צעירים שואלים...
אבי ואמי אנאלפביתיים כיצד אוכל לכבדם?
תומאס אדיסון מוכר ברחבי העולם כולו כממציא נורת החשמל. בדומה לכך, הנרי פורד ידוע בעולם כמי שהחל בשיטות הייצור ההמוני. אך, האם ידעת שגם הנרי פורד וגם תומאס אדיסון היו מיעוטי השכלה?
בתקופת המקרא, הנביא עמוס העיד על עצמו בפני המלך אמציה: ”לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, כי בּוקֵר אנכי ובולס שקמים, וייקחני יהוה מאחרי הצאן.” (עמוס ז׳:14, 15) על אף היותו מרקע פשוט, ביצע רבות כנביא יהוה.
אכן, במהלך ההיסטוריה היו גברים ונשים אשר עשו מעשים גדולים, אף־על־פי שהיתה להם השכלה רשמית מעטה. ואף אדם בר־דעת לא יפחית בשל כך מערכם. ברור, אם כן, שערכו וכבודו של האדם אינם תלויים אך ורק בהשכלה.
ברם, אין משמע הדבר שהשכלה רשמית אינה חשובה, או שאַנאַלפָבֵּיתיוּת, כלומר, אי ידיעת קרוא וכתוב, אינה מהווה מכשול. בארצות רבות, אדם חסר תעודת־בגרות יתקשה מאוד למצוא עבודה. אדם שאינו יודע לקרוא, לא יוכל לדלות את אוצרות הידע הטמונים בספרים ובכתבי־עת. ומי שאינו יודע לכתוב, עלול לבוא במבוכה לכשיתבקש לחתום את שמו, או למלא טופס.
אך, מה אם ההורים הם אנאלפביתיים? במדינות אפריקה ובארצות מתפתחות אחרות, אין זו תופעה נדירה שצעירים משכילים הם בנים להורים אנאלפביתיים. ואפילו בארצות המתועשות, יש צעירים הנהנים מאפשרויות לרכישת השכלה, שלא היו להוריהם. מכל מקום, אם הדבר נכון לגביך, מה הנך חש כלפי הוריך? האם חוסר ההשכלה שלהם מביא אותך במבוכה? או, גרוע מכך, האם אתה חש לעתים שהם בּוּרים ואינם ראויים ליחס כבוד?
מדוע ראוי לכבדם
אם אתה חש ברגשות שליליים כאלה מדי פעם, יועיל לך להרהר בעובדה שאלהים דורש שתכבד את הוריך. בשמות כ׳:12 נאמר: ”כבד את אביך ואת אמֶך, למען יאריכון ימיך על האדמה.” בהתאם למילון, ’לכבד’ משמעו להוקיר, להתייחס בכבוד וביקר. מה גם שחייך לעתיד לבוא תלויים בכך שתכבד את הוריך. חוסר־כבוד כלפיהם כמוהו כחוסר־כבוד כלפי אלהים.
אחרי הכל, הנך חב להוריך את עובדת היותך חי. הם מספקים לך, כמיטב יכולתם, מזון, לבוש ומחסה — משימה לא קלה בארצות רבות — והם ימשיכו, ללא ספק, לעשות כן בשנים הבאות. לא ניתן לאמוד במחיר את זמנם, דאגתם והדרכתם האוהבת. היש להפחית בערכם, רק משום שחסרה להם השכלה מסוימת? בין אם הם יודעי קרוא וכתוב, ובין אם לאו, הם בכל זאת הוריך.
כמו־כן, זכור שהוריך הם אשר מימנו את ההשכלה שרכשת, לעתים תוך הקרבה רבה מצדם. האין בכך כדי לעורר הערכה כלפיהם?
ההשכלה שרכשו ההורים
בעצם, יתכן שהוריך משכילים יותר ממך. בית־הספר מעניק, אמנם, יסוד נרחב שעליו יכול אדם להתבסס במהלך חייו. אך, הוא אינו מלמד את כל אשר עליך לדעת בחיים.
פתגם נפוץ בגאנה אומר: ”בוגר היה פעם ילד, אך ילד מעולם לא היה בוגר.” להוריך יש משהו שאינך יכול לרכוש מתוך ספר: נסיון חיים. האם היתה לך פעם מישרה, האם שילמת חובות, האם טיפלת בילדים קטנים, או ניהלת משק־בית?
יתר על כן: כתבי־הקודש מציינים, שכושרו של האדם ”להבחין בין טוב לרע” אינו נרכש פשוט מקריאה ולימוד, אלא ”על־ידי הניסיון המעשי”. (עברים ה׳:14) לכן, הוריך יכולים להעניק לך הכוונה מוסרית, להקנות לך ערכים. הדבר נכון במיוחד אם הוריך הם אנשים יראי־אלהים.
מעניין לציין, שהיתרון שיש להוריך עליך מבחינת נסיון־החיים, לא יפחת אפילו כשתגיע לגיל בו תוכל להקים בית משלך! במשלי כ״ג:22 נאמר: ”שמע לאביך זה ילדֶך, ואל תבוז כי זקנה אמֶך.” עצה זו לא ניתנה לילדים, אלא לבוגרים שהוריהם כבר הזדקנו. אכן, אפילו בתור בוגר, נבון להקשיב להורים ולכבד את החכמה שרכשו מתוך ניסיון. ההורים עשויים אמנם להיות אנאלפביתיים, אך אין משמע הדבר שעצתם חסרת ערך.
אנאלפביתיים, אך מצליחים
דוגמאות אמיתיות של צעירים שחונכו על־ידי הורים אנאלפביתיים, מעידות על אמיתוּת הדברים שנאמרו לעיל. קוואבֶּנה, צעיר יליד גאנה, אומר על אמו שאינה יודעת קרוא וכתוב: ”היא הטילה עלי מישמעת חזקה. אהבתי אליה הלכה וגדלה, מתוך הערכה לערכים שהיקנתה לי, לטובתי. אחיותי המבוגרות ממני הן נשים מוצלחות, וניתן לזקוף חלק גדול מזה לזכות אמי.”
רגינאלד, למשל, גדל אצל סבו, שהיה גם הוא אנאלפבית. רגינאלד נזכר: ”הדרכותיו היו שקולות ועקביות, דבר שתרם ליכולתי לשאת באחריות כבדה די מוקדם בחיים.”
קוואסי הינו צעיר אחר מגאנה, שלאמו לא נתאפשר לרכוש השכלה רשמית. האם הדבר הפחית את ערכה בעיני בנה? לא. קוואסי מציין: ”תמיד הערצתי את אמי על כושרה השכלי. היא היתה סוחרת, ובשנותי הראשונות בבית־הספר התיכון, הזדקקתי אני לעט ולנייר כל אימת שביקשה את עזרתי בעריכת חישובים. היא ערכה את החישובים בעל־פה. לעתים קרובות, היא היתה הראשונה שהגיעה לתוצאות הנכונות!”
עזור להוריך!
אמת, ידיעת קרוא וכתוב מעניקה יתרונות מסוימים. אך, אין זו סיבה להתייחס אל הוריך בפחיתות כבוד. לאור כל זה, האם חשבת כיצד תוכל להשתמש בכישוריך לתועלת הוריך? למשל, יתכן שהם יעריכו שתקרא בפניהם דברי דואר, את העיתון, את המקרא וספרות־עזר מקראית. או אפשר שיפיקו תועלת מכך שתכתוב עבורם מכתבים, או תמלא טפסים.
זכור, שכאשר יהוה אלהים מושיט עזרה לעובדיו, הוא ”נותן לכול בנדיבות ובלא גערה”. (יעקב א׳:5) במלים אחרות, הוא לעולם אינו מעניק לנו את התחושה שאנו בּוּרים, משום שהזדקקנו לעזרתו. התייחס, איפוא, אל הוריך בצניעות ובאדיבות, וקרוב לוודאי שיֵיאותו לקבל את עזרתך.
מאחר שידיעת קרוא וכתוב כה מועילה ללימוד כתבי־הקודש, אפשר שתוכל אפילו לעודד את הוריך לנצל קורסים לקריאה וכתיבה המתנהלים באיזור מגוריכם. מעניין לציין, שבארצות רבות שבהן חלק מהאוכלוסיה היא אנאלפביתית, משמש תדירוֹת אולם־המלכות של עדי־יהוה כמרכז הוראה. אפשר שדברי עידוד אדיבים מצדך, הם שיניעו אותם לנצל את התכנית החינוכית המתנהלת שם.
במספר מדינות באפריקה, ילדים ממתינים עד למות הוריהם כדי להעניק להם ”כבוד אחרון”, בכך שהם מקימים מצֵבה יקרה על קברם. עד כמה טוב יותר שתעניק להם כבוד רב עתה, כשהם חיים! לעולם אל יביאך הדבר במבוכה, משום שלא נתאפשר להם ללמוד בצעירותם. יש להם תכונות יקרות המחפות על חוסר השכלתם. התייחס אליהם תמיד בכבוד, הן במלים והן במעשים. גלה נכונות להישמע להם, אפילו כשאינך מסכים עימם. הוקֵר את החמימות, האהבה והחכמה שיש להוריך, תכונות שערכן עולה הרבה על ידיעת קרוא וכתוב.