האם אתה ’‏שואף לעבודה נעלה’‏?‏

פרננדוa היה מתוח.‏ שני זקני־קהילה ביקשו לשוחח אתו בפרטיות.‏ לאחר מספר ביקורים שערך משגיח הנפה בקהילתם,‏ הסבירו הזקנים לפרננדו מה עליו לעשות כדי לעמוד בדרישות לקבלת זכויות נוספות בקהילה.‏ בחלוף הזמן התחיל פרננדו לחשוב שהוא לעולם לא יתמנה לזקן־קהילה.‏ כעת שוב ביקר משגיח הנפה.‏ מה יאמרו לו הזקנים הפעם?‏

פרננדו הקשיב בשעה שאחד הזקנים דיבר אליו.‏ האח הזכיר את הכתוב בטימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏1 ואמר שזקני־הקהילה קיבלו מכתב המודיע על מינויו כזקן־קהילה.‏ פרננדו הזדקף בכיסאו ושאל,‏ ”‏מה אמרת?‏”‏ האח חזר על דבריו,‏ וחיוך נמתח על פניו של פרננדו.‏ לאחר מכן,‏ כשנמסרה לקהילה ההודעה על מינויו,‏ חייכו כל הנוכחים.‏

האם השאיפה לזכויות בקהילה פסולה?‏ כלל וכלל לא.‏ לפי טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏1‏,‏ ”‏איש השואף לתפקיד של משגיח משתוקק לעבודה נעלה”‏.‏ גברים משיחיים רבים נענים לקריאה זו ומתקדמים רוחנית על מנת להיות כשירים לקבלת זכויות בקהילה.‏ כתוצאה מכך מבורך עמו של אלוהים במאות אלפי זקני־קהילה ומשרתים עוזרים כשירים.‏ אך בשל הגידול בקהילות,‏ קיים צורך במספר רב יותר של אחים שישאפו לתפקידי שירות.‏ מהי הדרך ההולמת לעשות כן?‏ והאם מי ששואפים לתפקיד של משגיח צריכים לתהות בדאגה מתי הם ימונו,‏ כפי שעשה פרננדו?‏

‏’‏לשאוף לתפקיד’‏ — מה הכוונה?‏

המילה ”‏שואף”‏ בפסוק זה מתורגמת מפועל יווני שמשמעו להשתוקק עד מאוד;‏ למתוח או לפשוט את הידיים קדימה.‏ אולי מצטיירת במוחך תמונה של אדם המתאמץ להגיע לפרי שובה עין התלוי על ענף עץ.‏ אך השאיפה לזכויות שירות אין משמעה לנסות לתפוס בחמדנות את ’‏תפקיד המשגיח’‏.‏ מדוע?‏ כיוון שמי ששואפים בכנות לשרת כזקני־קהילה צריכים לרצות זאת כדי לבצע ”‏עבודה נעלה”‏ ולא כדי להשיג מעמד.‏

רבות מהדרישות הקשורות לעבודה נעלה זו מופיעות בטימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏2–7 ובטיטוס א׳:‏5–9‏.‏ באשר לסטנדרטים גבוהים אלה אומר ריימונד,‏ זקן־קהילה ותיק:‏ ”‏מבחינתי,‏ מה שהכי חשוב זה מי שאנחנו.‏ חשוב לדעת איך לנאום ואיך ללמד,‏ אבל היכולות הללו אינן מבטלות את הצורך להיות אדם שאין בו דופי,‏ מתון בהליכותיו,‏ מיושב בדעתו,‏ מאורגן,‏ מכניס אורחים וסביר”‏.‏

אח השואף לתפקיד מתוך המניעים הנכונים מוכיח את עצמו כאדם ללא דופי על־ידי כך שהוא נמנע מכל מרמה וטומאה.‏ הוא מתון בהליכותיו,‏ מיושב בדעתו,‏ מאורגן וסביר,‏ ולכן אחיו לאמונה סומכים עליו שהוא ידריך היטב את חברי הקהילה ויעזור להם להתמודד עם בעיותיהם.‏ כאדם מכניס אורחים הוא מהווה מקור עידוד לצעירים ולחדשים בָּאמת.‏ הוא מנחם את החולים ואת הקשישים ומושיט להם עזרה משום שהוא אוהב את הטוב.‏ הוא מטפח את התכונות הללו לתועלת הזולת ולא לשיפור סיכוייו להתמנות.‏b

הזקנים במועצה שמחים לייעץ ולעודד,‏ אך האחריות לעמוד בדרישות המקראיות מונחת בראש ובראשונה על כתפי האח השואף לתפקיד.‏ הנרי,‏ משגיח מנוסה,‏ אומר:‏ ”‏אם אתה שואף לתפקיד,‏ עשה מאמצים להוכיח שאתה עומד בדרישות”‏.‏ הוא מצטט את קהלת ט׳:‏10‏,‏ ”‏כל אשר תמצא ידך לעשות,‏ בכוחך עשה”‏,‏ ואומר בהקשר לכך:‏ ”‏מלא כמיטב יכולתך כל משימה שהזקנים נותנים לך.‏ אהב כל עבודה שאתה מקבל בקהילה,‏ גם אם זה לטאטא את הרצפה.‏ עם הזמן עבודתך ומאמציך יזכו להכרה”‏.‏ אם אתה רוצה לשרת בעתיד כזקן־קהילה,‏ היה חרוץ ומהימן בכל היבטי השירות המקודש.‏ חייך צריכים להתאפיין בענווה ולא בשאפתנות ויהירות (‏מתי כ״ג:‏8–12‏)‏.‏

דחה חשיבה והתנהגות לא־נכונות

חלק ממי ששואפים לזכויות בקהילה מתפתים לזרוק רמזים לזקנים או מנסים להשפיע על מועצת הזקנים.‏ אחרים מביעים מורת רוח כשהזקנים נותנים להם עצות.‏ מן הראוי שהללו ישאלו את עצמם,‏ ’‏האם אני פשוט רוצה לקדם את עצמי,‏ או האם אני רוצה לטפל בענווה בצאנו של יהוה?‏’‏

השואפים לתפקיד צריכים לזכור דרישה נוספת שעל הזקנים לעמוד בה — להיות ”‏מופת לצאן”‏ (‏פט״א ה׳:‏1–3‏)‏.‏ מי שמהווה מופת לקהילה נמנע מחשיבה וממעשים ערמומיים.‏ הוא מפתח סבלנות וכוח עמידה בין שהתמנה כבר לזקן־קהילה ובין שלא.‏ מי שמתמנה לזקן־קהילה אינו נפטר באורח נס ממגרעותיו (‏במ׳ י״ב:‏3;‏ תהל׳ ק״ו:‏32,‏ 33‏)‏.‏ כמו כן,‏ ייתכן שהאח ’‏אינו מודע לדבר נגד עצמו’‏,‏ אך אולי בעיני אחרים אין הוא מצטייר באור כל כך חיובי (‏קור״א ד׳:‏4‏)‏.‏ לכן אם הזקנים נותנים לך עצות מקראיות כנות,‏ עשה מאמץ להקשיב מבלי להתרגז והשתדל ליישם אותן.‏

מה אם אתה מחכה הרבה זמן?‏

יש אחים שמרגישים שהם מחכים זמן רב למינויָם.‏ אם אתה ”‏שואף לתפקיד של משגיח”‏ כבר מספר שנים,‏ האם המחשבה על כך מטרידה אותך לפעמים?‏ אם כן,‏ שים לב למילים אלו שנכתבו ברוח אלוהים:‏ ”‏תוחלת ממושכה מחלה לב,‏ ועץ חיים תאווה באה”‏ (‏מש׳ י״ג:‏12‏)‏.‏

כאשר נראה שמטרה נכספת אינה ניתנת להשגה,‏ עלול הדבר ’‏להחלות את הלב’‏,‏ כלומר לגרום לעצב ודכדוך.‏ כך חש אברהם.‏ יהוה הבטיח לו בן,‏ אך שנים ארוכות נותרו הוא ושרה ללא ילדים (‏בר׳ י״ב:‏1–3,‏ 7‏)‏.‏ לעת זקנה קרא אברהם:‏ ”‏אדונָי יהוה,‏ מה תיתן לי,‏ ואנוכי הולך ערירי.‏.‏.‏ לי לא נתתה זרע”‏.‏ יהוה חיזק את ידיו ואמר לו שההבטחה להעניק לו בן תתגשם.‏ אך חלפו לפחות 14 שנים נוספות בטרם קיים אלוהים את הבטחתו (‏בר׳ ט״ו:‏2–4;‏ ט״ז:‏16;‏ כ״א:‏5‏)‏.‏

האם בזמן שהמתין איבד אברהם את שמחתו בשירות יהוה?‏ לא.‏ הוא מעולם לא הטיל ספק בהבטחתו של אלוהים והוסיף לייחל לברכות העתידיות.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏לאחר שחיכה בסבלנות זכה אברהם להבטחה זו”‏ (‏עב׳ ו׳:‏15‏)‏.‏ בסופו של דבר בירך האל הכול יכול את האיש הנאמן הזה מעל ומעבר לציפיותיו.‏ מה תוכל ללמוד מאברהם?‏

אם אתה כבר שנים רוצה לשרת כזקן־קהילה ועדיין לא התמנית,‏ המשך לבטוח ביהוה.‏ אל תאבד את שמחתך בשירותו.‏ וורן,‏ שעזר לאחים רבים להתקדם רוחנית,‏ מסביר מדוע:‏ ”‏הכשירות למינוי היא תהליך הדורש זמן.‏ יכולותיו וגישתו של האח נחשפות אט אט על־ידי התנהגותו והאופן שבו הוא ממלא את משימותיו.‏ יש הסבורים שהצלחתם נמדדת אך ורק על־ידי קבלת זכות שירות או מינוי.‏ זו חשיבה מוטעית שיכולה להפוך לאובססיה.‏ אם אתה משרת את יהוה בנאמנות,‏ ולא משנה היכן אתה או מה אתה עושה,‏ אתה אדם מצליח”‏.‏

אח אחד המתין יותר מעשר שנים עד שהתמנה לזקן־קהילה.‏ הוא מתייחס לתיאור ידוע מיחזקאל פרק א׳‏ ומסביר את הלקח שלמד:‏ ”‏יהוה נוהג את מרכבתו,‏ את ארגונו,‏ במהירות שבה הוא בוחר.‏ מה שחשוב הוא לא הזמן שלנו,‏ אלא הזמן של יהוה.‏ לגבי הרצון לשרת כזקן־קהילה,‏ מה שחשוב זה לא אני — מה שאני רוצה או מה שאני מייחל להיות.‏ מה שאני רוצה הוא לא תמיד מה שיהוה יודע שאני צריך”‏.‏

אם אתה שואף לבצע בעתיד עבודה נעלה כמשגיח משיחי,‏ הראה זאת על־ידי כך שתתרום לאושרה של הקהילה.‏ אם אתה מרגיש שהזמן עובר לאט,‏ היאבק בתחושת התסכול ואל תאבד את הסבלנות.‏ ריימונד,‏ שהוזכר קודם לכן,‏ אומר:‏ ”‏השאפתנות היא האויב של תחושת הסיפוק.‏ מי שתמיד מוטרדים מחמיצים את השמחה העצומה הנובעת משירות יהוה”‏.‏ טפח במידה רבה יותר את פרי רוח אלוהים,‏ במיוחד את הסבלנות.‏ השתדל להתקדם רוחנית על־ידי לימוד כתבי־הקודש.‏ הגבר את השתתפותך בהכרזת הבשורה הטובה ובמתן שיעורי מקרא למעוניינים.‏ היה גורם מוביל במשפחתך בכל הקשור לפעילויות הרוחניות ולתוכנית הרוחנית המשפחתית.‏ הפק הנאה מכל הזדמנות שיש לך לבלות בחברת אחיך ואחיותיך.‏ וכך בשעה שתתקדם לעבר מטרתך,‏ אתה תיהנה מהמסע עצמו.‏

המאמצים להיות כשיר לזכויות בקהילה מהווים הזדמנות מבורכת מאת יהוה;‏ לא הוא ולא ארגונו רוצים שהשואפים לתפקיד יהיו מתוסכלים או אומללים בשירותו.‏ כל מי שעובדים את אלוהים ממניעים טהורים זוכים לתמיכתו ולברכתו.‏ וכפי שנכון לגבי כל ברכותיו,‏ גם לברכה זו ’‏אין הוא מוסיף עצב [‏כאב]‏’‏ (‏מש׳ י׳:‏22‏)‏.‏

גם אם אתה שואף כבר זמן רב לקבלת זכויות בקהילה,‏ אתה עדיין יכול להתקדם יפה מבחינה רוחנית.‏ אם תמשיך להשתדל לפתח את התכונות הנחוצות ולעבוד קשה בקהילה מבלי להזניח את משפחתך,‏ לא ישכח יהוה את פועלך בשירותו.‏ מי ייתן ותמיד תמצא הנאה בעבודת יהוה,‏ יהיו תפקידיך אשר יהיו.‏