יהוה — אל המתחשב בנסיבות!‏

‏”‏אבל החוכמה אשר ממעל,‏ .‏.‏.‏ מתחשבת”‏ (‏יעקב ג׳:‏17‏,‏ ע‏״ח‏)‏.‏

1.‏ כיצד היו שציירו את אלהים כבלתי מתחשב,‏ וכיצד חש אתה באשר להשקפה זו על אלהים?‏

איזה אל אתה עובד?‏ האם אתה מאמין שהוא אל של צדק נוקשה וחסר גמישות,‏ בעל מזג קפדני וקשוח?‏ לרפורמטור [‏מְתקן־דת]‏ הפרוטסטנטי ז׳ן קלווין,‏ אלהים ודאי נראה כך.‏ קלווין טען שיש לאלהים ”‏תוכנית נצחית ובלתי משתנה”‏ לגבי כל אדם כפרט,‏ וכי הוא גוזר מראש על כל אחד אם יחיה לנצח באושר או יתענה לעד באש־גיהינום.‏ שווה בנפשך:‏ אילו נכון היה הדבר,‏ כל שהיית עושה אי־פעם,‏ ואין זה משנה עד כמה השתדלת,‏ לא היה בו כדי לשנות את תוכניתו הקשוחה וארוכת־הטווח של אלהים בנוגע אליך ולעתידך.‏ האם היית רוצה לקרוב לאל חסר התחשבות כזה?‏ (‏השווה יעקב ד׳:‏8‏.‏)‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ כיצד נוכל להדגים את חוסר הגמישות של אירגונים ומוסדות אנושיים?‏ (‏ב)‏ כיצד מגלה חזון יחזקאל על מרכבתו השמימית של יהוה את סתגלנותו של יהוה?‏

² איזו הקלה אנו חשים בלומדנו שאלוהי המקרא מתחשב ביותר!‏ אין זה אלהים אלא בני־האדם,‏ הנוטים להיות קפדנים ובלתי גמישים מפאת חוסר השלימות שלהם.‏ אירגוני אנוש יכולים להיות מסורבלים כרכבות־משא.‏ כאשר רכבת־משא ענקית נוסעת לעבר מכשול המונח על הפסים,‏ הפְּנייה הינה בלתי אפשרית וגם העצירה אינה משימה קלה.‏ ישנן רכבות שהתנע שלהן כה רב,‏ עד כי מרחק הבלימה שלהן גדול מקילומטר!‏ בדומה לכך,‏ מיכלית ענק עשויה להמשיך לשוט מרחק של שמונה קילומטרים לאחר שמנועיה הודממו!‏ גם אם מעבירים אותה להילוך אחורי,‏ היא עדיין עשויה להמשיך לשוט למרחק של שלושה קילומטרים!‏ אולם עתה,‏ חשוב על כלי־רכב רב־הוד בהרבה מן השניים שהזכרנו,‏ אחד המייצג את אירגון יהוה.‏

³ לפני למעלה מ־600,‏2 שנה,‏ הראה יהוה לנביאו יחזקאל חזון,‏ שבו נצטייר אירגונו השמימי המורכב מיצורים רוחניים.‏ היתה זו מרכבה בעלת מידות מעוררות יראה,‏ ”‏כלי־הרכב”‏ האישי של יהוה,‏ הנתון תמיד בשליטתו.‏ הדרך שבה מתקדם כלי־הרכב מעניינת ביותר.‏ האופנים האדירים הם בעלי ארבעה דפנות ועיניים סביב להם,‏ כך שיש ביכולתם לראות לכל עבר ולשנות מייד את כיוון נסיעתם מבלי לעצור או לפנות.‏ כמו־כן,‏ כלי־רכב עצום זה אינו מתנהל בכבדות בדומה למיכלית ענק או לרכבת־משא.‏ יש ביכולתו להתקדם במהירות־הבזק,‏ ואפילו לפנות בזווית ישרה!‏ (‏יחזקאל א׳:‏1,‏ 14–28‏)‏ יהוה שונה מן האל שהטיף עליו קלווין,‏ כשם שמרכבתו שונה מן המכונות המגושמות,‏ מעשה ידי־אדם.‏ הוא מסתגל בשלימות למצב.‏ על הערכת היבט זה באישיותו של יהוה לעזור לנו להמשיך להתאים את עצמנו ולא ליפול במלכודת של חוסר גמישות.‏

יהוה — הישות הסתגלנית ביותר ביקום

4.‏ (‏א)‏ באיזה אופן עצם שמו של יהוה מעיד עליו כעל אל סתגלן?‏ (‏ב)‏ מה הם חלק מן התארים המיוחסים לאלהים,‏ ומדוע הם הולמים?‏

⁴ עצם שמו של יהוה מעיד על סתגלנותו.‏ המשמעות המילולית של ”‏יהוה”‏ היא ”‏גורם להיות”‏.‏ ללא ספק,‏ משמע הדבר שיהוה מהווה מגשימן של כל הבטחותיו.‏ כאשר משה שאל את אלהים לשמו,‏ פירט יהוה את משמעות שמו בדרך זו:‏ ”‏אהיה אשר אהיה”‏ (‏שמות ג׳:‏14‏)‏.‏ יהוה מהווה או בוחר להיות,‏ כל הדרוש כדי למלא את מטרות הצדק שלו ולהגשים את הבטחותיו.‏ לפיכך,‏ הוא נושא שורה מרשימה של תארים כגון בורא,‏ אב,‏ אדֹנָי,‏ רועה,‏ יהוה צבאות,‏ שומע תפילה,‏ שופט,‏ מורה,‏ גואל.‏ הוא מהווה את כל אלה ואף יותר מכך כדי להוציא לפועל את מטרותיו האוהבות (‏שופטים י״א:‏27;‏ ישעיהו ח׳:‏13;‏ ל׳:‏20;‏ מ׳:‏28;‏ מ״א:‏14;‏ תהלים כ״ג:‏1;‏ ס״ה:‏3;‏ ע״ג:‏28;‏ פ״ט:‏27‏)‏.‏

5.‏ מדוע אל לנו להסיק כי סתגלנות יהוה מרמזת על כך שטבעו או אמות־המידה שלו משתנים?‏

⁵ אם כן,‏ האם משמע הדבר,‏ שטבעו של אלהים או אמות־המידה שלו משתנים?‏ לא;‏ כשם שמנסח זאת יעקב א׳:‏ 17‏,‏ ”‏כל צל חילוף אין בו”‏.‏ האם קיימת כאן סתירה?‏ כלל וכלל לא.‏ למשל,‏ איזה הורה אוהב אינו משנה תפקידים לתועלת הילדים?‏ במשך יום שלם,‏ ההורה עשוי לשמש יועץ,‏ טבח,‏ עקרת־בית,‏ מורה,‏ מטיף מוסר,‏ ידיד,‏ מכונאי,‏ אחות — והרשימה עוד ארוכה.‏ אישיותו של ההורה אינה משתנה במלאו תפקידים אלה;‏ הוא או היא פשוט מתאימים את עצמם לצורכי־השעה.‏ הדבר נכון בנוגע ליהוה בקנה־מידה רחב הרבה יותר.‏ אין גבול למה שהוא מסוגל להוות לתועלת ברואיו.‏ עומק חוכמתו אכן מדהים!‏ (‏רומים י״א:‏33‏)‏.‏

התחשבות — אות לחוכמה אלוהית

6.‏ מה הן משמעותה המילולית והשלכותיה של המלה היוונית שבה השתמש יעקב לתיאור החוכמה האלוהית?‏

⁶ השליח יעקב השתמש במלה מעניינת כדי לתאר את החוכמה של אל עליון מסתגל זה.‏ הוא כתב:‏ ”‏אבל החוכמה אשר ממעל,‏ .‏.‏.‏ מתחשבת”‏ (‏יעקב ג׳:‏17‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ המלה היוונית שהוא משתמש בה כאן (‏אֶפִּיקִיס‏)‏ קשה לתירגום.‏ מתרגמים השתמשו במילים כגון ”‏מנומסת”‏ (‏הדרך‏)‏,‏ ”‏מכרעת לכף זכות”‏ (‏ד”‏ץ‏)‏,‏ ”‏סובלנית”‏ ו”‏מתחשבת”‏.‏ תרגום העולם החדש מתרגמה כ”‏מתחשבת”‏,‏ ומצרף הערת שוליים המצביעה על משמעותה המילולית,‏ ”‏נכונה לוותר”‏.‏a חלק ממשמעות המלה הוא לא לדקדק על קוצו של יוד בחוק היבש,‏ לא להיות קפדנים וקשוחים שלא לצורך.‏ החוקר וויליאם ברקליי העיר ב־New Testament Words (‏מילים של הברית החדשה)‏:‏ ”‏הדבר הבסיסי והיסודי ביותר בנוגע לאֶפִּיקִיאָה הוא שמקורה הוא אלהים.‏ אם אלהים היה עומד על זכויותיו,‏ אם אלהים היה ממצה את חומרת הדין באשר אלינו,‏ היכן היינו?‏ אלהים הינו הדוגמה הנעלה מכל של אחד שהוא אפיקיס ואשר נוהג באחרים באפיקיאה”‏‏.‏

7.‏ כיצד גילה יהוה התחשבות בנסיבות בגן־עדן?‏

⁷ חשוב על העת שבה מרדה האנושות בריבונות יהוה.‏ באיזו קלות יכול היה אלהים להשמיד את שלושת המורדים כפויי־הטובה — אדם,‏ חוה והשטן!‏ מה רב כאב־הלב שהיה נחסך ממנו!‏ ומי יכול היה לטעון כי לא היתה לו זכות למצות דין חמור זה?‏ אף־על־פי־כן,‏ מעולם לא כבל יהוה את אירגונו השמימי דמוי המרכבה לאמת־מידה כלשהי של צדק שהיא קשוחה וחסרת פשרות.‏ כך,‏ לא רמסה מרכבה זו בחוסר רחמים את המשפחה האנושית ואת כל התקוות לעתיד מאושר עבור האנושות.‏ נהפוך הוא,‏ יהוה תימרן את מרכבתו במהירות־הבזק.‏ מייד לאחר המרד,‏ הציג יהוה אלהים תוכנית־אב של מטרה ארוכת־טווח אשר הציעה תקווה ורחמים לכל צאצאי אדם (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏

8.‏ (‏א)‏ כיצד מתנגשת ההשקפה המוטעית של כנסיות הנצרות בנוגע להתחשבות במצב עם התחשבותו האמיתית של יהוה?‏ (‏ב)‏ מדוע יכולים אנו לומר כי התחשבות יהוה אינה מרמזת על כך שהוא עשוי להתפשר על עקרונותיו האלוהיים?‏

⁸ אך,‏ התחשבותו של יהוה בנסיבות אינה מרמזת שהוא עשוי להתפשר על עקרונות אלוהיים.‏ אפשר שכנסיות הנצרות כיום סוברות שהן מגלות התחשבות בהעלימן עין מאי־מוסריות רק כדי לשאת חן בעיני צאן־מרעיתן הסוררות.‏ (‏השווה טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏3‏.‏)‏ יהוה לעולם אינו מפר את חוקיו ואינו מתפשר על עקרונותיו.‏ אדרבה,‏ הוא מוכן לגלות גמישות,‏ להסתגל למצבים שונים,‏ כדי שניתן יהיה ליישם עקרונות אלה בצדק וברחמים.‏ הוא יודע היטב לשמור על האיזון בין הפעלת צדק וכוח לבין אהבתו וחוכמתו המתחשבת.‏ הבה נשקול שלוש דרכים שבהן יהוה מגלה התחשבות בנסיבות.‏

‏”‏סַלָּח”‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מהלו הקשר בין להיות ”‏סַלָּח”‏ ובין התחשבות?‏ (‏ב)‏ כיצד הפיק דוד תועלת מנכונותו של אלהים לסלוח,‏ ומדוע?‏

⁹ דוד כתב:‏ ”‏כי אתה אדני [‏יהוה]‏ טוב וסַלָּח ורב חסד לכל קוראיך”‏ (‏תהלים פ״ו:‏5‏)‏.‏ כאשר הכתבים העבריים תורגמו ליוונית,‏ המילה ”‏סלח”‏ תורגמה לאפיקיס‏,‏ או ל”‏מתחשב”‏.‏ אכן,‏ יתכן שנכונות לסלוח וגילוי חסד הם הדרך העיקרית שבה ניתן לגלות התחשבות.‏

¹⁰ דוד עצמו היה מודע מאוד למידת גמישותו של יהוה בעניין זה.‏ כאשר דוד נאף עם בת־שבע ודאג לכך שבעלה ייהרג,‏ הן הוא והן בת־שבע היו ראויים למיתה (‏דברים כ״ב:‏22;‏ שמואל ב׳.‏ י״א:‏2–27‏)‏.‏ אם במקרה זה היו פוסקים שופטי־אנוש קשוחים,‏ אפשר ששניהם היו מאבדים את חייהם.‏ אך,‏ יהוה גילה סלחנות (‏אפיקיס‏)‏,‏ שלפי ניסוח Vine’s Expository Dictionary of Biblical Words (‏המילון הפרשני למילים מקראיות מאת ווין)‏,‏ ”‏המשקפת התחשבות הבוחנת ’‏את עובדות המקרה באנושיות ובאופן הגיוני’‏”‏.‏ קרוב לוודאי,‏ העובדות שהשפיעו על החלטתו הרחמנית של יהוה,‏ כללו חרטה כנה מצד החוטאים והחסד שקודם לכן גילה דוד כלפי אחרים (‏שמואל א׳.‏ כ״ד:‏4–6;‏ כ״ה:‏32–35;‏ כ״ו:‏7–11;‏ מתי ה׳:‏7;‏ יעקב ב׳:‏13‏)‏.‏ אולם,‏ בתואם עם התיאור שנתן יהוה על עצמו בשמות ל״ד:‏4–7‏,‏ סביר היה שיהוה יעניש את דוד על מעשיו.‏ הוא שלח את נתן הנביא לדוד כשבפיו מסר תקיף,‏ המבהיר לדוד את העובדה שביזה את דבר יהוה.‏ דוד התחרט וכך לא מת עקב חטאו (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏1–14‏)‏.‏

11.‏ כיצד גילה יהוה נכונות לסלוח במקרה של מנשה?‏

¹¹ ראויה לציון אף יותר מכך היא דוגמתו של מנשה מלך יהודה.‏ זאת מאחר שמנשה,‏ שלא כדוד,‏ היה מושחת ביותר במשך זמן רב.‏ מנשה קידם פולחן דתי מתועב בארץ,‏ לרבות הקרבת קורבנות אנוש.‏ יתכן שהוא אף היה האחראי לכך שהנביא ישעיהו ’‏נוסר במשור’‏ (‏עברים י״א:‏37‏)‏.‏ כדי להעניש את מנשה,‏ הרשה יהוה לכך שיילקח בשבי בבלה.‏ אך בהיותו בכלא,‏ גילה מנשה חרטה והתחנן לרחמים.‏ כתגובה על חרטתו הכנה,‏ היה יהוה ”‏סלח”‏,‏ נכון לסלוח — גם במקרה קיצוני זה (‏דברי־הימים ב׳.‏ ל״ג:‏9–13‏)‏.‏

שינוי קו־הפעולה כאשר מתעוררים מצבים חדשים

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ במקרה של נינווה,‏ איזה שינוי בנסיבות הניע את יהוה לשנות את קו־פעולתו?‏ (‏ב)‏ כיצד הוכיח יונה חוסר גמישות בהשוואה ליהוה אלהים?‏

¹² התחשבות יהוה בנסיבות ניכרת גם בנכונותו לשנות את קו־הפעולה שתיכנן כאשר מתעוררים מצבים חדשים.‏ למשל,‏ כאשר הנביא יונה פסע ברחובות העיר נינווה הקדומה,‏ המסר בפיו שבהשראת אלהים היה פשוט בתכלית:‏ העיר האדירה תושמד תוך 40 יום.‏ אולם,‏ הנסיבות השתנו — באופן דרמטי!‏ תושבי נינווה חזרו בתשובה (‏יונה פרק ג׳‏‏)‏.‏

¹³ מאלף לראות את הניגוד שבין תגובת יהוה לזו של יונה לשינוי בנסיבות.‏ יהוה למעשה שינה את מהלכה של מרכבתו השמימית.‏ במקרה זה הוא הסתגל למצב,‏ והיווה סולח חטאים במקום ”‏איש מלחמה”‏ (‏שמות ט״ו:‏3‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ יונה היה הרבה פחות גמיש.‏ במקום להתקדם יחד עם מרכבת יהוה,‏ תגובתו דמתה יותר לרכבת־המשא או למיכלית שהוזכרו לעיל.‏ הוא הכריז על השמדה,‏ לכן חייבת להיות השמדה!‏ יתכן שהוא חש,‏ כי כל שינוי בתוכנית ילבין את פניו בפני תושבי נינווה.‏ אולם,‏ תוך סבלנות,‏ לימד יהוה נביא עיקש זה לקח בל־יישכח בהתחשבות וברחמים (‏יונה פרק ד׳‏‏)‏.‏

14.‏ מדוע שינה יהוה את קו־פעולתו בנוגע לנביאו יחזקאל?‏

¹⁴ יהוה שינה את קו־פעולתו גם במקרים אחרים — אפילו בדברים פעוטים יחסית.‏ פעם,‏ למשל,‏ כאשר הטיל על הנביא יחזקאל להציג דרמה נבואית,‏ כללו הוראות יהוה צו,‏ שיחזקאל יבשל את מזונו על אש,‏ שחומר הבעירה שלה הוא גללי צואת אדם.‏ הדבר היה קשה מנשוא לנביא,‏ אשר קרא:‏ ”‏אהה,‏ אדוני יהוה!‏”‏ והתחנן לאלהים שלא יאלצוֹ לעשות דבר המעורר בו גועל כה רב.‏ יהוה לא דחה את רגשות הנביא כחסרי היגיון;‏ במקום זאת,‏ הוא התיר ליחזקאל להשתמש בצְפִיעי [‏גללי]‏ בקר,‏ חומר בעירה המקובל בארצות רבות עד לעצם ימינו (‏יחזקאל ד׳:‏12–15‏)‏.‏

15.‏ (‏א)‏ אילו דוגמאות מגלות כי יהוה מוכן להקשיב ולהיענות לבני־אדם?‏ (‏ב)‏ איזה לקח עלינו ללמוד מכך?‏

¹⁵ האין זה משובב נפש להרהר בענוותו של אלוהינו יהוה?‏ (‏תהלים י״ח:‏36‏)‏ הוא נעלה עלינו בהרבה;‏ ברם,‏ הוא מקשיב בסבלנות לבני־אדם לא מושלמים ולעתים אף משנה את קו־פעולתו בהתאם לכך.‏ הוא הרשה לאברהם לעתור בפניו באריכות בנוגע להשמדת סדום ועמורה (‏בראשית י״ח:‏23–33‏)‏.‏ וכן,‏ הוא התיר למשה להביע התנגדות לתוכניתו לכלות את בני־ישראל המרדנים ותחתם להקים ממשה אומה אדירה (‏שמות ל״ב:‏7–14;‏ דברים ט׳:‏14,‏ 19‏;‏ השווה עמוס ז׳:‏1–6‏)‏.‏ כך הוא הציב מופת מושלם למשרתיו האנושיים,‏ שצריכים לגלות נכונות דומה להקשיב לאחרים כאשר אפשרי ומתקבל על הדעת לעשות כן.‏ (‏השווה יעקב א׳:‏19‏.‏)‏

התחשבות בעת הפעלת סמכות

16.‏ כיצד יהוה שונה מבני־האדם רבים באופן שבו הוא מפעיל את סמכותו?‏

¹⁶ האם הבחנת אי־פעם שככל שיחידים משיגים סמכות רבה יותר,‏ כך רבים מהם מגלים פחות התחשבות בזולת?‏ בניגוד לכך,‏ יהוה מחזיק בעמדה הסמכותית הבכירה ביותר ביקום,‏ אך הוא מהווה את הדוגמה הנעלה ביותר להתחשבות בנסיבות.‏ הוא מפעיל את סמכותו תוך התחשבות חסרת דופי.‏ שלא כמו אנשים רבים,‏ יהוה אינו חסר ביטחון באשר לסמכותו,‏ ומשום כך אינו חש מחויב לשמור עליה בקנאות — כאילו שהאצלת מידת־מה של סמכות על אחרים,‏ עלולה בדרך כלשהי לאיים על מעמדו.‏ למעשה,‏ כאשר היתה ביקום רק ישות אחת מלבדו,‏ העניק לה יהוה סמכות רבה.‏ הוא הפך את ”‏הדבר”‏ ל”‏אמון”‏,‏ ומאז ואילך הביא את כל הדברים לידי קיום באמצעות בן אהוב זה (‏משלי ח׳:‏22,‏ 29–31;‏ יוחנן א׳:‏1–3,‏ 14;‏ קולוסים א׳:‏15–17‏)‏.‏ מאוחר יותר,‏ האציל עליו ”‏כל סמכות בשמים ובארץ”‏ (‏מתי כ״ח:‏18;‏ יוחנן ה׳:‏22‏)‏.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מדוע שלח אלהים מלאכים לסדום ועמורה?‏ (‏ב)‏ מדוע ביקש יהוה מן המלאכים שיעלו הצעות כיצד ’‏לפתות’‏ את אחאב?‏

¹⁷ בדומה לכך,‏ יהוה הטיל על רבים מברואיו מטלות,‏ שיכול היה לבצע טוב יותר בעצמו.‏ למשל,‏ כאשר אמר לאברהם,‏ ”‏ארדה נא [‏לסדום ועמורה]‏ ואראה הכצעקתה הבאה אלי”‏,‏ הוא לא התכוון שהוא יֵרד לשם בכבודו ובעצמו.‏ אלא,‏ יהוה בחר להאציל מסמכותו,‏ כשמינה מלאכים כדי ללקט עבורו מידע זה.‏ הוא נתן להם סמכות למלא משימה זו של איסוף מידע,‏ לחזור ולדווח לו על כך (‏בראשית י״ח:‏1–3,‏ 20–22‏)‏.‏

¹⁸ במקרה אחר,‏ כאשר יהוה החליט להוציא לפועל את גזר־דינו על המלך הרשע אחאב,‏ הוא זימן את המלאכים לכנס שמימי כדי שיעלו הצעות כיצד ’‏לפתות’‏ את המלך הכופר להצטרף לקרב אשר ישים קץ לחייו.‏ ללא ספק,‏ יהוה,‏ המקור לכל חוכמה,‏ לא היה זקוק לעזרה כדי למצוא את דרך הפעולה הטובה ביותר!‏ למרות זאת,‏ הוא כיבד את המלאכים בהעניקו להם את הזכות להציע פתרונות ואת הסמכות לפעול בתואם עם ההצעה שבחר (‏מלכים א׳.‏ כ״ב:‏19–22‏)‏.‏

19.‏ (‏א)‏ מדוע מגביל יהוה את מספר החוקים שהוא מחוקק?‏ (‏ב)‏ כיצד מגלה יהוה התחשבות באשר לציפיותיו מאיתנו?‏

¹⁹ יהוה אינו מנצל את סמכותו כדי לשלוט באחרים בחוסר הגינות.‏ גם בכך הוא מגלה התחשבות יחידה במינה בנסיבות.‏ הוא מקפיד להגביל את מספר החוקים שהוא מחוקק ואוסר על משרתיו ”‏לחרוג מן הכתוב”‏ בהוספת משאות כבדים משלהם (‏קורינתים א׳.‏ ד׳:‏6;‏ מעשי־השליחים ט״ו:‏28‏;‏ בניגוד לכך ראה מתי כ״ג:‏4‏)‏.‏ הוא מעולם לא דרש מברואיו אמונה עיוורת,‏ אלא לרוב הוא מספק די מידע כדי להדריכם ונותן להם אפשרות בחירה,‏ ביידעו אותם ביתרונות הציות ובתוצאות אי־הציות (‏דברים ל׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ במקום לאלץ את האנשים לפעול באמצעות רגשות של אשמה,‏ בושה או פחד,‏ הוא מבקש לגעת ללבם;‏ הוא מעוניין שאנשים ישרתוהו מתוך אהבה כנה ולא מתוך הכרח (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏)‏.‏ כל שירות מעין זה הנעשה בלב ונפש משמח את לב יהוה.‏ הוא אינו מאלה שאינם מתחשבים ו’‏שאת רצונם קשה להשביע’‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏18‏,‏ ע״ח‏;‏ משלי כ״ז:‏11‏;‏ השווה מיכה ו׳:‏8‏)‏.‏

20.‏ כיצד משפיעה עליך התחשבותו של יהוה בנסיבות?‏

²⁰ האין זה נפלא שיהוה אלהים,‏ בעל הכוח הרב מכל ישות שבבריאה,‏ אף פעם אינו מפעיל כוח זה בחוסר התחשבות,‏ ולעולם אינו משתמש בו כדי לכפות על אחרים להיכנע למרותו?‏ לעומת זאת,‏ לאנשים,‏ הכה ניקלים בהשוואה אליו,‏ ישנה היסטוריה של שלטון זה על זה (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏.‏ ברור,‏ אם כן,‏ שהתחשבות בנסיבות הינה תכונה יקרה המניעה אותנו לאהוב את יהוה הרבה יותר.‏ והדבר עשוי לעודדנו לטפח תכונה זו בעצמנו.‏ כיצד נוכל לעשות זאת?‏ המאמר הבא ידון בנושא זה.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1994/‏8/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ כיצד מדגישים שם יהוה והחזון של מרכבתו השמימית את סתגלנותו?‏

◻ מהי התחשבות בנסיבות,‏ ומדוע היא מהווה אות לחוכמה האלוהית?‏

◻ באילו דרכים גילה יהוה כי הוא ”‏סַלָּח”‏?‏

◻ מדוע,‏ בנסיבות מסוימות,‏ בחר יהוה לשנות את קו־הפעולה שתיכנן?‏

◻ כיצד מגלה יהוה התחשבות בדרך שבה הוא מפעיל סמכות?‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

מדוע סלח יהוה למלך המושחת מנשה?‏