1–3.‏ (‏א)‏ עם אילו בעיות כלכליות מתמודדים רבים כיום,‏ וכיצד יש שמנסים לפתור אותן?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏ (‏ב)‏ אילו חששות מתעוררים בנוגע לגידול ילדים?‏

‏”‏מדי יום בעלי ג׳יימס היה חוזר הביתה מהעבודה מותש,‏ אך הכנסתו כיסתה מעט מעבר לצרכינו היומיומיים”‏,‏ מסבירה מרילין.‏a ”‏רציתי להקל עליו את הנטל ולתרום את חלקי כך שנוכל לרכוש לבננו ג׳ימי חלק מהדברים הטובים שהיו לחבריו לספסל הלימודים”‏.‏ מרילין גם רצתה לעזור למשפחתם המורחבת ולחסוך כסף לעתיד.‏ רבים מחבריה עברו לארצות אחרות כדי להרוויח יותר כסף.‏ אך כאשר היא שקלה צעד זה היו לה רגשות מעורבים.‏ מדוע?‏

² מרילין חששה לעזוב את חברי משפחתה היקרים ואת שגרתם הרוחנית היציבה.‏ מצד אחד היא חשבה על כך שאחרים עברו לארץ אחרת לתקופה מסוימת ונראה שמשפחותיהם שורדות מבחינה רוחנית.‏ מצד שני היא תהתה כיצד תוכל לגדל את ג׳ימי מרחוק.‏ האם תצליח לקחת חלק בחינוך בנה ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ דרך האינטרנט?‏ (‏אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏

³ מרילין ביקשה הדרכה.‏ בעלה לא רצה שתעזוב,‏ אך אמר שלא ינסה לעצור בעדה.‏ זקני־הקהילה ואחרים בקהילה יעצו לה לא לעבור לארץ אחרת,‏ אך מספר אחיות האיצו בה לעשות כן.‏ ”‏אם את אוהבת את משפחתך,‏ אז תלכי”‏,‏ הן אמרו לה.‏ ”‏את עדיין יכולה לשרת את יהוה”‏.‏ למרות חששותיה,‏ נפרדה מרילין מג׳יימס ומג׳ימי בנשיקה ועברה לעבוד בארץ אחרת.‏ ”‏לא איעדר לזמן רב”‏,‏ הבטיחה.‏

התחייבויות משפחתיות ועקרונות מקראיים

4.‏ מדוע רבים מהגרים,‏ ומי בדרך כלל דואג לילדיהם?‏

⁴ יהוה אינו רוצה שמשרתיו יחיו בעוני מחפיר,‏ והגירה היא אחד הפתרונות עתיקי היומין לעוני (‏תהל׳ ל״ז:‏25;‏ מש׳ ל׳:‏8‏)‏.‏ כדי לא לגווע ברעב שלח יעקב את בניו למצרים כדי לרכוש מזוןb (‏בר׳ מ״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ כיום רוב מי שבוחרים להגר אינם עושים זאת כיוון שהם גוועים ברעב,‏ אך ייתכן שהם עובדים קשה כדי לכסות חובות מעיקים.‏ יש שרק חפצים להעלות את רמת החיים של משפחתם.‏ מאחר שהם נמצאים במדינה בעלת כלכלה חלשה,‏ רבים עוברים לגור בנפרד ממשפחתם הקרובה,‏ בין שבארצם ובין שבארץ אחרת,‏ כדי להשיג את יעדיהם.‏ במקרים רבים ילדיהם הקטינים נשארים תחת חסותם של אחרים,‏ כגון אחד ההורים,‏ אח גדול,‏ סבם וסבתם,‏ קרובי משפחה או חברים.‏ המהגרים אומנם חשים צער כשהם עוזבים בן זוג או ילדים,‏ אך רבים שעוברים למדינה זרה מרגישים שאין להם ברירה אחרת.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ מה לימד ישוע בנוגע לאושר וביטחון?‏ (‏ב)‏ לאילו דברים חומריים לימד ישוע את תלמידיו להתפלל?‏ (‏ג)‏ כיצד מברך אותנו יהוה?‏

⁵ גם בימיו של ישוע רבים היו עניים ומעוטי יכולת,‏ ואולי הם חשבו שיהיו מאושרים ובטוחים יותר אם רק יהיה להם יותר כסף (‏מר׳ י״ד:‏7‏)‏.‏ אך ישוע רצה שהאנשים יתלו את תקוותם בדבר אחר.‏ הוא רצה שהם יסמכו על המקור לעושר נצחי — על יהוה.‏ בדרשת ההר הסביר ישוע שאושר וביטחון אמיתיים אינם תלויים בדברים חומריים או אף במאמצינו האישיים,‏ אלא בידידותנו עם אבינו השמימי.‏

⁶ בתפילה לדוגמה לימדנו ישוע להתפלל לא עבור ביטחון כלכלי,‏ אלא עבור צרכינו היומיומיים,‏ עבור ”‏הלחם הנחוץ לנו”‏ לאותו היום.‏ הוא אמר למאזיניו חד משמעית:‏ ”‏חדלו לאצור לכם אוצרות על הארץ.‏.‏.‏ תחת זאת,‏ אצרו לכם אוצרות בשמיים”‏ (‏מתי ו׳:‏9,‏ 11,‏ 19,‏ 20‏)‏.‏ אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יברך אותנו כפי שהוא מבטיח.‏ ברכת יהוה אינה מסתכמת בכך שהוא מביע את שביעות רצונו מאתנו — הוא פועל כדי לספק לנו את מה שאנו באמת צריכים.‏ אכן,‏ הדרך היחידה לזכות לאושר וביטחון אמיתיים היא לבטוח באבינו האוהב במקום בכסף ‏(‏קרא מתי ו׳:‏24,‏ 25,‏ 31–34‏)‏.‏

7.‏ (‏א)‏ על מי הטיל יהוה את האחריות לגדל את הילדים?‏ (‏ב)‏ מדוע שני ההורים צריכים להיות מעורבים באופן פעיל בחינוך ילדיהם?‏

⁷ כדי ’‏לחפש תחילה את צדקת אלוהים’‏ עלינו לראות את התחייבויותנו המשפחתיות כפי שיהוה רואה אותן.‏ תורת משה כללה עיקרון זה החל גם על המשיחיים:‏ מחובתם של ההורים לספק לילדיהם חינוך רוחני.‏ ‏(‏קרא דברים ו׳:‏6,‏ 7‏.‏)‏ אלוהים הטיל אחריות זו על ההורים,‏ לא על הסבים והסבתות או על מישהו אחר.‏ שלמה המלך ציין:‏ ”‏שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך”‏ (‏מש׳ א׳:‏8‏)‏.‏ מטרתו של יהוה הייתה ששני ההורים יהיו נוכחים פיזית כדי להדריך וללמד את ילדיהם (‏מש׳ ל״א:‏10,‏ 27,‏ 28‏)‏.‏ הילדים לומדים רבות מהוריהם,‏ במיוחד בנוגע לעניינים רוחניים,‏ כאשר הם שומעים אותם מדברים על יהוה מדי יום ומבחינים בדוגמתם מקרוב.‏

השלכות בלתי צפויות

8,‏ 9.‏ (‏א)‏ אילו שינויים לרוב מתרחשים כאשר הורה חי בנפרד ממשפחתו?‏ (‏ב)‏ אילו נזקים רגשיים ומוסריים עלולה להביא עמה הפרידה?‏

⁸ לפני שהמהגרים עוברים לארץ אחרת הם מנסים לשקול את הסיכונים וההקרבות הנלווים לכך,‏ אך מעטים מהם צופים מראש את כל ההשלכות הנובעות מעזיבת המשפחה (‏מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏c מייד לאחר שעזבה מרילין את משפחתה החלה להתייסר מהפרידה.‏ כך גם חשו בעלה ובנה.‏ ג׳ימי הקטן לא חדל לשאול אותה:‏ ”‏למה עזבת אותי?‏”‏ החודשים שתכננה להיעדר הפכו לשנים,‏ ובמשך הזמן הבחינה מרילין בשינויים מדאיגים במשפחתה.‏ ג׳ימי נעשה מכונס בעצמו ומרוחק ממנה רגשית.‏ היא נזכרת בעצבות:‏ ”‏האהבה שלו כלפיי דעכה”‏.‏

⁹ כאשר הורים וילדים אינם גרים יחד כמשפחה,‏ הם עלולים להינזק רגשית ומוסרית.‏d ככל שהילדים קטנים יותר והניתוק ארוך יותר,‏ הנזק רב יותר.‏ מרילין הסבירה לג׳ימי שהיא עושה את ההקרבות למענו.‏ אך ג׳ימי הרגיש שאמו נטשה אותו.‏ בתחילה הוא התרעם על היעדרותה,‏ אך מאוחר יותר כשהייתה מבקרת הוא התרעם על נוכחותה.‏ כשם שנפוץ אצל ילדים הנותרים מאחור,‏ ג׳ימי חש שאין לה זכות לדרוש ממנו ציות ולקבל ממנו חיבה ‏(‏קרא משלי כ״ט:‏15‏)‏.‏

10.‏ (‏א)‏ כיצד נתינת מתנות כתחליף לנוכחות ההורה משפיעה על הילדים?‏ (‏ב)‏ איזה חסך נוצר כשההורה מנסה לחנך את ילדיו מרחוק?‏

¹⁰ אף שמרילין ניסתה לפצות על היעדרותה בכך ששלחה כסף ומתנות,‏ היא שמה לב שהיא מרחיקה את בנה ושלא במתכוון מלמדת אותו להציב דברים חומריים לפני עניינים רוחניים וקשרי משפחה (‏מש׳ כ״ב:‏6‏)‏.‏ ”‏אל תחזרי”‏,‏ ג׳ימי היה אומר לה,‏ ”‏רק תמשיכי לשלוח מתנות”‏.‏ מרילין החלה להבין שלא תוכל לחנך את בנה מרחוק באמצעות מכתבים,‏ שיחות טלפון או שיחות וידיאו.‏ היא מסבירה:‏ ”‏אתה לא יכול לחבק את ילדך או לתת לו נשיקת לילה טוב דרך האינטרנט”‏.‏

11.‏ (‏א)‏ כיצד העובדה שבני זוג חיים בנפרד למטרת עבודה חילונית משפיעה על נישואיהם?‏ (‏ב)‏ כיצד הבינה אחות אחת שעליה לשוב למשפחתה?‏

¹¹ יחסיה של מרילין עם יהוה ועם בעלה ג׳יימס נפגעו גם כן.‏ ההתרועעות המשיחית והשירות שלה הוגבלו ליום אחד בשבוע ואף פחות מכך,‏ והיה עליה להגן על עצמה מפני גישושים מיניים מצד מעבידה.‏ לא היה ביכולתם של מרילין וג׳יימס להישען זה על זה כשנתקלו בבעיות,‏ ולכן החלו להיות מעורבים רגשית עם אחרים וכמעט ביצעו אי־מוסריות מינית.‏ מרילין הבינה שאף שהיא ובעלה לא נאפו,‏ מאחר שחיו בנפרד הם לא היו מסוגלים לפעול על־פי ההדרכה המקראית שלפיה עליהם למלא את הצרכים הרגשיים והמיניים זה של זה.‏ הם לא היו יכולים לשתף זה את זה בדברים ספונטניים כגון מחשבה,‏ מבט או חיוך,‏ לחוש במגע יד עדין ובחיבוק אוהב,‏ לחלוק ביטויי חיבה אינטימיים,‏ או לקיים את חובת הנישואין (‏שה״ש א׳:‏2;‏ קור״א ז׳:‏3,‏ 5‏)‏.‏ ובנוסף,‏ הם לא היו יכולים לעבוד את יהוה יחד כמשפחה.‏ ”‏כאשר שמעתי בכינוס שכדי שנינצל ביום הגדול של יהוה חיוני שנקיים תוכנית רוחנית משפחתית קבועה,‏ הבנתי שאני צריכה לחזור הביתה”‏,‏ נזכרת מרילין.‏ ”‏היה עליי להתחיל לבנות מחדש את חיי הרוחניים ואת חיי המשפחה שלי”‏.‏

עצות טובות ועצות רעות

12.‏ אילו עצות מקראיות ניתן להשיא למי שחיים בנפרד ממשפחתם?‏

¹² מרילין נתקלה בתגובות מנוגדות בעקבות החלטתה לחזור הביתה.‏ הזקנים בקהילתה בארץ אחרת שיבחו אותה על אמונתה ועל אומץ לבה.‏ אך לא כך הגיבו אחרים שגם חיו בנפרד מבני זוגם וממשפחותיהם.‏ במקום לחקות את דוגמתה הטובה,‏ הם ניסו להניא אותה מהחלטתה.‏ ”‏את תשובי לכאן תוך זמן קצר”‏,‏ הם אמרו.‏ ”‏כיצד תוכלי לגמור את החודש אם תחזרי הביתה?‏”‏ במקום להעיר הערות מייאשות מעין אלה,‏ על האחים לאמונה ”‏לתקן את הנשים הצעירות כדי שהללו יאהבו את בעליהן,‏ יאהבו את ילדיהן.‏.‏.‏ יטפלו בענייני ביתן.‏.‏.‏ וזאת פן יושמץ דבר אלוהים”‏ ‏(‏קרא טיטוס ב׳:‏3–5‏)‏.‏

13,‏ 14.‏ מדוע דרושה אמונה על מנת להציב את יהוה מעל לציפיות משפחתיות?‏ הבא דוגמה.‏

¹³ מהגרים רבים גדלו בתרבויות שמציבות מסורות וחובות משפחתיות,‏ בייחוד כלפי ההורים,‏ מעל לכל דבר אחר.‏ למשיחי נדרשת אמונה חזקה כדי לפעול בניגוד למנהגים מקובלים או לרצונה של המשפחה וכך להשביע את רצון יהוה.‏

¹⁴ תן דעתך למקרה של קארין:‏ ”‏כאשר נולד בני דון בעלי ואני עבדנו בארץ אחרת,‏ וזמן קצר לפני כן התחלתי ללמוד את המקרא.‏ כולם במשפחה ציפו שאשלח את דון הביתה כדי שהוריי יגדלו אותו עד שנהיה יציבים מבחינה כלכלית”‏.‏ כאשר קארין עמדה על כך שתגדל את דון בעצמה,‏ קרובי משפחתה,‏ לרבות בעלה,‏ כינו אותה עצלנית ולעגו לה.‏ ”‏למען האמת,‏ באותו הזמן לא הבנתי לגמרי מדוע יהיה זה פסול שדון יגור עם הוריי מספר שנים”‏,‏ אומרת קארין.‏ ”‏אך ידעתי שיהוה הטיל את המשימה לגדל את בננו עלינו — הוריו”‏.‏ כאשר הרתה קארין שוב דרש ממנה בעלה לבצע הפלה.‏ בעקבות ההחלטה הטובה שקיבלה קודם לכן התחזקה אמונתה של קארין,‏ והיא שוב נקטה עמדה איתנה לצד יהוה.‏ כעת קארין,‏ בעלה וילדיהם שמחים שכל המשפחה נשארה יחד.‏ אם הייתה מפקידה את אחד מילדיה או את שניהם בידי אחרים שיגדלו אותם הרחק ממנה,‏ התוצאה הייתה יכולה להיות שונה לגמרי.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ תאר את חווייתה של אחות שלא גדלה עם הוריה בילדותה.‏ (‏ב)‏ מדוע היא החליטה לנהוג בדרך שונה עם בתה?‏

¹⁵ עדת־יהוה ששמה ויקי מספרת:‏ ”‏במשך כמה שנים סבתי גידלה אותי,‏ ואחותי הקטנה נשארה עם הוריי.‏ כשהתאחדתי עם הוריי רגשותיי כלפיהם כבר השתנו.‏ אחותי הרגישה חופשי להביע את עצמה בפניהם ולחבק אותם,‏ והיו לה יחסים קרובים אתם,‏ ואילו אני הרגשתי מרוחקת מהוריי ואפילו בבגרותי התקשיתי לחשוף בפניהם את רגשותיי האמיתיים.‏ אחותי ואני הבטחנו להורינו שנדאג להם לכשיזדקנו.‏ אך אני אעשה זאת יותר מתוך חובה,‏ בעוד שאחותי תדאג להם מתוך אהבה.‏

¹⁶ ”‏כעת אמי רוצה שאשלח אליה את בתי כדי שתגדל אותה,‏ בדיוק כפי שהיא שלחה אותי לאמהּ.‏ סירבתי בטקט”‏,‏ ויקי אומרת.‏ ”‏בעלי ואני רוצים לגדל את בתנו בדרכי יהוה.‏ ואני לא רוצה לפגוע ביחסיי העתידיים עם בתי”‏.‏ ויקי נוכחה לדעת שהדרך המוצלחת היחידה היא להציב את יהוה ואת עקרונותיו מעל מטרות כספיות וציפיות משפחתיות.‏ ישוע אמר באופן ברור:‏ ”‏איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים”‏,‏ לאלוהים ולממון (‏מתי ו׳:‏24;‏ שמ׳ כ״ג:‏2‏)‏.‏

יהוה גורם למאמצינו ’‏להצליח’‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מדוע ניתן לומר שלמשיחיים תמיד יש אפשרות לבחור?‏ (‏ב)‏ באילו שאלות נדון במאמר הבא?‏

¹⁷ יהוה אבינו התחייב לעזור לנו להשיג את הדברים שאנחנו באמת זקוקים להם אם נציב את המלכות ואת צדקתו במקום הראשון בחיינו (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ לפיכך למשיחיים אמיתיים תמיד יש אפשרות לבחור.‏ יהוה מבטיח לספק לנו ’‏דרך מוצא’‏ כדי שלא נצטרך להתפשר על עקרונות מקראיים,‏ וזאת בלי תלות בקשיים שבהם אנו עלולים להיתקל.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ י׳:‏13‏.‏)‏ כשאנו מבקשים מיהוה חוכמה והדרכה ומצייתים למצוותיו ועקרונותיו,‏ אנו מראים שאנו מייחלים ליהוה ו’‏בוטחים’‏ בו,‏ והוא מצדו ”‏יעשה”‏,‏ כלומר יפעל למעננו (‏תהל׳ ל״ז:‏5,‏ 7‏)‏.‏ הוא יברך את מאמצינו הכנים לשרת רק אותו כאדוננו היחיד.‏ אם נציב אותו במקום הראשון,‏ הוא יהפוך את חיינו ל’‏מוצלחים’‏ (‏השווה בראשית ל״ט:‏3‏)‏.‏

¹⁸ מה ניתן לעשות כדי לתקן את הנזק הנגרם מהפרידה?‏ אילו צעדים מעשיים נוכל לנקוט כדי לפרנס את משפחתנו מבלי לגור בנפרד מהם?‏ וכיצד נוכל לעודד אחרים באהבה לקבל החלטות נכונות בנושא זה?‏ המאמר הבא ידון בשאלות אלו.‏

1,‏ 2.‏ באילו קשיים נתקלים מהגרים רבים כשהם חוזרים הביתה?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

‏”‏כשעבדתי בארץ אחרת הייתה לי עבודה אחראית והרווחתי הרבה כסף”‏,‏ נזכר אדוארדו.‏a ”‏אך כשהתחלתי ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה,‏ הבנתי שיש לי אחריות חשובה יותר — לדאוג למשפחתי מבחינה רוחנית ולא רק מבחינה פיזית.‏ לכן חזרתי הביתה”‏ (‏אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏

² אדוארדו ידע שיהוה שבע רצון מכך שהתאחד עם משפחתו.‏ אך בדומה למרילין שהוזכרה במאמר הקודם,‏ היה על אדוארדו להתחיל בתהליך ארוך של שיקום יחסיו עם בני משפחתו.‏ בנוסף,‏ היה עליו להתמודד עם הקושי לפרנס את אשתו ובנותיו במדינה שבה הכלכלה הרבה יותר חלשה.‏ כיצד יוכל להתפרנס?‏ איזו עזרה יוכל לצפות לקבל מאחרים בקהילה?‏

שיקום הרוחניות וחיי המשפחה שניזוקו

3.‏ כיצד משפיעה היעדרותו של הורה על הילדים?‏

³ ”‏הבנתי שזנחתי את בנותיי בזמן שהיו זקוקות להדרכה ולאהבה שלי יותר מתמיד”‏,‏ מודה אדוארדו.‏ ”‏לא הייתי שם כדי לקרוא להן סיפורים מקראיים,‏ להתפלל אתן,‏ לחבק אותן ולשחק אתן”‏ (‏דב׳ ו׳:‏7‏)‏.‏ בתו הבכורה אנה נזכרת:‏ ”‏הרגשתי חסרת ביטחון מבחינה רגשית כי אבא לא היה אתנו בבית.‏ כשחזר הכרנו רק את פניו ואת קולו.‏ כשחיבק אותי זה לא היה לי טבעי”‏.‏

4.‏ כיצד משפיעה היעדרותו של הבעל על יכולתו למלא את תפקידו כראש המשפחה?‏

⁴ היעדרותו של האב פוגעת גם ביכולתו למלא את תפקידו כראש המשפחה.‏ אשתו של אדוארדו,‏ רובי,‏ מסבירה:‏ ”‏הייתי צריכה למלא שני תפקידים — של האמא ושל האבא — והתרגלתי לקבל את רוב ההחלטות המשפחתיות בעצמי.‏ כשאדוארדו חזר הביתה הייתי צריכה ללמוד מהי באמת כניעה משיחית.‏ אפילו עכשיו אני צריכה להזכיר לעצמי לפעמים שבעלי כאן”‏ (‏אפ׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ אדוארדו מוסיף:‏ ”‏הבנות היו רגילות לפנות לאמא שלהן כדי לבקש רשות לעשות דברים.‏ כהורים הבנו שעלינו להציג לבנותינו חזית מאוחדת,‏ והיה עליי ללמוד להנהיג את משפחתי בדרך המשיחית”‏.‏

5.‏ כיצד החל אב אחד לתקן את הנזקים שנגרמו בשל היעדרותו,‏ ומה היו התוצאות?‏

⁵ אדוארדו היה נחוש לעשות כל שביכולתו על מנת לשקם את יחסיו עם משפחתו ולבנות את חוסנם הרוחני.‏ ”‏מטרתי הייתה להטמיע בבנותיי את האמת במילים ובמעשים — לא רק להגיד שאני אוהב את יהוה,‏ אלא להראות זאת”‏ (‏יוח״א ג׳:‏18‏)‏.‏ האם יהוה בירך את מאמציו של אדוארדו?‏ ”‏כשראינו את מאמציו להיות אבא טוב ולהתקרב אלינו שוב,‏ זה השפיע עלינו רבות”‏,‏ משיבה אנה.‏ ”‏ראינו אותו תורם מעצמו בקהילה והיינו גאים בו.‏ העולם ניסה להרחיק אותנו מיהוה,‏ אך ראינו את הורינו ממוקדים בָּאמת וניסינו לעשות כמוהם.‏ אבא הבטיח לא לעזוב אותנו שוב ועמד במילתו.‏ אם הוא היה עוזב,‏ קרוב לוודאי שלא הייתי בארגונו של יהוה היום”‏.‏

קבלת אחריות

6.‏ איזה לקח למדו כמה הורים במהלך המלחמה בבלקן?‏

⁶ ממספר חוויות עולה שבמהלך המלחמה בבלקן ילדיהם של עדי־יהוה שגרו באותו אזור היו שמחים על אף תנאי המחיה הקשים.‏ מדוע?‏ ההורים,‏ שלא יכלו ללכת לעבודה,‏ נשארו בבית ולמדו עם ילדיהם,‏ שיחקו ושוחחו אתם.‏ מה הלקח?‏ הילדים זקוקים להוריהם יותר מאשר לכסף או למתנות.‏ ואכן,‏ כפי שדבר־אלוהים מציין,‏ הילדים יפיקו תועלת אם יקבלו מהוריהם תשומת לב וחינוך (‏מש׳ כ״ב:‏6‏)‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ איזו טעות עושים כמה הורים ששבים לביתם?‏ (‏ב)‏ כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם להתגבר על רגשות שליליים?‏

⁷ למרבה הצער,‏ יש הורים ששבים לביתם ונתקלים בתרעומת ובאדישות מצד ילדיהם,‏ ואומרים בתגובה:‏ ”‏איך אתה יכול להיות כל כך כפוי טובה על כל ההקרבות שעשיתי למענך?‏”‏ אולם ייתכן שהגישה השלילית של הילדים נובעת במידה רבה מהיעדרות ההורים.‏ מה יכול ההורה לעשות כדי לאחות את הקרע?‏

⁸ בקש מיהוה שיעזור לך לגלות הבנה רבה יותר כלפי בני משפחתך.‏ לאחר מכן כשתשוחח עם בני משפחתך,‏ הכר בעובדה שיש לך חלק ביצירת הבעיה.‏ התנצלות כנה עשויה לעזור.‏ במשך הזמן בן זוגך וילדיך ישימו לב שאתה מנסה בהתמדה לשפר את המצב ויבחינו בכנות שלך.‏ בעזרת נחישות וסבלנות תוכל בהדרגה לזכות שוב באהבה ובכבוד מצד משפחתך.‏

‏’‏דאגה לצורכי אלה אשר לך’‏

9.‏ מדוע אין זה הכרחי שנחתור כל הזמן לצבור עוד דברים חומריים כדי ’‏לדאוג לצורכי אלה אשר לנו’‏?‏

⁹ השליח פאולוס הורה שכאשר משיחיים מבוגרים אינם מסוגלים לכלכל את עצמם,‏ על ילדיהם ונכדיהם ”‏להשיב להוריהם ולהורי הוריהם את הגמול הראוי להם”‏.‏ אך פאולוס המשיך והאיץ בכל המשיחיים להסתפק בצורכי המחיה היומיים שלהם — מזון,‏ בגדים וקורת גג.‏ אל לנו לחתור כל הזמן לרמת חיים גבוהה יותר או לביטחון כלכלי עתידי.‏ ‏(‏קרא טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏4,‏ 8;‏ ו׳:‏6–10‏.‏)‏ על מנת ’‏לדאוג לצורכי אלה אשר לו’‏ המשיחי אינו צריך לנסות לצבור עושר חומרי בעולם זה שיחלוף בקרוב (‏יוח״א ב׳:‏15–17‏)‏.‏ אל לנו לאפשר ל”‏תעתועי העושר”‏ או ל”‏דאגות החיים”‏ לסכן את ’‏אחיזתה האיתנה’‏ של משפחתנו ”‏בחיים האמיתיים”‏ בעולמו החדש רב־הצדק של אלוהים (‏מר׳ ד׳:‏19;‏ לוקס כ״א:‏34–36;‏ טימ״א ו׳:‏19‏)‏.‏

10.‏ כיצד נוכל לגלות חוכמה אלוהית באשר לצבירת חובות?‏

¹⁰ יהוה מודע לכך שאנו זקוקים לכסף במידה מסוימת‏.‏ אך כסף אינו יכול להגן עלינו ולכלכל אותנו כפי שחוכמת אלוהים יכולה לעשות (‏קהלת ז׳:‏12;‏ לוקס י״ב:‏15‏)‏.‏ רבים אינם אומדים כראוי את העלויות הכרוכות במעבר לארץ אחרת לשם עבודה,‏ ובנוסף אין כל ערובה לכך שירוויחו שם כסף.‏ למעשה,‏ ישנן סכנות רציניות.‏ מהגרים רבים חוזרים עם חובות גדולים אף יותר.‏ במקום להיות חופשיים יותר כדי לשרת את אלוהים,‏ הם מוצאים עצמם משרתים את אלה שלהם הם חייבים כסף.‏ ‏(‏קרא משלי כ״ב:‏7‏.‏)‏ מן התבונה להימנע מלהיכנס לחובות מלכתחילה.‏

11.‏ כיצד ניהול תקציב עוזר למשפחות לצמצם את הלחץ הכלכלי?‏

¹¹ אדוארדו ידע שכדי שהחלטתו להישאר עם משפחתו תעלה יפה,‏ עליו להיות זהיר בכל הקשור לכסף.‏ הוא ואשתו חשבו מה הם הדברים החומריים שלהם הם באמת זקוקים וערכו תקציב בהתאם לכך.‏ כמובן שהתקציב היה מוגבל הרבה יותר מאשר התקציב שמשפחתו הייתה מורגלת אליו.‏ אך כולם שיתפו פעולה ולא בזבזו כסף על דברים לא־הכרחיים.‏b ”‏לדוגמה”‏,‏ אדוארדו אומר,‏ ”‏הוצאתי את בנותיי מבתי־הספר הפרטיים ומצאתי עבורן בתי־ספר ציבוריים טובים”‏.‏ הוא ומשפחתו התפללו שימצא עבודה חילונית שלא תפריע לשגרה הרוחנית שלהם.‏ כיצד ענה יהוה לתפילותיהם?‏

12,‏ 13.‏ אילו צעדים מעשיים נקט אב אחד כדי לפרנס את משפחתו,‏ וכיצד בירך יהוה את נחישותו לשמור על חיים פשוטים?‏

¹² ”‏בשנתיים הראשונות בקושי הסתדרנו”‏,‏ נזכר אדוארדו.‏ ”‏חסכונותיי התדלדלו,‏ הכנסתי הזעומה לא תמיד הספיקה לכסות את ההוצאות,‏ ובנוסף הייתי תשוש פיזית.‏ אך התאפשר לנו לנכוח בכל האסיפות ולצאת לשירות יחד”‏.‏ אדוארדו גמל בלבו אפילו לא לשקול הצעות עבודה שידרשו ממנו להיות הרחק ממשפחתו למשך חודשים או שנים.‏ ”‏במקום זאת”‏,‏ הוא אומר,‏ ”‏למדתי לבצע עבודות שונות.‏ בדרך זו,‏ כאשר לא מצאתי עבודה מסוג מסוים,‏ יכולתי לבצע עבודה אחרת”‏.‏

¹³ מאחר שאדוארדו היה צריך לפרוע את חובותיו בהדרגה,‏ הוא נדרש לשלם ריבית גבוהה יותר על הכסף שלווה.‏ אך הוא החשיב זאת למחיר זעום שהיה מוכן לשלם כדי להיות מעורב בכל תחום בחיי בני משפחתו,‏ כפי שיהוה חפץ שההורים יעשו.‏ ”‏אני מרוויח כעת פחות מ־10 אחוזים ממה שהרווחתי בארץ אחרת”‏,‏ אומר אדוארדו,‏ ”‏אך אנחנו לא סובלים מרעב,‏ שהרי ’‏יד יהוה לא קצרה’‏.‏ למעשה,‏ החלטנו לשרת כחלוצים.‏ מעניין שלאחר מכן הלחצים הכלכליים פחתו ונהיה הרבה יותר קל לספק את צרכינו החומריים”‏ (‏יש׳ נ״ט:‏1‏)‏.‏

התמודדות עם הלחץ המשפחתי

14,‏ 15.‏ כיצד יכולות משפחות להתמודד עם הלחץ המופעל עליהן להציב דברים חומריים לפני מטרות רוחניות,‏ ואיזו תוצאה עשויה לנבוע מדוגמתן הטובה?‏

¹⁴ במקומות רבים אנשים מרגישים שמחובתם לתת כסף ומתנות לקרובי משפחה ולידידים.‏ ”‏זה חלק מהתרבות שלנו ואנו שמחים לתת”‏,‏ מסביר אדוארדו,‏ אך הוא מוסיף:‏ ”‏יש גבול.‏ אני מסביר בטקט למשפחה המורחבת שלי שאתן כמה שאוכל מבלי לסכן את צרכיה ושגרתה הרוחניים של משפחתי הקרובה”‏.‏

¹⁵ מהגרים שחוזרים ואלה שדוחים הזדמנויות לעזוב את משפחתם ולעבור לארץ אחרת נתקלים לעיתים קרובות בכעס,‏ בלעג ובאכזבה מצד קרובי משפחה שאולי ציפו לקבל מהם תמיכה כלכלית.‏ חלקם טוענים שהם נוהגים בחוסר אהבה (‏מש׳ י״ט:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ”‏בכל זאת”‏,‏ אומרת בתו של אדוארדו אנה,‏ ”‏כאשר אנו מסרבים להקריב דברים רוחניים בתמורה ליתרונות חומריים,‏ ייתכן שחלק מקרובינו יכירו בסופו של דבר בערכו הרב של אורח חיינו המשיחי.‏ אבל איך הם יבינו זאת אם ניכנע לדרישותיהם?‏”‏ (‏השווה פטרוס א׳.‏ ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

גילוי אמונה באלוהים

16.‏ (‏א)‏ כיצד יכול אדם ’‏להתעות את עצמו בחשיבה מוטעית’‏?‏ (‏יעקב א׳:‏22‏)‏ (‏ב)‏ אילו החלטות מברך יהוה?‏

¹⁶ כשאחות אחת הגיעה למדינה משגשגת יותר ללא בעלה וילדיה,‏ היא אמרה לזקני־הקהילה:‏ ”‏היינו צריכים להקריב הקרבות גדולות כדי שאבוא לכאן.‏ בעלי אפילו היה צריך להפסיק לשרת כזקן־קהילה.‏ אז אני באמת מקווה שיהוה יברך את הצעד הזה”‏.‏ יהוה תמיד מברך החלטות המתקבלות מתוך אמונה בו,‏ אך כיצד יוכל לברך החלטה המנוגדת לרצונו,‏ בייחוד כשכרוך בה ויתור שלא לצורך על זכויות שירות קדושות?‏ ‏(‏קרא עברים י״א:‏6;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏13–15‏)‏.‏

17.‏ מדוע עלינו לבקש את הכוונת יהוה לפני קבלת החלטות,‏ וכיצד נוכל לעשות כן?‏

¹⁷ בקש את הכוונת יהוה לפני שאתה מקבל החלטות ומתחייב לדבר מה,‏ לא לאחר מכן.‏ התפלל לקבלת רוח קודשו,‏ חוכמתו והדרכתו (‏טימ״ב א׳:‏7‏)‏.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏באילו נסיבות אני מוכן לציית ליהוה?‏ האם גם תחת רדיפות?‏’‏ אם כן,‏ האם לא תהיה מוכן לציית לו אם לשם כך יהיה עליך להנמיך את רמת החיים שלך?‏ (‏לוקס י״ד:‏33‏)‏ בקש מזקני־הקהילה עצות מקראיות.‏ הראה באמצעות ציותך להדרכתו של יהוה שאתה מאמין ובוטח בהבטחתו לעזור לך.‏ זקני־הקהילה אינם יכולים לקבל החלטות במקומך,‏ אך הם יכולים לעזור לך לבחור בחירות שיצמיחו לך אושר בטווח הארוך (‏קור״ב א׳:‏24‏)‏.‏

18.‏ על מי מוטלת האחריות לפרנס את המשפחה,‏ אך אילו נסיבות מציבות בפני אחרים את ההזדמנות לעזור?‏

¹⁸ יהוה מטיל על ראש המשפחה את ”‏הנטל”‏ לדאוג מדי יום למשפחתו.‏ עלינו לשבח את מי שממלאים את אחריותם מבלי לעזוב את בני זוגם או את ילדיהם על אף הלחץ והפיתוי לעשות כן.‏ נוכל גם להתפלל עבורם.‏ נסיבות לא־צפויות,‏ כגון אסונות או מצבי חירום רפואיים,‏ מציבות בפנינו את ההזדמנות לגלות זה לזה אהבה משיחית אמיתית והזדהות (‏גל׳ ו׳:‏2,‏ 5;‏ פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ האם תוכל לעזור לאח לאמונה מבחינה כספית במקרה חירום או לסייע לו למצוא עבודה באזור?‏ אם כן,‏ אולי הוא או היא ירגישו פחות לחץ לחפש עבודה הרחק ממשפחתם (‏מש׳ ג׳:‏27,‏ 28;‏ יוח״א ג׳:‏17‏)‏.‏

זכור שיהוה עוזרך!‏

19,‏ 20.‏ מדוע יכולים המשיחיים להיות בטוחים שיהוה יעזור להם?‏

¹⁹ כתבי־הקודש מעודדים אותנו:‏ ”‏יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף ושמחו בחלקכם.‏ כי [‏אלוהים]‏ אמר:‏ ’‏לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך’‏.‏ על כן נהיה מלאי ביטחון ונאמר:‏ ’‏יהוה עוזרי;‏ לא אפחד.‏ מה יכול לעשות לי אדם?‏’‏”‏ (‏עב׳ י״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ כיצד הדבר בא לידי ביטוי?‏

²⁰ ”‏לעיתים קרובות אומרים על עדי־יהוה שהם אנשים מאושרים”‏,‏ אומר זקן־קהילה ותיק במדינה מתפתחת.‏ ”‏אנשים גם שמים לב שאפילו עדי־יהוה עניים לבושים תמיד יפה,‏ ונראה שמצבם טוב יותר משל אחרים”‏.‏ הדבר עולה בקנה אחד עם הבטחתו של ישוע למי שמציבים את המלכות במקום הראשון (‏מתי ו׳:‏28–30,‏ 33‏)‏.‏ אכן,‏ יהוה אביך שבשמיים אוהב אותך ורוצה את הטוב ביותר עבורך ועבור ילדיך.‏ ”‏כי יהוה,‏ עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [‏כלומר,‏ להפגין את כוחו למען מי ש]‏לבבם שלם אליו”‏ (‏דה״ב ט״ז:‏9‏)‏.‏ הוא העניק לנו לתועלתנו את מצוותיו,‏ כולל אלה הנוגעות לחיי משפחה ולצרכים חומריים.‏ כאשר אנו נשמעים להן אנו מראים שאנו אוהבים אותו ובוטחים בו.‏ ”‏זאת היא האהבה לאלוהים,‏ שנשמור את מצוותיו;‏ ומצוותיו אינן מכבידות”‏ (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏

21,‏ 22.‏ מדוע אתה נחוש להראות את ביטחונך ביהוה?‏

²¹ ”‏אני יודע שהזמן שבו הייתי מרוחק מאשתי ומבנותיי אבד ולא ניתן להשיבו”‏,‏ אומר אדוארדו,‏ ”‏אך אני לא שוקע בחרטות.‏ רבים מעמיתיי לשעבר עשירים אך אינם מאושרים.‏ למשפחותיהם יש בעיות חמורות,‏ אולם משפחתנו מאושרת מאוד.‏ וזה מרשים אותי לראות שאחים אחרים במדינה,‏ אף שהם עניים,‏ מציבים עניינים רוחניים במקום הראשון בחייהם.‏ כולנו נוכחים באמיתות הבטחתו של ישוע”‏ ‏(‏קרא מתי ו׳:‏33‏)‏.‏

²² היה מלא ביטחון!‏ בחר לציית ליהוה ולהישען עליו.‏ הנח לאהבתך לאלוהים,‏ לבן זוגך ולילדיך להניעך למלא את אחריותך הרוחנית כלפי משפחתך.‏ כתוצאה מכך תתנסה בכך ש’‏יהוה עוזרך’‏.‏