האם נכנסת אל מנוחתו של אלוהים?
”הנכנס אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו, כמו האלוהים משלו” (עברים ד׳:10).
1. מדוע מנוחה כה רצויה?
מנוחה. איזו מילה נהדרת! רובנו, החיים בעולם גדוש פעילות שמתנהל בקצב מסחרר, יסכימו שמנוחה קלה רצויה מאוד. לעתים, בין שאנו צעירים או מבוגרים, נשואים או רווקים, חיי היומיום מכבידים עלינו ומתישים את כוחנו. למוגבלים ולחולים כל יום הוא אתגר. הרי כתוב במקרא: ”כל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה” (רומים ח׳:22). מי שנח אינו עצלן בהכרח. מנוחה היא צורך אנושי שיש להשביעו.
2. ממתי יהוה נח?
2 יהוה אלוהים עצמו נח. בספר בראשית כתוב: ”ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות [ינוח] ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה”. הכתוב מוסר שיהוה ייחס משמעות מיוחדת ל”יום השביעי”: ”ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו” (בראשית ב׳:1–3).
אלוהים שבת ממלאכתו
3. מהן הסיבות שלא ייתכן שבגללן נח אלוהים?
3 מדוע נח אלוהים ב”יום השביעי”? לא מעייפות, כמובן. ליהוה ”רוב אונים”, והוא ”לא ייעף ולא ייגע” (ישעיהו מ׳:26, 28). כמו כן, אלוהים לא נח כי הוא זקוק להפסקה או להפוגה קלה שהרי ישוע אמר: ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל” (יוחנן ה׳:17). ”האלוהים הוא רוח”, ואין הוא כפוף למחזורים ולצרכים הגופניים של היצורים הפיסיים (יוחנן ד׳:24).
4. מה ההבדל בין ה”יום השביעי” לבין ששת ’הימים’ הקודמים?
4 כיצד נוכל להבין את הסיבה שבגללה נח אלוהים ב”יום השביעי”? עלינו להביא בחשבון את העובדה שאלוהים היה מרוצה מאוד ממעשה ידיו לאחר כל ששת ’ימי’ הבריאה שנמשכו זמן רב, אך את ה”יום השביעי” בירך ו’קידש’. המילה ”קדוש” משמעה, בין היתר, דבר שהועד למטרה דתית או פולחנית, הועד לאל. לפיכך, מהעובדה שה”יום השביעי” בורך וקודש עולה, שיום זה ו”מנוחתו” של יהוה קשורים לרצונו ולמטרתו הקדושים, ולא לצרכים מסוימים מצדו. מהו הקשר?
5. מה הפעיל אלוהים בששת ’ימי’ הבריאה הראשונים?
5 בששת ’ימי’ הבריאה הראשונים, יצר אלוהים והפעיל את כל המחזורים והחוקים השולטים על תפקודיו של כדור־הארץ ושל הסובב אותו. כיום לומדים המדענים על מורכבותם המופלאה. בשלהי ה”יום השישי” ברא אלוהים את הזוג האנושי הראשון, והניח אותם ב”גן בעדן, מקדם”. לבסוף, הצהיר בלשון נבואית מה מטרתו כלפי האדם וכדור־הארץ: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ” (בראשית א׳:28, 31; ב׳:8).
6. (א) מה חשב אלוהים על מעשה ידיו בתום ה”יום השישי”? (ב) באיזה מובן ה”יום השביעי” קדוש?
6 על מה שאירע בתום יום הבריאה ”השישי” כתוב: ”וירא אלוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד” (בראשית א׳:31). אלוהים היה שבע רצון מכל אשר עשה. על כן, נח או שבת מכל מלאכת בריאה נוספת עלי־אדמות. גן־עדן היה מושלם ויפהפה, אך שכן בשטח מצומצם, וחיו בו רק שני אנשים. נועד לחלוף זמן רב עד שכדור־הארץ והמשפחה האנושית יגיעו למצב שיהיה בבחינת התגשמות מטרת אלוהים. לשם כך, יעד ’יום שביעי’ שבמהלכו כל מה שברא בששת ’הימים’ יוכל להתפתח בהתאם לרצונו הקדוש. (השווה אפסים א׳:11.) עד תום ה”יום השביעי”, יהפוך כדור־הארץ לגן־עדן כלל־עולמי שיאוכלס במשפחה אנושית מושלמת לנצח (ישעיהו מ״ח:18). ה”יום השביעי” הועד או הוקדש, למימוש רצון אלוהים בדבר כדור־הארץ והמין האנושי. במובן זה הוא ’קדוש’.
7. (א) מאיזו בחינה שבת אלוהים ב”יום השביעי”? (ב) איזה מצב ישרור בתום ה”יום השביעי”?
7 כך שבת אלוהים ממלאכת הבריאה ב”יום השביעי”. הוא כביכול נעמד בצד ואיפשר לדברים שהפעיל להשלים את תפקידיהם. לא היה לו שמץ של ספק שבתום ה”יום השביעי” יתנהל הכל כפי שרצה מלכתחילה. גם אם יצוצו מכשולים בדרך ניתן יהיה להתגבר עליהם. כשיהפוך רצון אלוהים למציאות מוחלטת יבורכו כל השומעים בקולו. מאומה לא יוכל לסכל זאת משום שאלוהים בירך את ה”יום השביעי” ו’קידשו’. איזה עתיד נפלא צפוי לעושי רצון אלוהים!
בני ישראל לא נכנסו אל מנוחת אלוהים
8. מתי וכיצד שמרו בני ישראל את השבת?
8 עם ישראל הפיק תועלת מהמסגרת שקבע יהוה בנושא עבודה ומנוחה. גם לפני שנתן לבני ישראל את התורה בהר סיני, אמר להם אלוהים ביד משה: ”ראו כי יהוה נתן לכם השבת. על כן הוא נותן לכם ביום השישי לחם יומיים. שבו איש תחתיו. אל יצא איש ממקומו ביום השביעי”. כתוצאה מכך, ’שבתו העם ביום השביעי’ (שמות ט״ז:22–30).
9. מדוע אפשר לומר בוודאות שמצוות השבת היתה שינוי מבורך עבור בני ישראל?
9 מסגרת זו היתה חדשה לבני ישראל, ששוחררו מעט קודם לכן מעבדות במצרים. המצרים ועמים אחרים אומנם מדדו את הזמן בתקופות של חמישה עד עשרה ימים, אך קשה להניח שבני ישראל העבדים זכו ליום מנוחה קבוע. (השווה שמות ה׳:1–9.) המסקנה ההגיונית היא שעם ישראל בירך על השינוי. היה עליהם לשמור את השבת בשמחה ולא לראות במצווה זו מעמסה או מגבלה. למעשה, אלוהים אמר להם שהשבת תשמש להם תזכורת לעבדותם במצרים ולעובדה ששוחררו בידיו (דברים ה׳:15).
10, 11. (א) לאיזו תוחלת היו זוכים בני ישראל אילו שמעו בקול אלוהים? (ב) מדוע לא נכנסו בני ישראל אל מנוחת אלוהים?
10 אילו בני ישראל, שיצאו ממצרים בהנהגת משה, שמעו בקול אלוהים היתה נופלת בחלקם הזכות להיכנס אל הארץ המובטחת, ”ארץ זבת חלב ודבש” (שמות ג׳:8). שם היו זוכים למנוחה אמיתית, לא רק בימי שבת אלא לכל אורך חייהם (דברים י״ב:9, 10). אך לא כך היה. על־אודות בני ישראל כתב השליח פאולוס: ”מי השומעים אשר רבו אם לא כל יוצאי מצרים ביד משה? ובמי נקטה נפשו ארבעים שנה? הלא בחוטאים אשר נפלו פגרים במדבר? ולמי נשבע שלא יבואו אל מנוחתו אם לא לסוררים? אנחנו רואים כי לא יכלו לבוא משום שלא האמינו” (עברים ג׳:16–19).
11 איזה לקח רב־עוצמה! הדור ההוא החמיץ את המנוחה המובטחת בגלל חוסר אמונה ביהוה. הם מתו במדבר. הם לא הבינו שבתור צאצאי אברהם יש להם תפקיד חשוב במימוש רצון אלוהים לברך את כל גויי הארץ (בראשית י״ז:7, 8; כ״ב:18). במקום לכלכל את צעדיהם בהתאם לרצון אלוהים, לא היתה דעתם נתונה אלא לתשוקותיהם הגשמיות והאנוכיות. אל נתנהג כמותם! (קורינתים א׳. י׳:6, 10).
נותרה עוד מנוחה
12. איזו תקווה עמדה עדיין לפני המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה, ומה היה עליהם לעשות כדי להשיגה?
12 לאחר שציין כי בני ישראל לא נכנסו אל מנוחת אלוהים בגלל חוסר אמונתם, התמקד פאולוס באחיו לאמונה. בעברים ד׳:1–5 חיזק את ידיהם ואמר כי ’ההבטחה להיכנס אל מנוחתו [של אלוהים] עומדת’. הוא הפציר בהם להאמין ב’בשורה’ מפני ש”אנחנו המאמינים נכנסים למנוחה”. הואיל וקורבן־הכופר של ישוע הסיר את התורה, לא התייחס פאולוס למנוחה הפיסית שהתלוותה ליום השבת (קולוסים ב׳:13, 14). כדי לדחוק במשיחיים העברים להיכנס אל מנוחת אלוהים, ציטט מבראשית ב׳:2 ומתהלים צ״ה:11.
13. מדוע העיר פאולוס את תשומת־הלב למילה ”היום” כשציטט ממזמור צ״ה?
13 האפשרות להיכנס אל מנוחת אלוהים היתה צריכה להישמע למשיחיים העברים כ’בשורה’ טובה, כשם שמנוחת השבת היתה בשורה טובה לעם ישראל הקדום. לפיכך, פאולוס קרא לאחיו לאמונה שלא לחזור על הטעות שעשו בני ישראל במדבר. בצטטו מתהלים צ״ה:7, 8 העיר את תשומת־הלב למילה ”היום’, אף כי חלף זמן רב מאז שבת אלוהים ממלאכת הבריאה (עברים ד׳:6, 7). לְמה התכוון פאולוס? ה”יום השביעי”, שאותו ייחד אלוהים להתגשמותן המלאה של מטרותיו כלפי כדור־הארץ והמין האנושי, היה בעיצומו. לפיכך, היה על אחיו המשיחיים לפעול בדחיפות בהתאם למטרה זו, ולא להיות שקועים ראשם ורובם בענייניהם האנוכיים. הוא שוב הזהיר: ”אל־תקשו לבבכם”.
14. כיצד הוכיח פאולוס ש”מנוחת” אלוהים עודנה קיימת?
14 יתרה מזו, פאולוס הוכיח ש”המנוחה” המובטחת לא הסתכמה בהתיישבות בארץ המובטחת בהנהגת יהושע בן נון (יהושע כ״א:44). ”אילו הביאם יהושע אל המנוחה, לא היה מדבר [אלוהים] אחרי כן על יום אחר”. לפיכך הוסיף פאולוס: ”נותרה מנוחת שבת לעם אלוהים” (עברים ד׳:8, 9). מהי ’מנוחת השבת’?
היכנס אל מנוחת האלוהים
15, 16. (א) מה משמעות המונח ”מנוחת השבת”? (ב) מה משמע הדבר ’לשבות ממלאכתו’?
15 הביטוי ”מנוחת שבת” הוא תרגום של מילה יוונית שמשמעה ”לשבות” (תרגום אינטרליניאר המלכות). פרופסור ויליאם לן אומר: ”המונח קיבל ניואנס מיוחד ממצווֹת השבת שהתפתחו ביהדות על בסיס הכתוב בשמות כ׳:8–10. שם מודגש כי מנוחה והלל הולכים יד ביד. ... [המונח] מבליט את ההיבט המיוחד של חגיגיות ושמחה המתבטא בעבודת אלוהים ובהילולו”. יוצא מכך אפוא, שהמנוחה המובטחת אינה שחרור מעבודה. זהו שינוי ממלאכה מייגעת חסרת טעם לשירות מלא שמחה המסב כבוד לאלוהים.
16 מסקנה זו עולה מדבריו הבאים של פאולוס: ”הן הנכנס אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו, כמו האלוהים משלו” (עברים ד׳:10). אלוהים לא נח ביום הבריאה השביעי כי עָייף. למעשה, הוא שבת ממלאכת הבריאה הארצית למען תתפתח יצירתו ותגיע למלוא תפארתה, לשם תהילתו וכבודו. גם אנו, כחלק מבריאתו של אלוהים, חייבים להשתלב במסגרת זו. עלינו ’לשבות ממלאכתנו’, כלומר, לחדול מן הניסיון להצטדק לפני אלוהים כדי להיוושע. במקום זאת, עלינו להאמין בהבטחותיו של אלוהים. עלינו להאמין שישועתנו תלויה בקורבן־הכופר של ישוע המשיח, אשר באמצעותו יובא הכל לידי הרמוניה עם מטרת אלוהים (אפסים א׳:8–14; קולוסים א׳:19, 20).
דבר־אלוהים פועל
17. מאיזה קו פעולה שנקטו בני ישראל עלינו להימנע?
17 בני־ישראל לא נכנסו אל מנוחת אלוהים מחמת אי־צייתנותם וחוסר אמונתם. משום כך, הפציר פאולוס במשיחיים העברים: ”לכן נחתור נא להיכנס אל המנוחה ההיא, פן ייכשל איש ויהיה למַמרה כמוהם” (עברים ד׳:11). רוב היהודים במאה הראשונה לספירה לא האמינו בישוע, וחלק ניכר מהם סבלו קשות כשסדר־הדברים היהודי בא אל קצו ב־70 לספירה. עד כמה חיוני כיום להאמין בהבטחותיו של אלוהים!
18. (א) מאילו סיבות, לדברי פאולוס, צריך להאמין בדבר אלוהים? (ב) באיזה מובן דבר־אלוהים ”חד מחרב פיפיות”?
18 יש לנו סיבות טובות להאמין בדבר יהוה. פאולוס כתב: ”דבר האלוהים חי ופועל, וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות, ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו” (עברים ד׳:12). כן, דבר־אלוהים ”חד הוא מחרב פיפיות”. המשיחיים העברים היו חייבים לזכור מה אירע לאבותיהם. הם התעלמו מהדין שגזר עליהם אלוהים למות במדבר, וניסו להיכנס אל הארץ המובטחת. משה הזהירם: ”העמלקי והכנעני שם לפניכם. ונפלתם בחרב”. כאשר פעלו בני ישראל בעקשנות על דעת עצמם, ’ירדו העמלקי והכנעני שישבו בהר ההוא, והיכום והיכֵּתום עד החורמה’ (במדבר י״ד:39–45). דבר יהוה חד מחרב פיפיות, ומי שיתעלם ממנו במזיד ישא בתוצאות (גלטים ו׳:7–9).
19. באיזו עוצמה ”חודר” דבר־אלוהים, ומדוע עלינו להכיר באחריותנו לפני אלוהים?
19 באיזו עוצמה דבר־אלוהים ”חודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות”! הוא מחלחל לתוך מחשבותיו ומניעיו של האדם וחודר, בלשון השאלה, ישירות למוח העצמות, לחלק הפנימי ביותר בעצמות! אף־על־פי שבני ישראל ששוחררו מעבדות במצרים הסכימו לקיים את התורה, ידע יהוה שבלבם פנימה לא כיבדו את מתנותיו ואת מצוותיו (תהלים צ״ה:7–11). במקום לעשות את רצונו דאגו לסיפוק תאוות הבשר. משום כך, לא נכנסו אל מנוחתו המובטחת של אלוהים, אלא מתו במדבר. אל לנו להתעלם מכך, משום ש”אין שום נברא נסתר מעיניו [של אלוהים]; הכל חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון” (עברים ד׳:13). הבה נקיים את הקדשתנו ליהוה ולא ’ניסוג אלי אבדון’ (עברים י׳:39).
20. מה צפון בחיק העתיד, ומה עלינו לעשות עתה כדי להיכנס אל מנוחת אלוהים?
20 הגם שה”יום השביעי” — יום המנוחה של אלוהים — עודנו בעיצומו, עוקב יהוה בדריכות אחר מימוש מטרתו כלפי כדור־הארץ והמין האנושי. ישוע, המלך המשיח, יטהר עד מהרה את כדור־הארץ מכל המתנגדים לרצון אלוהים ובכללם השטן. באלף שנות שלטון המשיח יביאו ישוע וה־000,144 שותפיו לשלטון את כדור־הארץ ואת האנושות למצב שהועיד להם אלוהים (ההתגלות י״ד:1; כ׳:1–6). זה הזמן להוכיח שחיינו נסובים סביב רצונו של יהוה אלוהים. במקום לנסות להצטדק לפני אלוהים ולקדם את עניינינו אנו, זה הזמן ’לשבות ממלאכתנו’ ולקדם בלב שלם את ענייני המלכות. אם נעשה כן ונשמור אמונים ליהוה, אבינו שבשמים, תיפול בחלקנו הזכות ליהנות מברכותיה של מנוחת אלוהים עתה ולנצח נצחים.
התוכל להשיב?
◻ מדוע נח אלוהים ב”יום השביעי”?
◻ מאיזו מנוחה יכלו בני ישראל ליהנות, אך מדוע לא נכנסו אליה?
◻ מה עלינו לעשות כדי להיכנס אל מנוחת אלוהים?
◻ באיזה מובן דבר־אלוהים חי, פועל וחד מחרב פיפיות?
[תמונה בעמודים 16, 17]
בני ישראל שמרו שבת, אבל לא נכנסו אל מנוחת אלוהים. מדוע?