הישמר מפני מורי שקר!
”גם ביניכם יהיו מורי שקר” (פטרוס ב׳. ב׳:1).
1. על מה התכוון יהודה לכתוב, ומדוע שינה את נושא איגרתו?
איזה דבר מזעזע! מורי שקר בקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה! (מתי ז׳:15; מעשי־השליחים כ׳:29, 30) יהודה, אחיו למחצה של ישוע, היה מודע להתפתחות זו. הוא אמר שאומנם התכוון לכתוב לאחיו לאמונה ”על־דבר ישועתנו המשותפת”, אך הסביר: ”ניעור בי הצורך לכתוב אליכם ולהאיצכם להילחם למען האמונה”. מדוע שינה יהודה את נושא איגרתו? משום שלדבריו ”התגנבו [לקהילות] אנשים... ההופכים את חסד אלוהינו לזימה” (יהודה 3, 4).
2. מדוע יש דמיון כה רב בין פטרוס ב׳. פרק ב׳ ובין איגרת יהודה?
2 יהודה כתב זאת, כנראה, זמן קצר לאחר שפטרוס העלה על הכתב את איגרתו השנייה. יהודה הכיר בוודאי איגרת זו, וללא ספק הביע רעיונות דומים רבים באיגרת מלאת העוצמה של אזהרתו. לכן, כשנבחן את פרק ב׳ שבפטרוס ב׳. נשים לב לדמיון הרב שבינה ובין איגרת יהודה.
תוצאות ההוראה השקרית
3. מה התרחש בעבר שלדברי פטרוס עתיד היה להתרחש שוב?
3 פטרוס מעודד את אחיו לשים לב לדבר הנבואה ואז אומר: ”אבל גם נביאי שקר היו [בעם ישראל הקדום], כשם שגם ביניכם יהיו מורי שקר” (פטרוס ב׳. א׳:14 עד ב׳:1). עם־אלוהים בימי קדם זכה לנבואות אמת, ובמקביל נאלץ להתמודד עם ההוראה המושחתת של נביאי שקר (ירמיהו ו׳:13, 14; כ״ח:1–3, 15). ירמיהו כתב: ”ובנביאי ירושלים ראיתי שערורה, נאוֹף והלוך בשקר” (ירמיהו כ״ג:14).
4. מדוע מורי שקר ראויים להשמדה?
4 פטרוס מתאר את מעשי מורי השקר בקהילה המשיחית: ”הללו יכניסו בחשאי תורות הרסניות ויכפרו באדון [ישוע המשיח] אשר קנה אותם, ויביאו על עצמם אובדן פתאום” (פטרוס ב׳. ב׳:1; יהודה 4). התוצאה הסופית של הכיתתיות במאה הראשונה היא הנצרות המוכרת לנו כיום. פטרוס מראה מדוע מורי שקר ראויים בהחלט להשמדה: ”רבים ילכו אחרי תועבותיהם, ובגללם תגודף דרך האמת” (פטרוס ב׳. ב׳:2).
5. במה היו אשמים מורי השקר?
5 הרהר בכך! רבים בקהילות יהיו מעורבים במעשי תועבה בשל השפעת מורי שקר. המילה היוונית המתורגמת ל’תועבות’ מרמזת על פריצות, העדר ריסון עצמי, חוסר צניעות, הפקרות, התנהגות חסרת בושה. פטרוס ציין קודם לכן, שהמשיחיים ’נמלטו מהכיליון השורר בעולם בשל התאווה’ (פטרוס ב׳. א׳:4). אך היו משיחיים שהתכוונו לשוב לכיליון זה, וחלק ניכר מן האשמה על כך רבץ על מורי השקר בקהילות! דרך האמת תגודף בשל כך. כמה עצוב! נושא זה ראוי בוודאי לתשומת־לבם המלאה של כל עדי־יהוה כיום. אל לנו לשכוח לעולם שבהתנהגותנו אנו יכולים להסב תהילה ליהוה אלוהים ולעמו או להטיל עליהם חרפה (משלי כ״ז:11; רומים ב׳:24).
החדרת עיקרי־אמונה כוזבים
6. מה מניע את מורי השקר, וכיצד הם מנסים להשיג את מבוקשם?
6 מן התבונה שנשים לב כיצד מורי השקר מחדירים את חשיבתם המושחתת. פטרוס אומר תחילה שהם עושים זאת בחשאי, כלומר בדרך מתוחכמת שאינה בולטת לעין. הוא מוסיף: ”בתאוותם לבצע ידברו כזב ויסחרו בכם”. תאוות אנוכיות הן שמניעות את מורי השקר, כמודגש בתרגום גינצבורג: ”ולבצוע בצע במשאות שווא יעשו אתכם למסחר להם”. בדומה לכך, בתרגום דליץ׳ נאמר: ”בדברי בידוי יעשו אתכם למסחר להם למען בצוע בצע” (פטרוס ב׳. ב׳:1, 3). אמרי פיהם של מורי השקר נשמעים אולי סבירים למי שאינו עירני רוחנית, אך דבריהם מתוכננים בקפידה כדי ’לסחור’ באנשים, לפתותם לשרת את מטרותיהם האנוכיות של המתעים.
7. איזו פילוסופיה נעשתה פופולרית במאה הראשונה?
7 מורי השקר במאה הראשונה הושפעו בוודאי מן החשיבה העולמית המושחתת שרווחה באותם ימים. בערך בתקופה שבה כתב פטרוס, פילוסופיית הגנוסטיקה נעשתה פופולרית. הגנוסטים האמינו שכל דבר חומרי הוא רע, פרט למה ששייך לרוח ונחשב לטוב. משום כך, חלקם אמרו שאין זה משנה כיצד האדם נוהג בגופו. לטענתם, בסופו של דבר, לא יהיה לאדם גוף, ומכך הסיקו שחטאים של הגוף — לרבות חטאים מיניים — אינם חשובים. השקפות אלו החלו כנראה להשפיע על חלק מן המשיחיים המדומים.
8, 9. (א) איזה טיעון מעוּות השפיע על משיחיים קדומים? (ב) לדברי יהודה, מה היו מעשיהם של כמה אנשים בקהילות?
8 חוקר מקרא ציין כי ”היו בכנסייה כאלה שסילפו את דוקטרינת החסד” (אפסים א׳:5–7). לדבריו, היו שאימצו את הטיעון הזה: ”האם אתה סבור שחסד אלוהים גדול דיו כדי לכפר על כל חטא? ... אז הבה נמשיך לחטוא, שכן חסד אלוהים יכול למחות כל חטא. למעשה, ככל שחטאינו רבים יותר כך חסד אלוהים זוכה להזדמנויות רבות יותר לפעול”. השמעת מימיך טיעון מעוּות מזה?
9 השליח פאולוס יצא נגד ההשקפה המוטעית לגבי חסד אלוהים ושאל: ”הנמשיך בחטא כדי שירבה החסד?” הוא הוסיף לשאול: ”האם נחטא מפני שאין אנו תחת יד התורה אלא תחת יד החסד?” על כל אחת מן השאלות פאולוס השיב בתוקף: ”חס וחלילה!” (רומים ו׳:1, 2, 15) ללא ספק, היו ש’הפכו את חסד אלוהינו לזימה’, כשם שמציין יהודה. אך לדברי פטרוס ”אובדנם לא ינום” (יהודה 4; פטרוס ב׳. ב׳:3).
דוגמאות אזהרה
10, 11. אילו שלוש דוגמאות אזהרה מציין פטרוס?
10 כדי להבליט שאלוהים ינקוט צעדים נגד חוטאים בזדון, פטרוס מציין שלוש דוגמאות אזהרה המוזכרות בכתבי־הקודש. תחילה כתב: ”אלוהים לא חס על המלאכים החוטאים”. הללו, לדברי יהודה, ”לא שמרו את מעמדם הרם כי אם עזבו את מעונם” שבשמים. לפני המבול הם ירדו אל הארץ ולבשו גוף אדם כדי לקיים יחסי־מין עם בנות־האדם. כעונש על סטייתם והתנהגותם הפסולה, הושלכו אל ”תחתיות ארץ”, וכדברי יהודה, הם שמורים ”בכבלי עולם ובאפילה למשפט היום הגדול” (פטרוס ב׳. ב׳:4; יהודה 6; בראשית ו׳:1–3).
11 לאחר מכן, פטרוס מזכיר את האנשים שחיו בימי נוח (בראשית ז׳:17–24). הוא אומר שבתקופת נוח, אלוהים ’לא חס על העולם הקדום, והביא מבול על עולם של רשעים’. לבסוף, פטרוס כותב ש”את הערים סדום ועמורה [אלוהים] שרף לאפר... בשימו אותן לדוגמה לעתידים לעשות רשעה”. יהודה מוסיף פרטים ואומר שהללו ”התמכרו לזנות והלכו אחר יצורים אחרים” (פטרוס ב׳. ב׳:5, 6; יהודה 7). לא זו בלבד שגברים קיימו יחסים לא־מוסריים עם נשים, אלא אף בערו בתאווה זה אל זה ואולי אף התאוו לגופן של בהמות (בראשית י״ט:4, 5; ויקרא י״ח:22–25).
12. לדברי פטרוס, מהו גמול הצדיק?
12 במקביל, פטרוס מציין שיהוה גומל למי שמשרתים אותו נאמנה. למשל, הוא מספר כיצד אלוהים ”שמר את נוח, מטיף הצדק, והשבעה אשר עימו” בהביאו את המבול. הוא גם מספר שיהוה הציל את ”לוט הצדיק” בתקופת סדום ומסכם: ”אכן יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון ועם זאת לחשוך את הרשעים ליום הדין כדי להענישם” (פטרוס ב׳. ב׳:5, 7–9).
מעשים הראויים לעונש
13. מי במיוחד שמורים לדין, ובאילו חלומות והזיות נראה שהם שוגים?
13 פטרוס מגדיר מי במיוחד שמורים לדין אלוהים, ”ההולכים אחר הבשריות בתאוות טומאה ובוזים את הסמכות העליונה”. כמעט ניתן לחוש בזעם של פטרוס באומרו: ”חצופים הם, הולכים בשרירות לבם ואינם נרתעים מלחרף את נושאי המשרות הנכבדות”. יהודה כתב כי ”בעלי־החלומות האלה מטמאים את הגוף... ומגדפים את נושאי המשרות הנכבדות” (פטרוס ב׳. ב׳:10; יהודה 8). אפשר שחלומותיהם כללו פנטזיות מיניות טמאות המעודדות סיפוק מיני לא־מוסרי. אך, באיזה מובן הם ”בוזים את הסמכות העליונה” ו”מגדפים את נושאי המשרות הנכבדות”?
14. באיזה מובן מורי השקר ”בוזים את הסמכות העליונה” ו”מגדפים את נושאי המשרות הנכבדות”?
14 הם מבזים סמכות שמטעם אלוהים. זקני־קהילה משיחיים מייצגים את יהוה אלוהים הנעלה ואת בנו ולכן ניתן להם כבוד מסוים. הזקנים אומנם שוגים, כפי שפטרוס שגה, אך כתבי־הקודש קוראים לחברי הקהילה להיכנע לנושאי המשרות הנכבדות (עברים י״ג:17). חסרונותיהם אינם מהווים סיבה לגידוף. פטרוס אומר כי מלאכים ”אינם מביאים עליהם [על מורי השקר] קטרוג של גידוף”, הגם שהם בהחלט ראויים לכך. הוא ממשיך ואומר: ”אך הללו דומים לחיות חסרות תבונה שבדרך הטבע נולדות כדי להילכד ולהישמד. הם מחרפים מה שאינם יודעים, וכמו שהן נשמדות גם הם יישמדו” (פטרוס ב׳. ב׳:10–13).
”הסועדים עימכם”
15. באילו שיטות משתמשים מורי השקר, והיכן הם מנסים לפתות?
15 גברים מושחתים אלה אינם רק ’חושבים את ההוללות ביום לתענוג’ ומהווים ”כתמי טומאה ומומים”, אלא הם גם ערמומיים. כשם שציין קודם לכן פטרוס, הם פועלים ”בחשאי” ו’מדברים כזב’ (פטרוס ב׳. ב׳:1, 3, 13). לכן, ייתכן שאין הם קוראים תיגר גלוי על ניסיונות זקני־הקהילה לשמור על ערכי המוסר של אלוהים. ואינם מבקשים גלויות סיפוק מיני. אדרבה, לדברי פטרוס, הם ”סועדים עימכם ומוצאים הנאה בתרמיתם”. ויהודה כותב: ”אבני נגף [”סלעים חבויים מתחת למים”, ע״ח] הם בסעודות האחווה שלכם” (יהודה 12). כסלעים משוננים החבויים מתחת למים ועלולים לפלח את בטן האונייה ולהטביע מלחים לא־זהירים, כך השחיתו מורי השקר את הלא־זהירים, ו”בסעודות האחווה” העמידו פנים ונהגו בצביעות כאילו הם אוהבים אותם.
16. (א) מה היו ”סעודות האחווה”, ובאילו מצבים דומים עלולים אנשים לא־מוסריים לפעול כיום? (ב) במי ממקדים מורי השקר את תשומת־לבם, וכיצד על אנשים אלה לפעול?
16 ”סעודות האחווה” היו כנראה אירועים חברתיים, מועדים שבהם התקבצו המשיחיים בני המאה הראשונה כדי ליהנות מסעודה משותפת והתרועעות. גם כיום עדי־יהוה נאספים יחד מפעם לפעם במפגשים חברתיים, כגון מסיבות חתונה, פיקניקים או ערב של התרועעות. כיצד יכולים המושחתים לנצל מפגשים אלה כדי להפיל קורבנות? פטרוס כותב: ”עיניים להם מלאות ניאופים... הם לוכדים נפשות בלתי יציבות”. הם ממקדים את ’לבם המורגל בחמדנות’ באנשים לא־יציבים רוחנית שלא הפכו את האמת לחלק מהם. ראה כאזהרה את שאירע בימי פטרוס, ועמוד על המשמר! התנגד לגישושים טמאים, ואל יְפַתוך קסמו או גופו המושך של מי שמבקש את קרבתך למטרות לא־מוסריות! (פטרוס ב׳. ב׳:14).
”דרך בלעם”
17. מה היתה ”דרך בלעם”, וכיצד היא השפיעה על 000,24 מבני־ישראל?
17 ”ארורים” אלה יודעים את האמת זה זמן־מה. ייתכן שלכאורה הם עדיין פעילים בקהילה. אך פטרוס אומר: ”בעוזבם את דרך הישר תעו והלכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב את שכר הרשע” (פטרוס ב׳. ב׳:14, 15). הנביא בלעם יעץ להציב פיתוי לא־מוסרי למען רווח אישי, וזו הדרך שבה הלך. הוא אמר לבלק מלך מואב שאלוהים יקלל את ישראל אם העם יתפתה ויזנה. בעקבות זאת, נשות מואב פיתו רבים מעם־אלוהים, ו־000,24 איש הומתו בגין התנהגותם הלא־מוסרית (במדבר כ״ה:1–9; ל״א:15, 16; ההתגלות ב׳:14).
18. מה היתה מידת עקשנותו של בלעם, ומה מבשרת אחריתו למורי השקר?
18 פטרוס מציין שבלעם אומנם עצר כאשר אתונו דיברה אליו, אך כה ”אהב את שכר הרשע”, שאפילו התרחשות זו לא גרמה לו לחדול מ’איוולתו’ (פטרוס ב׳. ב׳:15, 16). איזה אדם מרושע! אוי לשכְּמותו המנסים להשחית את עם־אלוהים ומפתים אותם למעשים לא־מוסריים! בלעם מת על שום רשעתו, עדות מוקדמת לְמה שיעלה בגורלם של כל ההולכים בדרכו (במדבר ל״א:8).
פיתוייהם השטניים
19, 20. (א) לְמה ניתן להשוות את האנשים הדומים לבלעם, ומדוע? (ב) את מי הם מפתים, וכיצד? (ג) מדוע נוכל לומר שפיתוייהם שטניים, וכיצד נוכל להגן על עצמנו ועל הזולת מפניהם?
19 פטרוס מתאר את האנשים הדומים לבלעם בכותבו: ”בארות בלי מים הם, עננים נידפים בסערה”. עבור הֵלֶך צמא במדבר, באר יבשה פירושה עשוי בהחלט להיות מוות. לא ייפלא ש”אפילת חושך שמורה” לשכמותם! פטרוס מוסיף ואומר: ”בדברם גדולות, דברים שאינם אלא הבל, הם לוכדים בתאווֹת בשרים ובמעשי זימה את אלה אשר אך נמלטו מידי ההולכים בדרך התעות”. פטרוס אומר שהם לוכדים את חסרי הניסיון ’בהבטיחם להם חופש בשעה שהם עצמם עבדים לכל אשר משחית’ (פטרוס ב׳. ב׳:17–19; גלטים ה׳:13).
20 למורים מושחתים אלה פיתויים שטניים. למשל, ייתכן שהם יאמרו: ’אלוהים יודע שאנו חלשים ומקננות בנו תשוקות. לכן אם נתענג ונשביע את תאוותינו המיניות, אלוהים יחוס עלינו. אם נתוודה על חטאנו, הוא יסלח לנו כשם שסלח לנו כשבאנו לאמת’. זכור שהשטן נקט גישה די דומה כשהבטיח לחוה שתוכל לחטוא מבלי להיענש. במקרה של חוה, הוא טען שאם תחטא לאלוהים ייפקחו עיניה ותהיה חופשייה (בראשית ג׳:4, 5). אם במקרה אנו נתקלים באדם מושחת המתרועע עם הקהילה, מחובתנו להגן על עצמנו ועל הזולת ולדווח עליו לאחראים בקהילה המשיחית (ויקרא ה׳:1).
מוגנים על־ידי הידיעה המדויקת
21–23. (א) מה הן התוצאות של אי־יישום ידע מדויק? (ב) איזו בעיה נוספת, שבה דן פטרוס, נבחן במאמר הבא?
21 פטרוס מסכם חלק זה של איגרתו בתיאור התוצאות של אי־יישום הידע, החיוני לדבריו ”לחיים ולחסידות” (פטרוס ב׳. א׳:2, 3, 8). הוא כותב: ”הלא אם אחרי שנמלטו מטומאות העולם בידיעתם את אדוננו ומושיענו ישוע המשיח, שוב נסתבכו בהן ונוצחו — כי אז מצבם האחרון גרוע מן הראשון” (פטרוס ב׳. ב׳:20). כמה עצוב! בימי פטרוס, הללו השליכו את התקווה היקרה של חיי־אלמוות בשמים למען רגעים חטופים של סיפוק מיני.
22 לכן פטרוס אומר: ”מוטב היה להם שלא לדעת את דרך הצדקה מאשר לדעת אותה ולסור מן המצווה הקדושה המסורה להם. התממש בהם המשל האמיתי: ’הכלב שב על־קיאו’, וגם ’החזיר עולה מן הרחצה להתגולל ברפש’” (פטרוס ב׳. ב׳:21, 22; משלי כ״ו:11).
23 בעיה נוספת שהחלה כנראה לתת אותותיה במשיחיים הקדומים, דומה לבעיה שיש המושפעים ממנה כיום. באותם ימים, נראה שהיו כאלה שהתלוננו שנוכחותו המובטחת של המשיח לכאורה לא באה. הבה נבחן כיצד פטרוס טיפל בבעיה.
האם זכור לך?
◻ אילו שלוש דוגמאות אזהרה מציין פטרוס?
◻ כיצד מורי השקר ”בוזים את הסמכות העליונה”?
◻ מהי דרך בלעם, וכיצד עלולים ההולכים בה לנסות לפתות אחרים?
◻ מה הן התוצאות של אי־יישום ידע מדויק?
[תמונה בעמודים 16, 17]
בלעם משמש דוגמת אזהרה