חרף ניסיונות, דבוק באמונתך!
”לשמחה גדולה חישבו זאת, אחיי, כאשר אתם באים בכל מיני ניסיונות” (יעקב א׳:2).
1. חרף אילו דברים משרתי יהוה עובדים אותו באמונה וב”טוב לבב”?
משרתי יהוה משרתים כעדיו באמונה וב”טוב לבב” (דברים כ״ח:47; ישעיהו מ״ג:10). הם עושים כן אף שהם נתקלים בניסיונות רבים. למרות הקשיים, הם שואבים נחמה מן המילים: ”לשמחה גדולה חישבו זאת, אחיי, כאשר אתם באים בכל מיני ניסיונות, שהרי יודעים אתם כי בחינת אמונתכם מביאה לידי סבלנות” (יעקב א׳:2, 3).
2. מה ידוע לנו על כותב איגרת יעקב?
2 התלמיד יעקב, אחיו למחצה של ישוע המשיח, הוא שהעלה מילים אלה על הכתב בערך ב־62 לספירה (מרקוס ו׳:3). יעקב שירת כזקן בקהילת ירושלים. למעשה, הוא, כיפא (פטרוס) ויוחנן ’נחשבו לעמודי תווך’ — לתומכי הקהילה האיתנים והיציבים (גלטים ב׳:9). כשנושא המילה הובא בפני ”השליחים והזקנים” בערך בשנת 49 לספירה, הציע יעקב הצעה שקולה המבוססת על כתבי־הקודש. הגוף המנהל במאה הראשונה קיבל את הצעתו (מעשי־השליחים ט״ו:6–29).
3. מה היו חלק מן הבעיות שבהן נתקלו המשיחיים במאה הראשונה, וכיצד נוכל להפיק את מירב התועלת מאיגרת יעקב?
3 כרועה רוחני הדואג לעדר, יעקב ’ידע את פני הצאן’ (משלי כ״ז:23). הוא הבין שהמשיחיים נתקלו בניסיונות קשים באותה עת. השקפת כמה מהם היתה טעונת תיקון, שכן נשאו את פני העשירים. חלקם עבדו את אלוהים לצאת ידי חובה. היו שנתנו דרור ללשונם ופגעו באחרים. לרוח העולם היו השפעות מזיקות, ורבים לא גילו אורך רוח ולא התמידו להתפלל. למעשה, משיחיים מסוימים לקו בחולי רוחני. איגרת יעקב דנה בדברים אלה באופן בונה, ועצתו מעשית כבמאה הראשונה לספירה כן גם כיום. נפיק תועלת רבה אם נבחן איגרת זו כאילו היא מיועדת לנו אישית.a
כשאנו נתקלים בניסיונות
4. מה צריכה להיות השקפתנו לגבי ניסיונות?
4 יעקב מראה לנו מה צריכה להיות השקפתנו לגבי ניסיונות (יעקב א׳:1–4). אין הוא מזכיר את הקִרבה המשפחתית שלו לבן אלוהים, אלא מכנה עצמו בענווה ”עבד אלוהים ואדוננו ישוע המשיח”. יעקב כותב אל ”שנים־עשר השבטים” של עם־ישראל הרוחני שהיו ”בגולה”, כיוון שנפוצו בתחילה בגלל הרדיפות (מעשי־השליחים ח׳:1; י״א:19; גלטים ו׳:16; פטרוס א׳. א׳:1). כמשיחיים גם אנו נרדפים ו”באים בכל מיני ניסיונות”. אך אם נזכור שהניסיונות שעברנו מחשלים את אמונתנו, נחשיב אותם ”לשמחה גדולה”. אם נשמור אמונים לאלוהים לנוכח ניסיונות, נזכה לאושר בר־קיימא.
5. מה ניסיונותינו כוללים, ומה קורה כשאנו מצליחים לעמוד בהם?
5 ניסיונותינו כוללים מצוקות האופייניות לאדם. למשל, אפשר שאנו סובלים מבריאות לקויה. כיום, אלוהים אינו מחולל נסי ריפוי, אך הוא נעתר לתפילותינו, לבקשת החוכמה והסבלנות הדרושות להתמודדות עם חולי (תהלים מ״א:2–4). כעדיו הנרדפים של יהוה, אנו סובלים גם ”למען הצדקה” (טימותיאוס ב׳. ג׳:12; פטרוס א׳. ג׳:14). בעמידה בניסיונות אלה, אנו מוכיחים את אמונתנו, ההופכת לאמונה ’בחוּנה’. כמו־כן, כאשר אמונתנו מנצחת, היא ”מביאה לידי סבלנות”. בעזרת אמונה שהתחשלה בניסיונות נוכל בעתיד להחזיק מעמד בניסיונות נוספים.
6. כיצד ”הסבלנות שלימה בפָעֳלה”, ואילו צעדים מעשיים נוכל לנקוט בשעת מבחן?
6 ”אבל”, אומר יעקב, ”שתהא הסבלנות שלימה בפָעֳלה”. אם נניח לניסיון לחלוף מאליו מבלי לנסות לשים לו מייד קץ באמצעים בלתי מקראיים, ’פועל’ הסבלנות יהפוך אותנו למשיחיים שלמים, ולא תחסר לנו אמונה. כמובן, אם מבחן חושף חולשה מסוימת, עלינו לבקש את עזרת יהוה כדי להתגבר עליה. ומה אם הניסיון הוא הפיתוי להיות מעורבים באי־מוסריות מינית? הבה נתפלל על הבעיה ונפעל בהתאם לתפילותינו. ייתכן שנצטרך להחליף את מקום עבודתנו או לנקוט צעדים אחרים כדי לשמור אמונים לאלוהים (בראשית ל״ט:7–9; קורינתים א׳. י׳:13).
החיפוש אחר חוכמה
7. מה יוכל לעזור לנו להתמודד עם ניסיונות?
7 יעקב הראה לנו כיצד לנהוג אם איננו יודעים להתמודד עם ניסיון (יעקב א׳:5–8). יהוה לא יגנה אותנו אם תחסר לנו חוכמה, ונתפלל באמונה לקבלת חוכמה. הוא יעזור לנו לפתח השקפה נכונה לגבי הניסיון ולעמוד בו. אפשר שפסוקים מסוימים ילכדו את תשומת לבנו אגב שיחה עם אחינו לאמונה או בשעת לימוד המקרא. ההכוונה האלוהית תשפיע אולי על השתלשלות המאורעות כדי שנוכל להבין כיצד לנהוג. רוח אלוהים עשויה להנחותנו (לוקס י״א:13). כדי לזכות לסיוע זה, עלינו לדבוק כמובן באלוהים ובעמו (משלי י״ח:1).
8. מדוע בעל ספק אינו זוכה למאומה מאת יהוה?
8 יהוה יקנה לנו את החוכמה להתמודד עם ניסיונות אם ’נבקש באמונה ובלי ספק’. בעל ספק ”דומה לגלי הים הנדחפים וסוערים מפני הרוח” באורח בלתי צפוי. אם אנו כה בלתי יציבים רוחנית, ’אל נחשוב כי נקבל משהו מאת יהוה’. בל ’נפסח על שתי הסעיפּים’ ובל נהיה ’הפכפכים’ בין שבתפילה ובין שבתחומים אחרים. להיפך, הבה נאמין ביהוה, מקור החוכמה (משלי ג׳:5, 6).
עשירים כעניים יכולים להתהלל
9. מדוע יש לנו סיבה להתהלל כעובדי יהוה?
9 גם אם עוני הוא אחד המבחנים שלנו, הבה נזכור שמשיחיים עשירים ועניים כאחד יכולים להתהלל (יעקב א׳:9–11). בטרם נעשו לתלמידי ישוע, רוב המשוחים היו דלי אמצעים, והעולם בז להם (קורינתים א׳. א׳:26). אך הם יכלו להתהלל ’ברוממותם’ אל המעמד של יורשי המלכות (רומים ח׳:16, 17). בניגוד להם, עשירים שהיו בעבר נכבדים ’הושפלו’ כתלמידי המשיח, משום שהעולם בז להם (יוחנן ז׳:47–52; י״ב:42, 43). אולם, כמשרתי יהוה כולנו יכולים להתהלל, שכן עושר ומעמד גבוה בעולם הם כאין וכאפס בהשוואה לעושר הרוחני אשר לו אנו זוכים. מה אסירי תודה אנו שבקרבנו אין מקום לגאווה על מעמד חברתי! (משלי י׳:22; מעשי־השליחים י׳:34, 35).
10. מה צריכה להיות השקפת המשיחי לגבי עושר?
10 יעקב עוזר לנו לראות שחיינו אינם תלויים בצבירת עושר והישגים בעולם. כפרח, שיופיו אינו יכול להגן עליו מפני התייבשות ב”שמש הלוהטת”, עושרו של העשיר אינו יכול להאריך את חייו (תהלים מ״ט:7–10; מתי ו׳:27). הוא עלול למות בעודו עסוק ב”הליכותיו”, אולי בעסקיו. לפיכך, העיקר הוא ’להעשיר למען אלוהים’ ולעשות כל שביכולתנו לקידום ענייני המלכות (לוקס י״ב:13–21; מתי ו׳:33; טימותיאוס א׳. ו׳:17–19).
אשרי המחזיקים מעמד בניסיון
11. איזו תקווה יש לדבקים באמונתם לנוכח ניסיונות?
11 עשירים כעניים, נוכל להיות מאושרים רק אם נעמוד בניסיונותינו (יעקב א׳:12–15). אם נעמוד בניסיונות ונשמור על נאמנותנו, נוכל להיחשב מאושרים, שכן עשיית הישר בעיני אלוהים מסבה שמחה. מאחר שמשיחיים משוחי רוח דבקים באמונתם עד מוות, הם מקבלים את ”עטרת החיים”, חיי אלמוות בשמים (ההתגלות ב׳:10; קורינתים א׳. ט״ו:50). אם תקוותנו ארצית ואנו מאמינים באלוהים, נוכל לצפות בכיליון עיניים לחיי עולם בגן־עדן עלי־אדמות (לוקס כ״ג:43; רומים ו׳:23). מה טוב יהוה לכל מאמיניו!
12. כשאנו מתנסים ברע, מדוע בל נאמר ”אלוהים מנסה אותי”?
12 הייתכן שיהוה ינסה אותנו ברע? לא. בל נאמר: ”אלוהים מנסה אותי”. יהוה אינו מנסה לפתותנו לחטוא. נהפוך הוא, מובטחים לנו עזרתו והכוח הדרוש לעמוד בניסיונות אם נישאר יציבים באמונה (פיליפים ד׳:13). אלוהים הוא קדוש, לכן אינו מעמיד אותנו במצבים שיחלישו את התנגדותנו לרע. אם אנו נכנסים למצב שאינו יאה ליראי אלוהים ועקב כך חוטאים, אל לנו להאשימו, ”שכן אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש”. יהוה אומנם יכול להרשות לנו להתנסות במבחן לשם מוסר, לטובתנו, אך אין הוא מנסה אותנו בכוונה זדונית (עברים י״ב:7–11). השטן עלול לנסות לפתותנו להרע, אך אלוהים יכול לחלצנו מידי הרָשע (מתי ו׳:13, ע״ח).
13. מה יכול לקרות אם איננו מסלקים תאווה פסולה?
13 עלינו להתמיד בתפילה משום שמצב מסוים עלול לעורר בנו תאווה פסולה היכולה להובילנו לחטא. יעקב אומר: ”כל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו”. לא נוכל להאשים את אלוהים בחטאנו אם אנו מניחים ללבנו להרהר בתאווה המובילה לחטא. אם לא נסלק את התאווה הפסולה, היא ”תהרה”, תגדל בלב, ”ותלד חטא”. כשישלם החטא, הוא ”יוליד מוות”. אין ספק שעלינו לנצור את לבבנו ולעמוד בפני נטיות לחטוא (משלי ד׳:23). קין הוזהר שהחטא עומד לגבור עליו, אך הוא לא נאבק בו (בראשית ד׳:4–8). אם כן, מה קורה אם אנו מתחילים לסטות לדרכים לא־מקראיות? אין ספק שעלינו להיות אסירי תודה אם זקני־קהילה משיחיים מנסים לתקן אותנו כדי שלא נחטא לאלוהים (גלטים ו׳:1).
אלוהים — מקור הטוּב
14. באיזה מובן ניתן לומר שמתנות אלוהים ’שלימות’?
14 עלינו לזכור שיהוה אינו המקור לניסיונות אלא מקור הטוּב (יעקב א׳:16–18). יעקב פונה אל אחיו לאמונה כאל ’אחים אהובים’, ומעיד שאלוהים הוא הנותן ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה”. מתנותיו הרוחניות והחומריות של יהוה ’שלימות’, כלומר לא חסר בהן כלום. הללו יורדות ”ממעל”, ממכון שבתו של אלוהים בשמים (מלכים א׳. ח׳:39). יהוה הוא ”אבי האורות” — השמש, הירח והכוכבים. הוא גם מעניק לנו אור ואמת רוחניים (תהלים מ״ג:3; ירמיהו ל״א:35; קורינתים ב׳. ד׳:6). שלא כשמש שתנועתה משנה את הצללים, והנמצאת בזֶנית רק בצהרי היום, אלוהים תמיד בשיאו באשר למתן כל טוּב. אם ננצל עד תום את האמצעים הרוחניים שהוא מספק באמצעות דברו ו”העבד הנאמן והנבון”, הוא בהחלט יכשיר אותנו להתמודד עם ניסיונות (מתי כ״ד:45, דל׳).
15. מהי אחת המתנות הטובות ביותר מאת יהוה?
15 מהי אחת המתנות הטובות ביותר מאת אלוהים? הולדת הבנים הרוחניים ברוח־הקודש. הללו פעילים בעניין הבשורה הטובה, ”דבר האמת”. הנולדים רוחנית הם ’ביכורים’ שנבחרו מקרב האנושות להיות ”ממלכת כוהנים” שמימית (ההתגלות ה׳:10; אפסים א׳:13, 14). ייתכן שיעקב התייחס לביכורי השעורה שהוקרבו בט”ז בניסן, המועד שבו ישוע הוקם לתחייה, ולהגשת מנחה של שני כיכרות לחם חיטה בחג השבועות, כשנשפכה רוח־הקודש (ויקרא כ״ג:4–11, 15–17). במקרה זה, ישוע היה ראשית הביכורים והיורשים השותפים היו ’ביכורים’. ומה אם תקוותנו ארצית? ובכן, תקוותנו החיה תעזור לנו להאמין ולדבוק בנותן ”כל מתנה טובה”, שבזכותו חיי־הנצח תחת שלטון המלכות אפשריים.
הייה ’עושה הדבר’
16. מדוע עלינו להיות ’מהירים לשמוע, בלתי נחפזים לדבר וקשים לכעוס’?
16 אם אנו מתנסים עתה במבחני אמונה ואם לאו, עלינו להיות ”עושי הדבר” (יעקב א׳:19–25). אנו צריכים להיות ’מהירים לשמוע’ את דבר־אלוהים, ולהיות עושי הכתוב, לציית (יוחנן ח׳:47). מאידך, בל ’ניחפז לדבר’, אלא נשקול בזהירות את דברינו (משלי ט״ו:28; ט״ז:23). ייתכן שיעקב קורא לנו לא להיחפז לומר שניסיונותינו נובעים מאלוהים. הוא גם מייעץ לנו להיות ’קשים לכעוס, שהרי כעס אדם לא יפעל צדקת אלוהים’. אם אנו מתרגזים מדבריו של מישהו, בל ’ניחפז’ להגיב פן נשיב בעוקצנות (אפסים ד׳:26, 27). רוח זועמת, העלולה לסבך אותנו בבעיות ולהוות מבחן לסבלנות הזולת, אינה מניבה את ההתנהגות הנדרשת מן המאמינים באלוהי הצדק. מלבד זאת, אם אנו ’רבי תבונה’, נהיה ’קשים לכעוס’, ואחינו ואחיותינו יבקשו את חברתנו (משלי י״ד:29).
17. מהי תוצאת הסרת הרֶשע מלבנו וממוחנו?
17 אנו בהחלט צריכים להסיר מעלינו ”כל טינוף” — כל דבר שמתועב בעיני אלוהים וכל דבר המעורר כעס. יתר על כן, מחובתנו ’להסיר רוב רשע’. על כולנו לטהר את חיינו מכל טומאת גוף ורוח (קורינתים ב׳. ז׳:1; פטרוס א׳. א׳:14–16; יוחנן א׳. א׳:9). הסרת הרוע מלבנו וממחשבותינו עזרה לנו ’לקבל בענווה את הדבר הנטוע’, דבר האמת (מעשי־השליחים י״ז:11, 12). עלינו להניח לאמת המקראית להוסיף להכות שורשים בלבנו, יהא אשר יהא הוותק שלנו כמשיחיים. מדוע? משום שבזכות רוח אלוהים, הדבר הנטוע מניב בנו את ”האישיות החדשה” המביאה לישועה (אפסים ד׳:20–24, ע״ח).
18. מה ההבדל בין אלה שרק שומעים את הדבר ובין אלה שגם עושים?
18 כיצד נוכיח שדבר האמת הוא מדריכנו? על־ידי ציות ובהיותנו ”עושי הדבר ולא רק שומעים” (לוקס י״א:28). ל”עושי הדבר” אמונה המניבה בהם מעשים, כגון פעילות נלהבת בשירות המשיחי והשתתפות קבועה באסיפותיהם של משרתי אלוהים (רומים י׳:14, 15; עברים י׳:24, 25). מי שרק שומע את הדבר ”כמוהו כאיש המביט על תואר פניו במראה”. הוא מתבונן בעצמו והולך לו, ושוכח מה טעון תיקון בהופעתו. כ”עושי הדבר”, אנו לומדים בשקדנות את ה”תורה השלימה” שמאת אלוהים ומצייתים לה. תורה זו כוללת את כל הדברים שאלוהים דורש מאיתנו. החירות אשר לה אנו זוכים כתוצאה מכך היא ההיפך הגמור מן השעבוד לחטא ולמוות, שכן היא מובילה לחיים. אם כן, הבה נתמיד ”בתורה השלימה”, נחקור אותה היטב ודרך־קבע נישמע לה. חשוב על כך! אם אנו ’עושי הדבר מבלי להיות שומעים־ושוכחים’, אנו מתברכים בשמחה הנובעת מחסד אלוהים (תהלים י״ט:8–12).
עבודת אלוהים אינה רק מן הפה ולחוץ
19, 20. (א) לדברי יעקב א׳:26, 27, מהי עבודת אלוהים טהורה? (ב) מה הן כמה דוגמאות לעבודת אלוהים שלא דבקה בה טומאה?
19 אם ברצוננו לזכות לחסד אלוהים, מן הראוי שנזכור שאין די בעבודת אלוהים מן הפה ולחוץ (יעקב א׳:26, 27). אולי אנחנו סבורים שאנו רצויים בעיני יהוה אף שאנו עובדים אותו לצאת ידי חובה. אולם, דעתו על כל אחד מאיתנו היא החשובה והקובעת (קורינתים א׳. ד׳:4). ייתכן שאחת החולשות החמורות היא אי־יכולתנו ’לשים רסן ללשוננו’. אנחנו מרמים את עצמנו אם אנו משמיצים את הזולת, משקרים או משתמשים לרעה בלשוננו בדרכים אחרות, וסבורים שאנו עובדים את אלוהים כרצוי בעיניו (ויקרא י״ט:16; אפסים ד׳:25). ודאי שאיננו מעוניינים שעבודתנו את אלוהים תהא ”הבל”, ושמסיבה כלשהי לא תהא רצויה בעיניו.
20 יעקב אומנם אינו מזכיר את כל ההיבטים של עבודת אלוהים טהורה, אך הוא מציין שחלק ממנה הוא ”לפקוד את היתומים והאלמנות בצרתם” (גלטים ב׳:10; ו׳:10; יוחנן א׳. ג׳:18). הקהילה המשיחית מגלה עניין מיוחד באלמנות ודואגת להן (מעשי־השליחים ו׳:1–6; טימותיאוס א׳. ה׳:8–10). אלוהים הוא מגן האלמנות והיתומים, לכן הבה נשתף עימו פעולה ונעשה כל שלאל ידינו לעזור להם רוחנית וחומרית (דברים י׳:17, 18). משמעות עבודת אלוהים טהורה היא בין היתר ”להישמר נקי מטומאת העולם”, מן החברה האנושית חסרת הצדק שבידי השטן (יוחנן י״ז:16; יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). לפיכך, נישמר לבל תדבק בנו ההתנהגות העולמית המשקפת חוסר יראת אלוהים, כדי שנוכל להלל את יהוה ולהועיל בשירותו (טימותיאוס ב׳. ב׳:20–22).
21. אילו שאלות נוספות, הקשורות לאיגרת יעקב, ראויות לתשומת לבנו?
21 מן הראוי שבחינת עצות יעקב עד כה תסייע לנו לעמוד בניסיונות ולדבוק באמונתנו. עלינו להגביר בזכותה את הערכתנו לנותן המתנות הטובות האוהב. כמו־כן, בעזרת דברי יעקב נוכל לעבוד את אלוהים עבודה טהורה. לאילו דברים נוספים הוא מסב את תשומת לבנו? אילו צעדים נוספים נוכל לנקוט כדי להוכיח שאנו באמת מאמינים ביהוה?
[הערת שוליים]
a תוך כדי הלימוד האישי או המשפחתי של מאמר זה ושל השניים הבאים, תפיק תועלת במיוחד מקריאת כל הקטעים מתוך איגרת יעקב מחזקת האמונה.
מהי תשובתך?
◻ בעזרת מה נוכל לעמוד בניסיונות?
◻ חרף ניסיונות, מדוע יכולים המשיחיים להתהלל?
◻ כיצד נוכל להיות עושי הדבר?
◻ מה כרוך בעבודת אלוהים טהורה?
[תמונה בעמוד 9]
בשעת מבחן, האמן בכוחו של יהוה לענות לתפילות
[תמונות בעמוד 10]
”עושי הדבר” מכריזים על מלכות אלוהים בכל רחבי העולם