עניים אך עשירים — כיצד ייתכן?‏

לפני מאות שנים,‏ איש חכם התפלל שלא יהיה עני.‏ מה הסיבה לבקשה זו?‏ החשש פן העוני יעורר בו גישות ומעשים שיסכנו את הקשר שלו עם אלוהים.‏ כך עולה מדבריו:‏ ”‏הטריפני לחם חוקי.‏.‏.‏ פן איוורש וגנבתי ותפשתי שם אלוהָי”‏ (‏משלי ל׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏

האם זה אומר שלא ייתכן שעני ישרת את אלוהים בנאמנות?‏ כלל וכלל לא!‏ בכל ההיסטוריה,‏ אין־ספור עובדי יהוה אלוהים שמרו על נאמנותם לו,‏ למרות הקשיים הנלווים לעוני.‏ במקביל,‏ יהוה אוהב את הבוטחים בו ומכלכלם.‏

נאמנים מימי קדם

השליח פאולוס עבר על בשרו עתות מחסור (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הוא גם תיאר ”‏ענן”‏ גדול של עדים נאמנים מן התקופה הטרום־משיחית,‏ שחלקם ”‏נעו ונדו עטופי עורות כבשים ועזים,‏ בסובלם מחסור.‏.‏.‏ תועים היו במדבריות,‏ בהרים,‏ במערות ובנקיקי הארץ”‏ (‏עברים י״א:‏37,‏ 38;‏ י״ב:‏1‏)‏.‏

אחד הנאמנים היה הנביא אליהו.‏ בתקופת בצורת,‏ שנמשכה שלוש שנים וחצי,‏ יהוה סיפק לו מזון בקביעות.‏ תחילה,‏ אלוהים ציווה על עורבים להביא לנביא לחם ובשר (‏מלכים א׳.‏ י״ז:‏2–6‏)‏.‏ לאחר מכן,‏ יהוה דאג בדרך נס לאספקה בלתי פוסקת של קמח ושמן,‏ שמהם כִּלכלה האלמנה את אליהו (‏מלכים א׳.‏ י״ז:‏8–16‏)‏.‏ המזון אומנם היה בסיסי ביותר,‏ אך די היה בו כדי לקיים את הנביא,‏ את האשה ואת בנה.‏

בדומה לכך,‏ יהוה קיים את ירמיהו,‏ הנביא הנאמן,‏ בימים רעים כלכלית.‏ ירמיהו עבר את המצור שהטילו הבבלים על ירושלים,‏ עת שבה האנשים ”‏אכלו לחם במשקל ובדאגה”‏ (‏יחזקאל ד׳:‏16‏)‏.‏ לבסוף,‏ הרעב בעיר היה כה קשה,‏ עד כי נשים אכלו את בשר ילדיהן (‏איכה ב׳:‏20‏)‏.‏ ירמיהו אומנם היה עצור בגין הכרזתו האמיצה,‏ אך יהוה דאג ש’‏יינתן לו כיכר לחם ליום עד תום כל הלחם מן העיר’‏ (‏ירמיהו ל״ז:‏21‏)‏.‏

יוצא מכך אפוא,‏ שבדומה לאליהו,‏ גם מנת מזונו של ירמיהו היתה זעומה.‏ המקרא אינו מציין מה ירמיהו אכל או באיזו תדירות אכל משאזל הלחם בירושלים.‏ אך ידוע לנו שיהוה כלכל אותו ושהוא עבר את תקופת הרעב האיומה.‏

כיום,‏ בכל מקום בעולם יש עוני.‏ לדברי ארגון האומות המאוחדות,‏ ריכוז העוני הגדול ביותר מצוי באפריקה.‏ ב־1996,‏ ציין תמסיר לעיתונות מטעם האו״ם:‏ ”‏לפחות מחצית מכל האפריקנים מרוששים”‏.‏ חרף התנאים הכלכליים ההולכים ומחמירים,‏ יותר ויותר אפריקנים מיישמים בחייהם את עקרונות המקרא ומשרתים את אלוהים נאמנה,‏ תוך ביטחון שהוא יכלכלם.‏ תן דעתך לכמה דוגמאות מאיזור אחד בעולמנו הלא־שקט.‏

שמירה על יושר

מייקל,‏a המתגורר בניגריה,‏ הוא חקלאי ואב המפרנס שישה ילדים.‏ הוא אומר:‏ ”‏קשה להיות ישר כשאין לך די כסף לפרנסת משפחתך.‏ אבל,‏ כשאני עומד להתפתות לנהוג באי־יושר,‏ אני נזכר באפסים ד׳:‏28‏,‏ שם נאמר:‏ ’‏הגונב אל יוסיף לגנוב,‏ כי אם יעמול ובידיו יעשה את הטוב’‏.‏ ואז,‏ אם אני ניצב מול פיתוי,‏ אני שואל את עצמי,‏ ’‏האם עמלתי להשגת כסף זה?‏’‏”‏

מייקל ממשיך לספר:‏ ”‏יום אחד,‏ למשל,‏ הלכתי וראיתי תיק נופל מחלקו האחורי של אופנוע.‏ לא הצלחתי לעצור את רוכב האופנוע,‏ לכן הרמתי את התיק וגיליתי שהוא מלא כסף!‏ בעזרת התעודה המזהה שבתיק,‏ איתרתי את בעל התיק והשבתי לו אותו”‏.‏

התגברות על דיכאון

איש בצפון אפריקה ציין:‏ ”‏עוני הוא [‏כ]‏אדם הלכוד בבור עמוק.‏ הוא מסוגל לראות את האור ואת האנשים המתהלכים בחופשיות סביבו,‏ אך אין לו הקול לצעוק לעזרה או שאין לו סולם לטפס ולהיחלץ משם”‏.‏ אין פלא שבדרך־כלל עוני גורם דיכאון ותסכול!‏ גם משרתי אלוהים רואים את עושר הזולת ואולי מתחילים לחשוב שלא כדאי להיות נאמנים לאלוהים.‏ (‏השווה תהלים ע״ג:‏2–13‏.‏)‏ כיצד ניתן להתגבר על תחושות אלה?‏

פיטר ממערב אפריקה פרש מעבודתו לאחר 19 שנים בשירות המדינה.‏ כעת הוא מתקיים בעיקר על קצבה זעומה.‏ פיטר מציין:‏ ”‏כשעוברות עלי תקופות דכדוך,‏ אני נזכר במה שאני קורא במקרא ובספרות של חברת המצפה.‏ סדר־הדברים הישן עומד לחלוף,‏ ואנו מצפים לסדר־דברים טוב יותר.‏

‏”‏אני גם חושב על הכתוב בפטרוס א׳.‏ ה׳:‏9‏,‏ שם נאמר:‏ ’‏עימדו נגדו [‏נגד השטן]‏ יציבים באמונה,‏ בידיעה שאותן הצרות עוברות על אחיכם אשר בעולם’‏.‏ אינני היחיד הסובל קשיים.‏ תזכורות אלה עוזרות לי לסלק מראשי מחשבות דכדוך ודיכאון”‏.‏

‏”‏מלבד זאת”‏,‏ מוסיף פיטר ואומר,‏ ”‏ישוע חולל נסים רבים בהיותו עלי־אדמות,‏ אך מעולם לא העשיר איש.‏ מדוע אצפה ממנו שיהפוך אותי לעשיר?‏”‏

כוחה של תפילה

תפילה המקרבת אותנו ליהוה אלוהים היא דרך נוספת להתגבר על חשיבה שלילית.‏ כאשר מרי הפכה לעדת־יהוה ב־1960,‏ משפחתה נטשה אותה.‏ כאשה לא־נשואה,‏ שכעת בשנות ה־50 לחייה,‏ היא שברירית ושרויה כמעט בחוסר־כל.‏ למרות זאת,‏ היא נלהבת בשירות המשיחי.‏

מרי אומרת:‏ ”‏כשאני מדוכדכת,‏ אני פונה ליהוה בתפילה.‏ אני יודעת שאין מי שיוכל לעזור לי יותר ממנו.‏ למדתי שכאשר אתה בוטח ביהוה,‏ הוא עוזר לך.‏ אני תמיד נזכרת בדברי דוד המלך,‏ הכתובים בתהלים ל״ז:‏25‏:‏ ’‏נער הייתי,‏ גם זקנתי,‏ ולא ראיתי צדיק נעזב,‏ וזרעו מבקש לחם’‏.‏

‏”‏אני גם מתעודדת מן החוויות המופיעות בחוברת המצפה,‏ חוויותיהם של אחים ואחיות מבוגרים ורוחניים.‏ יהוה אלוהים עזר להם,‏ ואני יודעת שהוא ימשיך לעזור גם לי.‏ הוא מברך את עבודתי הצנועה,‏ מכירת פופו [‏קמח קסווה]‏,‏ ואני מצליחה למלא את צרכיי היומיומיים.‏ לעתים,‏ כשכמעט אין לי כסף ואינני יודעת מה לעשות,‏ יהוה שולח מישהו שנותן לי כסף במתנה ואומר,‏ ’‏אחות,‏ קחי בבקשה’‏.‏ יהוה מעולם לא אכזב אותי”‏.‏

ערכו של לימוד המקרא

עדי־יהוה מייחסים חשיבות ללימוד דבר־אלוהים,‏ המקרא,‏ ובכלל זה גם העניים שבקרבם.‏ ג׳ן בן השישים משרת כחלוץ (‏מבשר בשירות המלא)‏ וכמשרת־עוזר בקהילה.‏ הוא מתגורר בבניין בן שתי קומות,‏ מט לנפול,‏ שבו מתגוררות 13 משפחות.‏ חדרו הוא חלק מפרוזדור הקומה הראשונה,‏ וקירותיו עשויים עץ לבוד.‏ בחדרו שני כיסאות ישנים ושולחן עמוס בספרות־עזר ללימוד המקרא.‏ הוא ישן על מחצלת.‏

ג׳ן הרוויח כדולר ליום במכירת לחם,‏ אך כאשר נאסר לייבא חיטה,‏ איבד את מקור פרנסתו.‏ הוא אומר:‏ ”‏החיים שלי קשים מאוד לפעמים,‏ אך אני ממשיך לשרת כחלוץ.‏ יהוה הוא שמכלכל אותי.‏ אני עושה כל עבודה מזדמנת,‏ ואינני מסתמך על איש שיאכיל אותי או יתמוך בי כלכלית,‏ אף־על־פי שהאחים בקהילה עוזרים לי מאוד.‏ הם עוזרים לי לחפש עבודה ולעתים נותנים לי כסף במתנה.‏

‏”‏אני מקדיש זמן לקריאת המקרא ופרסומי חברת המצפה.‏ אני לומד השכם בבוקר כשהבית שקט,‏ וקורא בשעות הלילה המאוחרות יותר,‏ בכל פעם שיש חשמל.‏ ידוע לי שעלי להתמיד בלימוד האישי”‏.‏

הכשרת הילדים לחיים

דניאל הוא אלמן,‏ אב לשישה.‏ ב־1985,‏ פוּטר ממקום העבודה שבו עבד 25 שנה,‏ אך מצא עבודה כמחסנאי.‏ ”‏למשפחה קשה מאוד כלכלית”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏עכשיו אנחנו יכולים לאכול רק פעם ביום.‏ פעם לא היה לנו מה לאכול שלושה ימים.‏ כדי להמשיך להתקיים,‏ שתינו מים וזהו”‏.‏

דניאל משרת כזקן־קהילה.‏ הוא אומר:‏ ”‏איני מחמיץ אף אסיפה של הקהילה,‏ ואני עסוק בתפקידים התיאוקרטיים.‏ כל אימת שצריך לבצע עבודה כלשהי באולם־המלכות,‏ אני מתייצב.‏ כשהמצב קשה,‏ אני נזכר בדברים שאמר פטרוס לישוע,‏ ככתוב ביוחנן ו׳:‏68‏:‏ ’‏אדוננו,‏ אל מי נלך?‏’‏ אם אחדל לשרת את יהוה,‏ לאן אלך?‏ גם דברי פאולוס המוזכרים ברומים ח׳:‏35–39 מחזקים את נחישות דעתי,‏ משום שהם מראים שמאומה לא יפרידנו מאהבת אלוהים והמשיח.‏ רוח זו אני מחדיר בילדיי.‏ אני כל הזמן אומר להם שלעולם אל לנו לעזוב את יהוה”‏.‏ למסירותו של דניאל ולשיעור המקרא המשפחתי הקבוע,‏ השפעה חיובית על ילדיו.‏

רוח של נתינה

יש סבורים שמי שחי בחוסר־כל לא יוכל לתרום תרומה חומרית לקידום ענייני המלכות.‏ אך לא כך הוא.‏ (‏השווה לוקס כ״א:‏1–4‏.‏)‏ עדים במדינת גאנה שגידול מזונם הוא משלח־ידם העיקרי,‏ מייעדים חלק מאדמתם לתמיכה בענייני מלכות אלוהים.‏ הכסף שמתקבל ממכירת התוצרת החקלאית של אותה חֶלקה,‏ מוקדש אך ורק למטרה זו,‏ וחלק מהתמיכה מתבטאת בתרומות לאולם־המלכות המקומי של עדי־יהוה.‏

ג׳ואן מתגוררת במרכז אפריקה ומשרתת כחלוצה.‏ היא מוכרת לחם לפרנסת בעלה המשותק וארבעה נתמכים נוספים.‏ כאשר היה צורך בספסלים לאולם־המלכות של קהילתה,‏ חברי משפחתה של ג׳ואן החליטו לתרום לשם כך את כל כספם.‏ הם נותרו חסרי־כל.‏ אך למחרת,‏ במפתיע,‏ מישהו החזיר להם חוב נושן,‏ תשלום שמזמן נואשו לקבל!‏

ג׳ואן היא אשה עליזה שאינה דואגת לכסף יתר על המידה.‏ ”‏אני מתפללת ליהוה ומסבירה לו את מצבי,‏ ואז אני יוצאת לשירות־השדה.‏ ידוע לנו שאין כמעט תקווה לימים טובים יותר בסדר־הדברים הנוכחי.‏ אך ברור לנו שיהוה ידאג לצרכינו”‏.‏

גילוי חריצות

האהבה שעדי־יהוה רוחשים איש לרעהו היא סימן הזיהוי שלהם (‏יוחנן י״ג:‏35‏)‏.‏ אלה שיש להם כסף עוזרים לאחיהם המשיחיים הנזקקים.‏ לא אחת מדובר במתנה ולעתים מדובר בעזרה במציאת עבודה.‏

מרק,‏ המתגורר בקונגו,‏ הוא חולה צרעת.‏ המחלה עיוותה את אצבעות רגליו וידיו.‏ לכן,‏ כדי ללכת,‏ הוא נשען על קביים.‏ כשמרק החליט לשרת את יהוה,‏ הוא התחיל לחולל שינויים מרחיקי־לכת בחייו.‏ הוא חדל לפשוט־יד ולבקש מזון והחל לגדל את מזונו.‏ הוא גם הכין לבנים מטיט,‏ ומכר אותם.‏

מרק המשיך לעבוד בחריצות חרף נכותו.‏ בסופו של דבר,‏ רכש חלקת אדמה ובנה עליה בית צנוע.‏ כיום,‏ מרק משרת כזקן־קהילה וזוכה לכבוד רב בעיירה שבה הוא גר.‏ כעת הוא עוזר לנזקקים אחרים.‏

כמובן,‏ במקומות רבים כמעט לא ניתן למצוא עבודה.‏ זקן־קהילה משיחי המשרת באחד מסניפי חברת המצפה במרכז אפריקה כתב:‏ ”‏אחים רבים מובטלים.‏ יש המנסים ליצור לעצמם עבודה,‏ אך זה קשה מאוד.‏ רבים החליטו להקריב מעצמם מבחינה חומרית ולשרת כחלוצים,‏ מאחר שממילא יסבלו מחסור.‏ כשהם עושים זאת,‏ רבים מגלים שהם מבורכים יותר משהיו אילוּ עבדו והרוויחו שכר זעום או לא השתכרו כלל”‏.‏

יהוה מכלכל את משרתיו

ישוע המשיח אמר על עצמו:‏ ”‏לשועלים יש מאורות ולעוף השמים קנים,‏ אבל בן־האדם אין לו מקום להניח את ראשו”‏ (‏לוקס ט׳:‏58‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏עד עצם השעה הזאת אנחנו רעבים וצמאים,‏ ערומים ומוכים ונדים ממקום למקום”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ד׳:‏11‏)‏.‏

ישוע וגם פאולוס בחרו להסתפק במועט כדי להתמסר לשירות.‏ משיחיים רבים בני־זמננו שרויים בעוני שלא מתוך בחירה.‏ למרות זאת,‏ הם מיישמים את עקרונות המקרא בחייהם ומבקשים בכל מאודם לשרת את אלוהים.‏ ידוע להם שיהוה אוהב אותם מאוד והם חשים על בשרם את אמיתות דברי העידוד של ישוע:‏ ”‏בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו,‏ וכל אלה [‏דברים חומריים]‏ ייווספו לכם”‏ (‏מתי ו׳:‏25–33‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ למשרתי אלוהים העניים יש הוכחה כי ”‏ברכת יהוה היא תעשיר”‏ (‏משלי י׳:‏22‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

מי הם ”‏עושי הדבר”‏?‏

סקר גַאלוֹפּ משנת 1994 העלה כי 96 אחוז מן האמריקנים ”‏מאמינים באלוהים או ברוח אוניברסלית”‏.‏ כמו־כן,‏ יו.‏ אס.‏ ניוז אנד וורלד ריפורט דיווח כי ”‏בארצות־הברית,‏ היחס בין מספר הכנסיות למספר האנשים גבוה מבכל מדינה אחרת עלי־אדמות”‏.‏ חרף רושם זה של אדיקות,‏ ג׳ורג׳ גַאלוֹפּ ג׳וניור,‏ עורך סקרי דעת־קהל ותיק,‏ אומר:‏ ”‏זו עובדה ברורה שרוב האמריקנים אינם יודעים במה הם מאמינים או מה היסוד לאמונתם”‏.‏

כמו־כן,‏ מנתונים סטטיסטיים עולה שאצל רבים יש פער עצום בין אמונתם הדתית ובין מעשיהם בפועל.‏ למשל,‏ ”‏לדברי סוציולוגים,‏ מסתבר שכמה מהאזורים בארצות־הברית הנגועים ביותר בפשע הם גם המקומות שבהם הדבקות הרבה ביותר באמונה ובמנהגים דתיים”‏,‏ אומר הכותב ג׳פרי שֶלֶר.‏

איננו צריכים להיות מופתעים מכך.‏ מדוע?‏ משום שאפילו בעבר הרחוק,‏ במאה הראשונה לספירה,‏ השליח פאולוס הזהיר את אחיו המשיחיים להיזהר מאלה ש”‏מצהירים שהם יודעים את אלוהים,‏ אך במעשיהם כופרים בו”‏ (‏טיטוס א׳:‏16‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ פאולוס אמר לצעיר טימותיאוס ש”‏אחרית הימים”‏ תתאפיין באנשים ”‏לכאורה בעלי יראת שמים,‏ אך כופרים בתוקפה”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1,‏ 5‏)‏.‏

מכל מקום,‏ משיחיים אמיתיים עושים כמיטב יכולתם לציית לצו שנתן ישוע המשיח ’‏ללכת.‏.‏.‏ ולעשות תלמידים מאנשי כל העמים’‏ (‏מתי כ״ח:‏19‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ כך הם ”‏עושי הדבר ולא רק שומעים”‏ (‏יעקב א׳:‏22‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

אנשים בכל רחבי־העולם מייחסים חשיבות ללימוד המקרא