”רעו את עדר אלוהים הנמצא עימכם”
”רעו את עדר אלוהים הנמצא עימכם והשגיחו עליו לא מתוך כפייה כי אם ברצון” (פט״א ה׳:2).
1. עם איזה מצב התמודדו המשיחיים בעת שכתב פטרוס את איגרתו?
השליח פטרוס כתב את איגרתו הראשונה זמן מה לפני שהחל נירון לרדוף את המשיחיים ברומא. השליח רצה לחזק את אחיו לאמונה, שהרי השטן ’שוטט’ וחיפש לטרוף את המשיחיים. כדי שיהיו מסוגלים להתייצב נגדו, היה עליהם ’להיות ערים’ ו’להשפיל עצמם תחת יד אלוהים החזקה’ (פט״א ה׳:6, 8). הם גם היו צריכים להישאר מאוחדים. הם לא היו יכולים להרשות לעצמם ’לנשוך ולטרוף זה את זה’, מפני שהדבר עלול היה להביא לכך ש’יישמדו איש ביד רעהו’ (גל׳ ה׳:15).
2, 3. במי עלינו להילחם, ואילו נושאים נבחן במאמר זה ובמאמר הבא?
2 מצבנו כיום דומה למצבם. השטן מחפש הזדמנויות לטרוף אותנו (ההת׳ י״ב:12). ובאופק מסתמנת ”צרה גדולה אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם” (מתי כ״ד:21). המשיחיים מן המאה הראשונה היו צריכים להישמר שלא להסתכסך זה עם זה, והוא הדין גם לגבינו. אם ברצוננו להצליח בכך, נזדקק לעיתים לעזרתם של זקני־קהילה כשירים.
3 נבחן תחילה מה יכולים הזקנים לעשות על מנת להגביר את הערכתם לזכות לרעות ’את עדר אלוהים הנמצא בהשגחתם’ (פט״א ה׳:2). לאחר מכן נלמד מהי הדרך הנכונה למלא את מלאכת הרעייה. ובמאמר הבא נראה כיצד יכולים חברי הקהילה ’להכיר באנשים העמלים בקרבם, המנהיגים’ את הצאן (תסל״א ה׳:12). בחינת נושאים אלה תסייע לנו להתייצב נגד אויבנו הראשי ולהכיר בכך שבו אנו צריכים להילחם (אפ׳ ו׳:12).
רעו את עדר אלוהים
4, 5. מה צריכה להיות השקפתם של הזקנים על העדר? הבא דוגמה.
4 פטרוס עודד את זקני־הקהילה המשיחיים במאה הראשונה לאמץ את השקפתו של אלוהים על העדר שהופקד בידם. (קרא פטרוס א׳. ה׳:1, 2.) אף שנחשב לעמוד תווך בקהילה, הוא לא פנה אל הזקנים בהתנשאות. נהפוך הוא, השליח קרא להם לפעולה כזקן בין זקנים (גל׳ ב׳:9). ברוח דומה מאיץ הגוף המנהל בזקני־הקהילה למלא בחריצות את אחריותם הכבדה לרעות את עדר אלוהים.
5 השליח כתב שהזקנים צריכים ’לרעות את עדר אלוהים הנמצא עימהם’. היה חשוב מאוד שיבינו שהעדר שייך ליהוה ולישוע המשיח. הם היו צריכים לתת דין וחשבון באשר לאופן שבו השגיחו על כבשיו של אלוהים. נניח שחברך הקרוב נוסע ומבקש ממך לשמור על ילדיו. האם לא תטפל בהם היטב ותאכיל אותם? אם אחד מהם יחלה, האם לא תוודא שהוא יקבל את הטיפול הרפואי הדרוש? באותו אופן, זקני־הקהילה נדרשים ”לרעות את קהילת אלוהים אשר קנה בדמו [”של בנו”, ע״ח]” (מה״ש כ׳:28). הם אינם שוכחים שכל אחד מן הכבשים נקנה בדמו היקר של המשיח ישוע. על הזקנים לתת דין וחשבון, ולכן הם מאכילים את העדר, מגנים עליו ודואגים לו.
6. איזו אחריות הוטלה על שכמי הרועים הקדומים?
6 חשוב על האחריות שהוטלה על שכמם של הרועים מתקופת המקרא. היה עליהם לשאת את חום היום ואת קור הלילה כדי שיוכלו להשגיח על העדר (בר׳ ל״א:40). הם אפילו סיכנו את ראשם בשביל הצאן. נער הרועים דוד, למשל, הציל את צאנו מידי חיות טרף כמו אריה ודוב. באשר לכל אחת מן החיות הללו הוא אמר: ”החזקתי בזקנו והִכיתיו והֲמיתיו” (שמ״א י״ז:34, 35). איזו גבורה! הוא ודאי היה קרוב מאוד למלתעות החיה! דוד עשה הכול כדי להציל את כבשיו.
7. כיצד יכולים זקני־הקהילה לחטוף כביכול את הכבשים ממלתעות השטן?
7 על הזקנים כיום לעמוד על המשמר אל מול התקפות השטן הדומות להתקפות אריה. לעיתים יידרשו לפעול באומץ לב וכביכול לחטוף את הכבש ממלתעות השטן; יהיה עליהם להחזיק בזקנה של חיית הטרף כדי להציל את הכבש. הם ישוחחו עם האחים הלא־זהירים הנמשכים לעבר מלכודות השטן. (קרא יהודה 22, 23.) זקני־הקהילה, כמובן, אינם מסוגלים לעשות זאת ללא עזרת יהוה. הם מטפלים ברכות בכבש הפצוע, חובשים את פצעיו ומושחים אותו בשמן מרפא מדבר־אלוהים.
8. לאן מנחים זקני־הקהילה את העדר, וכיצד הם עושים זאת?
8 רועי צאן נוהגים את עדריהם למקומות מרעה נאותים ולמקורות מים. באופן דומה, זקני־הקהילה מנחים את הצאן אל הקהילה. הם מעודדים את הכול לנכוח באסיפות בקביעות למען יאכלו מזון בריא ויקבלו את ”אוכלם בעיתו” (מתי כ״ד:45). הזקנים צריכים לפעמים להשקיע זמן נוסף כדי לסייע לחולים רוחנית להיזון מדבר־אלוהים. יכול להיות גם שכבש תועה מנסה לשוב אל העדר. במקום להרתיע את אחִיהם, מסבירים לו זקני־הקהילה בעדינות את עקרונות המקרא ומראים לו כיצד יוכל ליישם אותם הלכה למעשה.
9, 10. כיצד צריכים הזקנים לטפל במי שחולים מבחינה רוחנית?
9 איזה רופא היית מעדיף שיטפל בך כשאתה חולה? האם היית בוחר ברופא שיפנה רק מעט מזמנו כדי להקשיב לך וירשום במהירות איזו תרופה עליך לקחת, רק כדי שיוכל להתפנות למטופל הבא, או בכזה שישמע את מה שיש לך לומר, יפרט מהי הבעיה ויציע מספר טיפולים אפשריים?
10 בדומה לכך, הזקנים יכולים להקשיב למי שחולה מבחינה רוחנית ולעזור לו להתרפא מפצעיו — כך למעשה ’ימשחו אותו שמן בשם יהוה’. (קרא יעקב ה׳:14, 15.) דבר־אלוהים, כמו ה”צֳרִי” (חומר מרפא) בגלעד, יכול לשכך את כאבו של החולה (יר׳ ח׳:22; יח׳ ל״ד:16). אם אח לא־יציב מבחינה רוחנית יישם את עקרונות המקרא, יעזור לו הדבר לשוב לאיזון רוחני. כן, הזקנים עוזרים רבות כשהם שומעים את שעל ליבו של הכבש החולה ומתפללים איתו.
לא מתוך כפייה כי אם ברצון
11. מה מניע את הזקנים לרעות ברצון את עדר אלוהים?
11 בהמשך הזכיר פטרוס לזקני־הקהילה כיצד עליהם לבצע את מלאכת הרעייה וממה עליהם להימנע. על הזקנים לרעות את עדר אלוהים ”לא מתוך כפייה כי אם ברצון”. מה מניע אותם לשרת את אחיהם ברצון? תן דעתך למה שהניע את פטרוס לרעות ולהאכיל את צאנו של ישוע. אחד הגורמים היה אהבתו לאדון (יוח׳ כ״א:15–17). אהבתם של הזקנים מדרבנת אותם ’לא לחיות עוד למען עצמם, אלא למען זה אשר מת בעדם’ (קור״ב ה׳:14, 15). אהבה זו יחד עם אהבתם לאלוהים ולאחיהם דוחקת בהם להשקיע מאמצים, משאבים וזמן בשירות הצאן (מתי כ״ב:37–39). אין הם מעניקים מעצמם בחוסר רצון אלא בשמחה.
12. עד לאיזו מידה נתן השליח פאולוס מעצמו?
12 עד לאיזו מידה צריכים הזקנים להעניק מעצמם? בכל הקשור לטיפול בצאן, הם הולכים בעקבותיו של השליח פאולוס ממש כשם שהוא הלך בעקבותיו של ישוע (קור״א י״א:1). פאולוס ועמיתיו רחשו חיבה לאחים בתסלוניקי, והדבר הניע אותם לתת להם בחפץ לב ’לא רק את בשורת אלוהים אלא גם את נפשם’. הם נהגו בהם בעדינות ”כאישה המטפלת בילדיה” (תסל״א ב׳:7, 8). פאולוס ידע מה מרגישה אֵם כלפי ילדיה: היא תעשה הכול עבורם ותהיה מוכנה אפילו לקום באמצע הלילה כדי להאכיל אותם.
13. על איזה איזון צריכים הזקנים לשמור?
13 על הזקנים לוודא שהם שומרים על איזון בין אחריותם כרועים ובין מחויבותם המשפחתית (טימ״א ה׳:8). הזמן שמקדישים הזקנים לעניינים קהילתיים הוא זמן יקר שהיו יכולים להקדיש למשפחתם. דרך אחת לאזן בין השניים היא להזמין אחרים מדי פעם להצטרף אליהם לערבי המשפחה הרוחניים. מאסאנאו, למשל, המשרת כזקן־קהילה ביפן הזמין במשך השנים רווקים או משפחות ללא אב מאמין לשיעורים המשפחתיים. עם הזמן, חלק ממי שקיבלו את עזרתו הפכו גם הם לזקני־קהילה והחלו ללכת בעקבות דוגמתו הטובה.
לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה
14, 15. מדוע על הזקנים להישמר מפני ”חמדת בצע”, וכיצד יוכלו לחקות את דוגמתו של פאולוס בנושא?
14 פטרוס גם עודד את הזקנים לרעות את העדר ”לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה”. מלאכתם של הזקנים אומנם תובעת מהם זמן ניכר, אך הם אינם מבקשים כל תמורה כספית בעדה. פטרוס ראה לנחוץ להזהיר את עמיתיו הזקנים מפני הסכנה לרעות את העדר ”בחמדת בצע”. סכנה זו באה לידי ביטוי אצל מנהיגי הדת של ”בבל הגדולה” החיים חיי מותרות בעוד שרבים נאלצים לחיות חיי עוני (ההת׳ י״ח:2, 3). לזקני־הקהילה כיום יש סיבות טובות להישמר מפני כל נטייה לחמדנות.
15 פאולוס הציב דוגמה טובה לזקני־הקהילה המשיחיים. אף־על־פי ששירת כשליח ויכול היה להיות ”למשא” על המשיחיים בתסלוניקי, הוא לא ’אכל לחם חינם מידי איש’. נהפוך הוא, פאולוס ’עבד בעמל ויגע יומם ולילה’ (תסל״ב ג׳:8). זקני־קהילה רבים כיום, ובהם משגיחים נודדים, מציבים דוגמה טובה בנושא. הם שמחים להתארח אצל אחים לאמונה, אולם הם אינם מהווים ’משא’ על אף אחד (תסל״א ב׳:9).
16. מה הכוונה לרעות את העדר ”בנפש חפצה”?
16 הזקנים רועים את העדר ”בנפש חפצה”. רצונם העז לעזור לעדר בא לידי ביטוי ברוח ההקרבה העצמית שלהם. אולם אין בזה לומר שהם מכריחים את העדר לשרת את יהוה. בנוסף, זקנים אוהבים אינם מעודדים אחרים לשרת את אלוהים ברוח תחרותית (גל׳ ה׳:26). הם מודעים לכך שלכל אחד מן הכבשים ייחודיות משלו, והם חפצים לסייע לאחיהם לשרת את יהוה בשמחה.
לא כרודנים, אלא כמופת לצאן
17, 18. (א) מדוע התקשו לעיתים השליחים לתפוס את מה שלימד ישוע בנוגע לענווה? (ב) באיזה מצב דומה אנו עלולים למצוא את עצמנו?
17 כפי שכבר הוזכר, אל לזקני־הקהילה לשכוח שהם רועים את עדרו של אלוהים ולא את עדרם שלהם. הם נשמרים לבל יהיו ’כרודנים על מה שהופקד בידם’. (קרא פטרוס א׳. ה׳:3.) לפעמים שאפו שליחיו של ישוע להתקדם מתוך מניעים שליליים. הם ביקשו לעצמם מעמד של כבוד כפי שעשו מושלי הגויים (קרא מרקוס י׳:42–45).
18 אחים ’השואפים להיות מנהיגים בקהילה’ ייטיבו לעשות אם יבחנו את מניעיהם (טימ״א ג׳:1). כדאי שמי שמשרתים כזקני־קהילה ישאלו את עצמם בכנות אם הם מתאווים לסמכות או למעמד מכובד כפי שעשו כמה מן השליחים. היות שהשליחים התמודדו עם קושי זה, הזקנים יכולים להבין מדוע עליהם לעבוד קשה כדי להימנע מכל נטייה עולמית ליהנות מעצם היותם בעלי סמכות על אחרים.
19. מה צריכים הזקנים לזכור בשעה שהם מגנים על העדר?
19 לעיתים צריכים זקני־הקהילה לפעול בתקיפות. למשל, הם נוהגים כך בשעה שהם מגנים על העדר מפני ”זאבים עזים” (מה״ש כ׳:28–30). פאולוס אמר לטיטוס ’להאיץ ולהוכיח במלוא הסמכות’ (טיט׳ ב׳:15). עם זאת, גם כאשר עליהם לנקוט פעולות מעין אלה, מנסים הזקנים להתייחס בכבוד לכל המעורבים. הם מבינים שהדרך היעילה יותר על־פי־רוב למצוא מסילות ללב האדם ולהניעו לפעול בדרך הנכונה היא לשכנעו בעדינות ולא להטיח בו ביקורת קשה.
20. כיצד יכולים הזקנים לחקות את ישוע ולשמש דוגמה לאחרים?
20 המופת שהציב המשיח מדרבן את הזקנים לאהוב את העדר (יוח׳ י״ג:12–15). כשאנו קוראים על האופן שבו הכשיר את תלמידיו במלאכת הבישור ועשיית התלמידים, מחמם הדבר את ליבנו. ענוותו המופתית נגעה ללב תלמידיו והניעה אותם לפעול ’בנמיכות רוח ולחשוב את רעיהם לנכבדים מהם’ (פיל׳ ב׳:3). גם הזקנים כיום רוצים לחקות את דוגמתו של ישוע ובעקבות כך להיות ”מופת לצאן”.
21. לאיזה גמול יכולים הזקנים לצפות?
21 פטרוס סיים את דבריו לזקנים בהבטחה הקשורה לעתיד. (קרא פטרוס א׳. ה׳:4.) המשגיחים המשוחים ’יקבלו את עטרת הכבוד אשר לא תיבול’ יחד עם המשיח בשמיים. רועי המשנה של ’הצאן האחרות’ יזכו לרעות את עדר אלוהים על הארץ תחת שלטונו של ”שר הרועים” (יוח׳ י׳:16). המאמר הבא יעסוק בדרכים שבהן יכולים חברי הקהילה לתמוך במי שמונו להיות מובילי הדרך.
שאלות חזרה
• מדוע היה זה הולם מצד פטרוס לייעץ לעמיתיו הזקנים לרעות את עדר אלוהים הנמצא בהשגחתם?
• כיצד על הזקנים לדאוג למי שחולים מבחינה רוחנית?
• מה מניע את הזקנים לרעות את עדר אלוהים הנמצא עימהם?
[תמונה בעמוד 21]
כמו הרועים בימי קדם, חייבים הזקנים להגן על ה”כבשים” שהופקדו בידם