האם אתה נאמן בכל דבר?
”מי שנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה” (לוקס ט״ז:10).
1. באיזו דרך יהוה נאמן?
האם שמת לב מה קורה במשך שעות היום לצל שמטיל עץ? גודלו ומיקומו של הצל משתנה בכל רגע ורגע! יוזמות והבטחות מצד בני אדם הן לרוב בלתי יציבות בדיוק כמו צל. לעומת זאת, יהוה אלוהים אינו משתנה עם הזמן. התלמיד יעקב כינה אותו ”אבי האורות” ואמר אודותיו: ”כל שינוי וכל צל חילוף אין בו” (יעקב א׳:17). יהוה יציב ומהימן, אפילו בפרטים הקטנים ביותר. הוא ”אל אמונה”, אל נאמן (דברים ל״ב:4).
2. (א) מדוע עלינו לבדוק אם אנו נאמנים? (ב) באילו שאלות הקשורות לנאמנות יעסוק המאמר?
2 מה חושב אלוהים על מהימנות עובדיו? השקפתו מתבטאת במה שאמר דוד על משרתי אלוהים: ”עיניי בנאמני ארץ, לשבת עימדי. הולך בדרך תמים הוא ישרתני” (תהלים ק״א:6). כן, יהוה שמח שמשרתיו מגלים נאמנות. לא בכדי כתב השליח פאולוס: ”מן המופקדים נדרש להימצא נאמנים” (קורינתים א׳. ד׳:2). מה כרוך בלהיות נאמן? באילו תחומים בחיינו מן הראוי שנגלה נאמנות? לאילו ברכות זוכים ’ההולכים בדרך תמים’?
מה פירוש להיות נאמן
3. מה קובע אם אנו נאמנים או לא?
3 ’משה היה נאמן כעבד’, מציין הכתוב בעברים ג׳:5. בזכות מה היה משה נאמן? בהקשר להקמת המשכן, נאמר עליו: ”ויעש משה ככל אשר ציווה יהוה אותו. כן עשה” (שמות מ׳:16). בתור עובדי יהוה, אנו מגלים נאמנות בכך שאנו משרתים אותו בצייתנות. הדבר ללא ספק כולל שמירת אמונים ליהוה לנוכח נסיונות ומבחנים קשים. אולם, עמידה בנסיונות גדולים אינה הגורם היחידי הקובע אם אנו נאמנים או לא. ”מי שנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה”, ציין ישוע, ”ומי שאינו ישר במעט מזער גם בהרבה איננו ישר” (לוקס ט״ז:10). אנו חייבים להיות נאמנים גם בדברים שהם לכאורה פחותי ערך.
4, 5. על מה מעידה נאמנותנו ”במעט מזער”?
4 הציות ”במעט מזער” מדי יום ביומו חשוב משני טעמים. ראשית, כך אנו מגלים מהי עמדתנו לגבי ריבונות יהוה. חשוב על מבחן הנאמנות שניצב בפני הזוג הראשון, אדם וחוה. הדרישה לא הכבידה עליהם כלל. הותר להם לאכול מכל סוגי המזון בגן עדן, למעט מפריו של עץ אחד — ”עץ הדעת טוב ורע” (בראשית ב׳:16, 17). אילו צייתו בנאמנות לצו פשוט זה, היו מוכיחים את תמיכתם בשלטונו של יהוה. לפיכך, הציות להדרכותיו של יהוה בחיי היום יום מראה שאנו מצדדים בריבונות יהוה.
5 שנית, מעשינו ”במעט מזער” משפיעים על תגובתנו ”בהרבה”, כלומר, לנוכח בעיות גדולות יותר בחיינו. בעניין זה חשוב על מה שאירע לדניאל ולשלושת חבריו העברים הנאמנים — חנניה, מישאל ועזריה. בשנת 617 לפה״ס הם הוגלו לבבל. בעודם צעירים, אולי אפילו בגיל העשרה, מצאו את עצמם הארבעה בחצר המלוכה של המלך נבוכדנצר. הוגש להם ”דבר יום ביומו מפת־פג [מעדני] המלך ומיין משתיו, ולגדלם שנים שלוש, ומקצתם [מקץ שלוש השנים] יעמדו לפני המלך” (דניאל א׳:3–5).
6. בפני איזה מבחן ניצבו דניאל ושלושת חבריו העברים בחצר המלוכה הבבלי?
6 אך התעוררה בעיה בקשר למזון שהגיש מלך בבל לארבעת העברים. מעדני המלך ככל הנראה כללו מאכלים שהיו אסורים בתורת משה (דברים י״ד:3–20). ייתכן שדם הבהמות השחוטות לא הוקז כהלכה, ולכן אכילתן הייתה בגדר עבירה על חוקי התורה (דברים י״ב:23–25). כמו כן, אפשר שהמזון הוקרב תחילה לאלילים, כמנהג עובדי האלילים הבבלים לפני סעודה משותפת.
7. על מה העיד ציותם של דניאל ושלושת רעיו?
7 איסורי מזון ודאי לא עמדו בראש מעייניהם של אנשי חצר המלוכה הבבלים. אך דניאל ורעיו היו נחושים בדעתם לא להיטמא באכילת מזון שהיה אסור על־פי התורה שנתן אלוהים לישראל. בעיה זו העמידה למבחן את נאמנותם לאלוהים. אי לכך, הם ביקשו לאכול ירקות ולשתות מים, ובקשתם נענתה בחיוב (דניאל א׳:9–14). יש שיראו בקו הפעולה של ארבעת הצעירים עניין של מה בכך. אך ציותם ליהוה העיד על עמדתם בסוגיית ריבונותו.
8. (א) בפני איזה מבחן נאמנות קריטי ניצבו שלושת העברים? (ב) מה הייתה תוצאת המבחן, ואיזה לקח טמון בכך עבורנו?
8 הנאמנות במה שאולי נחשב לדבר פעוט ערך הכינה את שלושת חבריו של דניאל לקראת ניסיון גדול יותר. פתח את ספר דניאל בפרק ג׳ וקרא בעצמך כיצד נגזר דין מוות על שלושת העברים על שסירבו להשתחוות לצלם הזהב שהקים המלך נבוכדנצר. כאשר הובאו לפני המלך, הצהירו בביטחון על עמדתם הנחושה: ”הרי אלוהינו, אשר אותו אנו עובדים, יכול להצילנו מכבשן האש הבוערת, ומידך הוא יציל אותנו, המלך. וגם אם לא יעשה זאת, דע לך, המלך, כי את אלוהיך לא נעבוד ולצלם הזהב שהקימות לא נשתחווה” (דניאל ג׳:17, 18). האם יהוה הציל אותם? השומרים שהשליכו את הבחורים הצעירים אל כבשן האש נהרגו, ואילו שלושת העברים הנאמנים יצאו משם בריאים ושלמים, ואש הכבשן אפילו לא נגעה בהם! דפוס הנאמנות היציב שפיתחו הכין אותם לשמור אמונים במבחן קריטי זה. האין זה ממחיש את החשיבות של הנאמנות בדברים קטנים?
נאמנות ב”ממון המרמה”
9. באיזה הקשר אמר ישוע את המילים שבלוקס ט״ז:10?
9 לפני שציין את העיקרון שלפיו הנאמן בדברים לכאורה קטנים נאמן גם בדברים גדולים, יעץ ישוע למאזיניו: ”השיגו לכם ידידים בממון המרמה כדי שכאשר הוא יכלה הם יקבלו אתכם למשכנות עולם”. לאחר מכן אמר את הדברים באשר לנאמנות במעט מזער, והוסיף: ”לכן אם בממון המרמה לא הייתם נאמנים, מי יפקיד בידכם את האמיתי? ... אין עבד יכול לעבוד שני אדונים, שכן או ישנא אחד ויאהב את השני או יהיה מסור לאחד ויזלזל בשני. אינכם יכולים לעבוד גם את האלוהים וגם את הממון” (לוקס ט״ז:9–13).
10. כיצד נוכל להיות נאמנים בשימוש ב”ממון המרמה”?
10 לפי ההקשר, מה שאמר ישוע בלוקס ט״ז:10 חל במקור על השימוש ב”ממון המרמה”, כלומר, במשאבינו ונכסינו החומריים. הוא נקרא ממון המרמה מכיוון שעושר חומרי — בייחוד כסף — נתון בידיהם של בני אדם חוטאים. יתר על כן, השאיפה להתעשר עלולה להוביל למרמה. נאמנותנו באה לידי ביטוי כשאנו משתמשים בתבונה בנכסינו החומריים. במקום להשתמש בהם בצורה אנוכית, ברצוננו לנצל אותם לקידום ענייני המלכות ולעזרה לנזקקים. בזכות נאמנות כזו אנו מתיידדים עם יהוה אלוהים ועם ישוע המשיח, האדונים של ’משכנות העולם’. הם יקבלו אותנו למשכנות אלו כאשר יעניקו לנו חיי נצח, אם בשמיים ואם בגן עדן עלי אדמות.
11. מדוע אל לנו להסס ליידע את מי שאנו מבשרים להם בנוגע לאפשרות לתרום לפעילות הכלל־עולמית שמבצעים עדי־יהוה?
11 כמו כן, חשוב על מה שאנחנו בעצם אומרים לאנשים שמקבלים מאיתנו ספרי מקרא או ספרות עזר להבנת המקרא במסגרת פעילות הכרזת בשורת המלכות. אנו מיידעים אותם בנוגע לאפשרות לתרום לפעילות הכלל־עולמית שמבצעים משרתי יהוה. האין זה נכון שבדרך זו אנו נותנים להם את ההזדמנות להשתמש בתבונה במשאביהם החומריים? בנוסף לכך, אף שהלקח העיקרי בלוקס ט״ז:10 נוגע לשימוש במשאבים חומריים, העיקרון הטמון בפסוק כוחו יפה גם בתחומים אחרים בחיים.
חשיבות היושר
12, 13. באילו תחומים נוכל לגלות יושר?
12 השליח פאולוס כתב: ”בטוחים אנו כי שלם מצפוננו; רצוננו להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18). ”כל דבר” ודאי כולל גם את כל הקשור בניהול כספים. אנו פורעים את חובותינו ומשלמים את מסינו ביושר ובזמן. מדוע? בגלל המצפון, ובעיקר מתוך אהבה לאלוהים וציות להוראותיו (רומים י״ג:5, 6). מה אנו עושים כשאנו מוצאים דבר מה שאינו שייך לנו? אנו משתדלים להחזיר את האבידה לבעליה. ואיזו עדות מצוינת מזדמן לנו לשאת כשאנו מסבירים מה הניע אותנו לעשות זאת!
13 נאמנות ויושר בכל דבר כרוכים בגילוי יושר במקום העבודה. גילוי יושר בהרגלי העבודה מושך תשומת לב אל האל שאותו אנו מייצגים. במקום להתעצל ובכך בעצם ”לגנוב” זמן, אנחנו עובדים קשה, כאילו שאנו עובדים בשביל יהוה (אפסים ד׳:28; קולוסים ג׳:23). במדינה מסוימת באירופה מעריכים כי שליש מן השכירים שמבקשים אישור רופא לקחת חופשת מחלה, עושים זאת בלי שום הצדקה. עובדי אלוהים אמיתיים אינם ממציאים תירוצים ואמתלות כדי לא ללכת לעבודה. קורה שמעסיקים אף מציעים לעדי־יהוה קידום משום שהם מבחינים ביושרם ובחריצותם (משלי י׳:4).
נאמנות בשירות המשיחי
14, 15. מה הן כמה דרכים לגלות נאמנות בשירות המשיחי?
14 כיצד אנו מגלים נאמנות בשירות שהופקד בידינו? ”בכל עת נקריבה בתיווכו זבח תודה לאלוהים”, נאמר במקרא, ”כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו [”ברבים”, ע״ח]” (עברים י״ג:15). הדרך העיקרית לגלות נאמנות בשירות השדה היא להשתתף בו באופן קבוע. מדוע שיחלוף חודש מבלי שנישא עדות על יהוה ועל מטרתו? ההשתתפות הקבועה בהכרזת הבשורה גם תעזור לנו לשפר את כישורינו ולהתייעל.
15 עוד דרך טובה לגלות נאמנות בשירות השדה היא ליישם את ההצעות המופיעות בחוברת המצפה ובגליון שירות המלכות. האין זה נכון שהשירות שלנו פורה יותר כשאנו מכינים את הצגות הדברים המוצעות ומשתמשים בהן או בהצגות דברים מעשיות אחרות? האם אנו חוזרים ללא דיחוי לאנשים שגילו עניין בבשורת המלכות כדי לטפח את ההתעניינות? ומה לגבי תוכניות לשיעורי מקרא ביתיים שאנו מייסדים עם המעוניינים? האם אנו אמינים ונאמנים בניהול השיעורים? הנאמנות בשירות יכולה להושיע אותנו ואת השומעים אלינו (טימותיאוס א׳. ד׳:15, 16).
היבדלות מן העולם
16, 17. באילו דרכים נוכל להראות שאנו נבדלים מן העולם?
16 ישוע אמר על תלמידיו בתפילה לאלוהים: ”אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אותם, כי אינם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם. אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרע. אין הם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם” (יוחנן י״ז:14–16). ראוי בהחלט שנהיה איתנים ונחושים בדעתנו להיבדל מן העולם בנושאים כבדי משקל, כגון ניטראליות, חגים ומנהגים דתיים ואי־מוסריות. אך מה באשר לדברים קטנים יותר? הייתכן שמבלי משים אנו מושפעים מדרכי העולם? למשל, אם לא נעמוד על המשמר, צורת הלבוש שלנו יכולה בקלות להפוך להיות לא־מכובדת ובלתי הולמת. נאמנות צריכה להתבטא ב”צניעות ובאיפוק” בכל הקשור ללבוש והופעה חיצונית (טימותיאוס א׳. ב׳:9, 10). ”אין אנו שמים מכשול בשום דבר, פן יהיה שירותנו לשמצה. אדרבא, בכל דבר אנו מציגים את עצמנו כמשרתי אלוהים” (קורינתים ב׳. ו׳:3, 4).
17 ברצוננו לכבד את יהוה, ולכן אנו באים לאסיפות הקהילה בלבוש מכובד. הוא הדין גם בהתכנסויות גדולות כגון הכינוסים. לבושנו צריך להתאים לנסיבות ולהיות ייצוגי. בדרך זו ניתנת עדות למי שמתבוננים בנו. אפילו המלאכים שמים לב לפעילותנו, כפי שהבחינו בפעילותו של פאולוס ושל אחיו לאמונה (קורינתים א׳. ד׳:9). למעשה, עלינו להיות לבושים בצורה ראויה והולמת בכל עת. יש הסבורים שנאמנות בענייני לבוש היא דבר פעוט ערך, אך הדבר חשוב בעיני אלוהים.
הנאמנות והברכות שבצידה
18, 19. לאילו ברכות זוכים הנאמנים?
18 משיחיים אמיתיים נקראים ”סוכנים טובים על חסדו רב־הפנים של אלוהים”. בהתאם לכך, הם תלויים ב’כוח שנותן להם אלוהים’ (פטרוס א׳. ד׳:10, 11). יתר על כן, בתור סוכנים הופקד בידינו דבר שאינו שייך לנו אישית — ביטויים שונים לחסדו של אלוהים, לרבות השירות. אנו מוכיחים את עצמנו כסוכנים טובים ונשענים על הכוח שנותן אלוהים, ”הכוח הנשגב” (קורינתים ב׳. ד׳:7). איזו דרך מצוינת להתכונן לקראת נסיונות שאולי צפונים לנו בחיק העתיד!
19 מחבר התהלים שר: ”אהבו את יהוה כל חסידיו, אמונים [את הנאמנים] נוצר יהוה” (תהלים ל״א:24). הבה נהיה נחושים לשמור על נאמנות, תוך ביטחון מלא שיהוה ”הוא המושיע של כל בני אדם, בייחוד של המאמינים [”הנאמנים”, ע״ח]” (טימותיאוס א׳. ד׳:10).
האם אתה זוכר?
• מדוע עלינו להיות ’נאמנים במעט מזער’?
• כיצד נוכל להוכיח נאמנות
בגילוי יושר?
בשירות?
בהיבדלות מן העולם?
[תמונות בעמוד 26]
נאמנים במעט מזער, נאמנים גם בהרבה
[תמונה בעמוד 29]
’התנהג ביושר בכל דבר’
[תמונה בעמוד 29]
דרך טובה לגלות נאמנות היא להתכונן היטב לשירות השדה
[תמונה בעמוד 30]
גלה צניעות בלבוש ובהופעה החיצונית