פרק ה׳
כיצד עלינו להיבדל מן העולם
”אינכם חלק מן העולם” (יוחנן ט״ו:19, ע״ח).
1. מה הדגיש ישוע במרוצת הלילה האחרון לחייו כאדם בשר ודם עלי אדמות?
במרוצת הלילה האחרון לחייו כאדם בשר ודם עלי אדמות, הביע ישוע דאגה עמוקה לרווחת תלמידיו בעתיד. הוא אף התפלל על כך ואמר לאביו: ”אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרָשָע. אין הם חלק מן העולם, כשם שאני אינני חלק מן העולם” (יוחנן י״ז:15, 16, ע״ח). במילים אלו שמעומק הלב הפגין ישוע את אהבתו העילאית כלפי תלמידיו והדגיש את מה שאמר קודם לכן לחלק מהם באותו לילה: ”אינכם חלק מן העולם” (יוחנן ט״ו:19, ע״ח). ברור אפוא שהיה חשוב מאוד לישוע שתלמידיו ייבדלו מן העולם!
2. מהו ”העולם” שהזכיר ישוע?
2 ”העולם” שהזכיר ישוע עניינו בכל בני האדם הרחוקים מאוד מאלוהים. הם נשלטים בידי השטן ומשועבדים לרוח האנוכיות והגאווה שהוא מפיח (יוחנן י״ד:30; אפסים ב׳:2; יוחנן א׳. ה׳:19). ואכן ”ידידות עם העולם [הזה] היא איבה לאלוהים” (יעקב ד׳:4). אך כיצד יכולים כל החפצים לשמור את עצמם באהבת אלוהים להיות בעולם ויחד עם זאת להיבדל ממנו? נדון בחמש דרכים: נאמנות למלכות אלוהים שבידי המשיח וניטראליות בעניינים פוליטיים, דחיית רוח העולם, צניעות בלבוש ובהופעה חיצונית, שמירה על עין פשוטה ולבישת הנשק הרוחני.
נאמנות וניטראליות
3. (א) מה היה יחסו של ישוע כלפי העניינים הפוליטיים של ימיו? (ב) מדוע ניתן לומר שתלמידיו המשוחים של ישוע משמשים כשגרירים? (ראה גם הערת שוליים.)
3 ישוע לא שלח ידו בעניינים הפוליטיים של ימיו, אלא התמקד בהכרזת בשורת מלכות אלוהים, אותה ממשלה שמימית עתידית שבראשה הוא יעמוד כמלך (דניאל ז׳:13, 14; לוקס ד׳:43; י״ז:20, 21). משום כך, בעומדו בפני המושל הרומי פונטיוס פילטוס יכול היה ישוע לומר: ”מלכותי איננה מן העולם הזה” (יוחנן י״ח:36). תלמידיו המסורים נוהגים כדוגמתו. הם נאמנים למשיח ולמלכותו ומכריזים על מלכות זו בכל העולם (מתי כ״ד:14). ”לכן שגרירי המשיח אנו”, כתב השליח פאולוס, והוסיף, ”ובכן מפצירים אנו בשם המשיח: ’התרצו נא לאלוהים!’” (קורינתים ב׳. ה׳:20).a
4. כיצד מגלים כל המשיחיים האמיתיים נאמנות למלכות אלוהים? (ראה התיבה ”המשיחיים הקדומים ועמדתם הניטראלית”.)
4 הואיל והשגרירים מייצגים ריבונות או מדינה זרה, אין הם מתערבים בעניינים הפנימיים של הארצות שבהן הם משרתים; הם נוקטים עמדה ניטראלית. עם זאת, השגרירים מקדמים את ענייניה של ממשלת ארצם. הוא הדין לגבי תלמידיו המשוחים של המשיח, אשר ’אזרחותם בשמיים היא’ (פיליפים ג׳:20). למעשה, תודות להשתתפותם הנלהבת בהכרזת בשורת המלכות, הם עזרו למיליוני בני אדם, אנשי ’הצאן האחרות’ של המשיח, ’להתרצות לאלוהים’ (יוחנן י׳:16; מתי כ״ה:31–40). הללו משרתים כביכול כצירי המשיח ותומכים באחיו המשוחים של ישוע. כעדר אחד ומאוחד התומך במלכות המשיח, מקפידות שתי הקבוצות לשמור על ניטראליות ביחס לענייניו הפוליטיים של העולם (ישעיהו ב׳:2–4).
5. במה שונה הקהילה המשיחית מעם ישראל הקדום, וכיצד בא הדבר לידי ביטוי?
5 הנאמנות למשיח אינה הסיבה היחידה לכך שהמשיחיים ניטראליים. בשונה מעם ישראל הקדום, שקיבל נחלה מוגדרת מאת אלוהים, אנו מהווים חלק מאגודת אחים בינלאומית (מתי כ״ח:19; פטרוס א׳. ב׳:9). לכן אילו היינו תומכים במפלגות פוליטיות, היה הדבר מעמיד בסכנה גדולה הן את חופש הדיבור שלנו בהכרזת בשורת המלכות והן את אחדותנו המשיחית (קורינתים א׳. א׳:10). זאת ועוד, בעת מלחמה היינו מוצאים את עצמנו נלחמים באחינו לאמונה, שאותם אנו מצוּוים לאהוב (יוחנן י״ג:34, 35; יוחנן א׳. ג׳:10–12). לא בכדי אמר ישוע לתלמידיו להניח את חרבם, ואף ביקש מהם לאהוב את אויביהם (מתי ה׳:44; כ״ו:52; ראה התיבה ”האם אני דבק בעמדתי הניטראלית?”).
6. כיצד הקדשתך לאלוהים משפיעה על יחסיך עם הקיסר?
6 בתור משיחיים הקדשנו את חיינו לאלוהים ולא לשום אדם, מוסד אנושי או אומה. בקורינתים א׳. ו׳:19, 20 נאמר: ’אינכם שייכים לעצמכם. הלוא במחיר נקניתם’. על כן, תלמידי המשיח נותנים ל’קיסר את אשר לקיסר’ — כלומר, מכבדים את הרשויות, נכנעים להן במידה יחסית ומשלמים מיסים — אך יחד עם זאת הם נותנים ’לאלוהים את אשר לאלוהים’ (מרקוס י״ב:17; רומים י״ג:1–7). משמעו בין היתר שהם עובדים אך ורק אותו, אוהבים אותו בלב ונפש ונשמעים לו במסירות. במקרה הצורך, הם מוכנים למסור את חייהם למען אלוהים (לוקס ד׳:8; י׳:27; מעשי השליחים ה׳:29; רומים י״ד:8).
דחיית ”רוח העולם”
7, 8. מהי ”רוח העולם”, וכיצד היא ’פועלת’ באדם?
7 דרך נוספת שבה נבדלים המשיחיים מן העולם היא בדחיית רוחו המרושעת. ”אנחנו לא קיבלנו את רוח העולם, אלא את הרוח אשר מאת האלוהים”, כתב פאולוס (קורינתים א׳. ב׳:12). אל האפסים אמר: ”התהלכתם לפי... העולם הזה כרצון שר ממשלת האוויר והוא הרוח הפועל כעת בבני המרי” (אפסים ב׳:2, 3, דל׳).
8 ה”אוויר”, או הרוח, של העולם הוא כוח מניע סמוי מן העין המסית למרי כלפי אלוהים ומשלהב את ’תאוות הבשרים ותאוות העיניים’ (יוחנן א׳. ב׳:16; טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). ’ממשלתה’, כלומר סמכותה וכוחה של הרוח, נעוצה ביכולת שלה לקסום לבשר החוטא, לתעתע באדם, לנשוב ללא הפסק ולחלחל לכל פינה כאוויר שאנו נושמים. יתרה מזו, הרוח ’פועלת’ באדם על־ידי כך שהיא מטפחת בו תכונות שליליות כמו אנוכיות, יהירות, שאפתנות שאינה יודעת שובע ורוח של עצמאות מוסרית ומרי.b במילים פשוטות, רוח העולם מצמיחה אט אט בלב האדם את תכונות השטן (יוחנן ח׳:44; מעשי השליחים י״ג:10; יוחנן א׳. ג׳:8, 10).
9. באילו דרכים עלולה רוח העולם לחלחל לתוך שכלנו וליבנו?
9 האם עלולה רוח העולם להכות שורשים בשכלך ובליבך? כן, אם רק תניח לה לעשות זאת. כך יקרה אם לא תעמוד על המשמר (משלי ד׳:23). השפעתה מתחילה לרוב בצורה מחוכמת, אולי באמצעות אנשים שבחברתם אנו מבלים, המצטיירים כאנשים טובים אבל בפועל אינם אוהבים את יהוה (משלי י״ג:20; קורינתים א׳. ט״ו:33). אתה עלול לספוג את הרוח המרושעת הזו גם דרך ספרות מפוקפקת, אתרי אינטרנט פורנוגרפיים, אתרי כופרים, בידור לא־בריא ומשחקי ספורט תחרותיים מאוד — למעשה, דרך כל אדם או כל דבר המשדרים את הלך החשיבה של השטן או של עולמו.
10. כיצד נוכל לדחות את רוח העולם?
10 כיצד נוכל לדחות את רוח העולם הערמומית ולשמור את עצמנו באהבת אלוהים? רק על־ידי כך שנעשה שימוש מרבי באמצעים הרוחניים שיהוה מעמיד לרשותנו, ונתפלל אליו תמיד שייתן לנו את רוח קודשו. יהוה גדול בהרבה מן השטן או מן העולם המרושע הנתון לשליטתו (יוחנן א׳. ד׳:4). עד כמה חשוב אפוא להתמיד בתפילות ולהישאר קרובים ליהוה!
צניעות בלבוש ובהופעה חיצונית
11. כיצד משפיעה רוח העולם על נורמות הלבוש?
11 לבוש, הופעה חיצונית והיגיינה אישית הם מבין הסימנים החיצוניים המעידים על גישתו הפנימית של האדם. בארצות רבות נורמות הלבוש כה נמוכות שפרשן טלוויזיה אחד אמר שבקרוב לא יהיה ליצאניות מה ללבוש. אפילו נערות צעירות על סף גיל ההתבגרות נשאבות לתוך המגמה הזאת — ”הרבה עור חשוף ומעט צניעות”, נכתב באחד העיתונים. מגמה נוספת היא להתלבש בסגנון מרושל המשדר מרי והיעדר כבוד עצמי.
12, 13. אילו עקרונות צריכים להנחות אותנו מבחינת לבוש והופעה חיצונית?
12 בתור משרתי יהוה חשוב לנו מטבע הדברים להיראות במיטבנו, וזה אומר להתלבש בבגדים נקיים, מסודרים ונאים למראה, בהתאם לנסיבות. בכל עת צריכה הופעתנו להקרין ’צניעות ואיפוק’, אשר לצד ”מעשים טובים” יאה היא לכל אחד — גבר או אישה — ’המצהיר על יראת שמיים’. כמובן, אין אנו מחפשים למשוך תשומת לב לעצמנו, אלא מה שחשוב לנו בראש ובראשונה הוא ’לשמור את עצמנו באהבת האלוהים’ (טימותיאוס א׳. ב׳:9, 10; יהודה 21). אנו רוצים שפארנו יהיה ’האדם אשר בסתר הלב... אשר יקר הוא מאוד בעיני אלוהים’ (פטרוס א׳. ג׳:3, 4).
13 עליך גם לזכור שסגנון לבושנו והופעתנו החיצונית עשויים להשפיע על יחסם של אחרים כלפי עבודת האלוהים האמיתית. המילה היוונית המתורגמת ל”צניעות” נושאת בחובה, בהקשר לענייני מוסר, את הרעיון של כבוד עמוק והוקרה כלפי רגשותיהם ודעותיהם של אחרים. אם כן, מטרתנו היא לתת עדיפות למצפונו של האחר על פני מה שנתפס בעינינו כזכויותינו האישיות. מעל לכול, אנו רוצים להסב כבוד ליהוה ולעובדיו ולהציג את עצמנו כמשרתי אלוהים, ובעצם לעשות ”את הכול למען כבוד אלוהים” (קורינתים א׳. ד׳:9; י׳:31; קורינתים ב׳. ו׳:3, 4; ז׳:1).
האם הופעתי החיצונית מסבה כבוד ליהוה?
14. אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו בנושא הופעתנו החיצונית והיגיינה אישית?
14 לבושנו, הופעתנו החיצונית ונקיוננו חשובים אף יותר כשאנו מבשרים את הבשורה או נוכחים באסיפות הקהילה. שאל את עצמך: ’האם אני מושך אל עצמי תשומת לב רבה מדי בשל הופעתי החיצונית או בשל אי־הקפדה על היגיינה אישית? האם הדבר מביך את הסובבים? האם חשוב לי יותר לממש את זכויותיי האישיות בתחומים אלה מאשר להיות כשיר לזכויות שירות בקהילה?’ (תהלים ס״ח:7; פיליפים ד׳:5; פטרוס א׳. ה׳:6).
15. מדוע דבר־אלוהים אינו מתווה שורה של כללים בנושא לבוש, הופעה חיצונית והיגיינה?
15 המקרא אינו מתווה למשיחיים שורה של כללים בנושא לבוש, הופעה חיצונית והיגיינה. יהוה אינו רוצה לשלול מאיתנו את זכות הבחירה החופשית או למנוע מאיתנו להשתמש בכושר החשיבה שלנו. אדרבה, הוא רוצה שנהפוך לאנשים בוגרים המנתחים דברים על בסיס עקרונות המקרא, ואשר ’חושיהם מורגלים על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע’ (עברים ה׳:14). מה שחשוב לו יותר מכול הוא שהאהבה תהיה בבסיס כל פעולותינו — אהבת אלוהים ואהבת הרֵע (מרקוס י״ב:30, 31). בגבולות אלו יש מקום לרב־גוניות בלבוש ובהופעה חיצונית. עדות לכך ניתן לראות בשלל הצבעים והסגנונות הניכרים בלבושם של משרתי יהוה, הקורנים מאושר בשעה שהם מתכנסים בהמוניהם במקומות שונים ברחבי תבל.
שמירה על ”עין פשוטה”
16. במה מנוגדת רוח העולם למה שלימד ישוע, ואילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו?
16 רוח העולם מתעתעת במיליוני בני אדם ומדרבנת אותם לראות בכסף ובדברים חומריים את המתכון לאושר. אולם ישוע אמר: ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). ישוע אומנם לא הטיף לסגפנות ולהתנזרות קיצונית מהנאות החיים, אך עם זאת לימד שהחיים והאושר האמיתי יהיו נחלתו של מי ש’מודע לצורכו הרוחני’ ושומר על עין ”פשוטה” — עין המתמקדת בדבר אחד, בעניינים רוחניים (מתי ה׳:3; ו׳:22, 23, ע״ח). שאל את עצמך: ’האם אני באמת מאמין במה שלימד ישוע או שמא אני מושפע מ”אבי השקר”? (יוחנן ח׳:44) מה מגלים מוצא פי, מטרותיי, סדר העדיפויות שלי וסגנון חיי?’ (לוקס ו׳:45; כ״א:34–36; יוחנן ב׳. 6).
17. ציין חלק מן הברכות שבהן מתברך האיש השומר על עין פשוטה.
17 ”צדקתה של החוכמה הוכחה במעשיה”, אמר ישוע (מתי י״א:19). תן דעתך רק לחלק מן הברכות שבהן מתברך האיש השומר על עין פשוטה. מי ששומר על עין פשוטה מוצא מרגוע אמיתי בפעילותו לקידום ענייני המלכות (מתי י״א:29, 30). הוא חוסך מעצמו דאגות מיותרות וכך נמנע ממכאובים נפשיים ורגשיים (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). הוא מסתפק בצורכי מחייתו, ובזכות זה נותר לו זמן רב יותר למשפחה ולחבריו המשיחיים. שנתו אולי ערבה יותר (קהלת ה׳:11). הוא מתנסה בחדוות הנתינה, ונותן מעצמו בכל דרך אפשרית (מעשי השליחים כ׳:35). ’גואה בו התקווה’, ויש לו שלווה וסיפוק פנימיים (רומים ט״ו:13; מתי ו׳:31, 32). ברכות אלו לא יסולאו בפז!
לבישת ”מלוא נשק האלוהים”
18. כיצד מתאר המקרא את אויבנו, את שיטותיו ואת אופי מאבקנו?
18 מי ששומרים את עצמם באהבת האלוהים נהנים גם מהגנה רוחנית מפני השטן, השואף לא רק לגזול מן המשיחיים את אושרם אלא גם למנוע מהם חיי עולם (פטרוס א׳. ה׳:8). ”מלחמה לנו”, אמר פאולוס, ”לא עם בשר ודם... אלא עם רשויות ושררות, עם מושלי חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמיים” (אפסים ו׳:12). המילה היוונית המתורגמת ל”מלחמה” משמעה ”היאבקות”, או קרב פנים אל פנים. בנוסף, המונחים ”רשויות”, ”שררות” ו’מושלי עולם’ מלמדים שההתקפות מצד התחום הרוחני מאורגנות ומחושבות מאוד.
19. תאר את הנשק הרוחני של המשיחי.
19 חרף חולשות ומגבלות אנוש, יכולים אנו לצאת מנצחים. כיצד? על־ידי כך שנלבש את ”מלוא נשק האלוהים” (אפסים ו׳:13). הכתוב באפסים ו׳:14–18 מתאר את הנשק במילים הבאות: ”עימדו כשהאמת חגורה על מותניכם ושריון הצדק לבושכם, וכשרגליכם נעולות נכונות לבשורת השלום. עם כל אלה שאו את מגן האמונה אשר תוכלו לכבות בו את כל חציו הבוערים של הרע. וקחו את כובע הישועה [או תקוות הישועה] ואת חרב הרוח, שהיא דבר האלוהים. בכל תפילה ותחינה התפללו תמיד ברוח”.
20. במה שונה מצבנו מזה של חייל רגיל?
20 הואיל וזהו נשק מטעם אלוהים, הוא לא יכזיב אותנו כל עוד נלבש אותו בכל עת. בשונה מחיילים רגילים, הנהנים לעיתים מהפוגות ארוכות בלחימה, המשיחיים נתונים במאבק בלתי פוסק לחיים או למוות, ומאבק זה יימשך עד אשר ישמיד אלוהים את עולם השטן וישליך לתהום את כל היצורים הרוחניים הרעים (ההתגלות י״ב:17; כ׳:1–3). לכן אם אתה נאבק בחולשות או בתאוות פסולות אל תאמר נואש, שכן כולנו חייבים ’לנהוג בקשיחות’ עם עצמנו כדי לשמור אמונים ליהוה (קורינתים א׳. ט׳:27). דווקא כאשר אין אנו נאבקים צריכה להידלק אצלנו נורה אדומה!
21. מהי הדרך היחידה שבה נוכל לצאת מנצחים במלחמתנו הרוחנית?
21 בנוסף לכך, אין אנו יכולים לנצח במלחמה זו בכוחנו אנו. מסיבה זו מזכיר לנו פאולוס את הצורך להתפלל ליהוה ”תמיד ברוח”. יחד עם זאת, עלינו להקשיב ליהוה על־ידי לימוד דברו ועל־ידי התרועעות עם ’שותפינו למערכה’ בכל הזדמנות, שהרי אין אנו נלחמים לבד (פילימון 2; עברים י׳:24, 25). מי שנאמן בכל התחומים הללו לא רק יֵצֵא מנצח, אלא גם יהיה מסוגל להגן בעוצמה על אמונתו לכשתותקף.
הייה ערוך להגן על אמונתך
22, 23. (א) מדוע עלינו להיות תמיד ערוכים להגן על אמונתנו, ואילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו? (ב) איזה נושא יידון בפרק הבא?
22 ”אינכם חלק מן העולם”, אמר ישוע והוסיף, ”משום כך העולם שונא אתכם” (יוחנן ט״ו:19, ע״ח). לפיכך, המשיחיים חייבים להיות תמיד ערוכים להגן על אמונתם בענווה ובכבוד (פטרוס א׳. ג׳:15). שאל את עצמך: ’האם אני מבין מדוע עדי־יהוה נוקטים לפעמים עמדות המנוגדות לעמדות המקובלות בציבור? האם אני נוקט עמדה כזו מתוך שכנוע מוחלט שהמקרא וכיתת העבד הנאמן אומרים את הדבר הנכון? (מתי כ״ד:45; יוחנן י״ז:17) וכשעליי לעשות את הדבר הנכון בעיני יהוה, האם אני לא רק מוכן להיות שונה אלא גם גאה בכך?’ (תהלים ל״ד:3; מתי י׳:32, 33).
23 אלא שלפעמים הרצון שלנו להיבדל מן העולם נבחן בדרכים מחוכמות יותר. לדוגמה, כפי שכבר הוזכר קודם לכן, השטן מנסה למשוך את משרתי יהוה אל העולם בעזרת צורות בידור פסולות. כיצד נוכל לבחור בבידור בריא שיותיר אותנו מרועננים ובעלי מצפון טהור? נושא זה יידון בפרק הבא.
a מאז חג השבועות שנת 33 לספירה מולך המשיח על קהילת תלמידיו המשוחים עלי אדמות (קולוסים א׳:13). בשנת 1914 הוענקה למשיח סמכות מלכותית על ”ממלכת תבל”. לפיכך, המשיחיים המשוחים בימינו משמשים גם כשגרירי מלכות המשיח (ההתגלות י״א:15).
b ראה הספר נימוקים מכתבי־הקודש עמודים 389–393 (אנג׳). יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
c ראה הנספח ”הצדעה לדגל, הליכה לקלפי ושירות אזרחי”.