הקדשה ובחירה חופשית
”המשיח שחרר אותנו אלי חירות” (גלטים ה׳:1).
1. באיזה הקשר מוזכרות בדרך כלל במקרא המילים חנוכה, הבדלה או הקדשה?
כותבי המקרא השתמשו בכמה מילים בעברית וביוונית להבעת הרעיון של חנוכה, הבדלה או הקדשה למטרות קודש. מונחים אלה מוזכרים לפעמים במקרא בקשר למבנים — על־פי־רוב בקשר לבית־המקדש שבירושלים הקדומה ולפולחן שהתבצע שם. רק לעתים רחוקות מוזכרות מילים אלה שלא בעניין דתי.
הקדשה ל”אלוהי ישראל”
2. מדוע ניתן היה לכנות בצדק את יהוה ”אלוהי ישראל”?
2 אלוהים הושיע את בני ישראל מן השעבוד למצרַים ב־1513 לפה״ס. כעבור זמן קצר, הבדילם אלוהים כעם סגולה, והביאם בברית עימו. נאמר להם: ”ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ” (שמות י״ט:5; תהלים קל״ה:4). יהוה הפך את ישראל לעם סגולה, לכן ניתן היה לכנותו, בצדק, ”אלוהי ישראל” (יהושע כ״ד:23).
3. מדוע ניתן לומר שיהוה לא נשא פנים כשבחר בישראל כעמו?
3 יהוה לא נהג במשוא פנים כשבחר בבני ישראל להיות עמו המוקדש, כיוון שאהב גם את הנוכרים ודאג גם להם. הוא הורה לעמו: ”וכי יגור איתך גֵר בארצכם לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגר איתכם, ואהבת לו כמוך, כי גֵרים הייתם בארץ מצרים. אני יהוה אלוהיכם” (ויקרא י״ט:33, 34). כעבור מאות שנים, התרשם השליח פטרוס עד עמקי נשמתו מהשקפתו של אלוהים והודה: ”באמת רואה אני שאלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי־השליחים י׳:34, 35).
4. במה היה מותנה הקשר בין אלוהים וישראל, והאם בני ישראל עמדו בדרישות?
4 שים לב שהעם היה מוקדש לאלוהים בתנאי מסוים. רק אם שמוע ישמעו בקול אלוהים וישמרו את בריתו, יהיו לו ”סגולה”. למרבה הצער, לא עמדו בני ישראל בדרישות אלה. לאחר שדחו את המשיח ששלח אלוהים במאה הראשונה לספירה, איבדו את מעמדם המיוחס. יהוה חדל להיות ”אלוהי ישראל”, ובני ישראל חדלו להיות עמו המוקדש. (השווה מתי כ״ג:23.)
הקדשת ”ישראל השייכים לאלוהים”
5, 6. (א) לְמה התכוון ישוע בדבריו הנבואיים שבמתי כ״א:42, 43? (ב) מתי וכיצד קם העם ”ישראל השייכים לאלוהים”?
5 האם משתמע מכך שכעת אין ליהוה עם מוקדש? לא. ישוע המשיח ציטט מתהלים וניבא: ”האם לא קראתם בכתובים, ’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה; מאת יהוה היתה זאת, היא נפלאת בעינינו’? על כן אני אומר לכם כי תילקח מכם מלכות האלוהים ותינתן לגוי אשר יפיק את פריה” (מתי כ״א:42, 43).
6 הקהילה המשיחית התגלתה כ’גוי אשר יפיק את פרי המלכות’. עוד בהיותו עלי־אדמות, בחר ישוע בראשוני חבריה. אך יהוה אלוהים הוא זה שהקים את הקהילה המשיחית בחג השבועות 33 לספירה, כאשר שפך את רוח־קודשו על כ־120 חבריה הראשונים (מעשי־השליחים א׳:15; ב׳:1–4). השליח פטרוס כתב אחרי כן, שהקהילה החדשה היתה ל”עם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם סגולה”. לשם מה נבחרו חבריה? ’למען יספרו תהילותיו של הקורא אותם מחושך אל אורו הנפלא’ (פטרוס א׳. ב׳:9). תלמידי המשיח, שנמשחו ברוח אלוהים, הפכו אותה שעה לעם מוקדש, ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16).
7. ממה נועדו ישראל השייכים לאלוהים ליהנות, ולכן ממה נאמר להם לחדול?
7 חברי הגוי הקדוש היו אומנם ”עם סגולה”, אך הם לא נועדו להיות משועבדים. להיפך, הם נועדו ליהנות מחירות רבה משהיתה לבני ישראל המוקדשים מלידה. ישוע הבטיח לחברים לעתיד ב’גוי’ החדש: ”תדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:32). השליח פאולוס ציין שהמשיחיים משוחררים מקיום דרישות התורה. בעניין זה התרה באחיו לאמונה בגלטיה: ”המשיח שחרר אותנו אלי חירות, לכן עימדו ואל תיכנעו שוב לעול העבדות” (גלטים ה׳:1).
8. באיזה מובן מציעה המשיחיות חירות רבה יותר מזו שהיתה בברית התורה?
8 להבדיל מעם ישראל הקדום, ישראל השייכים לאלוהים עומדים בדרישות הקדשתם עד עצם היום הזה. אין פלא, שכן חברי עם זה בחרו לציית. בני ישראל היו מוקדשים מלידה, ואילו החברים בישראל השייכים לאלוהים בחרו להקדיש את עצמם. לכן, המשיחיות שונה בתכלית מברית התורה, שכפתה על הפרט הקדשה ולא איפשרה לו בחירה חופשית.
9, 10. (א) כיצד הראה ירמיהו שיחול שינוי בעניין ההקדשה? (ב) מדוע ניתן לומר כיום שלא כל המשיחיים המוקדשים הם חלק מישראל השייכים לאלוהים?
9 ירמיהו הנביא ניבא שיחול שינוי בעניין ההקדשה. הוא כתב: ”’הנה ימים באים’, נאום יהוה, ’וכרתּי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה; לא כברית אשר כרתּי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים, ”אשר המה הפרו את בריתי, ואנוכי בעלתי בם”, נאום יהוה’. ’כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם’, נאום יהוה. ’נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, והייתי להם לאלוהים, והמה יהיו לי לעם’” (ירמיהו ל״א:31–33).
10 תורת אלוהים, הנתונה ”בקרבם” של ישראל השייכים לאלוהים והכתובה כביכול ”על לבם”, היא המדרבנת אותם לקיים את הקדשתם. המניע שלהם עז מזה של בני ישראל, שהיו מוקדשים מלידה ולא מתוך בחירה. כיום, ליותר מחמישה מיליון עובדי אלוהים בכל רחבי העולם שאיפה עזה לעשות את רצון אלוהים, כדוגמת ישראל השייכים לאלוהים. גם הם הקדישו את חייהם ליהוה אלוהים ולעשיית רצונו. אומנם תקוותם אינה לחיות בשמים כישראל השייכים לאלוהים, אך התקווה לחיות לנצח עלי־אדמות תחת כנפי מלכות אלוהים השמימית משמחת את לבם. הם עוזרים במרץ לשארית הקטנה של חברי עם ישראל הרוחני ’לספר תהילותיו של הקורא אותם מחושך אל אורו הנפלא’, וכך מוכיחים את הערכתם כלפיהם.
ניצול נבון של החירות שמאת אלוהים
11. איזו יכולת יש לאדם מטבע בריאתו, וכיצד עליו לנצלהּ?
11 בני האדם מוקירים חופש מטבע בריאתם. אלוהים חנן אותם ביכולת הבחירה החופשית. הזוג הראשון ניצלו לרעה את הבחירה החופשית, אך בחירתם היתה טיפשית וחסרת אהבה. הם המיטו אסון הן על עצמם והן על צאצאיהם. עם זאת, בחירתם ממחישה מעל לכל ספק שיהוה אינו מאלץ יצורים בני־תבונה לעשות דברים המנוגדים לרצונם או למאוויי לבם. רק הקדשה מרצון, הקדשה מתוך אהבה, שמחה ובחירה חופשית, מקובלת על אלוהים, משום ש”את הנותן בשמחה אוהב אלוהים” (קורינתים ב׳. ט׳:7). כל הקדשה אחרת מאוסה בעיניו.
12, 13. כיצד החינוך הטוב שקיבל טימותיאוס משמש מופת, וכיצד השפיעה דוגמתו על צעירים רבים?
12 דרישה זו ברורה מאוד לעדי־יהוה, ולכן הם מעודדים כל אדם להקדיש את עצמו לאלוהים. אך אין הם כופים על איש להקדיש את עצמו, אף לא על ילדיהם. בניגוד לכנסיות רבות, העדים אינם מטבילים את ילדיהם בעודם תינוקות, שכן כך תישלל מהם אפשרות הבחירה והקדשתם תהיה כפויה. העיקרון המקראי שעל־פיו יש לנהוג יושם בחיי הצעיר טימותיאוס. כשבגר טימותיאוס, אמר לו השליח פאולוס: ”עמוד בדברים אשר למדת ואשר מצאתם נכונים, שהרי יודע אתה ממי למדת ומנעוריך [”מינקותך”, ע״ח] אתה יודע את כתבי הקודש היכולים להחכימך לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע” (טימותיאוס ב׳. ג׳:14, 15).
13 ראוי לציין שטימותיאוס ידע את כתבי־הקודש משום שלמד אותם מינקות. אמו וסבתו לא כפו עליו להאמין בעיקרי האמונה המשיחיים אלא הוא מצאם נכונים, כלומר השתכנע באמיתותם (טימותיאוס ב׳. א׳:5). טימותיאוס הבין שמן התבונה להיות תלמיד המשיח, ולכן בחר להקדיש את עצמו ולהיות למשיחי. בימינו, עשרות אלפי צעירים וצעירות, שהוריהם עדי־יהוה, נוהגים כדוגמתו (תהלים ק״י:3). אחרים לא עשו כן. זוהי החלטה אישית של כל אחד ואחד.
עבדו של מי תבחר להיות?
14. מה נאמר ברומים ו׳:16 על חופש מוחלט?
14 לאיש אין חופש מוחלט. חוקי הפיסיקה, כגון חוק הכבידה, מגבילים את חירותו של כל אדם. איש אינו יכול להתעלם מהם מבלי להזיק לעצמו. הוא הדין במישור הרוחני, איש אינו חופשי לגמרי. פאולוס נימק: ”האינכם יודעים שכאשר אתם מוסרים את עצמכם כעבדים למישהו כדי לציית לו, עבדים אתם למי שאתם מצייתים — או לחטא המוליך אל מוות, או לציות המוליך אלי צדקה”? (רומים ו׳:16).
15. (א) מהי דעתם של אנשים על עבדות למישהו, אך מה עולה בסופם של רבים? (ב) אילו שאלות מן הראוי שנשאל את עצמנו?
15 הרוב נרתעים מהמחשבה שהם עבדים למישהו. אך בעולם של ימינו המציאות הרווחת היא שאנשים בסופו של דבר עושים מבלי משים כרצון האחרים. זאת משום שהללו מתמרנים אותם ומשפיעים עליהם בערמומיות רבה ובדרכים שונות. למשל, עולם הפרסום ועולם הבידור מנסים לעצב את האנשים על־פי הנורמות שהם מכתיבים. ארגונים פוליטיים ודתיים מצליחים בדרך כלל לגייס תמיכה ברעיונותיהם וביעדיהם, אך לא בעזרת טיעונים משכנעים, אלא בפנייה לרגשי האחווה או הנאמנות. פאולוס ציין שאנו ’עבדים למי שאנו מצייתים’, לכן מוטב שכל אחד ישאל את עצמו, ’עבדו של מי אני? למי ההשפעה הגדולה ביותר על החלטותיי ועל אורח חיי? לאנשי דת, למדינאים, לאילי הון או לדמויות מפורסמות מעולם הבידור? למי אני מציית — לאלוהים או לבני אדם?’
16. באיזה מובן המשיחיים עבדים לאלוהים, ומהי ההשקפה הנכונה לגבי עבדות זו?
16 המשיחיים אינם רואים בציות לאלוהים פגיעה בלתי מוצדקת בחירותם. הם מוכנים ומזומנים לנצל את חירותם כדוגמת ישוע המשיח, המופת שלהם, ולהתאים את מאווייהם ואת סולם־העדיפויות שלהם לרצון אלוהים (יוחנן ה׳:30; ו׳:38). הם מאמצים את ”רוח המשיח” ונכנעים לו, לראש הקהילה (קורינתים א׳. ב׳:14–16; קולוסים א׳:15–18). הדבר דומה מאוד לאשה הנישאת ומשתפת פעולה ברצון עם אהוב לבה. למעשה, גוף המשיחיים המשוחים משול לבתולה טהורה המאורשת למשיח (קורינתים ב׳. י״א:2; אפסים ה׳:23, 24; ההתגלות י״ט:7, 8).
17. מה כל עדי־יהוה בחרו להיות?
17 כל אחד מעדי־יהוה, בין שתקוותו שמימית ובין שארצית, בחר להקדיש את עצמו לאלוהים, בחר לעשות את רצונו ובחר להיכנע למרותו. כל אחד מן העדים המוקדשים בחר להיות עבד לאלוהים ולא להמשיך להיות עבד לבני אדם. הדבר עולה בקנה אחד עם עצת השליח פאולוס: ”במחיר נקניתם; אל תשתעבדו לבני אדם” (קורינתים א׳. ז׳:23).
לומדים לתועלתנו
18. מתי אדם כשיר לטבילה?
18 כדי שאדם יוכל להימנות עם עדי־יהוה, עליו לעמוד תחילה בדרישות מקראיות. זקני־הקהילה שוקלים בכובד ראש אם המועמד להיות עֵד אכן מבין מה משתמע מהקדשה משיחית. האם הוא באמת רוצה להיות עד־יהוה? האם הוא מוכן לקיים את כל הכרוך בכך? אם לא, אין הוא כשיר לטבילה.
19. מדוע אין סיבה למתוח ביקורת על מישהו המחליט להיות משרת אלוהים מוקדש?
19 אך אם הפרט עומד בכל הדרישות, מדוע לבקר את רצונו והחלטתו להניח לאלוהים ולדברו להשפיע על חייו? האם מותר לאדם להיות מושפע מאנשים, ומאלוהים לא? שמא תצמח לו פחות תועלת אם יושפע מאלוהים? עדי־יהוה אינם סבורים כך. הם מסכימים בכל לבם עם דברי אלוהים מפי ישעיהו: ”אני יהוה, אלוהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך” (ישעיהו מ״ח:17).
20. באילו מובנים האמת המקראית משחררת?
20 אמת המקרא משחררת מן האמונה בעיקרי דת כוזבים, כגון ייסורי נצח באש גיהינום (קהלת ט׳:5, 10). תחת זאת, היא נוטעת בלבם את התקווה האמיתית לגבי המתים — תחיית המתים שתתאפשר על־יסוד קורבן הכופר של ישוע המשיח, והם אסירי תודה על כך (מתי כ׳:28; מעשי־השליחים כ״ד:15; רומים ו׳:23). אמת המקרא משחררת מן התסכול הנובע מהבטחות פוליטיות, ששוב ושוב סופן אכזבה. תחת זאת, היא נוסכת בהם שמחה מעצם הידיעה שמלכות יהוה כבר שולטת בשמים ושבקרוב תשלוט על העולם כולו. אמת המקרא משחררת מהרגלים הקוסמים לבשר הלא־מושלם, אך ממיטים חרפה על אלוהים וגובים מחיר יקר — מערכות יחסים כושלות, חולי ומוות בטרם־עת. לסיכום, הרבה יותר טוב להיות עבד לאלוהים מלהשתעבד לבני אדם. למעשה, הקדשה לאלוהים מבטיחה ברכות ”בזמן הזה... ובעולם הבא [”העתיד לבוא”, ע״ח] — חיי עולם” (מרקוס י׳:29, 30).
21. מהי הקדשה לאלוהים בעיני עדי־יהוה, ולְמה הם משתוקקים?
21 להבדיל מבני ישראל מימי קדם, עדי־יהוה אינם חלק מעם מוקדש מלידה. הם חלק מקהילת משיחיים מוקדשים. כל עֵד טבול בחר להקדיש את עצמו לאלוהים. בעיני עדי־יהוה הקדשה מניבה קשר חם והדוק עם אלוהים, שמאפיין אותו שירות אלוהים ברצון. הם משתוקקים בכל לבם לשמור על יחסים מאושרים אלה; לשמור לעד על החירות שהקנה להם ישוע המשיח.
מה תשיב?
◻ מדוע ניתן לומר שאלוהים לא נהג במשוא פנים כשבחר בישראל כ”עם סגולה”?
◻ מדוע לדעתך הקדשה משיחית אינה שוללת מהאדם את חירותו?
◻ מה הם היתרונות שבהקדשה ליהוה אלוהים?
◻ מדוע טוב להיות משרת יהוה ולא עבד לבני אדם?
[תמונה בעמוד 15]
ההקדשה בעם ישראל הקדום היתה מלידה
[תמונה בעמוד 16]
הקדשה משיחית היא מתוך בחירה