיחיים צריכים להיות בעלי אותו טעם.‏ ומה הכוונה ”‏בצניעות”‏?‏ מילון אחד מגדיר צניעות כ”‏חוסר יהירות או ראוותנות.‏.‏.‏ לבוש,‏ דיבור או התנהגות הולמים”‏.‏

על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו:‏ ’‏האם אני יכול לומר בכנות שאני צנוע אם אני מתעקש לממש את זכותי להתלבש באופן כזה שמושך אליי תשומת לב מיותרת?‏ האם אני מייצר מסר מתעה באמצעות סגנון הלבוש שלי ביחס לשאלות כגון מי אני או מה הם ערכי המוסר שלי?‏’‏ אם לא ’‏נדאג רק לעניינינו,‏ אלא גם לענייניו של הזולת’‏ ’‏לא נשים מכשול בשום דבר’‏ בתחום זה (‏קור״ב ו׳:‏3;‏ פיל׳ ב׳:‏4‏)‏.‏

בעניינים עסקיים

כאשר צצו בעיות חמורות בקהילת קורינתוס שנגעו למעשי קיפוח ועושק,‏ כתב פאולוס:‏ ”‏מדוע לא תבכרו להיות מקופחים?‏ מדוע לא תבכרו להיות נעשקים?‏”‏ פאולוס יעץ למשיחיים להיות נכונים לוותר על דבר מה במקום להביא אח למשפט (‏קור״א ו׳:‏1–7‏)‏.‏ אח אחד מארצות־הברית הפנים לליבו את העצה הזו.‏ נתגלעו בינו לבין מעבידו,‏ שגם היה משיחי,‏ חילוקי דעות בקשר לגובה השכר.‏ שני האחים נהגו לפי הקווים המנחים שבמקרא ונפגשו ביניהם מספר פעמים כדי לפתור את העניין,‏ אך לא הצליחו להגיע לעמק השווה.‏ בסופו של דבר הביאו את המקרה ”‏לקהילה”‏,‏ אשר נציגיה הם זקני־הקהילה (‏מתי י״ח:‏15–17‏)‏.‏

למרבה הצער,‏ גם צעד זה לא הביא לפתרון הבעיה.‏ לאחר תפילות רבות החליט העובד שהוא מוכן לספוג את רוב ההפסד הכספי,‏ אף שלדעתו הכספים הללו הגיעו לו.‏ מדוע?‏ לימים אמר:‏ ”‏המחלוקת הזו גזלה את השמחה שלי וזמן יקר שיכולתי לנצל לפעילויות רוחניות”‏.‏ לאחר החלטה זו חש האח שהשמחה חוזרת לחייו וכן את ברכת יהוה על שירותו.‏

גם בדברים קטנים

אם איננו מתעקשים לממש את העדפותינו האישיות,‏ הדבר גם מניב ברכות בדברים קטנים.‏ זוג חלוצים הגיעו מוקדם ליום הראשון של כינוס מחוזי ושמרו לעצמם שני מקומות ישיבה.‏ עם תחילת התוכנית,‏ נכנסה בחיפזון משפחה מרובת ילדים לאצטדיון שהיה מלא מפה לפה.‏ הזוג שמו לב שהמשפחה חיפשה מקומות ישיבה,‏ ולכן ויתרו על מקומותיהם.‏ כך התאפשר לכל בני המשפחה לשבת יחדיו.‏ מספר ימים לאחר הכינוס קיבלו הזוג מכתב תודה מאותה משפחה,‏ ובו סיפרו שהתעצבו על ליבם מכיוון שהגיעו לכינוס באיחור.‏ אך בזכות טוב ליבם של הזוג,‏ עד מהרה התחלפה תחושה זו בתחושת שמחה והכרת טובה.‏

הבה נוותר בלב שלם על העדפותינו האישיות למען אחרים בכל הזדמנות מתאימה.‏ בעודנו מפגינים אהבה שאינה ’‏דורשת טובת עצמה’‏,‏ אנו מסייעים לשמור על השלום בקהילה ועם רעינו (‏קור״א י״ג:‏5‏)‏.‏ אך החשוב מכול הוא שנשמור על קשרי ידידות עם יהוה.‏

‏[‏תמונה בעמודים 20,‏ 21]‏

האם אתה מוכן לוותר על מקום הישיבה שלך למען אחיך?‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

האם אתה מוכן לוותר על העדפותיך האישיות כשמדובר בבחירת סגנון לבוש?‏