’כן עשו’
”הן זאת היא אהבת אלוהים, שנשמור את מצוותיו” (יוחנן א׳. ה׳:3).
1. מה ניתן לומר על שיעור אהבתו של אלוהים?
”האלוהים הוא אהבה”. כל הלומדים לדעת את אלוהים ולציית למצוותיו מפתחים הערכה רבה לעומק אהבה זו. ”בזאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו את אלוהים, אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו”. כשאנו מאמינים בקורבן־הכופר היקר של ישוע, אנו ’עומדים באהבת אלוהים’ (יוחנן א׳. ד׳:8–10, 16). לפיכך, נוכל ליהנות משפע הברכות הרוחניות עתה ובסדר־הדברים העתיד לבוא נוכל ליהנות מחיי־נצח (יוחנן י״ז:3; יוחנן א׳. ב׳:15, 17).
2. כיצד שמירת מצוותיו של אלוהים הועילה למשרתיו?
2 הכתוב במקרא מכיל דוגמאות רבות של אנשים אשר שמרו את מצוות אלוהים, ובורכו בשפע עקב כך. הללו כוללים עדים מן התקופה הטרום־משיחית, שלגבי חלקם כתב השליח פאולוס: ”בעודם מחזיקים באמונה מתו כל אלה בלי שהשיגו את הדברים המובטחים, ואולם ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה כשהם מודים כי זרים וגולים הם בארץ” (עברים י״א:13). מאוחר יותר, משרתים משיחיים מסורים של אלוהים הפיקו תועלת מן ”החסד והאמת [אשר] באו דרך ישוע המשיח” (יוחנן א׳:17). במשך כ־000,6 שנה של תולדות האנושות, גמל יהוה לעדיו הנאמנים אשר צייתו למצוותיו, שבאמת ”אינן קשות” (יוחנן א׳. ה׳:2, 3).
בימי נוח
3. מאילו בחינות נוח ”עשה כן”?
3 המקרא מצהיר: ”מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו, בהיותו ירא אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו, ובאמונתו הרשיע את העולם והיה ליורש הצדקה המיוסדת על אמונה”. כ”מטיף הצדק”, נוח ציית לאלוהים ללא סייג, בהזהירו את העולם האלים שקדם למבול מפני גזר־דינו של אלוהים, שעמד להתרחש (עברים י״א:7; פטרוס ב׳. ב׳:5). הוא מילא בקפדנות אחר ההוראות המפורטות שסיפק לו אלוהים לבניית התיבה. אזי, הכניס לתוכה את בעלי־החיים שנבחרו ואת מלאי המזון. ”ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים. כן עשה” (בראשית ו׳:22).
4, 5. (א) כיצד קיימת השפעה מאיימת על האנושות עד עצם ימינו? (ב) מדוע עלינו לעשות ”כן” בציות להוראות אלוהים?
4 נוח ומשפחתו התמודדו עם ההשפעה המאיימת של המלאכים המורדים. בני־אלוהים אלה לבשו גוף בשר־ודם, חיו עם נשים, והביאו לעולם צאצאים בני־כלאיים על־אנושיים אשר הפחידו את האנושות ”ותישחת הארץ לפני האלוהים, ותימלא הארץ חמס”. יהוה הביא מבול כדי למחות את הדור המרושע ההוא (בראשית ו׳:4, 11–17; ז׳:1). מאז ימי נוח, מלאכים מרדנים לא הורשו ללבוש גוף בשר־ודם. למרות זאת, ’העולם כולו עדיין נתון ביד הרָשָע’, השטן (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח; ההתגלות י״ב:9). באורח נבואי, הִשווה ישוע את הדור המרדני של ימי נוח לדור האנושי אשר דחה אותו, מאז החל להיראות אות ’נוכחותו’ בשנת 1914 (מתי כ״ד:3, 34, 37–39, ע״ח; לוקס י״ז:26, 27).
5 כיום, כבימי נוח, השטן מנסה להשחית את האנושות ואת כוכב־הלכת שלנו (ההתגלות י״א:15–18). לפיכך, עלינו לשעות בדחיפות לצו שנכתב בהשראת אלוהים: ”ליבשו את מלוא נשק האלוהים למען תוכלו לעמוד נגד נכלי השטן” (אפסים ו׳:11). כך, אנו מתחזקים באמצעות לימוד דבר־אלוהים ויישומו הלכה למעשה בחיינו. יתרה מזו, עומד לרשותנו ארגון יהוה הדואג לנו, לרבות ”העבד הנאמן והנבון” משוח־הרוח וזקני־הקהילה האוהבים, שנועדו לרעותנו, היינו להדריכנו באורך־רוח בדרך שבה עלינו ללכת. עלינו לבצע פעילות הטפה חובקת־עולם (מתי כ״ד:14, 45–47, דל׳). בדומה לנוח, אשר ציית בקפדנות להוראות אלוהים, הבה תמיד נעשה ”כן”.
משה — עניו מכל האדם
6, 7. (א) באיזו אפשרות עתירת גמול בחר משה? (ב) איזה מופת אמיץ הציב משה עבורנו?
6 חשוב על איש אמונה אחר — משה. הוא יכול היה ליהנות מחיי תפנוקים במותרות מצרים. אך, הוא ”בחר להתענות עם עם־אלוהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא”. כמשרת יהוה שהוטלה עליו שליחות, ”נשא עיניו אל הגמול... [ו]עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה” (עברים י״א:23–28).
7 אנו קוראים בבמדבר י״ב:3: ”והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה”. לעומתו, פרעה מלך מצרים התנהג כאיש הגאה מכל האדם. כשיהוה ציווה על משה ועל אהרון להכריז את משפטיו לפרעה, כיצד הגיבו? נאמר לנו: ”ויעש משה ואהרון כאשר ציווה יהוה אותם. כן עשו” (שמות ז׳:4–7). איזה מופת אמיץ הציבו הם לנו, אנו המכריזים את משפטי אלוהים כיום!
8. כיצד נדרשו בני־ישראל לעשות ”כן”, וכיצד השמחה שנבעה מכך מקבילה לזו שתשרור בעתיד הקרוב?
8 האם בני־ישראל תמכו במשה בנאמנות? לאחר שיהוה הנחית על מצרים תשע מתוך עשר המכות, הוא נתן לישראל הוראות מפורטות בנוגע לחגיגת הפסח. ”ויקוד העם וישתחוו. וילכו ויעשו בני־ישראל כאשר ציווה יהוה את משה ואהרון. כן עשו” (שמות י״ב:27, 28). בחצות־הליל של יממה חשובה זו, י״ד בניסן שנת 1513 לפה״ס, מלאך אלוהים היכה את כל בכורות מצרים, אך פסח על בתי בני־ישראל. מדוע חס אלוהים על חייהם של בכורות ישראל? משום שהם מצאו הגנה בדם שה הפסח, שהתיזו על מזוזות ביתם. הם עשו כאשר ציווה עליהם יהוה באמצעות משה ואהרון. אכן, ”כן עשו” (שמות י״ב:50, 51). בים־סוף, חולל יהוה נס נוסף בהצילו את עמו הצייתן, בשעה שהשמיד את פרעה ואת מכונת המלחמה הצבאית האדירה שלו. מה גדולה היתה צהלת בני־ישראל! בדומה לכך כיום, רבים אשר צייתו למצווֹת יהוה ישמחו להיות עדי־ראייה להוכחת צדקתו במלחמת הר־מגידון (שמות ט״ו:1, 2; ההתגלות ט״ו:3, 4).
9. לאילו זכויות בנות־זמננו היוו בני־ישראל צל נבואי, בעשותם ”כן” ביחס למשכן?
9 כשיהוה ציווה על בני־ישראל להרים תרומה להקמת המשכן במדבר, העם תמך בנדיבות תמיכה מלאה. אזי, משה ועמיתיו מרצון, פעלו בהתאם לתוכניות ההנדסיות שסיפק להם יהוה, המפורטות אפילו עד לפרט המזערי ביותר. ”וַתֵכֶל כל עבודת משכן אוהל מועד, ויעשו בני־ישראל ככל אשר ציווה יהוה את משה. כן עשו”. בדומה לכך, בטקס שבו נחנכו הכוהנים נאמר, ”ויעש משה ככל אשר ציווה יהוה אותו. כן עשה” (שמות ל״ט:32; מ׳:16). בימינו, יש לנו הזדמנות לתמוך מעומק־הלב בפעילות ההטפה ובתוכניות ההתרחבות למען המלכות. לפיכך, זוהי זכות שנפלה בחלקנו להיות מאוחדים בעשותנו ”כן”.
יהושע — אמיץ וחזק מאוד
10, 11. (א) מה הכשיר את יהושע להצליח בתפקידו? (ב) כיצד נוכל להתחזק כדי להתמודד עם מבחנים בני־זמננו?
10 כאשר משה הסמיך את יהושע להוביל את ישראל אל הארץ המובטחת, סביר להניח שמתוך דבר יהוה שנכתב בהשראה, עמדו לרשות יהושע רק חמשת ספריו של משה, מזמור אחד או שניים של ספר תהלים וכן ספר איוב. משה הורה ליהושע להקהיל את העם בהגיעם אל הארץ המובטחת ו’לקרוא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם’ (דברים ל״א:10–12). יתרה מזו, יהוה עצמו ציווה על יהושע: ”לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל” (יהושע א׳:8).
11 הקריאה היומיומית ב”ספר” יהוה הכשירה את יהושע להתמודד עם מבחנים עתידיים, כשם שקריאה יומיומית של דבר יהוה, המקרא, מחזקת את עדיו בני־זמננו בהתמודדות עם המבחנים של ”אחרית ימים” זו (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). כשסובב אותנו עולם אלים, הבה נשית לבנו לעידוד שנתן אלוהים ליהושע: ”חזק ואמץ. אל תערוץ ואל תחת, כי עימך יהוה אלוהיך בכל אשר תלך” (יהושע א׳:9). לאחר כיבוש כנען, שבטי ישראל זכו לגמול רב, כשהתיישבו בנחלתם. ”כאשר ציווה יהוה את משה, כן עשו בני־ישראל; ויחלקו את הארץ” (יהושע י״ד:5). גמול דומה מצפה לכולנו כיום, הקוראים את דבר־אלוהים ומיישמים אותו בחיינו, בעשותנו ”כן” בצייתנות.
מלכים — נאמנים ולא־צייתנים
12. (א) איזה צו ניתן למלכי ישראל? (ב) מה אירע בעקבות אי־ציותם של המלכים?
12 מה באשר למלכי ישראל? יהוה דרש מהמלך דרישה זו: ”והיה כשבתו על כסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים, הלויים. והיתה עימו, וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את יהוה אלוהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם” (דברים י״ז:18, 19). האם מלכי ישראל צייתו לצו זה? ברוב המקרים הם לא עשו כן, ולכן סבלו את הקללות שנובאו בדברים כ״ח:15–68. לבסוף, בני־ישראל נפוצו ”מקצה הארץ ועד קצה הארץ”.
13. בדומה לדוד, כיצד נוכל להפיק תועלת מגילוי אהבה לדבר־אלוהים?
13 אולם, דוד — מלך ישראל הנאמן הראשון — גילה מסירות יוצאת מן הכלל ליהוה. הוא התגלה כ”גור אריה יהודה”, שהיווה צל נבואי לישוע המשיח, ”האריה [המנצח] משבט יהודה, שורש דוד” (בראשית מ״ט:8, 9; ההתגלות ה׳:5). במה היה טמון כוחו של דוד? הוא גילה הערכה רבה לדברו הכתוב של יהוה, והוא חי על־פיו. בתהלים י״ט, ”מזמור לדוד”, אנו קוראים: ”תורת יהוה תמימה”. לאחר שהתייחס לעדות יהוה, לפיקודיו, למצוות ולמשפטיו, המשיך דוד והצהיר: ”הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונופת צופים. גם עבדך נזהר בהם, בשומרם עֵקֶב רב” (תהלים י״ט:8–12). אם קריאה יומיומית של דבר יהוה והרהור בו הניבו גמול לפני 000,3 שנה, על אחת כמה וכמה רב הגמול כיום! (תהלים א׳:1–3; י״ג:6; קי״ט:72, 97, 111).
14. מאיזו בחינה הוכיחה דרכו של שלמה שאין די ברכישת ידע?
14 בכל זאת, אין די ברכישת ידע בלבד. חיוני שמשרתי אלוהים גם יפעלו בתואם עם הידע, ויישמו אותו לפי רצון אלוהים — אכן, יעשו ”כן”. ניתן להדגים זאת במקרה של שלמה בן־דוד, שבו בחר אלוהים ”לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל”. שלמה קיבל את התפקיד לבנות את המקדש, ולהשתמש בתוכניות ההנדסיות שקיבל דוד ”ברוח” (דברי־הימים א׳. כ״ח:5, 11–13). כיצד יכול היה שלמה לבצע משימה כבירה זו? בתשובה לתפילה, העניק לו יהוה חוכמה ודעת. כשהללו ברשותו, וכשהוא דבֵק בתוכניות שסופקו בהשראת אלוהים, יכול היה שלמה לבנות את הבית המפואר, אשר נתמלא כבוד יהוה (דברי־הימים ב׳. ז׳:2, 3). אך מאוחר יותר, שלמה נכשל. מאיזו בחינה? תורת יהוה ציינה בנוגע למלך ישראל: ”ולא ירבה לו נשים, ולא יסור לבבו” (דברים י״ז:17). אולם, היו לשלמה ”נשים שרות שבע מאות, ופילגשים שלוש מאות; ויטו נשיו... את לבבו אחרי אלוהים אחרים”. בערוב ימיו, סר שלמה מן הדרך וחדל לעשות ”כן” (מלכים א׳. י״א:3, 4; נחמיה י״ג:26).
15. כיצד יאשיהו עשה ”כן”?
15 יאשיהו היה אחרון מלכי יהודה המעטים שהיו צייתנים. בשנת 648 לפה״ס, החל לטהר את הארץ מעבודת־האלילים ולשפץ את מקדש יהוה. במקדש מצא הכהן הגדול ”את ספר תורת יהוה ביד משה”. מה עשה יאשיהו בנוגע לכך? ”ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה ויושבי ירושלים והכוהנים והלויים וכל העם, מגדול ועד קטון; ויקרא באוזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה. ויעמוד המלך על עומדו ויכרות את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצוותיו ועדוותיו וחוקיו בכל לבבו ובכל נפשו לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה” (דברי־הימים ב׳. ל״ד:14, 30, 31). אכן, יאשיהו ”עשה כן”. בזכות דרכו הנאמנה, עוכבה ההוצאה לפועל של משפט יהוה על יהודה הבלתי נאמנה עד לימיהם של בניו, שעשו הרע בעיני אלוהים.
חיים לפי דבר־אלוהים
16, 17. (א) מאילו בחינות עלינו ללכת בעקבות ישוע? (ב) אילו משרתי אלוהים נאמנים אחרים מהווים לנו מופת?
16 מכל האנשים שחיו אי־פעם, המופת הטוב ביותר להרהור בדבר־אלוהים ולחיים לפיו הוא האדון ישוע המשיח. דבר־אלוהים היה לו למאכל (יוחנן ד׳:34). הוא אמר למאזיניו: ”הבן איננו יכול לעשות דבר מלבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה. כל מה שעושה האב — זאת גם הבן עושה כמוהו” (יוחנן ה׳:19, 30; ז׳:28; ח׳:28, 42). ישוע ”עשה כן”, בהכריזו: ”ירדתי מן השמים לא לעשות את רצוני שלי, אלא את רצון שולחי” (יוחנן ו׳:38). אנו, עדיו המוקדשים של יהוה, נקראים לעשות ”כן” וללכת בעקבות ישוע (לוקס ט׳:23; י״ד:27; פטרוס א׳. ב׳:21).
17 עשיית רצון אלוהים עמדה תמיד בראש מעייניו של ישוע. הוא היה בקיא לחלוטין בדבר־אלוהים ולפיכך היה מוכשר לתת תשובות מן המקרא (מתי ד׳:1–11; י״ב:24–31). אם נתמיד להקדיש תשומת־לב לדבר־אלוהים, נוכל גם אנו להיות ’מושלמים, ומוכשרים לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). הבה נחקה את המופת שהציבו משרתי יהוה הנאמנים בימי קדם ובתקופות מאוחרות יותר, ומעל לכל את המופת שהציב אדוננו, ישוע המשיח, שאמר: ”שיֵדע העולם כי אוהב אני את האב, וכפי שציווני האב כן אני עושה” (יוחנן י״ד:31). הבה נראה גם אנו את אהבתנו לאלוהים, כשנמשיך לעשות ”כן” (מרקוס י״ב:29–31).
18. מה צריך להמריץ אותנו ’להיות עושי הדבר’, ובמה נדון בהמשך?
18 כשאנו מהרהרים בדרכם הצייתנית של משרתי אלוהים בתקופת המקרא, האין הדבר מעודדנו לבצע שירות נאמן במרוצת ימיו האחרונים של סדר־הדברים המרושע של השטן? (רומים ט״ו:4–6) עלינו למעשה לחוש תמריץ ’להיות עושי הדבר’ במלוא מובן המלה, ובכך ידון המאמר הבא (יעקב א׳:22).
האם אתה זוכר?
◻ מה צריכה להיות משמעות ”אהבת אלוהים” עבורנו?
◻ מה למדים אנו מן הדוגמאות שהציבו נוח, משה ויהושע?
◻ באיזו מידה צייתו מלכי ישראל ל”דברי” אלוהים?
◻ כיצד ישוע הוא המופת שלנו בעשיית ”כן”?
[תמונה בעמוד 23]
נוח, משה ויהושע ’עשו כן’