הגברת העירנות היא צורך השעה
”על כן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם” (מתי כ״ד:42).
1, 2. מה מראה שאנו קרובים לסוף הסדר העולמי הנוכחי?
”המאה העשרים הושפעה ממלחמות יותר מכל דבר אחר”, אומר הכותב ביל אֶמוֹט. הוא מכיר בעובדה שכל תולדות האדם היו רצופות מלחמות ואלימות, ומוסיף: ”המאה העשרים לא היתה שונה במהות המאורעות עצמם, אלא בחומרתם. זו המאה הראשונה שבה פרץ סכסוך כלל־עולמי של ממש... וכאילו לשם הדגשה, לא היה רק סכסוך בינלאומי אחד, אלא שניים”.
2 ישוע המשיח חזה מראש מלחמות שבהן ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה”. אך זה רק היבט אחד של ’אות נוכחותו של המשיח וסיום הסדר העולמי’. בנבואה רבת־חשיבות זו, הזכיר ישוע גם רעב, מגיפות ורעידות אדמה (מתי כ״ד:3, 7, 8, ע״ח; לוקס כ״א:6, 7, 10, 11). חומרת האסונות הללו והיקפם גדלו במובנים רבים. רעת האדם רבה מאוד, כפי שהדבר מתבטא בגישה כלפי אלוהים והזולת. התמוטטות המוסר והעלייה ברמת הפשיעה והאלימות נראות בכל עבר. אנשים אוהבי כסף יותר משהם אוהבים את אלוהים, שקועים כל כולם בתענוגות. כל אלה הם ראיה לכך שאנו חיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
3. כיצד עלינו להיות מושפעים מ”אותות הזמנים”?
3 מה אתה חש לנוכח ההידרדרות במצב? רבים אדישים לתנאים הקשים בימינו ואפילו מפגינים חוסר אכפתיות משווע. גורמי השפעה ואנשי רוח משכילים אינם יודעים לפרש את ”אותות הזמנים”, וגם מנהיגי דת אינם מקנים הדרכה נאותה בנושא (מתי ט״ז:1–3). אך ישוע הפציר בתלמידיו: ”על כן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם” (מתי כ״ד:42). ישוע עודד אותנו לא רק לפקוח עין לזמן מה, אלא ’לעמוד על המשמר’ בהתמדה. כדי לעשות כן מן ההכרח לשמור על עירנות ולהיות דרוכים. לשם כך אין די להכיר בעובדה שאנו חיים באחרית הימים ושאלה זמנים קשים. אנו חייבים להיות משוכנעים בכל לבנו ש”קץ הכול קרֵב” (פטרוס א׳. ד׳:7). רק כך נוכל לעמוד על המשמר בתחושה של דחיפות. לכן, השאלה שעלינו לתת עליה את הדעת היא: ’מה יחזק את ביטחוננו בכך שהקץ אכן קרוב?’
4, 5. (א) כיצד יתחזק ביטחוננו שקרוב קיצו של הסדר העולמי הנוכחי, ומדוע? (ב) ציין קו דמיון אחד בין ימי נוח ובין עת נוכחותו של בן האדם.
4 חשוב על מצב העניינים בתקופה שקדמה למאורע יחיד במינו בתולדות האדם — המבול של ימי נוח. האנשים היו רעים עד כדי כך שיהוה ’התעצב על לבו’. הוא הצהיר: ”אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה” (בראשית ו׳:6, 7). וזה בדיוק מה שעשה. ישוע השווה בין הזמנים ההם ובין ימינו באומרו: ”כימי נוח כן יהיה בואו [”נוכחותו”, ע״ח] של בן האדם” (מתי כ״ד:37).
5 סביר להניח שיהוה חש לגבי עולמנו כפי שחש למראה העולם שלפני המבול. הוא שם קץ לעולם המרושע של ימי נוח, ולכן אין ספק שישמיד את העולם המרושע של ימינו. אם קווי הדמיון בין אותם ימים ובין תקופתנו יהיו ברורים לנו, יתחזק ביטחוננו שקרוב קיצו של העולם הנוכחי. באילו קווי דמיון מדובר? ישנם לפחות חמישה. הראשון הוא השמעת אזהרה מפורשת וברורה מפני ההשמדה הקרבה.
אזהרה ”על דברים אשר עוד לא נראו”
6. איזו התרעה נתן יהוה ככל הנראה בימי נוח?
6 יהוה הכריז בימי נוח: ”לא יָדוֹן רוחי באדם לעולם בשַגַם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה” (בראשית ו׳:3). פסיקה אלוהית זו בשנת 2490 לפה״ס סימנה את התחלת הסוף של אותו עולם מרושע. חשוב מה היתה משמעות הדבר עבור האנשים דאז! נותרו להם רק עוד 120 שנה עד שיהוה יביא ”את המבול מים על הארץ לשַחֵת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים” (בראשית ו׳:17).
7. (א) כיצד הגיב נוח לאזהרה מפני המבול? (ב) כיצד עלינו להגיב לאזהרות מפני קיצו של הסדר העולמי הנוכחי?
7 נוח הוזהר עשרות שנים מראש לפני בוא האסון האדיר הזה, והוא ניצל את זמנו בתבונה כדי להיערך לקראתו ולהינצל. נוח ”בנה... תיבה להצלת ביתו”, אמר השליח פאולוס, ”בהיותו ירא [את אלוהים] אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו” (עברים י״א:7). ומה לגבינו? חלפו כ־90 שנה מאז החלה ב־1914 אחרית ימיו של הסדר העולמי הנוכחי. אין ספק שאנו חיים ב’עת הקץ’ (דניאל י״ב:4). כיצד יש להגיב לאזהרות ששמענו? ”העושה את רצון אלוהים עומד לעד”, אומר המקרא (יוחנן א׳. ב׳:17). לכן, זו השעה לעשות את רצון יהוה בתחושת דחיפות חזקה.
8, 9. אילו אזהרות נשמעות בימינו, וכיצד הן מוכרזות?
8 ישרי לב שלומדים כיום את המקרא מבינים שהסדר העולמי הזה נידון לכליה. האם אנו מאמינים בזה? שים לב לדברים המפורשים שאמר ישוע המשיח: ”אז תהיה צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה, אף לא תהיה כמוה” (מתי כ״ד:21). עוד ציין ישוע שהוא יבוא כשופט מטעם אלוהים ויפריד את בני האדם כרועה המפריד בין הכבשים והעיזים. הלא־ראויים ”ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם” (מתי כ״ה:31–33, 46).
9 יהוה ממקד את תשומת לבם של משרתיו באזהרות אלו באמצעות תזכורות אקטואליות הניתנות דרך המזון הרוחני שמטעם ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל’). יתר על כן, כל אומה, שבט, לשון ועם נקראים ’לירוא את אלוהים ולתת לו כבוד, כי באה עת משפטו’ (ההתגלות י״ד:6, 7). חלק אינטגרלי מבשורת המלכות שמכריזים עדי־יהוה ברחבי העולם היא האזהרה שמלכות אלוהים תשים בקרוב קץ לשלטון האדם (דניאל ב׳:44). אין להקל ראש באזהרה זו. האל הכול־יכול תמיד עומד בדיבורו (ישעיהו נ״ה:10, 11). כך עשה בימי נוח, וכך יעשה גם בימינו (פטרוס ב׳. ג׳:3–7).
שחיתות מינית הולכת ומתפשטת
10. מה ניתן לומר על השחיתות המינית בימי נוח?
10 התקופה שלנו מקבילה לימי נוח בהיבט נוסף. יהוה ציווה על האיש והאישה הראשונים ’למלא את הארץ’ בבני מינם על־ידי שימוש מכובד ביכולותיהם המיניות ויעשו כן במסגרת הנישואין (בראשית א׳:28). בימי נוח היו מלאכים מרדנים שטימאו את החברה האנושית ביחסי מין לא־טבעיים. הם ירדו ארצה, לבשו גוף בשר ודם ולקחו להם נשים יפות תואר. זיווג זה הניב צאצאים אשר חציים אדם וחציים שדים — הנפילים (בראשית ו׳:2, 4). חטאם של מלאכים תאוותנים אלה מושווה לסטיות של אנשי סדום ועמורה (יהודה 6, 7). כתוצאה מכך, התפשטה באותה תקופה שחיתות מינית.
11. במה דומה האווירה המוסרית בימינו לזו של ימי נוח?
11 ומה לגבי האווירה המוסרית בימינו? באחרית ימים זו, חייהם של רבים סובבים סביב מין. פאולוס תיאר אותם בלשון חיה כאנשים אשר ”התנוונו”; רבים ”התמכרו בתאווה לזימה ולכל מעשה טומאה” (אפסים ד׳:19). פורנוגרפיה, יחסי מין לפני הנישואין, התעללות מינית בילדים והומוסקסואליות הפכו לתופעות שכיחות. יש שכבר עכשיו ’מקבלים בגופם הם את הגמול הראוי לסטייה שלהם’ וסובלים ממחלות מין, מהתפוררות חיי המשפחה ומבעיות אחרות (רומים א׳:26, 27).
12. מדוע עלינו לפתח שנאה לרע?
12 בימי נוח הביא יהוה מבול אשר השמיד את אותו עולם שטוף זימה. לעולם אל לנו לשכוח שתקופתנו זהה לימי נוח. ’הצרה הגדולה’ שתבוא בקרוב תטהר את כדור־הארץ מ’זונים, מנאפים, עושי זימה ויודעי משכב זכר’ (מתי כ״ד:21; קורינתים א׳. ו׳:9, 10; ההתגלות כ״א:8). לכן, עד כמה דחוף שנפתח שנאה לרע ונימנע ממצבים שעלולים לסבך אותנו באי־מוסריות מינית ! (תהלים צ״ז:10; קורינתים א׳. ו׳:18).
הארץ ’מלאה חמס’
13. מדוע ”מלאה הארץ חמס” בימי נוח?
13 המקרא מצביע על מאפיין נוסף של ימי נוח. הכתוב מוסר: ”ותישחת הארץ לפני האלוהים, ותימלא הארץ חמס” (בראשית ו׳:11). החמס, כלומר האלימות, לא היה בגדר חידוש. קין, בנו של אדם, רצח את אחיו הצדיק (בראשית ד׳:8). וכביטוי לרוח האלימה של ימיו, חיבר למך שיר ובו התרברב על שהרג איש צעיר, כביכול מתוך הגנה עצמית (בראשית ד׳:23, 24). החידוש בימי נוח היה דרגת האלימות. אחרי שבני אלוהים, המלאכים המרדנים, התחתנו עם בנות האדם והביאו צאצאים לעולם — את הנפילים — הסלימה האלימות והגיעה לדרגה חסרת תקדים. אותם ענקים אלימים, היו, בהתאם לשמם, ’מפילים’ אחרים (בראשית ו׳:4). עקב כך, ”מלאה הארץ חמס” (בראשית ו׳:13). תאר לעצמך עם אילו בעיות התמודד נוח כשהיה צריך לגדל ילדים בסביבה שכזו! למרות זאת, נוח היה ’צדיק לפני יהוה בדור’ ההוא (בראשית ז׳:1).
14. כיצד הפך העולם של ימינו להיות ’מלא חמס’?
14 האלימות אף פעם לא נפקדה מדפי ההיסטוריה האנושית. אך כבימי נוח, אנו עדים בתקופתנו לאלימות בדרגה שכמותה לא היה. השכם והערב אנו שומעים על אלימות במשפחה, על פיגועי טרור, רציחות עמים ועל פושעים מזוינים שהורגים המוני בני אדם ללא שום מניע נראה לעין. ניתן להוסיף לרשימה את מרחץ הדמים במלחמות. כן, שוב מלאה הארץ אלימות. מדוע? מה הביא להחרפה במצב? התשובה מבליטה קו דמיון נוסף בין ימינו לימי נוח.
15. (א) מה תרם להחרפת האלימות באחרית הימים? (ב) באיזו תוצאה נוכל להיות בטוחים?
15 כאשר נוסדה ב־1914 מלכות אלוהים שבידי המשיח, נקט המלך המוכתר, ישוע, פעולה הרת חשיבות. הוא השליך ארצה את השטן ושדיו (ההתגלות י״ב:9–12). לפני המבול, נטשו המלאכים הסוררים מרצונם הם את מעמדם השמימי; אך בימינו הם גורשו מן השמים על אפם וחמתם. יתרה מזו, הם כבר אינם מסוגלים ללבוש גוף בשר ודם על כדור־הארץ וליהנות מתענוגות בשר אסורים. לכן מתוך תסכול, כעס ופחד מן העונש שיבוא על ראשם, הם משפיעים על בני אדם וארגונים לבצע פשעים ומעשי אלימות אכזריים אף יותר מאלה שאפיינו את ימי נוח. יהוה מחה את העולם שקדם למבול לאחר שמלאכים מרדנים וצאצאיהם מילאו אותו ברוע. ובל נשלה את עצמנו: הוא יעשה בדיוק את אותו הדבר גם בימינו! (תהלים ל״ז:10) אולם, מי שעומדים כיום על המשמר יודעים שישועתם קרבה.
המסר מוכרז
16, 17. מהו קו הדמיון הרביעי בין ימי נוח ובין תקופתנו?
16 קו הדמיון הרביעי בין ימינו ובין העולם שלפני המבול קשור למלאכה שהוטלה על נוח. הוא נצטווה לבנות תיבה ענקית. בנוסף לכך, הוא גם היה ”מטיף” (פטרוס ב׳. ב׳:5). איזה מסר ’הטיף’? ההטפה של נוח ודאי כללה קריאה לבני דורו לשוב בהם ממעשיהם ואזהרה מפני החורבן המתקרב. ישוע אמר שהאנשים בתקופתו של נוח ”לא ידעו [”לא שמו לב”, ע״ח] עד שבא המבול וסחף את הכול” (מתי כ״ד:38, 39).
17 בדומה לכך, עדי־יהוה ממלאים בחריצות את התפקיד שהוטל עליהם, ומבשרים את הבשורה. כתוצאה מכך הבשורה על מלכות אלוהים נשמעת בכל רחבי העולם. כמעט בכל חלקי תבל יכולים האנשים לשמוע ולקרוא את בשורת המלכות בשפתם. תפוצת חוברת המצפה, המכריזה על מלכות יהוה, היא למעלה מ־000,000,25 עותקים ביותר מ־140 שפות. כן, הבשורה על מלכות אלוהים מוכרזת ”בכל העולם לעדות לכל הגויים”. כאשר פעילות זו תושלם לשביעות רצונו של אלוהים, הסוף בוא יבוא (מתי כ״ד:14).
18. כיצד האופן שבו רבים מגיבים לפעילות ההטפה שלנו דומה לתגובתם של מרבית האנשים בימי נוח?
18 בהתחשב בשפל הרוחני והמוסרי המזעזע שאליו הידרדר העולם שלפני המבול, לא קשה לדמיין את קיתונות הלעג, הגידופים והנאצות שספגה משפחתו של נוח מצד שכנים ספקנים ואחרים. אך הקץ אכן בא בסופו של דבר. גם באחרית הימים לא חסרים ’לצים המתלוצצים’. ברם, ”יום יהוה כגנב יבוא”, מציין המקרא (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4, 10). הוא בוא יבוא בעת שנקבעה לכך. הוא לא יאחר (חבקוק ב׳:3). עד כמה חשוב אפוא שנעמוד על המשמר!
מעטים נושעים
19, 20. איזו הקבלה קיימת בין המבול ובין חורבן הסדר העולמי הנוכחי?
19 ההקבלה בין ימי נוח ובין ימינו אינה מסתכמת ברשעת האנשים ובהשמדתם. כפי שהיו ניצולים מן המבול, כך גם יהיו ניצולים מקיצו של הסדר העולמי הנוכחי. ניצולי המבול היו אנשים ענווים שניהלו אורח חיים שונה מזה של הסובבים אותם. הם נשמעו לאזהרת אלוהים ונבדלו מן העולם המרושע דאז. ”נוח מצא חן בעיני יהוה”, אומר המקרא. ”תמים היה בדורותיו” (בראשית ו׳:8, 9). משפחה אחת מתוך כל האנושות, ’מעטים — שמונה נפשות — נושעו במים’ (פטרוס א׳. ג׳:20). ולאחר מכן ציווה יהוה עליהם: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ” (בראשית ט׳:1).
20 דבר־אלוהים מבטיח לנו ש”המון רב” ’יבוא מן הצרה הגדולה’ (ההתגלות ז׳:9, 14). כמה אנשים ימנה ההמון הרב? ישוע אמר: ”צר הפתח וצרה הדרך המוליכה לחיים ומעטים המוצאים אותה” (מתי ז׳:13, 14). בהשוואה למיליארדי האנשים החיים כיום, הניצולים מן הצרה הגדולה יהיו מעטים. אבל בהחלט ייתכן שתינתן להם זכות דומה לזו שניתנה לניצולי המבול. אפשר שלמשך תקופה מסוימת הם יוכלו להביא צאצאים שיהיו חלק מהחברה האנושית החדשה (ישעיהו ס״ה:23).
”עימדו על המשמר”
21, 22. (א) איזו תועלת הפקת מן הדיון במבול של ימי נוח? (ב) מהו הפסוק השנתי לשנת 2004, ומדוע עלינו להישמע לעצה הגלומה בו?
21 אף־על־פי שהמבול נראה כביכול לא־רלוונטי לתקופתנו, הוא בהחלט מהווה אזהרה שאסור להתעלם ממנה (רומים ט״ו:4). קווי הדמיון בין ימי נוח ובין ימינו צריכים להחדיר בנו מודעות חזקה יותר למשמעות המתרחש ולדחוק בנו להיות עירניים לקראת בואו הפתאומי של ישוע להוציא אל הפועל את דין הרשעים.
22 ישוע המשיח מפקח כיום על בנייה רוחנית רחבת היקף. קיים בימינו גן עדן רוחני, בדומה לתיבת נוח, אשר מגן על עובדי אלוהים ואשר יבטיח את הינצלותם (קורינתים ב׳. י״ב:3, 4). כדי להיוושע מן הצרה הגדולה, אנו חייבים להישאר בגן עדן זה. גן העדן הרוחני מוקף בעולמו של השטן, והוא מוכן לבלוע לתוכו את כל מי שמתחיל לנמנם מבחינה רוחנית. לפיכך, עלינו להמשיך ’לעמוד על המשמר’ ולהיות מוכנים ליום יהוה (מתי כ״ד:42, 44).
האם אתה זוכר?
• מה הורה ישוע בהקשר לביאתו?
• לְמה השווה ישוע את נוכחותו?
• באילו מובנים דומה תקופתנו לימי נוח?
• כיצד קווי הדמיון בין ימי נוח ובין ימינו צריכים להשפיע על תחושת הדחיפות שלנו?
[קטע מוגדל בעמוד 18]
הפסוק השנתי לשנת 2004 הוא: ”עימדו על המשמר... הייו מוכנים” (מתי כ״ד:42, 44).
[תמונה בעמוד 15]
נוח נשמע לאזהרת אלוהים. האם גם אנו מגיבים כך?
[תמונות בעמודים 16, 17]
”כימי נוח כן יהיה נוכחותו של בן האדם”