”גדולות האלוהים” מעוררות לפעולה
”אנחנו שומעים אותם מספרים בלשונותינו את גדולות האלוהים!” (מעשי השליחים ב׳:11).
1, 2. איזה מאורע מדהים התרחש בירושלים בחג השבועות של שנת 33 לספירה?
בבוקר אביבי, בשנת 33 לספירה, קרה דבר מדהים לקבוצה של גברים ונשים, תלמידיו של ישוע המשיח, שהתאספו בבית פרטי בירושלים. ”פתאום היה קול מן השמים, כקול משב רוח עזה, והוא מילא את כל הבית אשר ישבו בו. אז הופיעו לנגד עיניהם לשונות כלהבות אש... וכולם נמלאו רוח הקודש והחלו לדבר בלשונות אחרות” (מעשי השליחים ב׳:2–4, 15).
2 המון רב התקהל מול הבית. בין האנשים היו יהודים ”יראי אלוהים” שבאו מארצות אחרות לירושלים לחגוג את חג השבועות. הם נדהמו כששמעו את התלמידים מספרים ”את גדולות האלוהים” בלשונותיהם. הרי כל המדברים היו גליליים! (מעשי השליחים ב׳:5–8, 11).
3. איזה מסר היה בפיו של פטרוס להמון שהתקהל בחג השבועות?
3 אחד מאותם גליליים היה השליח פטרוס. הוא הסביר שכמה שבועות קודם לכן הומת ישוע המשיח בידי רשעים. ואולם אלוהים הקים את בנו לתחייה. אחר כך נראה ישוע לרבים מתלמידיו, כולל פטרוס ועוד כמה מהנוכחים. חלפו רק עשרה ימים מאז עלה ישוע השמיימה והוא זה אשר שפך את רוח הקודש על תלמידיו. האם היתה לכך משמעות כלשהי עבור מי שבאו לחג? בהחלט. מותו של ישוע סלל בפניהם את הדרך לזכות לסליחת חטאים ולקבל את ”מתנת רוח הקודש”, בתנאי שיאמינו בו (מעשי השליחים ב׳:22–24, 32, 33, 38). אם כן, כיצד הגיבו אותם אנשים כששמעו את ”גדולות האלוהים”? במה יעזור לנו מקרה זה לבחון את האופן שבו אנו משרתים את אלוהים?
נוקטים פעולה!
4. איזו נבואה שכתב יואל התגשמה בחג השבועות של שנת 33 לספירה?
4 מייד אחרי שקיבלו התלמידים בירושלים את רוח הקודש, הם התחילו לחלוק עם אחרים את בשורת הישועה, החל בהמון שהתאסף באותו בוקר. פעילות ההטפה שלהם הגשימה נבואה יוצאת דופן שנכתבה כ־800 שנה קודם לכן בידי יואל בן פְּתוּאֵל: ”אשפוך את רוחי על כל בשר, וניבאו בניכם ובנותיכם; זקניכם חלומות יחלומון. בחוריכם חזיונות יראו. וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי... לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא” (יואל א׳:1; ג׳:1, 2, 4; מעשי השליחים ב׳:17, 18, 20).
5. באיזה מובן ניבאו המשיחיים מן המאה הראשונה? (ראה הערת שוליים.)
5 האם השתמע מכך שאלוהים עמד להקים דור שלם של נביאים, גברים ונשים כאחד, בשיעור קומתם של דוד, יואל, דבורה, ולהשתמש בהם כדי לחזות את העתיד? לא. ’בנים ובנות, עבדים ושפחות’ משיחיים ינבאו במובן זה שרוח יהוה תניע אותם לספר על ה”גדולות” שעשה יהוה בעבר ועוד יעשה בעתיד. הם ישמשו כדובריו של האל העליון.a אך מה היתה תגובת ההמון? (עברים א׳:1, 2).
6. באיזה צורך חשו רבים מאלה שהאזינו לדבריו של פטרוס?
6 אחרי ששמעו האנשים את הסבריו של פטרוס, חשו רבים מהם צורך לנקוט פעולה. הם ”קיבלו ברצון את דברו” ו”נטבלו, ובאותו יום נוספו כשלושת אלפים נפשות” (מעשי השליחים ב׳:41). אותם אנשים היו יהודים וגרים, ולכן הכירו במידה מסוימת את כתבי־הקודש. הידע שכבר היה להם, בשילוב עם אמונה בדברים ששמעו מפטרוס, סיפקו להם את היסוד הדרוש כדי להיטבל ”לשם האב והבן ורוח הקודש” (מתי כ״ח:19). אחרי שנטבלו ”היו שוקדים על תורת השליחים”, ובה בעת חלקו עם הזולת את אמונתם החדשה. כן, ’יום יום הם התמידו להיות לב אחד בבית המקדש... ולשבח את אלוהים. הם מצאו חן בעיני כל העם’. כתוצאה מהעדות שניתנה, ”האדון [יהוה] הוסיף עליהם יום יום את הנושעים” (מעשי השליחים ב׳:42, 46, 47). קהילות משיחיות נוסדו בארצות רבות שבהן חיו אותם מאמינים חדשים. אין ספק שהתרחבות זו, לפחות בחלקה, נזקפה לזכות מאמציהם הנלהבים להכריז את ה”בשורה” עם שובם לארצות מוצאם (קולוסים א׳:23).
דבר האלוהים פועל
7. (א) מה מושך כיום אנשים מכל העמים אל ארגונו של יהוה? (ב) איזה פוטנציאל להתקדמות קיים לדעתך בשדה הכלל־עולמי ובשטח המקומי? (ראה הערת שוליים.)
7 מה לגבי אלה שרוצים להצטרף כיום לשורות משרתי אלוהים? גם עליהם ללמוד בשקדנות את דבר־אלוהים. כך הם לומדים להכיר את יהוה כאל ”רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמות ל״ד:6; מעשי השליחים י״ג:48). הם לומדים על קורבן הכופר שסיפק יהוה באמצעות ישוע המשיח, אשר דמו השפוך יכול לטהר אותם מכל חטא (יוחנן א׳. א׳:7). הם גם מתחילים להעריך את מטרתו של אלוהים שתהיה ”תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15). גואה בהם אהבה למקור ה”גדולות” האלה והיא דוחקת בהם להכריז את אותן אמיתות יקרות. לאחר מכן הם נעשים למשרתי אלוהים מוקדשים וטבולים וממשיכים ’לגדול בדעת אלוהים’ (קולוסים א׳:10; קורינתים ב׳. ה׳:14).b
8–10. (א) כיצד מה שקרה לאישה משיחית אחת מוכיח שדבר האלוהים ”פועל”? (ב) מה למדת מן המקרה הזה על יהוה ועל הדרך שבה הוא נוהג במשרתיו? (שמות ד׳:12).
8 הידע שרוכשים משרתי אלוהים מלימוד המקרא אינו ידע שטחי. הוא נוגע אל לבם, משנה את אורח חשיבתם והופך לחלק מהם (עברים ד׳:12). לדוגמה, אישה ששמה קמיל עבדה כמטפלת בקשישים. אחת הקשישות היתה מרתא, עדת־יהוה. הואיל ומרתא לקתה בדֶמֶנציה חריפה, היא נזקקה להשגחה צמודה. היה צריך להזכיר לה לאכול ואפילו לבלוע את מזונה. למרות זאת, משהו נחרת לצמיתות בזיכרונה של מרתא, כפי שמייד נראה.
9 יום אחד ראתה מרתא שקמיל בוכה בגלל בעיות אישיות מסוימות. מרתא חיבקה את קמיל והציעה לה ללמוד איתה את המקרא. אך האם תוכל מרתא להדריך במצבה שיעורי מקרא? בהחלט! היא אומנם איבדה הרבה מכושר הזיכרון שלה, אך היא לא שכחה לא את אלוהיה האדיר ולא את האמיתות היקרות שלמדה מהמקרא. במהלך השיעורים אמרה מרתא לקמיל לקרוא כל סעיף, לפתוח את הפסוקים המוזכרים בו, לקרוא את השאלה שבתחתית העמוד וגם להשיב עליה. כך התנהל השיעור זמן מה, וחרף מגבלותיה של מרתא, רכשה קמיל יותר ויותר ידע מן המקרא. מרתא הבינה שקמיל צריכה להתרועע עם אחרים הרוצים לשרת את אלוהים. לכן היא נתנה לתלמידה שלה שמלה וזוג נעליים כדי שקמיל תוכל ללבוש משהו מתאים לאסיפה הראשונה שלה באולם המלכות!
10 ההתעניינות, האהבה, הדוגמה הטובה והאמונה החזקה של מרתא נגעו ללבה של קמיל. היא הסיקה שהדברים שמרתא מנסה ללמד אותה מן המקרא חשובים מאוד, שהרי מרתא שכחה כמעט הכול זולת מה שלמדה מכתבי־הקודש. כאשר הועברה קמיל מאוחר יותר למקום אחר, היא הבינה שהגיע הזמן לנקוט פעולה. בהזדמנות הראשונה שהיתה לה היא נכנסה לאולם מלכות, לבושה בשמלה ובנעליים שנתנה לה מרתא, וביקשה ללמוד את המקרא. קמיל התקדמה יפה ובסופו של דבר נטבלה.
חיים על־פי אמות המידה של יהוה
11. כיצד נוכל להראות שבשורת המלכות מניעה אותנו לפעולה, מלבד היותנו נלהבים בפעילות ההטפה?
11 יש כיום יותר משישה מיליון עדי־יהוה, שבדומה למרתא ולקמיל מכריזים את ’בשורת המלכות’ ברחבי העולם (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). כמו המשיחיים בני המאה הראשונה, ”גדולות האלוהים” מרגשות אותם ומניעות אותם לפעולה. הם אסירי תודה על הזכות לשאת את שם יהוה ועל כך שהוא שופך עליהם את רוחו. לפיכך הם עושים כל מאמץ ’להתהלך כיאות לפני האדון, ככל חפצו’, ולנהוג על־פי אמות המידה שלו בכל תחום בחייהם. דבר זה כולל בין היתר רחישת כבוד לאמות המידה של אלוהים בקשר ללבוש ולהופעה אישית (קולוסים א׳:10; טיטוס ב׳:10).
12. אילו עצות ספציפיות בקשר ללבוש והופעה חיצונית כתובות בטימותיאוס א׳. ב׳:9, 10?
12 כן, יהוה קבע אמות מידה הנוגעות להופעתנו החיצונית. השליח פאולוס ציין כמה מדרישות אלוהים בעניין זה. ”תעטינה הנשים תלבושת הולמת, בצניעות ובאיפוק; לא בהתגנדרות שיער, לא בזהב ופנינים, ולא במלבושים יקרים, אלא במה שיאה לנשים המצהירות על יראת שמים — במעשים טובים”.c מה אנו לומדים מדברים אלה? (טימותיאוס ב׳. ב׳:9, 10).
13. (א) מה משמע הדבר לעטות ”תלבושת הולמת”? (ב) מדוע ניתן לומר שדרישות יהוה הן סבירות?
13 לפי דברי פאולוס, המשיחיים צריכים לעטות ”תלבושת הולמת”. אל להם להיראות מרושלים, מוזנחים ולא מסודרים. כל אחד, גם מי שמוגבל באמצעים, יכול לשמור על הסטנדרטים האלה ולהקפיד שבגדיו יהיו נקיים, מסודרים והולמים. לדוגמה, יש עדי־יהוה באמריקה הדרומית היוצאים מדי שנה למסע של קילומטרים רבים בג׳ונגל, ואז שטים במשך שעות בסירות קנוּ כדי להגיע לכינוס המחוזי שלהם. לעתים קרובות קורה במהלך המסע שמישהו נופל לתוך הנהר או שבגדיו נקרעים בשיחים, וכאשר מגיעים האחים למקום שבו אמור להיערך הכינוס, הופעתם לא ממש הולמת. לכן הם משקיעים את הזמן כדי לתפור את הכפתורים שהשתחררו, לתקן רוכסנים ולכבס ולגהץ את הבגדים שילבשו לכינוס. הם מעריכים את ההזמנה לבוא ולאכול בשולחן יהוה וברצונם להתלבש בצורה הולמת.
14. (א) מה משמע הדבר להתלבש ”בצניעות ובאיפוק”? (ב) מה נדרש מאיתנו כדי להתלבש ’כאנשים המצהירים על יראת שמים’?
14 פאולוס הוסיף ואמר שעלינו להתלבש ”בצניעות ובאיפוק”. מכאן שהופעתנו אינה צריכה להיות ראוותנית, מוזרה, פרובוקטיבית, חושפנית או לפי הצעקה האחרונה. כמו כן, לבושנו אמור לשקף ”יראת שמים”. יש כאן חומר למחשבה. אין משמע הדבר שנתלבש בצורה הולמת רק באסיפות הקהילה, ואילו במסגרות אחרות נפרוק כל עול. הופעתנו האישית צריכה להעיד תמיד על יראת אלוהים ולהיות מכובדת בכל עת, מכיוון שאנו משיחיים 24 שעות ביממה. כמובן, במקום העבודה ובבית־הספר נתלבש בהתאם לאופי הפעילות שאנו מבצעים. אך יחד עם זאת, נקפיד שבגדינו יהיו צנועים ומכובדים. אם לבושנו ישקף תמיד את אמונתנו באלוהים, לא נתבייש לבשר באופן לא רשמי כאשר יזדמן לנו לעשות כן (פטרוס א׳. ג׳:15).
”אל תאהבו את העולם”
15, 16. (א) מדוע חשוב שלא נחקה את סגנון הלבוש וההופעה החיצונית הנהוגים בעולם? (יוחנן א׳. ה׳:19) (ב) מאיזו סיבה מעשית כדאי שלא נאמץ לעצמנו שגעונות אופנה?
15 גם העצה המופיעה ביוחנן א׳. ב׳:15, 16 מנחה אותנו בעניין לבוש והופעה חיצונית. נאמר שם: ”אל תאהבו את העולם, אף לא את מה שבעולם. איש אם יאהב את העולם אין בו אהבת האב; כי כל אשר בעולם — תאוות בשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים — לא מן האב הוא כי אם מן העולם”.
16 איזו עצה אקטואלית! בתקופה שבה הלחץ החברתי עצום יותר מתמיד, אל לנו להרשות שהעולם יכתיב לנו את סגנון הלבוש. סגנונות הלבוש וההופעה החיצונית הידרדרו בשנים האחרונות. אפילו לבושם של אנשי עסקים ואנשי מקצוע אינו משמש תמיד כקנה מידה אמין למה שמתאים למשיחיים. זו סיבה נוספת עבורנו להיות מודעים תמיד לצורך שלא ’להידמות לעולם הזה’, כדי שנחיה לפי אמות המידה של אלוהים וכך ’נרבה בכל דבר פאר לתורת האלוהים מושיענו’ (רומים י״ב:2; טיטוס ב׳:10).
17. (א) מה נוכל לשאול את עצמנו כשאנו קונים בגדים או בוחרים בסגנון כלשהו? (ב) מדוע מן הראוי שראשי משפחות יתנו את הדעת להופעה החיצונית של בני ביתם?
17 לפני שתחליט לרכוש פריט לבוש מסוים, כדאי שתשאל את עצמך: ’מדוע אני אוהב את הסגנון הזה? האם הוא דומה ללבוש של דמות מפורסמת מעולם הבידור, מישהו שאני מעריץ? האם כך מתלבשים חברים בכנופיית רחוב כלשהי או בקבוצה המגלים רוח של עצמאות ומרדנות?’ מומלץ גם לבחון היטב את הבגד עצמו. אם מדובר בשמלה או בחצאית, מה לגבי האורך והגיזרה? האם הבגד צנוע, הולם ומכובד, או שמא הוא צמוד, פרובוקטיבי או מרושל? שאל את עצמך: ’האם אשים מכשול לפני מישהו אם אתלבש כך?’ (קורינתים ב׳. ו׳:3, 4) מדוע עלינו לתת את הדעת לעניין זה? מפני שבמקרא נאמר: ”גם המשיח לא ביקש הנאה לעצמו” (רומים ט״ו:3). על ראשי המשפחות לשים לב להופעתם החיצונית של בני ביתם. מתוך כבוד לאל הנאדר שאותו הם עובדים, ראשי המשפחות אינם צריכים להסס לתת בשעת הצורך עצות באהבה אך בתקיפות (יעקב ג׳:13).
18. מה מניע אותך להקפיד על לבוש נאות והופעה חיצונית הולמת?
18 המסר שבפינו מקורו ביהוה, שהוא התגלמות הכבוד והקדושה (ישעיהו ו׳:3). המקרא קורא לנו לחקות אותו ”כבנים אהובים” (אפסים ה׳:1). לבושנו והופעתנו החיצונית יכולים להותיר רושם חיובי או שלילי על אבינו שבשמים. אנו ללא ספק רוצים לשמח את לבו (משלי כ״ז:11).
19. אילו תוצאות טובות נובעות מכך שאנו מספרים לזולת על ”גדולות האלוהים”?
19 מה דעתך על ”גדולות האלוהים” שעליהן למדת? אכן, זכות גדולה נפלה בחלקנו לדעת את האמת! חטאינו נסלחים לנו עקב אמונתנו בדמו השפוך של ישוע המשיח (מעשי השליחים ב׳:38). כתוצאה מכך, יש לנו חופש דיבור לפני אלוהים. שלא כמו האנשים שאין להם תקווה, איננו חוששים מפני המוות. ישוע ערב לכך שיום יבוא ו”כל שוכני קבר ישמעו את קולו, ויצאו” (יוחנן ה׳:28, 29). יהוה גילה לנו את הדברים הללו ברוב טובו. בנוסף לכך, הוא שופך עלינו את רוחו. הכרת תודה על המתנות הטובות האלה צריכה להניע אותנו לכבד את אמות המידה הנעלות שלו, להלל אותו במסירות ולספר לאחרים על ”גדולות” אלה.
[הערות שוליים]
a כאשר מינה יהוה את משה ואת אהרון לדבר אל פרעה בשם העם, הוא אמר למשה: ”נתתיך אלוהים לפרעה, ואהרון אחיך יהיה נביאך” (שמות ז׳:1). אהרון אומנם נקרא נביא, אך הוא לא ניבא על העתיד אלא שימש כדוברו של משה.
b מיליונים מן ההמונים שנכחו בטקס סעודת האדון שהתקיים ב־28 במרס 2002 עדיין אינם משרתים פעילים של יהוה. אנו תפילה שבלבם של רבים מאותם מעוניינים ייעור במהרה הרצון להתכבד בזכות להיות מבשרי הבשורה הטובה.
c פאולוס אומנם הפנה את דבריו לנשים משיחיות, אך אותם עקרונות נוגעים לגברים ולצעירים משיחיים.
מהי תשובתך?
• אילו ”גדולות” שמעו האנשים בחג השבועות של שנת 33 לספירה, וכיצד הגיבו?
• כיצד נעשים לתלמידיו של ישוע המשיח, ומה כרוך בלהיות תלמידו?
• מדוע חשוב שנשים לב ללבושנו ולהופעתנו החיצונית?
• אילו גורמים יש להביא בחשבון כשמחליטים אם בגד מסוים או סגנון לבוש הם הולמים?
[תמונה בעמוד 15]
פטרוס הכריז שישוע הוקם לתחייה
[תמונות בעמוד 17]
האם הופעתך החיצונית נותנת עדות טובה על אלוהיך?
[תמונות בעמוד 18]
על הורים משיחיים לשים לב להופעה החיצונית של בני ביתם