הצאן האחרות והברית החדשה
”ובני הנכר... כל שומר שבת מֵחַללו, ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קודשי” (ישעיהו נ״ו:6, 7).
1. (א) על־פי החזון שראה יוחנן, מה קורה בשעה שרוחות ההשמדה של משפטי יהוה מעוכבות? (ב) איזה המון מרשים ראה יוחנן?
בחזון הרביעי שבספר ההתגלות ראה השליח יוחנן את רוחות ההשמדה של משפטי יהוה מעוכבות עד אשר ייחתמו כל ”ישראל השייכים לאלוהים”. הם הראשונים שהתברכו באמצעות ישוע, החלק העיקרי של זרע אברהם (גלטים ו׳:16; בראשית כ״ב:18; ההתגלות ז׳:1–4). בחזון זה ראה יוחנן ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות... קוראים בקול גדול: ’הישועה לאלוהינו היושב על הכיסא ולשה’” (ההתגלות ז׳:9, 10). באומרם ’הישועה לשה’, מציינים ההמון הרב שגם הם מתברכים באמצעות זרע אברהם.
2. מתי הופיע ההמון הרב, ומי הם חברי ההמון הרב?
2 ההמון הרב זוהה ב־1935. כיום הוא מונה יותר מחמישה מיליון איש. חברי ההמון הרב שתקוותם לעבור את הצרה הגדולה ייבדלו לחיי עולם לכשיפריד ישוע את ”הכבשים” מן ”העזים”. משיחיים אלו נמנים על ’הצאן האחרות’, שאותן הזכיר ישוע במשלו על המכלאות השונים. תקוותם היא לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (מתי כ״ה:31–46; יוחנן י׳:16; ההתגלות כ״א:3, 4).
3. מה ההבדל בין המשיחיים המשוחים לבין הצאן האחרות בעניין הברית החדשה?
3 ה־000,144 מתברכים בברית עם אברהם באמצעות הברית החדשה. כצד בברית זו, הם באים ”תחת יד החסד” וכפופים ל”תורת המשיח” (רומים ו׳:15; קורינתים א׳. ט׳:21). משום כך, רק ישראל השייכים לאלוהים, 000,144 במספר, רשאים ליטול מן הסמלים בערב הזיכרון למותו של ישוע, ורק איתם כרת ישוע את הברית למלכות (לוקס כ״ב:19, 20, 29). חברי ההמון הרב אינם צד בברית החדשה. אולם, הם מצטרפים לישראל השייכים לאלוהים וחיים עימם ב’ארצם’ (ישעיהו ס״ו:8). לכן זה הגיוני לומר, שגם הם באים תחת יד חסדו של יהוה וכפופים לתורת המשיח. הם אינם שותפים בברית החדשה, אך נהנים מברכותיה.
”בני הנכר” ו”ישראל השייכים לאלוהים”
4, 5. (א) לדברי ישעיהו, איזו קבוצה תשרת את יהוה? (ב) כיצד מגשימים ההמון הרב את הכתוב בישעיהו נ״ו:6, 7?
4 הנביא ישעיהו כתב: ”ובני הנכר הנלווים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה, להיות לו לעבדים, כל שומר שבת מֵחַללו, ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי. עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי” (ישעיהו נ״ו:6, 7). בישראל הקדומה, ציינו המילים הללו ש”בני הנכר” יעבדו את יהוה — יאהבו את שמו, יעמדו בתנאי ברית התורה, ישמרו שבת ויעלו עולות בבית המקדש, ’בבית תפילתו’ של אלוהים (מתי כ״א:13).
5 בימינו, ”בני הנכר הנלווים על יהוה” הם ההמון הרב. הם משרתים את יהוה לצד ישראל השייכים לאלוהים (זכריה ח׳:23). הם מקריבים את אותם זבחים רצויים, שמקריבים ישראל השייכים לאלוהים (עברים י״ג:15, 16). הם עובדים את אלוהים בהיכלו הרוחני, ב’בית תפילתו’. (השווה ההתגלות ז׳:15.) האם הם שומרים שבת? המשוחים והצאן האחרות אינם מצוּוים לעשות כן (קולוסים ב׳:16, 17). אבל בפנותו אל המשיחיים המשוחים ממוצא יהודי אמר פאולוס: ”נותרה מנוחת שבת לעם אלוהים. הן הנכנס אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו, כמו האלוהים משלו” (עברים ד׳:9, 10). כשנכנעו ל”צדקה של אלוהים” ושבתו או חדלו לנסות להצטדק בקיום מצוות התורה, נכנסו אותם יהודים אל ’מנוחת השבת’ (רומים י׳:3, 4). משיחיים משוחים ממוצא נוכרי נכנעים גם הם לצדקת יהוה ונהנים מאותה מנוחה. חברי ההמון הרב שותפים להם במנוחה זו.
6. כיצד נעשים כיום חברי הצאן האחרות כפופים לברית החדשה?
6 יתרה מכך, חברי הצאן האחרות נעשים כפופים לברית החדשה, כפי שנוכרים מימי קדם נעשו כפופים לברית התורה. כיצד? הם אינם שותפים בברית, אך הם מצייתים לחוקים שבמסגרתה ומפיקים תועלת מכל הכרוך בה. (השווה ירמיהו ל״א:33, 34.) כדוגמת אחיהם המשוחים, תורת יהוה כתובה ”על לבם”. הם אוהבים את מצוות יהוה ואת עקרונותיו אהבה עזה ומקיימים אותם (תהלים ל״ז:31; קי״ט:97). גם הם, כמו המשיחיים המשוחים, יודעים את יהוה (יוחנן י״ז:3, דל׳). ומה באשר למילה? כ־500,1 שנה לפני כריתת הברית החדשה אמר משה לבני ישראל: ”ומלתם את עורלת לבבכם” (דברים י׳:16; ירמיהו ד׳:4). התורה חלפה ועימה חלפה חובת המילה, אך המשוחים והצאן האחרות חייבים ’למול’ את לבם (קולוסים ב׳:11). בנוסף לכל, יהוה סולח על חטאי הצאן האחרות על בסיס דמו השפוך של ישוע, ”דם הברית” (מתי כ״ו:28; יוחנן א׳. א׳:9; ב׳:2). אלוהים אינו מאמץ את חברי הצאן האחרות כבניו הרוחניים, כפי שאימץ את ה־000,144. אולם הוא כן מצדיקם, כדוגמת אברהם שהוצדק ונחשב לאוהב [ידיד] אלוהים (מתי כ״ה:46; רומים ד׳:2, 3; יעקב ב׳:23).
7. לאיזו תקווה נפתח הפתח בפני חברי הצאן האחרות, אשר הוצדקו כמו אברהם?
7 עבור ה־000,144, הצדקתם סוללת בפניהם את הדרך אל התקווה למלוך עם ישוע במלכות שמים (רומים ח׳:16, 17; גלטים ב׳:16). עבור חברי הצאן האחרות, הצדקתם כידידי אלוהים פותחת בפניהם פתח לתקוות חיי־נצח בגן־עדן עלי אדמות — אם בהינצלות מהר־ מגידון כחלק מההמון הרב או ב’תחיית הצדיקים’ (מעשי־השליחים כ״ד:15). מה גדולה הזכות להחזיק בתקווה זו ולהיות ידידו של ריבון היקום — ’לגור באוהלו’! (תהלים ט״ו:1, 2) אכן, המשוחים והצאן האחרות מתברכים בברכות נפלאות באמצעות ישוע, זרע אברהם.
יום כיפורים גדול יותר
8. מה סימלו הקורבנות שהוקרבו ביום הכיפורים במסגרת התורה?
8 בדיונו על הברית החדשה, הזכיר פאולוס לקוראיו את יום הכיפורים שקוים שנה בשנה במסגרת ברית התורה. ביום ההוא הוקרבו קורבנות שונים — הקורבן האחד בעד שבט לוי, שבט הכהונה, והאחר בעד יתר 12 השבטים. זה זמן רב ברור לנו, כי הקורבנות הללו הם סמל לקורבנו הגדול של ישוע, לתועלת ה־000,144 שתקוותם שמימית, ולתועלת מיליוני אנשים שתקוותם ארצית.a פאולוס הבהיר, שהברכות מהקורבן שהקריב ישוע, באות בזכות יום כיפורים גדול יותר, במסגרת הברית החדשה. ישוע, בתור הכהן הגדול ביום גדול יותר זה, נתן את חייו המושלמים כקורבן כופר, כדי להשיג ”פדות עולמים” עבור בני־האדם (עברים ט׳:11–24).
9. כשותפים בברית החדשה, מה יכלו המשיחיים המשוחים ממוצא יהודי לרשת?
9 במאה הראשונה לספירה היו לא מעט משיחיים ממוצא יהודי שנותרו ”קנאים לתורה” (מעשי־השליחים כ״א:20). לכן, פאולוס ראה לנכון להזכיר להם, שישוע ”הוא מתווך לברית חדשה, ועל־ידי כך — מאחר שמת לפדות מן הפשעים אשר נעשו בימי הברית הראשונה — יקבלו המקוראים את נחלת עולם המובטחת” (עברים ט׳:15). הברית החדשה שחררה את המשיחיים ממוצא יהודי מן הברית הישנה, אשר חשפה את אי־שלימותם. תודות לברית החדשה, יכלו לרשת בשמים את ’נחלת העולם המובטחת’.
10. על מה מודים המשוחים והצאן האחרות לאלוהים?
10 ”המאמין בבן” יפיק תועלת מקורבן הכופר (יוחנן ג׳:16, 36). פאולוס אמר: ”המשיח, אחרי שהוקרב פעם אחת לשאת חטאי רבים, יופיע שנית — שלא לעניין החטא — למחכים לו לישועה” (עברים ט׳:28). כיום, המשיחיים המשוחים מישראל השייכים לאלוהים ומיליוני חברי ההמון הרב שגם להם נחלת עולם, הם ה”מחכים לו [לישוע] לישועה”. שתי הקבוצות הללו מודות לאלוהים על הברית החדשה ועל הברכות מעניקות החיים שבצדה, כגון יום הכיפורים הגדול יותר ועבודת הכהן הגדול, ישוע, בקודש הקודשים שבשמים.
עסוקים בעבודת אלוהים
11. לאחר שטוהר מצפונם באמצעות קורבנו של ישוע, מה עושים המשוחים והצאן האחרות בשמחה?
11 באיגרתו אל העברים, הדגיש פאולוס שקורבן ישוע במסגרת הברית החדשה נעלה על קורבנות החטאת שהוקרבו בתוקף הברית הישנה (עברים ט׳:13–15). קורבנו הטוב יותר של ישוע מסוגל ’לטהר את מצפוננו ממעשי מוות כדי שנעבוד את אלוהים חיים’. עבור המשיחיים העברים, כללו ’מעשי המוות’ את ”הפשעים אשר נעשו בימי הברית הראשונה”. עבור המשיחיים היום, ”מעשי מוות” אלו כוללים חטאים שנעשו בעבר, אך עושיהם התחרטו חרטה אמיתית, ואלוהים סלח להם (קורינתים א׳. ו׳:9–11). המשיחיים המשוחים ’עובדים את אלוהים חיים’ במצפון מטוהר. כמוהם גם חברי ההמון הרב. הם טיהרו את מצפונם ”בדם השה”, והם ’עובדים את אלוהים יומם ולילה בהיכלו’ הרוחני הגדול (ההתגלות ז׳:14, 15).
12. כיצד נוכיח שאמונתנו חזקה ’במלוא הוודאות’?
12 עוד אמר פאולוס: ”נתקרבה נא בלבב שלם ובמלוא ודאות האמונה, כשלבותינו מטוהרים מהרשעת מצפון והגוף רחוץ במים טהורים” (עברים י׳:22). כיצד נוכיח שאמונתנו חזקה ’במלוא הוודאות’? פאולוס הפציר במשיחיים ממוצא יהודי: ”נחזיקה נא בתקווה [השמימית] שאנו מצהירים עליה ואל נימוט, שכן נאמן המבטיח. נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים, כי אם נעודד איש את רעהו, ובייחוד בראותכם כי קרב היום” (עברים י׳:23–25). אם תהיה לנו אמונה חיה, לא ”נזניח את התכנסותנו”. זו תהא שמחה עבורנו לעודד את אחינו ולהתעודד מהם לאהבה ולמעשים טובים. כך נאזור כוח לביצוע המלאכה החיונית, מלאכת הכרזת תקוותנו, בין שתקוותנו ארצית ובין שהיא שמימית (יוחנן י״ג:35).
”ברית עולם”
13, 14. באילו מובנים מהווה הברית החדשה ברית עולם?
13 מה יקרה כשהאחרון מבין ה־000,144 יעלה השמיימה? האם יפוג תוקפה של הברית החדשה? בעת ההיא לא יישאר על הארץ אף לא אחד מישראל השייכים לאלוהים. כל השותפים בברית זו יהיו עם ישוע ’במלכות אביו’ (מתי כ״ו:29). אך בל נשכח את מה שאמר פאולוס באיגרתו אל העברים: ”אלוהי השלום... בדם ברית עולם העלה מן המתים את רועה הצאן הגדול” (עברים י״ג:20; ישעיהו נ״ה:3). באילו מובנים מהווה הברית החדשה ברית עולם?
14 ראשית, להבדיל מברית התורה, הברית החדשה לעולם לא תוחלף באחרת. שנית, תוצאות מימושה נצחיות, והוא הדין לגבי מלכות ישוע. (השווה לוקס א׳:33 עם קורינתים א׳. ט״ו:27, 28.) המלכות השמימית תתפוס לנצח מקום חשוב במטרות יהוה (ההתגלות כ״ב:5). שלישית, חברי הצאן האחרות ימשיכו להפיק תועלת מהברית החדשה. במרוצת אלף שנות שלטון המשיח יוסיפו הנאמנים עלי אדמות ’לעבוד את [יהוה] יומם ולילה בהיכלו’, כמו היום. יהוה לא יזכור להם את חטאי העבר, שנסלחו על בסיס ”דם הברית” של ישוע. הם לא יאבדו את מעמד הצדקה לפני יהוה כידידיו, ותורתו לא תימחה מלבם.
15. תאר את היחסים שישררו בין יהוה לבין משרתיו הארציים בעולם החדש.
15 האם יוכל אז יהוה לומר על משרתיו הארציים: ’אני אלוהיהם והמה עמי’? כן. ”[הוא] ישכון עימהם; והמה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם” (ההתגלות כ״א:3). הם יהפכו ל”מחנה הקדושים”, נציגיה הארציים של ”העיר האהובה”, הכלה השמימית של ישוע המשיח (ההתגלות י״ד:1; כ׳:9; כ״א:2). כל זה יתאפשר בזכות אמונתם ב”דם הברית”, דמו השפוך של ישוע, ובזכות כניעתם למלכים ולכוהנים השמימיים, שבהיותם על הארץ היו ישראל השייכים לאלוהים (ההתגלות ה׳:10).
16. (א) אילו אפשרויות יעמדו בפני מי שיוקמו לתחייה עלי אדמות? (ב) מה תהיינה הברכות בתום אלף השנים?
16 ומה יהיה על המתים שיוקמו לתחייה ארצית? (יוחנן ה׳:28, 29). גם להם תינתן האפשרות ’להתברך’ באמצעות ישוע, זרע אברהם (בראשית כ״ב:18). גם עליהם יהיה לאהוב את שם יהוה, לשרתו, להעלות לו עולות שיהיו לרצונו ולעובדו בבית תפילתו. מי שיעשו כן, ייכנסו למנוחת אלוהים (ישעיהו נ״ו:6, 7). עד תום אלף השנים, יגיעו כל הנאמנים לכלל שלימות תודות לישוע המשיח ול־000,144 שותפיו לכהונה. הם יהיו צדיקים, ולא רק ייחשבו לצדיקים כידידי אלוהים. הם ’יחיו’, כלומר, ישוחררו לחלוטין מן החטא ומן המוות שירשו מאדם (ההתגלות כ׳:5; כ״ב:2). איזו ברכה! מנקודת מבטנו היום נראה, שבעת ההיא תסתיים עבודת הכהונה של ישוע ושל ה־000,144. ברכות יום הכיפורים הגדול יותר יסתיימו משום שמטרתו תתגשם במלואה. אחר כך, ”ימסור [ישוע] לאלוהים האב את המלכות” (קורינתים א׳. ט״ו:24). בני־האדם יועמדו בפני מבחן אחרון ולאחריו יושמדו השטן ושדיו לעולמי עולמים (ההתגלות כ׳:7, 10).
17. בהתחשב בשמחה הערוכה לפנינו, איזו החלטה נחושה חייב להחליט כל אחד ואחד מאיתנו?
17 מה יהיה תפקיד ’ברית העולם’ בעידן המרגש שיחל אותה עת? לא לנו לדעת. יהוה חשף פרטים שדי בהם לעת עתה. אנו נפעמים. צא וחשוב! חיי נצח כחלק מ’שמים חדשים וארץ חדשה’! (פטרוס ב׳. ג׳:13) אל ניתן לשום דבר להחליש את כמיהתנו לרשת הבטחה זו. לא קל לעמוד איתן. פאולוס אמר: ”צריכים אתם לסבלנות [”כוח סבל”, ע״ח] כדי לקבל את המובטח לאחר שתעשו את רצון אלוהים” (עברים י׳:36). בל נשכח שכל בעיה וכל התנגדות שבדרכנו הן כאין וכאפס לעומת השמחה הערוכה לפנינו (קורינתים ב׳. ד׳:17). לא נהיה ”מן הנסוגים אלי אבדון”, אלא ”בני האמונה לשם ישועת הנפש” (עברים י׳:39). הבה נשים ביטחון מלא ביהוה, אל של בריתות, למען יתברך כל אחד ואחד מאיתנו לנצח נצחים.
[הערת שוליים]
a ראה פרק י״ג בסדרה ”הישרדות אל תוך ארץ חדשה” שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 במאי 1989, עמודים 30–32, מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.
האם הבנת?
◻ מלבד המשיחיים המשוחים, מי עוד מתברכים באמצעות זרע אברהם?
◻ בהתברכם על־ידי הברית החדשה, במה דומים חברי הצאן האחרות לגֵרים שהיו כפופים לברית הישנה?
◻ כיצד מתברכים חברי הצאן האחרות בזכות יום הכיפורים הגדול יותר?
◻ מדוע כינה פאולוס את הברית החדשה ”ברית עולם”?
[תיבה בעמוד 21]
עבודת אלוהים בהיכל
חברי ההמון הרב עובדים את יהוה לצד המשיחיים המשוחים בחצרותיו הארציות של היכלו הרוחני הגדול (ההתגלות ז׳:14, 15; י״א:2). אין יסוד לומר שהם בחצר נפרדת, כלומר בְּעֶזְרת נוכרים. כשחי ישוע על הארץ, היתה בבית המקדש עזרת נוכרים. אולם, בתבניות בתי המקדש, תבניות שנמסרו בהשראת אלוהים, לא היתה עזרת נוכרים — לא במקדש שלמה ולא במקדש בחזון שראה יחזקאל. במקדש שלמה היתה חצר חיצונית שבה התכנסו יחדיו בני ישראל והגֵרים, גברים ונשים, ועבדו את אלוהים. זו התבנית הנבואית של החצר הארצית שבבית המקדש הרוחני, ובה ראה יוחנן את ההמון הרב עובדים את אלוהים.
עם זאת, הכניסה לחצר הפנימית שבה ניצב המזבח הגדול הותרה אך ורק לכוהנים וללוויים; רק הכוהנים הורשו להיכנס לקודש; ורק הכהן הגדול רשאי היה להיכנס לקודש הקודשים. החצר הפנימית והקודש מסמלים כנראה את המצב הרוחני המיוחד של המשיחיים המשוחים עלי אדמות. קודש הקודשים הוא סמל לשמים עצמם, שבהם יורשים המשיחיים המשוחים חיי אלמוות לצד הכהן הגדול השמימי (עברים י׳:19, 20).
[תמונה בעמוד 23]
בהתחשב בשמחה הערוכה לפנינו, הבה נהיה ’בני אמונה לשם ישועת הנפש’