-
איש אינו יכול לשרת שני אדוניםהמצפה — 2014 | 15 באפריל
-
-
איש אינו יכול לשרת שני אדונים
”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים... אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון” (מתי ו׳:24).
1–3. (א) עם אילו בעיות כלכליות מתמודדים רבים כיום, וכיצד יש שמנסים לפתור אותן? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) אילו חששות מתעוררים בנוגע לגידול ילדים?
”מדי יום בעלי ג׳יימס היה חוזר הביתה מהעבודה מותש, אך הכנסתו כיסתה מעט מעבר לצרכינו היומיומיים”, מסבירה מרילין.a ”רציתי להקל עליו את הנטל ולתרום את חלקי כך שנוכל לרכוש לבננו ג׳ימי חלק מהדברים הטובים שהיו לחבריו לספסל הלימודים”. מרילין גם רצתה לעזור למשפחתם המורחבת ולחסוך כסף לעתיד. רבים מחבריה עברו לארצות אחרות כדי להרוויח יותר כסף. אך כאשר היא שקלה צעד זה היו לה רגשות מעורבים. מדוע?
2 מרילין חששה לעזוב את חברי משפחתה היקרים ואת שגרתם הרוחנית היציבה. מצד אחד היא חשבה על כך שאחרים עברו לארץ אחרת לתקופה מסוימת ונראה שמשפחותיהם שורדות מבחינה רוחנית. מצד שני היא תהתה כיצד תוכל לגדל את ג׳ימי מרחוק. האם תצליח לקחת חלק בחינוך בנה ”במוסר יהוה ובתוכחתו” דרך האינטרנט? (אפ׳ ו׳:4).
3 מרילין ביקשה הדרכה. בעלה לא רצה שתעזוב, אך אמר שלא ינסה לעצור בעדה. זקני־הקהילה ואחרים בקהילה יעצו לה לא לעבור לארץ אחרת, אך מספר אחיות האיצו בה לעשות כן. ”אם את אוהבת את משפחתך, אז תלכי”, הן אמרו לה. ”את עדיין יכולה לשרת את יהוה”. למרות חששותיה, נפרדה מרילין מג׳יימס ומג׳ימי בנשיקה ועברה לעבוד בארץ אחרת. ”לא איעדר לזמן רב”, הבטיחה.
התחייבויות משפחתיות ועקרונות מקראיים
4. מדוע רבים מהגרים, ומי בדרך כלל דואג לילדיהם?
4 יהוה אינו רוצה שמשרתיו יחיו בעוני מחפיר, והגירה היא אחד הפתרונות עתיקי היומין לעוני (תהל׳ ל״ז:25; מש׳ ל׳:8). כדי לא לגווע ברעב שלח יעקב את בניו למצרים כדי לרכוש מזוןb (בר׳ מ״ב:1, 2). כיום רוב מי שבוחרים להגר אינם עושים זאת כיוון שהם גוועים ברעב, אך ייתכן שהם עובדים קשה כדי לכסות חובות מעיקים. יש שרק חפצים להעלות את רמת החיים של משפחתם. מאחר שהם נמצאים במדינה בעלת כלכלה חלשה, רבים עוברים לגור בנפרד ממשפחתם הקרובה, בין שבארצם ובין שבארץ אחרת, כדי להשיג את יעדיהם. במקרים רבים ילדיהם הקטינים נשארים תחת חסותם של אחרים, כגון אחד ההורים, אח גדול, סבם וסבתם, קרובי משפחה או חברים. המהגרים אומנם חשים צער כשהם עוזבים בן זוג או ילדים, אך רבים שעוברים למדינה זרה מרגישים שאין להם ברירה אחרת.
5, 6. (א) מה לימד ישוע בנוגע לאושר וביטחון? (ב) לאילו דברים חומריים לימד ישוע את תלמידיו להתפלל? (ג) כיצד מברך אותנו יהוה?
5 גם בימיו של ישוע רבים היו עניים ומעוטי יכולת, ואולי הם חשבו שיהיו מאושרים ובטוחים יותר אם רק יהיה להם יותר כסף (מר׳ י״ד:7). אך ישוע רצה שהאנשים יתלו את תקוותם בדבר אחר. הוא רצה שהם יסמכו על המקור לעושר נצחי — על יהוה. בדרשת ההר הסביר ישוע שאושר וביטחון אמיתיים אינם תלויים בדברים חומריים או אף במאמצינו האישיים, אלא בידידותנו עם אבינו השמימי.
6 בתפילה לדוגמה לימדנו ישוע להתפלל לא עבור ביטחון כלכלי, אלא עבור צרכינו היומיומיים, עבור ”הלחם הנחוץ לנו” לאותו היום. הוא אמר למאזיניו חד משמעית: ”חדלו לאצור לכם אוצרות על הארץ... תחת זאת, אצרו לכם אוצרות בשמיים” (מתי ו׳:9, 11, 19, 20). אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יברך אותנו כפי שהוא מבטיח. ברכת יהוה אינה מסתכמת בכך שהוא מביע את שביעות רצונו מאתנו — הוא פועל כדי לספק לנו את מה שאנו באמת צריכים. אכן, הדרך היחידה לזכות לאושר וביטחון אמיתיים היא לבטוח באבינו האוהב במקום בכסף (קרא מתי ו׳:24, 25, 31–34).
7. (א) על מי הטיל יהוה את האחריות לגדל את הילדים? (ב) מדוע שני ההורים צריכים להיות מעורבים באופן פעיל בחינוך ילדיהם?
7 כדי ’לחפש תחילה את צדקת אלוהים’ עלינו לראות את התחייבויותנו המשפחתיות כפי שיהוה רואה אותן. תורת משה כללה עיקרון זה החל גם על המשיחיים: מחובתם של ההורים לספק לילדיהם חינוך רוחני. (קרא דברים ו׳:6, 7.) אלוהים הטיל אחריות זו על ההורים, לא על הסבים והסבתות או על מישהו אחר. שלמה המלך ציין: ”שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (מש׳ א׳:8). מטרתו של יהוה הייתה ששני ההורים יהיו נוכחים פיזית כדי להדריך וללמד את ילדיהם (מש׳ ל״א:10, 27, 28). הילדים לומדים רבות מהוריהם, במיוחד בנוגע לעניינים רוחניים, כאשר הם שומעים אותם מדברים על יהוה מדי יום ומבחינים בדוגמתם מקרוב.
השלכות בלתי צפויות
8, 9. (א) אילו שינויים לרוב מתרחשים כאשר הורה חי בנפרד ממשפחתו? (ב) אילו נזקים רגשיים ומוסריים עלולה להביא עמה הפרידה?
8 לפני שהמהגרים עוברים לארץ אחרת הם מנסים לשקול את הסיכונים וההקרבות הנלווים לכך, אך מעטים מהם צופים מראש את כל ההשלכות הנובעות מעזיבת המשפחה (מש׳ כ״ב:3).c מייד לאחר שעזבה מרילין את משפחתה החלה להתייסר מהפרידה. כך גם חשו בעלה ובנה. ג׳ימי הקטן לא חדל לשאול אותה: ”למה עזבת אותי?” החודשים שתכננה להיעדר הפכו לשנים, ובמשך הזמן הבחינה מרילין בשינויים מדאיגים במשפחתה. ג׳ימי נעשה מכונס בעצמו ומרוחק ממנה רגשית. היא נזכרת בעצבות: ”האהבה שלו כלפיי דעכה”.
9 כאשר הורים וילדים אינם גרים יחד כמשפחה, הם עלולים להינזק רגשית ומוסרית.d ככל שהילדים קטנים יותר והניתוק ארוך יותר, הנזק רב יותר. מרילין הסבירה לג׳ימי שהיא עושה את ההקרבות למענו. אך ג׳ימי הרגיש שאמו נטשה אותו. בתחילה הוא התרעם על היעדרותה, אך מאוחר יותר כשהייתה מבקרת הוא התרעם על נוכחותה. כשם שנפוץ אצל ילדים הנותרים מאחור, ג׳ימי חש שאין לה זכות לדרוש ממנו ציות ולקבל ממנו חיבה (קרא משלי כ״ט:15).
אינך יכול לחבק את ילדך דרך האינטרנט (ראה סעיף 10)
10. (א) כיצד נתינת מתנות כתחליף לנוכחות ההורה משפיעה על הילדים? (ב) איזה חסך נוצר כשההורה מנסה לחנך את ילדיו מרחוק?
10 אף שמרילין ניסתה לפצות על היעדרותה בכך ששלחה כסף ומתנות, היא שמה לב שהיא מרחיקה את בנה ושלא במתכוון מלמדת אותו להציב דברים חומריים לפני עניינים רוחניים וקשרי משפחה (מש׳ כ״ב:6). ”אל תחזרי”, ג׳ימי היה אומר לה, ”רק תמשיכי לשלוח מתנות”. מרילין החלה להבין שלא תוכל לחנך את בנה מרחוק באמצעות מכתבים, שיחות טלפון או שיחות וידיאו. היא מסבירה: ”אתה לא יכול לחבק את ילדך או לתת לו נשיקת לילה טוב דרך האינטרנט”.
איזו סכנה אורבת לך כשאתה חי בנפרד מבן זוגך? (ראה סעיף 11)
11. (א) כיצד העובדה שבני זוג חיים בנפרד למטרת עבודה חילונית משפיעה על נישואיהם? (ב) כיצד הבינה אחות אחת שעליה לשוב למשפחתה?
11 יחסיה של מרילין עם יהוה ועם בעלה ג׳יימס נפגעו גם כן. ההתרועעות המשיחית והשירות שלה הוגבלו ליום אחד בשבוע ואף פחות מכך, והיה עליה להגן על עצמה מפני גישושים מיניים מצד מעבידה. לא היה ביכולתם של מרילין וג׳יימס להישען זה על זה כשנתקלו בבעיות, ולכן החלו להיות מעורבים רגשית עם אחרים וכמעט ביצעו אי־מוסריות מינית. מרילין הבינה שאף שהיא ובעלה לא נאפו, מאחר שחיו בנפרד הם לא היו מסוגלים לפעול על־פי ההדרכה המקראית שלפיה עליהם למלא את הצרכים הרגשיים והמיניים זה של זה. הם לא היו יכולים לשתף זה את זה בדברים ספונטניים כגון מחשבה, מבט או חיוך, לחוש במגע יד עדין ובחיבוק אוהב, לחלוק ביטויי חיבה אינטימיים, או לקיים את חובת הנישואין (שה״ש א׳:2; קור״א ז׳:3, 5). ובנוסף, הם לא היו יכולים לעבוד את יהוה יחד כמשפחה. ”כאשר שמעתי בכינוס שכדי שנינצל ביום הגדול של יהוה חיוני שנקיים תוכנית רוחנית משפחתית קבועה, הבנתי שאני צריכה לחזור הביתה”, נזכרת מרילין. ”היה עליי להתחיל לבנות מחדש את חיי הרוחניים ואת חיי המשפחה שלי”.
עצות טובות ועצות רעות
12. אילו עצות מקראיות ניתן להשיא למי שחיים בנפרד ממשפחתם?
12 מרילין נתקלה בתגובות מנוגדות בעקבות החלטתה לחזור הביתה. הזקנים בקהילתה בארץ אחרת שיבחו אותה על אמונתה ועל אומץ לבה. אך לא כך הגיבו אחרים שגם חיו בנפרד מבני זוגם וממשפחותיהם. במקום לחקות את דוגמתה הטובה, הם ניסו להניא אותה מהחלטתה. ”את תשובי לכאן תוך זמן קצר”, הם אמרו. ”כיצד תוכלי לגמור את החודש אם תחזרי הביתה?” במקום להעיר הערות מייאשות מעין אלה, על האחים לאמונה ”לתקן את הנשים הצעירות כדי שהללו יאהבו את בעליהן, יאהבו את ילדיהן... יטפלו בענייני ביתן... וזאת פן יושמץ דבר אלוהים” (קרא טיטוס ב׳:3–5).
13, 14. מדוע דרושה אמונה על מנת להציב את יהוה מעל לציפיות משפחתיות? הבא דוגמה.
13 מהגרים רבים גדלו בתרבויות שמציבות מסורות וחובות משפחתיות, בייחוד כלפי ההורים, מעל לכל דבר אחר. למשיחי נדרשת אמונה חזקה כדי לפעול בניגוד למנהגים מקובלים או לרצונה של המשפחה וכך להשביע את רצון יהוה.
14 תן דעתך למקרה של קארין: ”כאשר נולד בני דון בעלי ואני עבדנו בארץ אחרת, וזמן קצר לפני כן התחלתי ללמוד את המקרא. כולם במשפחה ציפו שאשלח את דון הביתה כדי שהוריי יגדלו אותו עד שנהיה יציבים מבחינה כלכלית”. כאשר קארין עמדה על כך שתגדל את דון בעצמה, קרובי משפחתה, לרבות בעלה, כינו אותה עצלנית ולעגו לה. ”למען האמת, באותו הזמן לא הבנתי לגמרי מדוע יהיה זה פסול שדון יגור עם הוריי מספר שנים”, אומרת קארין. ”אך ידעתי שיהוה הטיל את המשימה לגדל את בננו עלינו — הוריו”. כאשר הרתה קארין שוב דרש ממנה בעלה לבצע הפלה. בעקבות ההחלטה הטובה שקיבלה קודם לכן התחזקה אמונתה של קארין, והיא שוב נקטה עמדה איתנה לצד יהוה. כעת קארין, בעלה וילדיהם שמחים שכל המשפחה נשארה יחד. אם הייתה מפקידה את אחד מילדיה או את שניהם בידי אחרים שיגדלו אותם הרחק ממנה, התוצאה הייתה יכולה להיות שונה לגמרי.
15, 16. (א) תאר את חווייתה של אחות שלא גדלה עם הוריה בילדותה. (ב) מדוע היא החליטה לנהוג בדרך שונה עם בתה?
15 עדת־יהוה ששמה ויקי מספרת: ”במשך כמה שנים סבתי גידלה אותי, ואחותי הקטנה נשארה עם הוריי. כשהתאחדתי עם הוריי רגשותיי כלפיהם כבר השתנו. אחותי הרגישה חופשי להביע את עצמה בפניהם ולחבק אותם, והיו לה יחסים קרובים אתם, ואילו אני הרגשתי מרוחקת מהוריי ואפילו בבגרותי התקשיתי לחשוף בפניהם את רגשותיי האמיתיים. אחותי ואני הבטחנו להורינו שנדאג להם לכשיזדקנו. אך אני אעשה זאת יותר מתוך חובה, בעוד שאחותי תדאג להם מתוך אהבה.
16 ”כעת אמי רוצה שאשלח אליה את בתי כדי שתגדל אותה, בדיוק כפי שהיא שלחה אותי לאמהּ. סירבתי בטקט”, ויקי אומרת. ”בעלי ואני רוצים לגדל את בתנו בדרכי יהוה. ואני לא רוצה לפגוע ביחסיי העתידיים עם בתי”. ויקי נוכחה לדעת שהדרך המוצלחת היחידה היא להציב את יהוה ואת עקרונותיו מעל מטרות כספיות וציפיות משפחתיות. ישוע אמר באופן ברור: ”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים”, לאלוהים ולממון (מתי ו׳:24; שמ׳ כ״ג:2).
יהוה גורם למאמצינו ’להצליח’
17, 18. (א) מדוע ניתן לומר שלמשיחיים תמיד יש אפשרות לבחור? (ב) באילו שאלות נדון במאמר הבא?
17 יהוה אבינו התחייב לעזור לנו להשיג את הדברים שאנחנו באמת זקוקים להם אם נציב את המלכות ואת צדקתו במקום הראשון בחיינו (מתי ו׳:33). לפיכך למשיחיים אמיתיים תמיד יש אפשרות לבחור. יהוה מבטיח לספק לנו ’דרך מוצא’ כדי שלא נצטרך להתפשר על עקרונות מקראיים, וזאת בלי תלות בקשיים שבהם אנו עלולים להיתקל. (קרא קורינתים א׳. י׳:13.) כשאנו מבקשים מיהוה חוכמה והדרכה ומצייתים למצוותיו ועקרונותיו, אנו מראים שאנו מייחלים ליהוה ו’בוטחים’ בו, והוא מצדו ”יעשה”, כלומר יפעל למעננו (תהל׳ ל״ז:5, 7). הוא יברך את מאמצינו הכנים לשרת רק אותו כאדוננו היחיד. אם נציב אותו במקום הראשון, הוא יהפוך את חיינו ל’מוצלחים’ (השווה בראשית ל״ט:3).
18 מה ניתן לעשות כדי לתקן את הנזק הנגרם מהפרידה? אילו צעדים מעשיים נוכל לנקוט כדי לפרנס את משפחתנו מבלי לגור בנפרד מהם? וכיצד נוכל לעודד אחרים באהבה לקבל החלטות נכונות בנושא זה? המאמר הבא ידון בשאלות אלו.
-
-
היה מלא ביטחון — יהוה עוזרך!המצפה — 2014 | 15 באפריל
-
-
היה מלא ביטחון — יהוה עוזרך!
”נהיה מלאי ביטחון ונאמר: ’יהוה עוזרי’” (עב׳ י״ג:6).
1, 2. באילו קשיים נתקלים מהגרים רבים כשהם חוזרים הביתה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
”כשעבדתי בארץ אחרת הייתה לי עבודה אחראית והרווחתי הרבה כסף”, נזכר אדוארדו.a ”אך כשהתחלתי ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה, הבנתי שיש לי אחריות חשובה יותר — לדאוג למשפחתי מבחינה רוחנית ולא רק מבחינה פיזית. לכן חזרתי הביתה” (אפ׳ ו׳:4).
2 אדוארדו ידע שיהוה שבע רצון מכך שהתאחד עם משפחתו. אך בדומה למרילין שהוזכרה במאמר הקודם, היה על אדוארדו להתחיל בתהליך ארוך של שיקום יחסיו עם בני משפחתו. בנוסף, היה עליו להתמודד עם הקושי לפרנס את אשתו ובנותיו במדינה שבה הכלכלה הרבה יותר חלשה. כיצד יוכל להתפרנס? איזו עזרה יוכל לצפות לקבל מאחרים בקהילה?
שיקום הרוחניות וחיי המשפחה שניזוקו
3. כיצד משפיעה היעדרותו של הורה על הילדים?
3 ”הבנתי שזנחתי את בנותיי בזמן שהיו זקוקות להדרכה ולאהבה שלי יותר מתמיד”, מודה אדוארדו. ”לא הייתי שם כדי לקרוא להן סיפורים מקראיים, להתפלל אתן, לחבק אותן ולשחק אתן” (דב׳ ו׳:7). בתו הבכורה אנה נזכרת: ”הרגשתי חסרת ביטחון מבחינה רגשית כי אבא לא היה אתנו בבית. כשחזר הכרנו רק את פניו ואת קולו. כשחיבק אותי זה לא היה לי טבעי”.
4. כיצד משפיעה היעדרותו של הבעל על יכולתו למלא את תפקידו כראש המשפחה?
4 היעדרותו של האב פוגעת גם ביכולתו למלא את תפקידו כראש המשפחה. אשתו של אדוארדו, רובי, מסבירה: ”הייתי צריכה למלא שני תפקידים — של האמא ושל האבא — והתרגלתי לקבל את רוב ההחלטות המשפחתיות בעצמי. כשאדוארדו חזר הביתה הייתי צריכה ללמוד מהי באמת כניעה משיחית. אפילו עכשיו אני צריכה להזכיר לעצמי לפעמים שבעלי כאן” (אפ׳ ה׳:22, 23). אדוארדו מוסיף: ”הבנות היו רגילות לפנות לאמא שלהן כדי לבקש רשות לעשות דברים. כהורים הבנו שעלינו להציג לבנותינו חזית מאוחדת, והיה עליי ללמוד להנהיג את משפחתי בדרך המשיחית”.
5. כיצד החל אב אחד לתקן את הנזקים שנגרמו בשל היעדרותו, ומה היו התוצאות?
5 אדוארדו היה נחוש לעשות כל שביכולתו על מנת לשקם את יחסיו עם משפחתו ולבנות את חוסנם הרוחני. ”מטרתי הייתה להטמיע בבנותיי את האמת במילים ובמעשים — לא רק להגיד שאני אוהב את יהוה, אלא להראות זאת” (יוח״א ג׳:18). האם יהוה בירך את מאמציו של אדוארדו? ”כשראינו את מאמציו להיות אבא טוב ולהתקרב אלינו שוב, זה השפיע עלינו רבות”, משיבה אנה. ”ראינו אותו תורם מעצמו בקהילה והיינו גאים בו. העולם ניסה להרחיק אותנו מיהוה, אך ראינו את הורינו ממוקדים בָּאמת וניסינו לעשות כמוהם. אבא הבטיח לא לעזוב אותנו שוב ועמד במילתו. אם הוא היה עוזב, קרוב לוודאי שלא הייתי בארגונו של יהוה היום”.
קבלת אחריות
6. איזה לקח למדו כמה הורים במהלך המלחמה בבלקן?
6 ממספר חוויות עולה שבמהלך המלחמה בבלקן ילדיהם של עדי־יהוה שגרו באותו אזור היו שמחים על אף תנאי המחיה הקשים. מדוע? ההורים, שלא יכלו ללכת לעבודה, נשארו בבית ולמדו עם ילדיהם, שיחקו ושוחחו אתם. מה הלקח? הילדים זקוקים להוריהם יותר מאשר לכסף או למתנות. ואכן, כפי שדבר־אלוהים מציין, הילדים יפיקו תועלת אם יקבלו מהוריהם תשומת לב וחינוך (מש׳ כ״ב:6).
7, 8. (א) איזו טעות עושים כמה הורים ששבים לביתם? (ב) כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם להתגבר על רגשות שליליים?
7 למרבה הצער, יש הורים ששבים לביתם ונתקלים בתרעומת ובאדישות מצד ילדיהם, ואומרים בתגובה: ”איך אתה יכול להיות כל כך כפוי טובה על כל ההקרבות שעשיתי למענך?” אולם ייתכן שהגישה השלילית של הילדים נובעת במידה רבה מהיעדרות ההורים. מה יכול ההורה לעשות כדי לאחות את הקרע?
8 בקש מיהוה שיעזור לך לגלות הבנה רבה יותר כלפי בני משפחתך. לאחר מכן כשתשוחח עם בני משפחתך, הכר בעובדה שיש לך חלק ביצירת הבעיה. התנצלות כנה עשויה לעזור. במשך הזמן בן זוגך וילדיך ישימו לב שאתה מנסה בהתמדה לשפר את המצב ויבחינו בכנות שלך. בעזרת נחישות וסבלנות תוכל בהדרגה לזכות שוב באהבה ובכבוד מצד משפחתך.
’דאגה לצורכי אלה אשר לך’
9. מדוע אין זה הכרחי שנחתור כל הזמן לצבור עוד דברים חומריים כדי ’לדאוג לצורכי אלה אשר לנו’?
9 השליח פאולוס הורה שכאשר משיחיים מבוגרים אינם מסוגלים לכלכל את עצמם, על ילדיהם ונכדיהם ”להשיב להוריהם ולהורי הוריהם את הגמול הראוי להם”. אך פאולוס המשיך והאיץ בכל המשיחיים להסתפק בצורכי המחיה היומיים שלהם — מזון, בגדים וקורת גג. אל לנו לחתור כל הזמן לרמת חיים גבוהה יותר או לביטחון כלכלי עתידי. (קרא טימותיאוס א׳. ה׳:4, 8; ו׳:6–10.) על מנת ’לדאוג לצורכי אלה אשר לו’ המשיחי אינו צריך לנסות לצבור עושר חומרי בעולם זה שיחלוף בקרוב (יוח״א ב׳:15–17). אל לנו לאפשר ל”תעתועי העושר” או ל”דאגות החיים” לסכן את ’אחיזתה האיתנה’ של משפחתנו ”בחיים האמיתיים” בעולמו החדש רב־הצדק של אלוהים (מר׳ ד׳:19; לוקס כ״א:34–36; טימ״א ו׳:19).
10. כיצד נוכל לגלות חוכמה אלוהית באשר לצבירת חובות?
10 יהוה מודע לכך שאנו זקוקים לכסף במידה מסוימת. אך כסף אינו יכול להגן עלינו ולכלכל אותנו כפי שחוכמת אלוהים יכולה לעשות (קהלת ז׳:12; לוקס י״ב:15). רבים אינם אומדים כראוי את העלויות הכרוכות במעבר לארץ אחרת לשם עבודה, ובנוסף אין כל ערובה לכך שירוויחו שם כסף. למעשה, ישנן סכנות רציניות. מהגרים רבים חוזרים עם חובות גדולים אף יותר. במקום להיות חופשיים יותר כדי לשרת את אלוהים, הם מוצאים עצמם משרתים את אלה שלהם הם חייבים כסף. (קרא משלי כ״ב:7.) מן התבונה להימנע מלהיכנס לחובות מלכתחילה.
11. כיצד ניהול תקציב עוזר למשפחות לצמצם את הלחץ הכלכלי?
11 אדוארדו ידע שכדי שהחלטתו להישאר עם משפחתו תעלה יפה, עליו להיות זהיר בכל הקשור לכסף. הוא ואשתו חשבו מה הם הדברים החומריים שלהם הם באמת זקוקים וערכו תקציב בהתאם לכך. כמובן שהתקציב היה מוגבל הרבה יותר מאשר התקציב שמשפחתו הייתה מורגלת אליו. אך כולם שיתפו פעולה ולא בזבזו כסף על דברים לא־הכרחיים.b ”לדוגמה”, אדוארדו אומר, ”הוצאתי את בנותיי מבתי־הספר הפרטיים ומצאתי עבורן בתי־ספר ציבוריים טובים”. הוא ומשפחתו התפללו שימצא עבודה חילונית שלא תפריע לשגרה הרוחנית שלהם. כיצד ענה יהוה לתפילותיהם?
12, 13. אילו צעדים מעשיים נקט אב אחד כדי לפרנס את משפחתו, וכיצד בירך יהוה את נחישותו לשמור על חיים פשוטים?
12 ”בשנתיים הראשונות בקושי הסתדרנו”, נזכר אדוארדו. ”חסכונותיי התדלדלו, הכנסתי הזעומה לא תמיד הספיקה לכסות את ההוצאות, ובנוסף הייתי תשוש פיזית. אך התאפשר לנו לנכוח בכל האסיפות ולצאת לשירות יחד”. אדוארדו גמל בלבו אפילו לא לשקול הצעות עבודה שידרשו ממנו להיות הרחק ממשפחתו למשך חודשים או שנים. ”במקום זאת”, הוא אומר, ”למדתי לבצע עבודות שונות. בדרך זו, כאשר לא מצאתי עבודה מסוג מסוים, יכולתי לבצע עבודה אחרת”.
האם תוכל ללמוד לבצע מגוון עבודות שיעזרו בפרנסת משפחתך? (ראה סעיף 12)
13 מאחר שאדוארדו היה צריך לפרוע את חובותיו בהדרגה, הוא נדרש לשלם ריבית גבוהה יותר על הכסף שלווה. אך הוא החשיב זאת למחיר זעום שהיה מוכן לשלם כדי להיות מעורב בכל תחום בחיי בני משפחתו, כפי שיהוה חפץ שההורים יעשו. ”אני מרוויח כעת פחות מ־10 אחוזים ממה שהרווחתי בארץ אחרת”, אומר אדוארדו, ”אך אנחנו לא סובלים מרעב, שהרי ’יד יהוה לא קצרה’. למעשה, החלטנו לשרת כחלוצים. מעניין שלאחר מכן הלחצים הכלכליים פחתו ונהיה הרבה יותר קל לספק את צרכינו החומריים” (יש׳ נ״ט:1).
התמודדות עם הלחץ המשפחתי
14, 15. כיצד יכולות משפחות להתמודד עם הלחץ המופעל עליהן להציב דברים חומריים לפני מטרות רוחניות, ואיזו תוצאה עשויה לנבוע מדוגמתן הטובה?
14 במקומות רבים אנשים מרגישים שמחובתם לתת כסף ומתנות לקרובי משפחה ולידידים. ”זה חלק מהתרבות שלנו ואנו שמחים לתת”, מסביר אדוארדו, אך הוא מוסיף: ”יש גבול. אני מסביר בטקט למשפחה המורחבת שלי שאתן כמה שאוכל מבלי לסכן את צרכיה ושגרתה הרוחניים של משפחתי הקרובה”.
15 מהגרים שחוזרים ואלה שדוחים הזדמנויות לעזוב את משפחתם ולעבור לארץ אחרת נתקלים לעיתים קרובות בכעס, בלעג ובאכזבה מצד קרובי משפחה שאולי ציפו לקבל מהם תמיכה כלכלית. חלקם טוענים שהם נוהגים בחוסר אהבה (מש׳ י״ט:6, 7). ”בכל זאת”, אומרת בתו של אדוארדו אנה, ”כאשר אנו מסרבים להקריב דברים רוחניים בתמורה ליתרונות חומריים, ייתכן שחלק מקרובינו יכירו בסופו של דבר בערכו הרב של אורח חיינו המשיחי. אבל איך הם יבינו זאת אם ניכנע לדרישותיהם?” (השווה פטרוס א׳. ג׳:1, 2).
גילוי אמונה באלוהים
16. (א) כיצד יכול אדם ’להתעות את עצמו בחשיבה מוטעית’? (יעקב א׳:22) (ב) אילו החלטות מברך יהוה?
16 כשאחות אחת הגיעה למדינה משגשגת יותר ללא בעלה וילדיה, היא אמרה לזקני־הקהילה: ”היינו צריכים להקריב הקרבות גדולות כדי שאבוא לכאן. בעלי אפילו היה צריך להפסיק לשרת כזקן־קהילה. אז אני באמת מקווה שיהוה יברך את הצעד הזה”. יהוה תמיד מברך החלטות המתקבלות מתוך אמונה בו, אך כיצד יוכל לברך החלטה המנוגדת לרצונו, בייחוד כשכרוך בה ויתור שלא לצורך על זכויות שירות קדושות? (קרא עברים י״א:6; יוחנן א׳. ה׳:13–15).
17. מדוע עלינו לבקש את הכוונת יהוה לפני קבלת החלטות, וכיצד נוכל לעשות כן?
17 בקש את הכוונת יהוה לפני שאתה מקבל החלטות ומתחייב לדבר מה, לא לאחר מכן. התפלל לקבלת רוח קודשו, חוכמתו והדרכתו (טימ״ב א׳:7). שאל את עצמך: ’באילו נסיבות אני מוכן לציית ליהוה? האם גם תחת רדיפות?’ אם כן, האם לא תהיה מוכן לציית לו אם לשם כך יהיה עליך להנמיך את רמת החיים שלך? (לוקס י״ד:33) בקש מזקני־הקהילה עצות מקראיות. הראה באמצעות ציותך להדרכתו של יהוה שאתה מאמין ובוטח בהבטחתו לעזור לך. זקני־הקהילה אינם יכולים לקבל החלטות במקומך, אך הם יכולים לעזור לך לבחור בחירות שיצמיחו לך אושר בטווח הארוך (קור״ב א׳:24).
18. על מי מוטלת האחריות לפרנס את המשפחה, אך אילו נסיבות מציבות בפני אחרים את ההזדמנות לעזור?
18 יהוה מטיל על ראש המשפחה את ”הנטל” לדאוג מדי יום למשפחתו. עלינו לשבח את מי שממלאים את אחריותם מבלי לעזוב את בני זוגם או את ילדיהם על אף הלחץ והפיתוי לעשות כן. נוכל גם להתפלל עבורם. נסיבות לא־צפויות, כגון אסונות או מצבי חירום רפואיים, מציבות בפנינו את ההזדמנות לגלות זה לזה אהבה משיחית אמיתית והזדהות (גל׳ ו׳:2, 5; פט״א ג׳:8). האם תוכל לעזור לאח לאמונה מבחינה כספית במקרה חירום או לסייע לו למצוא עבודה באזור? אם כן, אולי הוא או היא ירגישו פחות לחץ לחפש עבודה הרחק ממשפחתם (מש׳ ג׳:27, 28; יוח״א ג׳:17).
זכור שיהוה עוזרך!
19, 20. מדוע יכולים המשיחיים להיות בטוחים שיהוה יעזור להם?
19 כתבי־הקודש מעודדים אותנו: ”יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף ושמחו בחלקכם. כי [אלוהים] אמר: ’לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך’. על כן נהיה מלאי ביטחון ונאמר: ’יהוה עוזרי; לא אפחד. מה יכול לעשות לי אדם?’” (עב׳ י״ג:5, 6). כיצד הדבר בא לידי ביטוי?
20 ”לעיתים קרובות אומרים על עדי־יהוה שהם אנשים מאושרים”, אומר זקן־קהילה ותיק במדינה מתפתחת. ”אנשים גם שמים לב שאפילו עדי־יהוה עניים לבושים תמיד יפה, ונראה שמצבם טוב יותר משל אחרים”. הדבר עולה בקנה אחד עם הבטחתו של ישוע למי שמציבים את המלכות במקום הראשון (מתי ו׳:28–30, 33). אכן, יהוה אביך שבשמיים אוהב אותך ורוצה את הטוב ביותר עבורך ועבור ילדיך. ”כי יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [כלומר, להפגין את כוחו למען מי ש]לבבם שלם אליו” (דה״ב ט״ז:9). הוא העניק לנו לתועלתנו את מצוותיו, כולל אלה הנוגעות לחיי משפחה ולצרכים חומריים. כאשר אנו נשמעים להן אנו מראים שאנו אוהבים אותו ובוטחים בו. ”זאת היא האהבה לאלוהים, שנשמור את מצוותיו; ומצוותיו אינן מכבידות” (יוח״א ה׳:3).
21, 22. מדוע אתה נחוש להראות את ביטחונך ביהוה?
21 ”אני יודע שהזמן שבו הייתי מרוחק מאשתי ומבנותיי אבד ולא ניתן להשיבו”, אומר אדוארדו, ”אך אני לא שוקע בחרטות. רבים מעמיתיי לשעבר עשירים אך אינם מאושרים. למשפחותיהם יש בעיות חמורות, אולם משפחתנו מאושרת מאוד. וזה מרשים אותי לראות שאחים אחרים במדינה, אף שהם עניים, מציבים עניינים רוחניים במקום הראשון בחייהם. כולנו נוכחים באמיתות הבטחתו של ישוע” (קרא מתי ו׳:33).
22 היה מלא ביטחון! בחר לציית ליהוה ולהישען עליו. הנח לאהבתך לאלוהים, לבן זוגך ולילדיך להניעך למלא את אחריותך הרוחנית כלפי משפחתך. כתוצאה מכך תתנסה בכך ש’יהוה עוזרך’.
-