המשיח מדבר אל הקהילות
”את אלה הדברים אומר האוחז בימינו את שבעת הכוכבים” (ההתגלות ב׳:1).
1, 2. מדוע עלינו לשים לב למה שאמר המשיח לשבע קהילות באסיה הקטנה?
ישוע המשיח, בנו יחידו של אלוהים, הוא ראש הקהילה המשיחית. כדי לשמור על טוהרה של קהילת תלמידיו המשוחים, מפעיל המשיח את ראשותו על־ידי כך שהוא משבח וגם מתקן אותם (אפסים ה׳:21–27). דוגמאות לכך נמצאות בפרקים ב׳ וג׳ בספר ההתגלות. שם כתובים מסריו הנוקבים אך האוהבים של ישוע אל שבע קהילות באסיה הקטנה.
2 לפני ששמע השליח יוחנן את דבריו של ישוע לשבע הקהילות ניתן לו חזון על ”יום האדון” (ההתגלות א׳:10). ”יום” זה החל כאשר נוסדה מלכות המשיח ב־1914. לכן, הדברים שאמר ישוע לאותן קהילות נושאים חשיבות מכרעת כיום, באחרית הימים. דברי העידוד והתיקון שנתן עוזרים לנו להתמודד עם זמנים קשים אלו (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
3. מה הן המשמעויות הסמליות של המונחים ”כוכבים”, ”מלאכים” ו”מנורות הזהב” שראה השליח יוחנן?
3 יוחנן ראה את ישוע המשיח בתפארתו, ”האוחז בימינו את שבעת הכוכבים” ו”המתהלך בין שבע מנורות הזהב”, כלומר בין הקהילות. ה”כוכבים” הם ”מלאכי שבע הקהילות” (ההתגלות א׳:20; ב׳:1). כוכבים מסמלים לעתים את מלאכי השמים, אך ברור שהמשיח לא ישתמש באדם בשר ודם כדי לכתוב מסרים המיועדים ליצורים שמימיים. הדעת נותנת אפוא, שה”כוכבים” הם משגיחים משוחי רוח או מועצות זקנים. המונח ”מלאכים” מתייחס לתפקידם כשליחים. בעקבות התרחבות ארגון אלוהים, מינה ”הסוכן הנאמן והנבון” גברים כשירים גם מקרב ’הצאן האחרות’ של ישוע לשמש כמשגיחים (לוקס י״ב:42–44; יוחנן י׳:16).
4. כיצד זקני־הקהילה מפיקים תועלת כשהם שמים לב לדברים שאמר המשיח לקהילות?
4 ”הכוכבים” נמצאים בימינו של ישוע, כלומר, בשליטתו, תחת סמכותו, חסדו והגנתו. לפיכך, עליהם לתת לו דין וחשבון. זקני־קהילה בני זמננו נשמעים לדברים שאמר ישוע לשבע הקהילות, וכך הם מצליחים לטפל במצבים דומים. כמובן, כל המשיחיים צריכים לשמוע בקולו של בן אלוהים (מרקוס ט׳:7). מה נוכל ללמוד אם נקשיב לדבריו של המשיח אל הקהילות?
אל מלאך אפסוס
5. איזו מין עיר היתה אפסוס?
5 ישוע שיבח והוכיח את הקהילה באפסוס. (קרא ההתגלות ב׳:1–7.) המקדש הגדול של האלה ארטמיס ניצב בעיר זו, שהיתה מרכז מסחרי ודתי על חופה המערבי של אסיה הקטנה. אף־על־פי שבאפסוס היו בכל עבר הפקרות מינית, דתות כזב ואנשים שעסקו בכישוף, אלוהים בירך את שירותם של פאולוס ושל אחרים שם (מעשי השליחים פרק י״ט).
6. במה דומים משיחיים נאמנים בימינו למשיחיים שחיו באפסוס הקדומה?
6 המשיח שיבח את הקהילה באפסוס באומרו: ”אני יודע את מעשיך ואת עמלך ואת סבלנותך ושאינך יכול לשאת אנשי רשע. בחנת את המכנים עצמם שליחים ואינם, ומצאת אותם כוזבים”. גם בימינו, קהילות תלמידיו האמיתיים של ישוע ידועות במעשיהן הטובים, בעמל ובכוח סבל. התנהגותם ומעשיהם של אחי שקר הרוצים להיחשב כשליחים אינם מקובלים עליהן (קורינתים ב׳. י״א:13, 26). בדומה לחברי קהילת אפסוס, המשיחיים הנאמנים כיום ’אינם יכולים לשאת אנשי רשע’. לכן, כדי לשמור על טוהר עבודת יהוה ולהגן על הקהילה, הם אינם מתרועעים עם כופרים חסרי חרטה (גלטים ב׳:4, 5; יוחנן ב׳. 8–11).
7, 8. איזו בעיה חמורה היתה בקהילת אפסוס, וכיצד נוכל להתמודד אם נהיה במצב דומה?
7 עם זאת, למשיחיים באפסוס היתה בעיה חמורה. ”יש לי טענה נגדך”, אמר ישוע, ”כי עזבת את אהבתך הראשונה”. חברי הקהילה היו צריכים לעורר את האהבה שהיתה להם בראשונה ליהוה (מרקוס י״ב:28–30; אפסים ב׳:4; ה׳:1, 2). גם עלינו להישמר לבל נאבד את אהבתנו הראשונה לאלוהים (יוחנן ג׳. 3). אבל מה אם דברים כגון השתוקקות לעושר חומרי או רדיפת תענוגות מתחילים לתפוס מקום מרכזי בחיינו? (טימותיאוס א׳. ד׳:8; ו׳:9, 10) במקרה כזה עלינו להתפלל בחוזקה ליהוה שיעזור לנו להחליף נטייה זו באהבה עמוקה כלפיו ובהכרת טובה על כל מה שהוא ובנו עשו ועושים למעננו (יוחנן א׳. ד׳:10, 16).
8 המשיח האיץ באפסים: ”זכור מניין נפלת וחזור בתשובה ועשה את המעשים הראשונים”. ומה אם לא ינהגו כך? ”שאם לא כן”, אמר ישוע, ”אבוא אליך ואסיר את מנורתך ממקומה”. אם כל חברי הצאן יאבדו את אהבתם הראשונה, אזי ’המנורה’, כלומר הקהילה, תחדל להתקיים. לכן, הבה נעמול בחריצות כמשיחיים מסורים כדי שהקהילה תמשיך להאיר באור רוחני (מתי ה׳:14–16).
9. מה צריכה להיות השקפתנו לגבי כיתתיות?
9 ייאמר לזכותם של האפסים שהם ’שנאו את מעשי [כת] הניקולסים’. מלבד הכתוב בספר ההתגלות, לא ידועים פרטים מוגדרים על מקורה של כיתה זו, תורותיה ומנהגיה. אך הואיל וישוע יצא חוצץ נגד הנהייה אחר בני אדם, עלינו לחקות את דוגמת האפסים ולשנוא כיתתיות (מתי כ״ג:10).
10. במה יזכו הנשמעים לדברי הרוח?
10 ”מי שאוזן לו, ישמע נא מה שהרוח אומרת לקהילות”, אמר המשיח. כשהיה על הארץ דיבר ישוע תחת השפעת רוח אלוהים (ישעיהו ס״א:1; לוקס ד׳:16–21). לכן מן הראוי שנשים לב למה שאלוהים אומר כעת דרכו באמצעות רוח הקודש. בהדרכת הרוח הבטיח ישוע: ”המנצח, אני אתן לו לאכול מעץ החיים אשר בגן אלוהים”. עבור המשוחים הנשמעים לדברי הרוח פירוש הדבר חיי אלמוות ב”גן אלוהים” בשמים, כלומר לפני יהוה אלוהים עצמו. חברי ’ההמון הרב’, אשר גם הם שומעים את מה שאומרת הרוח, ייהנו מגן עדן ארצי, שבו ישתו מ”נהר מים חיים” וימצאו מרפא ב’עלי העצים’ הגדלים על גדותיו (ההתגלות ז׳:9; כ״ב:1, 2; לוקס כ״ג:43).
11. כיצד נוכל לתרום לטיפוח האהבה ליהוה?
11 האפסים איבדו את אהבתם הראשונה. אך מה אם מצב דומה מתפתח כיום בקהילה? כדאי שכל אחד כפרט יתרום לטיפוח האהבה ליהוה על־ידי כך שידבר על דרכיו האוהבות. נוכל להביע הערכה על האהבה שגילה אלוהים כאשר סיפק את קורבן הכופר של בנו היקר (יוחנן ג׳:16; רומים ה׳:8). בהזדמנויות מתאימות אפשר להתייחס לאהבתו של אלוהים בתשובותינו וגם בחלקים באסיפות. נוכל לבטא את אהבתנו ליהוה בכך שנהלל את שמו בשירות השדה (תהלים קמ״ה:10–13). כן, במילים ובמעשים נוכל לעשות רבות כדי לעורר ולחזק את האהבה הראשונה של הקהילה.
אל מלאך זמירנה
12. מה מגלה ההיסטוריה לגבי זמירנה והמנהגים הדתיים שרווחו בה?
12 הקהילה בזמירנה קיבלה דברי שבח מהמשיח, ”הראשון והאחרון, אשר מת ויחי”. (קרא ההתגלות ב׳:8–11.) זמירנה (כיום איזמיר בטורקיה) הוקמה על חופה המערבי של אסיה הקטנה. היוונים התיישבו בה, אך בערך בשנת 580 לפה״ס בני לוּדיה החריבו אותה. יורשיו של אלכסנדר הגדול שבו ובנו את זמירנה באתר חדש. העיר הפכה לחלק מן הפרובינציה הרומית אסיה והיתה למוקד מסחרי משגשג הידוע במבני הציבור המפוארים שבו. המקדש לכבוד הקיסר טיבריוס הקנה לעיר מעמד של מרכז לפולחן הקיסר. מי שסגד לקיסר היה צריך לשרוף קמצוץ קטורת ולומר ”קיסר הוא האדון”. אך המשיחיים לא יכלו לנהוג כך משום שלדידם, ”ישוע הוא האדון”. מסיבה זו הם סבלו מצרות קשות (רומים י׳:9).
13. באיזה מובן היו המשיחיים בזמירנה עשירים למרות היותם עניים מבחינה חומרית?
13 מלבד אותן צרות, המשיחיים בזמירנה סבלו גם מעוני, אולי בשל סנקציות כלכליות שהוטלו עליהם משום שלא נתנו יד לפולחן הקיסר. עדי־יהוה בני זמננו אינם חסינים בפני קשיים דומים (ההתגלות י״ג:16, 17). גם אם הם עניים מבחינה חומרית, אחים הדומים למשיחיים בזמירנה הם בעצם עשירים רוחנית, וזה מה שחשוב באמת! (משלי י׳:22; יוחנן ג׳. 2).
14, 15. איזו נחמה יכולים המשוחים לשאוב מן הכתוב בההתגלות ב׳:10?
14 רוב היהודים בזמירנה היו ”כנסת השטן” משום שדבקו במסורות לא־מקראיות, דחו את בן האלוהים וגידפו את תלמידיו משוחי הרוח (רומים ב׳:28, 29). אך המשוחים שואבים נחמה רבה מדבריו הבאים של המשיח. הוא אומר: ”אל תירא מפני מה שאתה עתיד לסבול. הנה עתיד השטן להשליך אנשים מכם לכלא כדי שתנוסו, ותהיה לכם צרה עשרת ימים. הייה נאמן עד מוות ואתן לך עטרת החיים” (ההתגלות ב׳:10).
15 ישוע לא חשש למות על שום תמיכתו בריבונות יהוה (פיליפים ב׳:5–8). אף־על־פי שהשטן עושה כעת מלחמה נגד השארית המשוחה, המשוחים אינם יראים מפני הדברים שעליהם לסבול כקבוצה — צרות, מאסר ומוות אלים (ההתגלות י״ב:17). הם ינצחו את העולם. ובמקום עטרת פרחים נובלת, שניתנה כפרס למנצחים במשחקים של עובדי האלילים, המשיח מבטיח לתת למשוחים המוקמים לתחייה את ”עטרת החיים” בתור יצורים בני אלמוות בשמים. זו אכן מתנה שלא תסולא בפז!
16. באיזו סוגיה ראוי שנתמקד אם אנו חברים בקהילה כמו זו שהיתה בזמירנה הקדומה?
16 בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית, מה אם אנו חברים בקהילה כמו זו שהיתה בזמירנה הקדומה? הבה נעזור לאחינו לאמונה להתמקד בסיבה המרכזית לכך שאלוהים אינו מונע את הרדיפות — סוגיית המחלוקת האוניברסלית. כל עד־יהוה נאמן מוכיח שהשטן שקרן ומראה שאפילו לנוכח רדיפות, בני אדם מסוגלים לתמוך בזכותו של אלוהים לשלוט כריבון היקום (משלי כ״ז:11). הבה נעודד משיחיים אחרים לעמוד ברדיפות, וכך נזכה כולנו ”לעובדו [את יהוה] באין מורא בקדושה וצדק לפניו כל ימינו” — ואף לעולמי עולמים (לוקס א׳:68, 69, 74, 75).
אל מלאך פֶּרְגָמוֹס
17, 18. אילו צורות פולחן תפסו מקום מרכזי בפרגמוס, ומה יכלה להיות התוצאה של סירוב להשתתף בפולחן אלילי זה?
17 הקהילה בפרגמוס (פרגמון) קיבלה הן שבחים והן תוכחה. (קרא ההתגלות ב׳:12–17.) העיר פרגמוס שכנה כ־80 קילומטר צפונית לזמירנה והיתה מלאה בעבודת אלילים. נראה כי אסטרולוגים כשדים ברחו לשם מבבל. חולים נהרו למקדש הנודע של אֶסְקְלֶפְּיוּס, אל הרפואה. פרגמוס, אשר ניצבו בה שלושה מקדשים לפולחן הקיסר אוגוסטוס, כונתה ”המרכז הראשי של כת הקיסר באימפריה המוקדמת” (האנציקלופדיה בריטניקה, 1959, כרך 17, עמוד 507).
18 בפרגמוס היה גם מזבח שהוקדש לאל זאוס. העיר הפכה בהשפעה שטנית גם למרכז להאלהת בני אדם. אין פלא שנאמר שהקהילה ישבה במקום ”אשר שם כיסא השטן”! אדם שתמך בריבונות יהוה יכול היה לשלם בחייו אילו סירב לסגוד לקיסר. עולמנו עדיין נתון לשליטתו של השטן, ואנשים כיום מאלילים סמלי לאום (יוחנן א׳. ה׳:19). מן המאה הראשונה ועד היום, מתו משיחיים נאמנים רבים על קידוש השם, כמו אנטיפס, אשר כונה בפי המשיח: ”עדי הנאמן, אשר נהרג אצלכם”. יהוה אלוהים וישוע המשיח ללא ספק זוכרים משרתים נאמנים כאלה (יוחנן א׳. ה׳:21).
19. מה עשה בלעם, ומפני מה צריכים כל המשיחיים להישמר?
19 המשיח הזכיר גם את ”תורת בלעם”. נביא השקר בלעם ניסה בתאוותו לבצע כסף לקלל את עם ישראל. כאשר הפך אלוהים את הקללה לברכה, בלעם שיתף פעולה עם בלק מלך מואב ופיתה רבים מבני ישראל לעבודת אלילים ולאי־מוסריות מינית. זקני־קהילה צריכים להיות קנאים לצדק כמו פנחס, אשר נקט פעולה נגד מעשי בלעם (במדבר כ״ב:1 עד כ״ה:15; פטרוס ב׳. ב׳:15, 16; יהודה 11). למעשה, כל המשיחיים צריכים להישמר מפני עבודת אלילים ולהיזהר שמא אי־מוסריות תחדור חלילה אל הקהילה (יהודה 3, 4).
20. מה צריך לעשות משיחי שמתחיל לאמץ לעצמו השקפות שיש בהן משום כפירה?
20 סכנה גדולה ריחפה מעל הקהילה בפרגמוס משום שלא ננקטו בה צעדים נגד ”אנשים המחזיקים בתורת הניקולסים”. המשיח אמר לקהילה: ”חזור בתשובה; שאם לא כן, אבוא אליך מהר ואלחם בהם בחרב פי”. מעוררי מחלוקות המחזיקים בתורות זרות מעוניינים להזיק למשיחיים, ואותם מפלגים לא ירשו את מלכות אלוהים (רומים ט״ז:17, 18; קורינתים א׳. א׳:10; גלטים ה׳:19–21). משיחי שמתחיל לאמץ לעצמו השקפות שיש בהן משום כפירה ורוצה להפיץ את דעותיו, כדאי שישים לב לדברי האזהרה החריפים של המשיח! כדי למנוע מעצמו אסון, עליו להתחרט ולבקש עזרה רוחנית מזקני־הקהילה (יעקב ה׳:13–18). חיוני לנקוט צעדים מיידיים, משום שישוע בא מהר לעשות משפט.
21, 22. מי אוכלים מן ”המן הגנוז”, ומה הוא מסמל?
21 למשיחיים המשוחים ולבני לווייתם הנאמנים אין כל סיבה לחשוש מן המשפט הקרוב. כל הנשמעים להוראות שמסר ישוע באמצעות רוח הקודש צפויים לברכות. למשל, המשוחים שינצחו את העולם יורשו לאכול מן ”המן הגנוז” ותינתן להם ”אבן לבנה” שעליה ”שם חדש”.
22 אלוהים נתן לבני ישראל את המן כדי לכלכל את חייהם במהלך 40 שנות הנדודים במדבר. חלק מן ה”לחם” הזה נשמר בכד זהב בתוך ארון הברית. כך נגנז המן בקודש הקודשים של המשכן, אשר אור פלאי ששכן בו העיד על נוכחות יהוה (שמות ט״ז:14, 15, 23, 26, 33; כ״ו:34; עברים ט׳:3, 4). איש לא הורשה לאכול מאותו מן גנוז. אך תלמידיו המשוחים של ישוע לובשים עם תחייתם אלמוות, וכך באופן סמלי אוכלים מן ”המן הגנוז” (קורינתים א׳. ט״ו:53–57).
23. מהי משמעות ’האבן הלבנה’ ו’השם החדש’?
23 בבתי הדין הרומים, אבן שחורה ציינה הרשעה בדין, ואילו אבן לבנה העידה על זיכוי. כאשר נותן ישוע ”אבן לבנה” למשוחים המנצחים, הוא בעצם פוסק שהם חפים מפשע בעיניו, טהורים ונקיים. הרומים השתמשו בחלוקי אבנים כמעין כרטיסי כניסה לאירועים חשובים, ולכן ’האבן הלבנה’ יכולה להתייחס לכניסתם של המשוחים לשמים בחתונת השה (ההתגלות י״ט:7–9). ’השם החדש’ קשור ככל הנראה לזכותם להצטרף אל ישוע בשמים כיורשים השותפים למלכות. עד כמה מעודדים דברים אלה את המשוחים וגם את שותפיהם לשירות יהוה אשר תקוותם לחיות בגן עדן עלי אדמות!
24. איזו עמדה עלינו לנקוט בקשר לכפירה?
24 מן התבונה לזכור שקהילת פרגמוס היתה נתונה בסכנה בגלל כופרים. אם מצב דומה מאיים על שלום קהילתנו, הבה נדחה מכול וכול את הכפירה ונמשיך להתהלך בָּאמת (יוחנן ח׳:32, 44; יוחנן ג׳. 4). מורי שקר ואנשים שמתחילים לסטות לדרכי כפירה עלולים להשחית קהילה שלמה, ולכן מן ההכרח שנתייצב בעוז נגד כפירה ולעולם לא נרשה לטיעונים זדוניים להניא אותנו מלציית לאמת (גלטים ה׳:7–12; יוחנן ב׳. 8–11).
25. באילו ממסריו של ישוע נדון במאמר הבא?
25 אכן, ישוע המשיח בתפארתו נתן דברי שבח ותוכחה מעוררי מחשבה ומרשימים לשלוש מתוך שבע הקהילות שבאסיה הקטנה. אך בהדרכת רוח הקודש יש לו עוד רבות לומר לארבע הקהילות הנותרות. במסרים אלה, שהופנו לקהילות אשר בתיאטירה, סרדיס, פילדלפיה ולאודיקיאה, נדון במאמר הבא.
מהי תשובתך?
• מדוע עלינו לשים לב למה שאומר המשיח לקהילות?
• כיצד נוכל לעזור לקהילה לעורר את אהבתה הראשונה?
• מדוע ניתן לומר שגם אם המשיחיים בזמירנה הקדומה היו עניים חומרית, הם למעשה היו עשירים?
• על רקע המצב בקהילה שבפרגמוס, מה צריכה להיות גישתנו כלפי רעיונות כפירה?
[מפה בעמוד 10]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
יוון
אסיה הקטנה
אפסוס
זמירנה
פרגמוס
תיאטירה
סרדיס
פילדלפיה
לאודיקיאה
[תמונה בעמוד 12]
’ההמון הרב’ יזכה לחיות בגן עדן עלי אדמות
[תמונות בעמוד 13]
משיחיים שנרדפים מנצחים את העולם