’דומה לאודם’
השליח יוחנן ראה בחזון כיסא מרהיב בשמים. היושב עליו דמה ל”אבן יָשְׁפֶה ואודם” (ההתגלות ד׳:2, 3). באילו אבנים מדובר?
לא מדובר באבנים אטומות לאור הבוהקות מעל פני השטח. המילה היוונית המתורגמת ל”יָשְׁפֶה” שימשה בימי קדם להגדרת אבנים בעלות צבעים שונים, כולל אבנים יקרות שקופות. ”אבן היָשְׁפֶה” שבההתגלות ד׳:3 ”בהחלט לא הייתה היָשְׁפֶה הזולה של ימינו”, אומר א. ט. רוברטסון בספרו מילים ציוריות בברית החדשה (Word Pictures in the New Testament). יתרה מזו, בהמשך ספר ההתגלות מתאר יוחנן את העיר השמימית ירושלים ואומר: ”אור נגהה כאבן יקרה מאוד, כאבן יָשְׁפֶה זכה כבדולח” (ההתגלות כ״א:10, 11). האבנים שעליהן דיבר יוחנן היו ככל הנראה שקופות למחצה וחדירות לאור.
מי שמוצג כיושב על הכיסא בחזון יוחנן הוא הדמות המהוללת ביותר ביקום כולו, יהוה אלוהים. אין טהור וקדוש ממנו. בהתאם לכך, כתב השליח יוחנן: ”האלוהים אור הוא וכל חושך אין בו” (יוחנן א׳. א׳:5). אי לכך, יוחנן קרא לבני אמונתו ’להיטהר כפי שיהוה טהור’ (יוחנן א׳. ג׳:3).
מה עלינו לעשות כדי להיחשב טהורים בעיני אלוהים? מן ההכרח להאמין בדמו השפוך של המשיח לסליחת חטאינו. עלינו גם להמשיך ’להתהלך באור’ על־ידי כך שנלמד דרך קבע את המקרא ונחיה על־פי הכתוב בו (יוחנן א׳. א׳:7).