כיצד לחיות הרבה ולחיות טוב
שווה בנפשך שחיי האדם הם מירוץ משוכות מתמשך — מירוץ שבו על המתחרים לדלג מעל מכשולים. האצנים מתחילים את המירוץ יחד, הם מאטים כאשר הם מדלגים מעל למשוכות ולפעמים פוגעים בהן, ורבים מהם פורשים מן התחרות במשך הזמן.
בדומה לכך, בחיי האדם יש נקודת זינוק ומשוכות גבוהות לאורך הדרך. האדם מדלג במשך חייו מעל משוכה אחר משוכה. כל דילוג מחליש אותו, ובמשך הזמן הוא נכנע. ככל שהמשוכות גבוהות יותר, הוא נושר מהמירוץ מהר יותר, כלומר מסיים את חייו. נקודת הנשירה למי שחיים במדינות המפותחות היא גיל 75. תקופת זמן זו נקראת אורך חיים ממוצע — הנמשל למרחק שאותו מצליחים לגמוא רוב האצנים.a (השווה תהלים צ׳:10.) יש שממשיכים לרוץ הלאה, וכמה אף מגיעים למה שנחשב לאורך חיים מרבי, לגיל 115 עד 120 בקירוב — הישג נדיר שעולה לכותרות בחדשות העולם.
זיהוי המשוכות
אנשים כיום יכולים להישאר במירוץ זמן כמעט כפול בהשוואה לתחילת המאה. מדוע? משום שהאדם הצליח, ביסודו של דבר, להנמיך את המשוכות. אך מהן משוכות אלה? האם ניתן להנמיכן עוד קצת?
מומחה לבריאות הציבור מארגון הבריאות העולמי מסביר, שבין המשוכות העיקריות או הגורמים המשפיעים על תוחלת החיים ניתן למנות הרגלים, סביבה וטיפול רפואי.b הרגלים בריאים, סביבה בריאה וטיפול רפואי טוב ינמיכו את המשוכות ויאריכו את החיים. אף שנסיבותיהם של אנשים עשויות להיות שונות בתכלית, הכל — ממנהל בנק בסידני ועד לרוכל בסאו פאולו — יכולים לעשות משהו כדי להנמיך את המשוכות שבחייהם. כיצד?
הרגלים הקובעים את הישגיך על המסלול
”אנשים שישמרו טוב יותר על בריאותם לא רק יאריכו ימים, אלא שמוגבלותם תידחה לשנות חייהם האחרונות בלבד”, מוסר ניו־אינגלנד ג׳ורנל אוף מדיסין. את המשוכה הראשונה ניתן להנמיך אם משנים את הרגלי האכילה, השתייה, השינה, העישון והפעילות הגופנית. תן דעתך למשל לפעילות גופנית.
הרגלי פעילות גופנית. פעילות גופנית מתונה עשויה להועיל במאוד. (ראה מסגרת ”פעילות גופנית — כמה ומאיזה סוג?”) ממחקרים עולה, שבזכות תרגילים פשוטים בבית ומחוצה לו יש למבוגרים וגם לישישים יותר כוח וחיוניות. למשל, קבוצת קשישים שגילם נע בין 72 ל־98 נוכחו, לאחר שעשו כמה תרגילי הרמת משקולות במשך עשרה שבועות בלבד, שקצב הליכתם מהיר יותר ושהם מטפסים במדרגות ביתר קלות. אין הדבר מפתיע כלל! בדיקות שעברו המשתתפים בתוכנית ההתעמלות לאחר שנסתיימה הראו שכוח שריריהם הוכפל. קבוצה אחרת של נשים עד גיל 70 שרובן אינן מרבות בפעילות החלו להתעמל פעמיים בשבוע. כעבור שנה שריריהן התעבו וכן כוחן גדל, שיווי משקלן השתפר ועצמותיהן התחזקו. ”כשהתחלנו בהתעמלות פחדנו מנקעים, מפקיעת גידים ומהתכווצות שרירים”, מספרת הפיזיולוגית מרים נלסון, עורכת המחקרים. ”אבל במקום זה הן הפכו לחזקות ובריאות יותר”.
ספר לימוד סיכם את תוצאותיהם של כמה מחקרים מדעיים בנושא הזדקנות ופעילות גופנית וציין: ”פעילות גופנית מאטה את קצב ההזדקנות, מאריכה את החיים ומצמצמת את תקופת התלות של הקשישים, שבעקבותיה מגיע המוות ברוב המקרים”.
תרגול המוח. האימרה ”אם לא יעבוד — יאבד” מתאימה לא רק לשרירים אלא גם למוח. לזיקנה מתלווה מידת מה של שיכחה. אולם ממחקרים שערך המכון האמריקני הלאומי לזיקנה עולה, שמוח זקן נותר גמיש מספיק כדי להתמודד עם השפעת הזיקנה. לפיכך, הפרופסור לנוירולוגיה ד״ר אנטוניו ר. דמַסיוֹ מסכם ואומר, ש”הקשישים יכולים להמשיך לנהל חיים עשירים וטובים ביותר מבחינה שכלית”. כיצד ניתן להסביר את גמישותם של מוחות מבוגרים?
המוח מורכב מ־100 מיליארד תאי מוח הקרויים נוֹירוֹנים וביניהם טריליוני קשרים. קשרים אלה פועלים כמו קווי טלפון ומאפשרים לנוירונים ”לשוחח” זה עם זה וכך ליצור, בין היתר, זיכרון. כאשר המוח מזדקן נוירונים מתים. (ראה מסגרת ”הסתכלות מחדש בתאי המוח”.) אולם מוחות מבוגרים מסוגלים לפצות על אובדן נוירונים. כאשר נוירון מפסיק לתפקד, הנוירונים שמסביבו יוצרים קשרים חדשים עם נוירונים אחרים וממלאים את מקומו של הנוירון שאבד. בדרך זו מעביר המוח את האחריות לביצוע מטלה מסוימת מאיזור אחד למשנהו. לכן, מוחותיהם של קשישים רבים יכולים לתפקד כמו מוחות צעירים, אלא שאזורים אחרים במוח יופעלו לשם כך. מבחינות מסוימות, מוח מבוגר יותר קצת מזכיר שחקן טניס מזדקן שמחפה על מהירותו המוגבלת בעזרת מיומנות שחסרה לשחקנים צעירים. אף שהשחקן המבוגר יותר משתמש בטכניקות שונות משל הצעירים, הוא מצליח לצבור נקודות.
מה יכולים המבוגרים לעשות כדי לעמוד בקצב? ד״ר מרילין אלברט, חוקרת בענף הגֶרוֹנטוֹלוֹגיה, ערכה מחקר שעקב אחר יותר מ־000,1 איש בגילאים 70 עד 80. היא מצאה שתרגול המוח הוא אחד הגורמים הקובעים אילו מהקשישים מצליחים לשמור על כושרם השכלי. (ראה מסגרת ”שמירה על גמישות המוח”.) תרגול המוח שומר על חיותם של ’קווי הטלפון’ שלו. מאידך, מומחים טוענים שהידרדרות בחדות השכלית מתחילה ”כאשר אנשים פורשים לגימלאות, מחליטים להאט את הקצב ואומרים שאינם חייבים עוד להתעדכן במה שקורה בעולם” (בנבכי המוח ]Inside the Brain[).
הגֶרוֹנטוֹלוֹג ד״ר ג׳ק רוֹ אומר שיש חדשות טובות. ”גורמים שהם בשליטתנו או שבידינו לשנותם יכולים להגדיל את סיכויינו להזדקנות מוצלחת”. זאת ועוד, לעולם לא מאוחר מדי להתחיל בהרגלים טובים. ”גם אם במשך רוב חייך היו לך הרגלים המזיקים לבריאות ואתה מחליט לשנותם בגיל מבוגר”, אומר אחד החוקרים, ”תוכל לקצור לפחות חלק מפירותיו של אורח חיים בריא”.
הסביבה ממלאת תפקיד משמעותי
אם נערה לונדונית בת ימינו היתה עורכת מסע בזמן ללונדון של ימי הביניים, היתה תוחלת החיים שלה צונחת לפחות ממחצית. הסיבה להבדל אינה נעוצה בשינוי פתאומי במצבה הגופני של הנערה, אלא בשינוי חד בגובהן של שתי משוכות נוספות — הסביבה והטיפול הרפואי. ראשית, תן דעתך לסביבה.
הסביבה הפיזית. בעבר סביבתו הפיזית של האדם — ביתו למשל — היתה מפגע בריאותי קשה. בעשרות השנים האחרונות פחתו הסכנות שבסביבה הפיזית. תנאי תברואה טובים יותר, טיהור המים ופחות חרקים טפיליים בבית שיפרו את סביבתו של האדם, היטיבו עם בריאותו והאריכו את חייו. התוצאה: באזורים נרחבים בעולם האדם מסוגל כיום ’לרוץ רחוק יותר’.c אולם הנמכת משוכה זו אינה מסתכמת בהתקנת צנרת בבית. צריך גם לשמור על חיי חברה ודת בריאים.
הסביבה החברתית. סביבתך החברתית מורכבת מאנשים — אלה שאיתם אתה גר, עובד, אוכל, מקיים את דתך ומבלה. סביבתך הפיזית משתפרת כשיש לך גישה למים נקיים. בדומה לכך, אחד הגורמים העיקריים לסביבה חברתית משופרת הוא גישה לידידים טובים. היכולת לשתף אחרים בשמחה ובעצב, בחלומות ובאכזבות, מנמיכה את המשוכה הסביבתית ועוזרת לך לרוץ למרחק רב יותר.
אולם גם ההיפך נכון. היעדר ידידים עלול לגרום לבדידות ולניתוק חברתי. אתה עלול לקמול ללא גילויי חיבה מהסובבים אותך. קשישה שחיה בבית אבות כתבה לאחת ממכרותיה: ”אני כבר בת 82 ואני נמצאת כאן 16 שנים ארוכות. הם מטפלים בנו יפה, אבל לפעמים קשה לי לסבול את הבדידות”. למרבה הצער, מצבה של אשה זו אופייני לקשישים רבים, במיוחד בעולם המערבי. הם חיים לעתים קרובות בסביבה חברתית שמשלימה עם קיומם אך אינה מעריכה אותם. כתוצאה מכך ”הבדידות היא אחת הסכנות העיקריות המאיימות ללא הרף על שלומם של הקשישים במדינות המפותחות”, מציין ג׳יימס קַיֵחָה מהמכון הבינלאומי לזיקנה.
ייתכן שאין באפשרותך לשנות את הנסיבות שהופכות אותך לפגיע לבדידות — כמו למשל פרישה מאולצת לגימלאות, כבדות תנועה, אובדן ידידים ותיקים או מות בן הזוג — אולם ביכולתך לנקוט מספר צעדים שינמיכו משוכה זו עד לגובה שתוכל לעבור. קודם כל, זכור שתחושת בדידות אינה נובעת מגיל מבוגר. גם צעירים חשים בדידות. הניתוק החברתי, ולא הזיקנה, הוא הגורם לבעיה. מה תוכל לעשות כדי להיאבק בניתוק?
”הייה אדם שנעים להימצא בחברתו”, מייעצת אלמנה קשישה. ”אנשים לא נהנים מחברתו של אדם שאוהב לקטר. עליך להתאמץ להיות אדם שמח. נכון שאין הדבר קל, אך בסופו של דבר יֵצא הפסדך בשכרך. אם תהיה ידיד תרכוש ידיד”. היא מוסיפה: ”כדי לוודא שיהיו לי כמה נושאים משותפים לשיחה עם אנשים צעירים או מבוגרים שאני פוגשת, אני משתדלת להתעדכן במה שמתרחש בעולם. אני קוראת כתבי־עת אינפורמטיביים ועוקבת אחר החדשות”.
הצעות נוספות: למד להתעניין בתחומים האהובים על הזולת. שאל שאלות. במידת האפשר, הייה נדיב. אם אין באפשרותך להעניק דברים חומריים הענק מעצמך, משום שרב אושרו של הנותן. כתוב מכתבים. פתח תחביב. היענה להזמנות לבקר אצל אחרים או לצאת לבלות. דאג שביתך יעשה רושם של מקום שמח שנעים לבקר בו. הצע את עזרתך למי שזקוקים לעזרה.
הסביבה הדתית. לפי העדויות ההולכות ונערמות, פעילויות דתיות מסייעות למבוגרים למצוא ”מטרה ומשמעות בחיים” ולהרגיש שהם ”שמחים”, ”מביאים תועלת”, ”חשים יותר סיפוק בחיים” ו”בעלי תחושת שייכות חברתית ובריאות”. מדוע? בספר גיל הזהב — הזיקנה והמציאות (Later Life—The Realities of Aging) נאמר: ”הדת מספקת לאדם פילוסופיית חיים וכן מערך גישות, ערכים ואמונות המסייעים לו לפרש ולהבין את העולם הסובב אותו”. בנוסף לכך, פעילויות דתיות מפגישות קשישים עם אנשים אחרים ובדרך זו ”מצמצמות את הסיכוי לניתוק חברתי ולבדידות”.
מחקרים אלה רק מחזקים את מה שיודעות מזמן לואיז ואבלין, אלמנות בנות 80 המשתייכות לאחת מקהילות עדי־יהוה. ”אני נהנית לשוחח עם מבוגרים וצעירים באולם־המלכות שלנו”,d מספרת לואיז. ”האסיפות חינוכיות. אנו מתרועעים אחרי האסיפה ולעתים צוחקים צחוק לבבי. אלה רגעים משמחים”. גם אבלין מפיקה תועלת מפעילויותיה הדתיות. היא מספרת: ”כשאני יוצאת ומדברת עם אנשים באיזור שלי על המקרא, אני לא מרגישה מנותקת. ואף יותר מזה, אני מאושרת. העזרה לזולת להכיר את משמעותם האמיתית של החיים גורמת לי סיפוק רב”.
ללואיז ולאבלין יש מטרה בחיים. תחושת האושר שלהן מנמיכה את המשוכה השנייה — הסביבה — ועוזרת להן להמשיך לרוץ. (השווה תהלים צ״ב:14, 15.)
טיפול רפואי זול ושיעורי ריפוי גבוהים — אפשריים
התפתחות מדע הרפואה במאה שלנו הנמיכה משמעותית את המשוכה השלישית, טיפול רפואי, אם כי לא בקנה מידה עולמי. בכמה מדינות עניות, מוסר כתב־העת דו״ח על בריאות העולם 1998, ”תוחלת החיים ירדה בין השנים 1975–1995”. המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי אמר, ש”שלושה מכל ארבעה אנשים במדינות המתפתחות כיום נפטר לפני גיל 50 — גיל שהיה תוחלת החיים העולמית לפני יובל שנים”.
למרות זאת, מספר הולך וגדל של זקנים וצעירים במדינות עניות מצליחים להנמיך משוכה זו כשהם מקבלים טיפול רפואי שנמצא לדורשיו שבאפשרותם לשלמו. קח לדוגמה גישה חדשה בטיפול בשחפת.
מספר הקורבנות שקוטלת השחפת ברחבי העולם עולה על קורבנות האיידס, המלריה וכל המחלות הטרופיות גם יחד — 000,8 איש ביום. 95 מכל 100 חולי שחפת חיים במדינות מתפתחות. כ־20 מיליון איש סובלים כיום משחפת פעילה, והיא עלולה לקצור כ־30 מיליון איש בעשור הבא, מספר השווה לאוכלוסיות בוליביה, מלאווי וקמבודיה גם יחד.
אין פלא שארגון הבריאות העולמי שמח להכריז ב־1997 שפיתח שיטה לרפא את השחפת בתוך שישה חודשים, וזאת מבלי לאשפז את החולה או להשתמש בטכנולוגיה רפואית מתקדמת. בפרסום מטעם ארגון הבריאות העולמי, טי. בּי. טריטמנט אובּזרוור, נאמר ש”לראשונה יש בידי העולם כלים ושיטות בדוקים למגר את מגפת השחפת לא רק במדינות עשירות אלא גם במדינות עניות”. שיטה זו — שיש המתארים אותה כ”פריצת הדרך החשובה ביותר בנושא הבריאות בעשור הנוכחי” — נקראת DOTS.e
אף שעלות שיטה זו נמוכה בהרבה מהשיטות המקובלות לטיפול בשחפת, התוצאות מבטיחות, במיוחד למי שחיים במדינות מתפתחות. ”אף לא אחת מהתוכניות למאבק בשחפת הניבה בעקביות שיעורי ריפוי כה גבוהים”, אומר ד״ר ארטה קוצ׳י, מנהל התוכנית הגלובלית של ארגון הבריאות העולמי למיגור השחפת. ”DOTS מגיעה לשיעור ריפוי של 95 אחוז, אפילו במדינות העניות ביותר”. בסוף 1997 הונהגה תוכנית DOTS ב־89 מדינות. נכון להיום, עלה מספרן ל־96. ארגון הבריאות העולמי מקווה ששיטה זו תופעל בקרב עוד מיליוני עניים במדינות מתפתחות, וכך יוכלו הם להנמיך את המשוכה השלישית במירוץ החיים.
כאשר האדם שינה את הרגליו ושיפר את סביבתו ואת הטיפול הרפואי שלו, הצליח בהחלט להעלות את אורך חייו הממוצע ואת תוחלת חייו. השאלה הנשאלת היא, האם יוכל האדם אי פעם להעלות גם את אורך חייו המרבי — ואולי אף לחיות ללא קו סיום?
[הערת שוליים]
a אף שנהוג להשתמש לחלופין במונחים ”תוחלת חיים” ו”אורך חיים ממוצע”, יש הבדל בין השניים. ”תוחלת חיים” היא מספר השנים שאדם צפוי לחיות, בעוד ש”אורך חיים ממוצע” הוא מספר השנים הממוצע שאוכלוסייה מסוימת חיה למעשה. תוחלת החיים המשוערת מבוססת על אורכי חיים ממוצעים.
b נוסף על גורמים משתנים אלה, גם המערך הגנטי התורשתי הקבוע של האדם ללא ספק נותן בו את אותותיו — בבריאותו ובאורך חייו. על כך נרחיב את הדיבור במאמר הבא.
c למידע נוסף כיצד ניתן לשפר את הסביבה הביתית בדרכים פשוטות, ראה המאמרים ”עמידה באתגר הניקיון” ו”מה קובע את מצב בריאותך — ומה שתוכל לעשות” בהוצאות עורו! מ־22 בספטמבר 1988 (אנג׳) ומ־8 באפריל 1995 (אנג׳), וכן הספר הסוד לחיי־משפחה מאושרים עמודים 48 ו־49, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
d המקום שבו עורכים עדי־יהוה את אסיפותיהם השבועיות נקרא ”אולם־מלכות”. הכניסה חופשית לקהל הרחב.
e DOTS הם ראשי תיבות שמשמעם ”טיפול לטווח קצר תחת מעקב ישיר”. למידע נוסף על שיטת DOTS ראה המאמר ”פריצת דרך במיגור השחפת” בהוצאת עורו! מ־8 ביוני 1999.
[תיבה בעמוד 6]
פעילות גופנית — כמה ומאיזה סוג?
”שלושים דקות של פעילות מתונה ביום הוא יעד טוב”, לדברי המכון הלאומי לזיקנה (NIA). אך אינך חייב להתעמל 30 דקות רצופות. אם תעשה תרגילים בשלושה פרקי זמן קצרים באורך 10 דקות כל אחד, תיהנה מאותם היתרונות שבאותה פעילות שתבצע ב־30 דקות רצופות. איזה סוג של פעילות תוכל לעשות? הספרון של המכון הלאומי לזיקנה אל תאט את הקצב: התעמל! ממליץ: ”פעילות גופנית לפרקי זמן קצרים, כמו לעלות או לרדת במדרגות במקום להשתמש במעלית או ללכת במקום לנסוע במכונית, עשויה להסתכם ב־30 דקות התעמלות ביום. גריפת עלים, משחק עם ילדים, גינון ואף ביצוע עבודות בית — את כל אלה ניתן לעשות כך שיצטברו לסך הכול היומי”. כמובן, נבון יהיה להיוועץ ברופא לפני שמתחילים בתוכנית התעמלות.
[תמונה]
פעילות גופנית מתונה תעזור לקשישים לצבור כוח וחיוניות
[תיבה בעמוד 7]
שמירה על גמישות המוח
מחקרים מדעיים שכללו אלפי קשישים מצאו כמה גורמים שעוזרים לשמור על מוח גמיש בגיל הזיקנה. הם כוללים ”מעורבות פעילה בקריאה, נסיעות, אירועי תרבות, לימודים, מועדונים ואיגודים מקצועיים”. ”השתדל לבצע כמה שיותר פעילויות שונות”. ”המשך לעבוד. אל תפרוש”. ”כבה את הטלוויזיה”. ”השתתף בקורס כלשהו”. סבורים שפעילויות אלה לא רק גורמות התרוממות רוח, אלא גם ’מחווטות’ מחדש את המוח.
[תמונה]
תרגול המוח מסייע לשמור על גמישותו
[תיבה בעמוד 8]
הצעות למבוגרים בנושא הבריאות
לדברי המכון הלאומי לזיקנה, המשמש אגף של משרד הבריאות ושירותי הרווחה בארה״ב, ”הסיכויים להישאר בריאים ולהאריך ימים עשויים לגדול” כאשר נשמעים לעצות נבונות כגון אלה:
● הקפד על תפריט מאוזן הכולל פירות וירקות.
● אם אתה נוהג לשתות משקאות אלכוהוליים, אל תפריז.
● אל תעשן. לעולם לא מאוחר מדי להיגמל.
● הקפד על פעילות גופנית קבועה. היוועץ ברופא לפני שתתחיל בתוכנית התעמלות.
● שמור על קשר עם המשפחה ועם חברים.
● הייה פעיל באמצעות עבודה, בילויים ומעורבות קהילתית.
● טפח גישה חיובית לחיים.
● עסוק בדברים שמשמחים אותך.
● היבדק בדיקות שגרתיות.
[תיבה בעמוד 9]
הסתכלות מחדש בתאי המוח
”סברנו בעבר שאדם מאבד תאי מוח כל יום מימי חייו בכל חלקי המוח”, אומרת ד״ר מרילין אלברט, פרופסור לפסיכיאטריה ולנוירולוגיה. ”אך זוהי דעה מוטעית — האדם מאבד אומנם תאים במהלך הזדקנות תקינה, אולם האובדן אינו כה קיצוני ומתרחש רק באזורים ספציפיים ביותר של המוח”. יתר על כן, לפי ממצאים אחרונים גם הדעה שרווחה זמן רב, שלא גדלים תאי מוח חדשים, היא לכל הפחות ”הכללה גדולה מדי”, מוסר סיינטיפיק אמריקן מנובמבר 1998. לדברי מדענים החוקרים את מערכת העצבים, הם אספו ראיות לכך שגם מוחות הקשישים ”יוצרים מאות נוירונים חדשים”.
[תיבה בעמוד 11]
בישישים חוכמה?
”[הלא] בישישים חוכמה, ואורך ימים תבונה?” שואל המקרא (איוב י״ב:12). והתשובה? נערכו מחקרים בקרב קשישים במטרה לאמוד אצלם תכונות כמו ”תובנה, כושר שיפוט, זווית ראייה, יכולת להעריך טוב ורע ולדעת איך לפתור בעיות”. יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט אומר, שהמחקר מוכיח ש”הקשישים עולים על הצעירים בכל הקשור לחוכמה ולמתן עצות שקולות ומורכבות”. כמו כן המחקרים קובעים ש”אף שלקשישים דרוש לעתים זמן רב יותר כדי להחליט, החלטתם על־פי־רוב מוצלחת יותר”. הנאמר בספר איוב מדייק באומרו שבישישים חוכמה.
[תמונה בעמוד 5]
חיי האדם דומים למירוץ רצוף משוכות
[תמונה בעמוד 9]
”הייה אדם שנעים להימצא בחברתו”, מייעצת אלמנה
[תמונה בעמוד 10]
”העזרה לזולת להכיר את משמעותם האמיתית של החיים גורמת לי סיפוק רב” (אבלין)
[תמונה בעמוד 10]
”אני נהנית לשוחח עם מבוגרים וצעירים באולם־המלכות שלנו” (לואיז)