הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
4–10 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | רומים י״ב עד י״ד
”מה משמע הדבר לגלות אהבה משיחית”
בנ–1–א 55
חיבה
אהבת אחים (יוונית, פילדלפיה, מילולית, ”חיבה כלפי אח”) צריכה לשרור בקרב כל חברי הקהילה המשיחית. (רומ י״ב:10; עב י״ג:1; ראה גם פטא ג׳:8.) לפיכך, היחסים בין חברי הקהילה צריכים להיות הדוקים, חזקים וחמים כמו במשפחה ביולוגית. אף־על־פי שחברי הקהילה כבר מגלים זה כלפי זה אהבת אחים, הם נקראים לעשות כן במידה רבה יותר (תסא ד׳:9, 10).
המילה היוונית פילוסטורגוס, שמשמעה ”גילוי חיבה לבבית”, מתייחסת לאדם שיש לו יחסי קרבה עמוקים עם אדם אחר. אחד השורשים שממנו מורכב מונח זה, סטֶרגו, מופיע לעיתים קרובות בהקשר לחיבה טבעית, כמו זו שבין בני משפחה. השליח פאולוס עודד את המשיחיים לטפח תכונה זו (רומ י״ב:10). פאולוס גם ציין שאחרית הימים תתאפיין באנשים ”חסרי חיבה טבעית” (יוונית, אַסטורגוי), ושאותם אנשים ראויים למוות (טמב ג׳:3; רומ א׳:31, 32).
11–17 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | רומים ט״ו עד ט״ז
”פנה ליהוה לקבלת כוח עמידה ונחמה”
חיפוש פנינים רוחניות
מ89–א 12/1 24 §3
’בחינת כנות אהבתכם’
כמובן, היה על אחיהם מקרב הגויים לרצות להיענות למצוקתם. אחרי הכול, היה להם ’חוב’ מיוחד למשיחיים בירושלים. האין זה נכון שמירושלים הגיעה הבשורה הטובה לגויים? פאולוס הסביר: ”אם הגויים שותפו בדברים הרוחניים של אחים אלה, הם גם חייבים לסייע להם במילוי צורכיהם החומריים” (רומ ט״ו:27).
בנ–1–א 858 §5
ראיית הנולד, גזירה מראש
המשיח נועד להיות הזרע המובטח שדרכו יבורכו כל הצדיקים מקרב כל משפחות האדמה (גלט ג׳:8, 14). האזכור הראשון של ”זרע” שכזה הופיע לאחר פרוץ המרד בגן עדן, אך לפני לידתו של הבל (בר ג׳:15). היה זה כ־000,4 שנה לפני שהתגלה ”הסוד המקודש” על־ידי זיהוי ברור של ”זרע” מובטח זה. לפיכך, סוד זה אכן ”היה כמוס מימי קדם” (רומ ט״ז:25–27; אפס א׳:8–10; ג׳:4–11).
18–24 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | קורינתים א׳. א׳ עד ג׳
”האם אתה אדם גשמי או אדם רוחני?”
חיפוש פנינים רוחניות
בנ–2–א 1193 §1
חוכמה
מכאן שהעולם בחוכמתו דחה את ישוע, האמצעי שסיפק אלוהים, והתייחס אליו כאל סכלות; שליטי העולם, אף־על־פי שאולי יש להם רשויות כשירות ונבונות, אף ”מוקיעים את האדון המפואר” (קוא א׳:18; ב׳:7, 8). אולם כעת הוכיח אלוהים שחוכמתם של חכמי העולם היא סכלות, ובייש את החכמים שבעולם באמצעות מה שהם כינו ”אווילותו של אלוהים”, וכן באמצעות אנשים שנחשבו ל’כסילים, חלשים ונחותים’, כדי להגשים את מטרתו הבלתי מנוצחת (קוא א׳:19–28). פאולוס הזכיר למשיחיים בקורינתוס ש’חוכמת הסדר העולמי הזה וחוכמת שליטי הסדר העולמי הזה’ יבואו אל קיצן; לפיכך חוכמה מעין זו לא הייתה חלק מהמסר הרוחני של השליח (קוא ב׳:6, 13). הוא הזהיר את המשיחיים בקולוסה פן יולכו שולל אחר ”פילוסופיה [פילוסופיאס, מילולית, אהבת החוכמה] ורעיונות מתעים וריקים מתוכן, לפי מסורות של בני אדם” (קול ב׳:8; השווה פסוקים 20–23).
25–31 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | קורינתים א׳. ד׳ עד ו׳
”מעט שאור מחמיץ את כל העיסה”
בנ–2–א 230
שאור
השליח פאולוס השתמש באותה שפה סמלית כאשר קרא לקהילה המשיחית בקורינתוס לסלק מקרבה אדם לא־מוסרי, באמרו: ”האינכם יודעים שמעט שאור מחמיץ את כל העיסה? הסירו את השאור הישן כדי שתהיו עיסה חדשה; הרי אין בכם חמץ, שכן הוקרב המשיח, שה הפסח שלנו”. לאחר מכן הראה בבירור למה התכוון באמרו ”שאור”: ”לכן הבה נחגוג את החג לא בשאור ישן ולא בשאור הרוע והרשע, אלא במצות היושר והאמת” (קוא ה׳:6–8). פאולוס משתמש כאן במשמעות הציורית של חג המצות היהודי הנחוג מייד לאחר הפסח. כשם שיש במעט שאור כדי להחמיץ תוך זמן קצר את כל העיסה, או כיכר הלחם, כך גם הקהילה כגוף תהפוך לטמאה בעיני יהוה אם לא תסיר מקרבה את השפעתו המשחיתה של אותו אדם לא־מוסרי. היה עליהם לנקוט פעולה כדי לבער את ה”שאור” מקרבם, בדיוק כשם שהיה על בני ישראל לבער את החמץ מבתיהם במהלך החג.
בנ–2–א 869, 870
השטן
מה משמע הדבר ’למסור אדם לידי השטן לשם אובדן הבשר’?
השליח פאולוס מסר הנחיות לקהילה בקורינתוס באשר לפעולה שעליה לנקוט נגד חבר קהילה שניהל ברשעות יחסים של גילוי עריות עם אשת אביו. הוא כתב: ”מסרו איש כזה לידי השטן לשם אובדן הבשר” (קוא ה׳:5). הייתה זו קריאה לגרש את האיש מהקהילה, להימנע מכל התרועעות עימו (קוא ה׳:13). כאשר יימסר לשטן, הוא למעשה יהיה מחוץ לקהילה, בתוך העולם שבו משמש השטן כאלוהים וכשליט. בדומה ל”מעט שאור” בתוך ”כל העיסה”, איש זה היה ”הבשר”, או גורם שלילי ובלתי רוחני בתוך הקהילה; בהסרת איש זה שהיה אשם בגילוי עריות, חברי הקהילה שהיו בעלי חשיבה רוחנית יבערו מקרבם את ”הבשר” (קוא ה׳:5). באופן דומה, פאולוס מסר את הימנאוס ואלכסנדר לידי השטן, מפני שהללו השליכו מעליהם את האמונה והמצפון הנקי, ובעקבות זאת נטרפה ספינת אמונתם (טמא א׳:20).
אאמ–א 241, הערה
נידוי
כאשר אדם שביצע חטא חמור אינו מתחרט ומסרב לפעול על־פי אמות המידה של יהוה, הוא אינו יכול להמשיך להיות חבר בקהילה. יש לנדותו. כאשר אדם מנודה מהקהילה, אנו חדלים להתרועע עימו ומפסיקים לדבר איתו (קור״א ה׳:11; יוח״ב 9–11). סידור הנידוי מגן על שם יהוה ועל הקהילה (קור״א ה׳:6). הנידוי משמש גם כמוסר העשוי לסייע לאדם להתחרט, כך שיוכל לשוב אל יהוה (לוקס ט״ו:17).
◂ פרק 3, סעיף 19
חיפוש פנינים רוחניות
בנ–2–א 211
חוק
חוק המלאכים. המלאכים, הנעלים מבני האדם, כפופים לחוקיו ולאמות המידה של אלוהים (עב א׳:7, 14; תה ק״ד:4). פקודותיו והגבלותיו של יהוה חלות אפילו על יריבו השטן (איו א׳:12; ב׳:6). מיכאל שר המלאכים הכיר במעמדו של יהוה כשופט העליון וכיבד מעמד זה כשהתווכח עם השטן ואמר לו: ”יגער בך יהוה”. (יהד 9; השווה זכר ג׳:2.) ישוע המשיח במעמדו המפואר מחזיק בסמכות שקיבל מאת יהוה אלוהים על כל המלאכים (עב א׳:6; פטא ג׳:22; מתי י״ג:41; כ״ה:31; פיל ב׳:9–11). לפיכך, בפיקודו של ישוע, נשלח מלאך ליוחנן (התג א׳:1). אולם בקורינתים א׳. ו׳:3 מדבר השליח פאולוס על אחיו הרוחניים של המשיח כמי שנבחרו לשפוט מלאכים, ככל הנראה מפני שיהיה להם חלק בדרך כלשהי בהענשת היצורים הרוחניים המרושעים.