עדים משיחיים בעלי אזרחות שמימית
”אשר לנו, אזרחותנו בשמים היא” (פיליפים ג׳:20).
1. איזו מטרה נפלאה מציב יהוה עבור יחידים מקרב בני־האדם?
יחידים הנולדים כבני־אנוש, יהיו מלכים וכוהנים בשמים וישלטו אפילו על מלאכים (קורינתים א׳. ו׳:2, 3; ההתגלות כ׳:6). מה מדהימה אמת זו! אולם, זוהי מטרת יהוה והוא מגשים אותה באמצעות בנו יחידו, ישוע המשיח. מדוע בוראנו עושה דבר שכזה? וכיצד צריכה ידיעת הדבר להשפיע על המשיחי כיום? הבה נראה כיצד המקרא משיב על שאלות אלה.
2. לדברי יוחנן המטביל, איזה דבר חדש עתיד היה ישוע לבצע, ולְמה קשור דבר חדש זה?
2 כאשר יוחנן המטביל סלל את הדרך לפני ישוע, הכריז הוא שישוע יבצע דבר חדש. הכתוב אומר: ”הכריז יוחנן ואמר: ’הנה חזק ממני בא אחרי, אשר אינני ראוי להתכופף ולהתיר את שרוך נעליו. אני הטבלתי אתכם במים, אך הוא יטביל אתכם ברוח־הקודש’” (מרקוס א׳:7, 8). קודם לכן, איש לא נטבל ברוח־הקודש. היה זה הסדר חדש שכלל את רוח־הקודש, ושהיה קשור למטרת יהוה העומדת להתגלות, והיא להכין את בני־האדם לשלטון שמימי.
’להיוולד מחדש’
3. אילו דברים חדשים בנוגע למלכות השמים הסביר ישוע לנקדימון?
3 בפגישה חשאית עם פרוש נודע, חשף ישוע פרטים נוספים על מטרה אלוהית זו. הפרוש נקדימון בא אל ישוע בלילה, וישוע אמר לו: ”אם לא יוולד אדם מלמעלה [מחדש, ע״ח], לא יוכל לראות את מלכות האלוהים” (יוחנן ג׳:3). לנקדימון, אשר כפרוש ודאי למד את התנ״ך, היה מושג כלשהו על האמת הנפלאה של מלכות אלוהים. ספר דניאל ניבא שהמלכות תינתן ל”אחד הדומה לבן־אדם” ול”עם קדושי עליון” (דניאל ז׳:13, 14, 27). המלכות נועדה ’לפורר את כל המלכויות’ האחרות ’ולשים להן קץ’ ולקום לעולם (דניאל ב׳:44). סביר להניח, שנקדימון חשב שנבואות אלה תתגשמנה ביחס לעם היהודי; אך ישוע אמר שכדי לראות את המלכות, על האדם להיוולד מחדש. נקדימון לא הבין, לכן המשיך ישוע ואמר: ”אם לא יוולד איש מן המים והרוח לא יוכל להיכנס למלכות האלוהים” (יוחנן ג׳:5).
4. כיצד ישתנה הקשר בין אלה שנולדו מרוח־הקודש ובין יהוה?
4 יוחנן המטביל דיבר על טבילה ברוח־הקודש. אזי, הוסיף ישוע, שאם עתיד היה הפרט להיכנס למלכות אלוהים, עליו להיוולד מרוח־הקודש. באמצעות לידה ייחודית זו, גברים ונשים לא־מושלמים נכנסים לקשרים מיוחדים מאוד עם יהוה אלוהים. הם הופכים לבניו המאומצים. אנו קוראים: ”לאלה אשר קיבלו אותו [את ישוע], המאמינים בשמו, נתן תוקף להיות בנים לאלוהים. לא מדם ולא מחפץ הבשר נולדו, אף לא מחפץ גבר, כי אם מאלוהים” (יוחנן א׳:12, 13; רומים ח׳:15).
בנים לאלוהים
5. מתי נטבלו לראשונה תלמידים נאמנים ברוח־הקודש, ואילו פעלים של רוח־הקודש התרחשו אותה עת?
5 כשישוע דיבר אל נקדימון, רוח־הקודש כבר נחה על ישוע, במושחה אותו למלוכה עתידית במלכות אלוהים, ואלוהים הכיר בישוע כבנו קבל עם ועדה (מתי ג׳:16, 17). יהוה הוליד בנים רוחניים נוספים בחג־השבועות של שנת 33 לספירה. תלמידים נאמנים, אשר התאספו בעליית־גג בירושלים, נטבלו ברוח־הקודש. אותה עת, הם נולדו מחדש מרוח־הקודש כדי להיות בנים רוחניים לאלוהים (מעשי־השליחים ב׳:2–4, 38; רומים ח׳:15). יתר־על־כן, הם נמשחו ברוח־הקודש, כשתוחלתם היא נחלה שמימית עתידית, והם אף נחתמו תחילה ברוח־הקודש כאות לוודאותה של התקווה השמימית (קורינתים ב׳. א׳:21, 22).
6. מהי מטרת יהוה באשר למלכות השמים, ומדוע הולם שבני־האדם יטלו חלק בכך?
6 היו אלה האנשים הלא־מושלמים הראשונים שנבחרו על־ידי אלוהים להיכנס אל המלכות. כלומר, לאחר מותם ותחייתם הם נועדו להפוך לחלק מהארגון השמימי של המלכות, אשר תשלוט על בני־האדם ועל המלאכים. מטרת יהוה היא שבאמצעות מלכות זו, יתקדש שמו המפואר וריבונותו תוצדק לעיני הבריאה כולה (מתי ו׳:9, 10; יוחנן י״ב:28). מה הולם אפוא שלבני־האדם יהיה חלק במלכות זו! השטן השתמש בבני־אדם, כשקרא לראשונה תיגר על ריבונות יהוה עוד בגן־עדן, ועתה יהוה חפץ לערב את בני־האדם במענה לאתגר זה (בראשית ג׳:1–6; יוחנן ח׳:44). השליח פטרוס כתב ליחידים שנבחרו לשלוט במלכות זו: ”ברוך האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח אשר ברוב רחמיו הוליד אותנו מחדש לתקווה חיה בתחיית ישוע המשיח מן המתים, לנחלה אשר לא תישחת, לא תיטמא ולא תיבול, הצפונה לכם בשמים” (פטרוס א׳. א׳:3, 4).
7. מאיזה קשר ייחודי עם ישוע נהנים אלה שנטבלו ברוח־הקודש?
7 כבניו המאומצים של אלוהים, הפכו משיחיים נבחרים אלה לאחי המשיח (רומים ח׳:16, 17; ט׳:4, 26; עברים ב׳:11). מאחר שישוע התגלה כ”זרע” שהובטח לאברהם, משיחיים משוחי־רוח אלה הנם שותפים או חלק משני של הזרע, שיעניק ברכה לאנושות המאמינה (בראשית כ״ב:17, 18; גלטים ג׳:16, 26, 29). איזו ברכה? האפשרות להיות פדויים מן החטא, להתרצות לאלוהים ולשרתו מעתה ועד עולם (מתי ד׳:23; כ׳:28; יוחנן ג׳:16, 36; יוחנן א׳. ב׳:1, 2). משיחיים משוחים עלי־אדמות מנחים אנשים ישרי־לב לברכה זו, בהעידם על אחיהם הרוחני, ישוע המשיח, ועל אביהם המאמץ, יהוה אלוהים (מעשי־השליחים א׳:8; עברים י״ג:15).
8. מהי ה”התגלות” של הבנים־לאלוהים ילודי־הרוח?
8 המקרא מדבר על ה”התגלות” של בני אלוהים ילודי־הרוח (רומים ח׳:19). בהיכנסם למלכות כמלכים שותפים לישוע, הם נוטלים חלק בהשמדת סדר־הדברים העולמי של השטן. לאחר מכן, במשך אלף שנים, יעזרו הם לנתב את הברכות הנובעות מקורבן־הכופר אל האנושות, ובכך לרומם את הגזע האנושי אל השלימות שאיבד אדם (תסלוניקים ב׳. א׳:8–10; ההתגלות ב׳:26, 27; כ׳:6; כ״ב:1, 2). כל הדברים הללו כרוכים בהתגלותם. הבריאה האנושית המאמינה מצפה לכך בכליון־עיניים.
9. כיצד מתייחס המקרא לגוף הכלל־עולמי של המשיחיים המשוחים?
9 הגוף הכלל־עולמי של המשיחיים המשוחים הוא ”קהילת הבכורים הכתובים בשמים” (עברים י״ב:23). הם הראשונים שמפיקים תועלת מקורבן־הכופר של ישוע. כמו־כן, הם ”גוף המשיח”, דבר המעיד על הקשר הקרוב שיש להם זה עם זה ועם ישוע (קורינתים א׳. י״ב:27). פאולוס כתב: ”כשם שהגוף הוא אחד ואיברים רבים לו, וכל איברי הגוף הם גוף אחד אף כי רבים הם, כן גם המשיח. הרי ברוח אחת הוטבלנו כולנו לגוף אחד, יהודים כיוונים, עבדים כבני־חורין, וכולנו הושקינו רוח אחת” (קורינתים א׳. י״ב:12, 13; רומים י״ב:5; אפסים א׳:22, 23; ג׳:6).
”ישראל השייכים לאלוהים”
10, 11. במאה הראשונה, מדוע היה צורך בעם־ישראל חדש, וממי הורכבה אומה חדשה זו?
10 במשך יותר מ־500,1 שנה בטרם בא ישוע כמשיח המובטח, עם־ישראל מלידה היה עם הסגולה של יהוה. חרף תזכורות חוזרות ונשנות, האומה ככלל נתגלתה כבלתי נאמנה. כשישוע הופיע, העם דחה אותו (יוחנן א׳:11). לפיכך, אמר ישוע למנהיגי־הדת היהודים: ”תילקח מכם מלכות האלוהים ותינתן לגוי אשר יפיק את פריה” (מתי כ״א:43). ההכרה ב”גוי אשר יפיק את פריה [של המלכות]” חיונית לישועה.
11 האומה החדשה הינה הקהילה המשיחית משוחת־הרוח, שנולדה בחג־השבועות של שנת 33 לספירה. חבריה הראשונים היו תלמידי ישוע היהודים, אשר קיבלוהו כמלכם השמימי (מעשי־השליחים ב׳:5, 32–36). אף־על־פי־כן, הם לא הפכו לחברים באומה החדשה של אלוהים על סמך מוצאם היהודי, אלא על סמך אמונתם בישוע. לכן, העם החדש של ישראל השייכים לאלוהים היה ייחודי, אומה רוחנית. כשרוב היהודים סירבו לקבל את ישוע, ההזמנה להצטרף לאומה חדשה זו הושטה לשומרונים ולאחר מכן לגויים. האומה החדשה נקראה ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16).
12, 13. כיצד נתברר שעם־ישראל החדש אינו סתם עוד כת יהודית?
12 בעם־ישראל הקדום, כשהנוכרים רצו להתגייר, היה עליהם להיכנס תחת עולה של תורת משה, והגברים היו צריכים להימול כסמל לכך (שמות י״ב:48, 49). אחדים מן המשיחיים ממוצא יהודי גרסו, כי על הדבר להתייחס גם לאלה מקרב הנוכרים החברים בישראל השייכים לאלוהים. אולם, הדבר לא עלה בקנה אחד עם רצון יהוה. רוח־הקודש הנחתה את השליח פטרוס לביתו של קורנליוס הנוכרי. כשקורנליוס ומשפחתו נענו לבשורה שבפי פטרוס, קיבלו הם את רוח־הקודש — אף בטרם נטבלו במים. הדבר הוכיח בעליל כי יהוה קיבל נוכרים אלה כחברים בישראל השייכים לאלוהים, מבלי לדרוש מהם להיכנע לתורת משה (מעשי־השליחים י׳:21–48).
13 מספר מאמינים התקשו לקבל זאת, ותוך זמן קצר היה צורך להעביר את כל הנושא לדיון אצל השליחים והזקנים בירושלים. מועצה מוסמכת זו שמעה עדות המפרטת כיצד רוח־הקודש פעלה בקרב המאמינים מקרב הנוכרים. מחקר מקראי הראה, כי הדבר היווה התגשמות של הנבואה שנכתבה בהשראת אלוהים (ישעיהו נ״ה:5; עמוס ט׳:11, 12). נתקבלה החלטה נכונה: משיחיים מקרב הנוכרים לא היו צריכים להיכנע לתורת משה (מעשי־השליחים ט״ו:1, 6–29). כך, עם־ישראל הרוחני לא היה סתם עוד כת יהודית, אלא אכן אומה חדשה.
14. על מה רמז יעקב כשקרא לקהילה המשיחית ”שנים־עשר השבטים שבגולה”?
14 בתואם עם כך, כשהתלמיד יעקב כתב למשיחיים המשוחים בני המאה הראשונה לספירה, יִעד הוא את איגרתו אל ”שנים־עשר השבטים שבגולה” (יעקב א׳:1; ההתגלות ז׳:3–8). כמובן, האזרחים בעם־ישראל החדש לא נחלקו לשבטים מוגדרים. בעם־ישראל הרוחני לא היתה כל חלוקה לשנים־עשר שבטים שונים, בדומה לזו של עם־ישראל מלידה. למרות זאת, הביטוי שבו השתמש יעקב בהשראת אלוהים הצביע על כך שבעיני יהוה, חברי ישראל השייכים לאלוהים מילאו את מקומם של 12 שבטי ישראל מלידה. אם אחד מבני־ישראל הפך לחלק מהאומה החדשה, מוצאו בבשר — גם אם היה משבט יהודה או משבט לוי — היה חסר משמעות (גלטים ג׳:28; פיליפים ג׳:5, 6).
ברית חדשה
15, 16. (א) מהי השקפת יהוה באשר לחברי ישראל השייכים לאלוהים שמקרב הנוכרים? (ב) על איזה בסיס חוקי נוסד עם־ישראל החדש?
15 בעיני יהוה, חברי האומה החדשה שמקרב הגויים הם יהודים רוחניים לכל דבר! השליח פאולוס הסביר: ”הן לא על־פי מראית עין יהודי הוא יהודי, ולא מה שרואים בגוף הוא מילה. יהודי הוא זה שבתוך תוכו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב, לפי הרוח ולא לפי אות כתובה; שבחו אינו בא מבני־אדם, כי אם מאלוהים” (רומים ב׳:28, 29). נוכרים רבים נענו להזמנה להוות חלק מישראל השייכים לאלוהים, והתפתחות זו הגשימה נבואה מקראית. למשל, הנביא הושע כתב: ”וריחמתי את לא רוחמה, ואמרתי ללא עמי: ’עמי אתה’; והוא יאמר: ’אלוהי’” (הושע ב׳:25; רומים י״א:25, 26).
16 אם עם־ישראל הרוחני לא היה כפוף לברית של תורת משה, על סמך מה היווה חלק מהאומה החדשה? יהוה כרת ברית חדשה באמצעות ישוע עם אומה רוחנית זו (עברים ט׳:15). כשיסד ישוע את סעודת־הערב לזכר מותו, בי”ד בניסן 33 לספירה, העביר מצה ויין בין 11 שליחיו הנאמנים, ואמר שהיין מסמל את ”דם הברית” (מתי כ״ו:28; ירמיהו ל״א:31–34). ככתוב בתיאורו של לוקס, ישוע אמר שכוס היין סימלה את ”הברית החדשה” (לוקס כ״ב:20). כהתגשמות לדברי ישוע, בעת שנשפכה רוח־הקודש בחג־השבועות ונולדו ישראל השייכים לאלוהים, המלכות נלקחה מעם־ישראל מלידה וניתנה לאומה חדשה, רוחנית. במקום עם־ישראל מלידה, הפכה אותה עת אומה חדשה זו לעבד יהוה, המורכב מעדיו (ישעיהו מ״ג:10, 11).
”ירושלים החדשה”
17, 18. אילו תיאורים שבספר ההתגלות נוגעים לתפארת הצפויה למשיחיים המשוחים?
17 איזו תפארת מצפה לאלה שנפלה בחלקם הזכות להשתתף בקריאה השמימית! ומה רב הוא העונג ללמוד על הנפלאות הצפויות להם! ספר ההתגלות מעניק לנו מבט חטוף ומרגש בנחלתם השמימית. למשל, אנו קוראים בהתגלות ד׳:4: ”סביב לכיסא עשרים וארבעה כסאות, ועל הכסאות יושבים עשרים וארבעה זקנים לבושים בגדים לבנים ועטרות זהב על ראשיהם”. אותם 24 זקנים הם משיחיים משוחים, שהוקמו לתחייה ומכהנים עתה בתפקיד השמימי שהבטיח להם יהוה. כתריהם וכסאותיהם מזכירים לנו את היותם מלכים. תן דעתך גם לזכותם הנעלה להדהים, שירות סביב כיסא יהוה!
18 בהתגלות י״ד:1, אנו מעיפים בהם מבט חטוף נוסף: ”ראיתי והנה השה עומד על הר ציון ואיתו מאה וארבעים וארבעה אלף אשר שמו ושם אביו כתובים על מצחותיהם”. כאן אנו רואים את מספרם המוגבל של משוחים אלה — 000,144. ניתן להבחין במעמדם המלכותי מעמידתם עם מלכו המוכתר של יהוה, ”השה”, ישוע. והם נמצאים על הר ציון השמימי. הר ציון הארצי היה מקום מושבה של ירושלים, בירת ישראל. הר ציון השמימי מייצג את מעמדם הרם של ישוע ושל היורשים השותפים לו, המרכיבים את ירושלים השמימית (דברי הימים ב׳. ה׳:2; תהלים ב׳:6).
19, 20. (א) באיזה ארגון שמימי יהיו המשיחיים המשוחים חברים? (ב) במשך איזה פרק זמן בחר יהוה את אלה שאזרחותם נועדה להיות שמימית?
19 בהתאם לכך, המשוחים שנמצאים בהדרם השמימי מכונים גם ”ירושלים החדשה” (ההתגלות כ״א:2). ירושלים הארצית היתה ”קריית מלך רב” ומקום משכנו של המקדש (מתי ה׳:35). ירושלים החדשה השמימית הינה ארגון המלכות המפואר שדרכו מולכים הריבון האדיר, יהוה, והמלך שמינה, ישוע, ושבו מתבצע שירות הכהונה, כאשר מכיסא יהוה ינבעו שפע ברכות להבראת האנושות (ההתגלות כ״א:10, 11; כ״ב:1–5). בחזון אחר, יוחנן שומע שמשיחיים משוחים נאמנים שקמו לתחייה, נקראים ’אשת השה’. איזו תמונה מלבבת מצטיירת באשר לקרבה למשיח שממנה ייהנו ובאשר לכניעתם אליו מרצון! שווה בנפשך את השמחה שתשרור בשמים, כשהאחרון שבהם יקבל לבסוף את גמולו השמימי. אותה עת, תוכל להתקיים סוף־סוף ”חתונת השה”! אזי, ארגון שמימי מלכותי זה יושלם (ההתגלות י״ט:6–8).
20 אכן, ברכות נפלאות צפויות לאלה שעליהם אמר השליח פאולוס: ”אשר לנו, אזרחותנו בשמים היא” (פיליפים ג׳:20). במשך כאלפיים שנה, יהוה בוחר את ילדיו הרוחניים ומכין אותם לנחלתם השמימית. על־פי כל העדויות, פעילות בחירה והכנה זו תושלם בקרוב. אך, דברים נוספים נועדו להתרחש, כשם שנתגלה ליוחנן בחזונו, הכתוב בהתגלות פרק ז׳. עתה, קבוצת משיחיים נוספת תובעת את תשומת־לבנו, ואת קבוצה זו נבחן במאמר הבא.
האם אתה זוכר?
◻ מה הם פעליה השונים של רוח־הקודש בקרב בעלי הנחלה השמימית?
◻ מאילו יחסים קרובים נהנים המשוחים עם יהוה? עם ישוע?
◻ כיצד מתוארת במקרא קהילת המשיחיים המשוחים?
◻ על איזה בסיס חוקי נוסד ישראל השייכים לאלוהים?
◻ אילו זכויות שמימיות מצפות למשיחיים המשוחים?
[תמונות בעמוד 20]
במשך תקופה של כאלפיים שנה, בחר יהוה את אלה שישלטו במלכות השמים