”שים לבך” למקדש אלוהים!
”בן־אדם... שים לבך לכל אשר אני מראה אותך. ... הגד את כל אשר אתה רואה לבית ישראל” (יחזקאל מ׳:4).
1. מה היה מצבו של עמו הנבחר של אלוהים ב־593 לפה״ס?
השנה היתה 593 לפה״ס, ה־14 לגלות בבל. המולדת האהובה נראתה ודאי רחוקה מאוד ליהודים שבבבל. רובם עדיין זכרו את ירושלים עולה בלהבות, חומותיה האדירות מנופצות ובתיה המרשימים חרבים. מקדש יהוה — לפנים תפארת העיר, המרכז האחד והיחיד בעולם כולו של עבודת אלוהים הטהורה — הוחרב עד היסוד. עוד נותרו להם שנים רבות בגלות. רק בעוד 56 שנה תבוא הישועה המובטחת (ירמיהו כ״ט:10).
2. מדוע העציבו הזיכרונות ממקדש אלוהים בירושלים את יחזקאל?
2 אין ספק שיחזקאל, הנביא הנאמן, נעצב אל לבו כשחשב על מקדש אלוהים, המרוחק ממנו מאות קילומטרים, עומד בשיממונו ומשמש מקום משכן לחיות בר (ירמיהו ט׳:10). אביו, בּוּזי, שירת שם ככהן (יחזקאל א׳:3). זכות זו היתה נופלת בחלקו של יחזקאל אילולא הוגלה בצעירותו עם נכבדי ירושלים, ב־617 לפה״ס. ועתה בגיל 50 בערך, הבין כנראה כי לעולם לא יזכה לראות שוב את ירושלים ולהשתתף בבניית מקדשה. אם כן, תאר לעצמך עד כמה שמח לראות בחזון מקדש רב הוד!
3. (א) מה היתה מטרת חזון המקדש שנגלה ליחזקאל? (ב) מה הם ארבעת מרכיביו העיקריים של החזון?
3 בחזון נרחב זה, שנפרש על פני תשעה פרקים בספר יחזקאל, ניתנה לתושבי יהודה הגולים הבטחה מחזקת אמונה. עבודת אלוהים הטהורה תשוב על כנה! מאות שנים לאחר מכן, אפילו עד עצם ימינו, רומם החזון את רוחם של אוהבי יהוה. כיצד? הבה נבחן את המשמעות שנשא החזון הנבואי לגולים שישבו בבבל. יש בו ארבעה מרכיבים עיקריים: המקדש, הכהונה, הנשיא והארץ.
שיקום המקדש
4. לאן נלקח יחזקאל בתחילת החזון, מה הוא רואה ומי לוקח אותו לסיור?
4 תחילה לוקח אלוהים את יחזקאל אל ”הר גבוה מאוד”. על ההר בצדו הדרומי שוכן מקדש רחב ממדים, כמבנה עיר מבוצרת. מלאך ש”מראהו כמראה נחושת” לוקח את הנביא לסיור מקיף במקדש (יחזקאל מ׳:2, 3). בהמשך החזון רואה יחזקאל את המלאך מודד בדייקנות את שלושת זוגות שערי המקדש הזהים בגודלם, את התאים (תאי השומרים), החצר החיצונה, החצר הפנימית, הלשכות (חדרי האוכל), המזבח ואת ההיכל ובו הקודש וקודש הקודשים.
5. (א) מה הבטיח יהוה ליחזקאל? (ב) מה היו ’פגרי המלכים’ שחובה היה להסירם, ומדוע היה זה חשוב?
5 אחרי זמן מה יהוה עצמו מופיע בחזון. הוא נכנס אל המקדש ומבטיח ליחזקאל שבכוונתו לשכון בו. אלא שקודם לכן הוא דורש שביתו יטוהר: ”עתה יְרַחֲקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני, ושכנתי בתוכם לעולם” (יחזקאל מ״ג:2–4, 7, 9). ’פגרי המלכים’ היו כנראה כינוי לאלילים. מלכיה ויושביה המרדנים של ירושלים טימאו את מקדש אלוהים באליליהם והקנו להם מעמד של מלכים. (השווה עמוס ה׳:26.) לא אלים או מלכים חיים היו הם בעיני יהוה, אלא דברי תועבה מתים, וחובה היה להסירם (ויקרא כ״ו:30; ירמיהו ט״ז:18).
6. מה ציינה מדידת המקדש?
6 מה משמעות חלק זה של החזון? בחלק זה הובטח לגולים שעבודת אלוהים הטהורה במקדש אלוהים תשוקם לחלוטין. בנוסף לכך, יש במדידת המקדש משום גושפנקה מאלוהים שהחזון יתגשם בוודאות. (השווה ירמיהו ל״א:39, 40; זכריה ב׳:6–12.) עבודת האלילים תימחה כליל, ויהוה ישוב ויברך את ביתו.
הכהונה והנשיא
7. איזה מידע נמסר על הלוויים והכוהנים?
7 גם הכהונה היתה זקוקה לטיהור ולצריפה. הלוויים היו ראויים לנזיפה על שעבדו אלילים, ואילו בני צדוק הכוהנים היו ראויים לשבח ולגמול על ששמרו על טוהרם.a למרות זאת, שתי הקבוצות ישרתו בביתו המשוקם של אלוהים, אם כי כל אחד ואחד כפרט יהיה חייב לשמור על נאמנותו. עוד פסק יהוה: ”ואת עמי יורו בין קודש לחול; ובין טמא לטהור יודיעום” (יחזקאל מ״ד:10–16, 23). עבודת הכהונה תשוב אפוא על כנה, והכוהנים הנאמנים יבואו על שכרם.
8. (א) מי היו הנשיאים בישראל הקדומה? (ב) אילו תפקידים ממלא הנשיא שבחזון יחזקאל בעבודת אלוהים הטהורה?
8 החזון מדבר גם על דמות נוספת והיא הנשיא. עוד מימי משה היו לעם נשיאים. המילה נשיא הוראתה בין היתר היא ראש בית אב, ראש שבט או ראש עם. בחזון יחזקאל מקבלים מנהיגי ישראל תוכחה קיבוצית על עריצותם ונקראים לנהוג בצדק ובהגינות. הנשיא אומנם אינו שייך לכיתת הכהונה, אך הוא ממלא תפקידים חשובים בעבודת אלוהים הטהורה. הוא נכנס עם השבטים שאינם משבטי הכהונה אל החצר החיצונה ויוצא ממנה, יושב באולם שער הקדים ומספק לעם חלק מן הקורבנות (יחזקאל מ״ד:2, 3; מ״ה:8–12, 17). בזאת מבטיח החזון לעמו של יחזקאל שהאומה המשוקמת תבורך במנהיגים למופת, שיתמכו בכהונה, יארגנו את עם אלוהים וישמשו דוגמה טובה בעניינים רוחניים.
הארץ
9. (א) כיצד תחולק הארץ ומי לא יזכו לנחלה? (ב) מה היתה תרומת הקודש ומה היה בה?
9 לבסוף רואה יחזקאל בחזונו את ארץ ישראל. היא תחולק וכל שבט יקבל נחלה. גם הנשיא יקבל נחלה. לא כן הכוהנים, משום שיהוה קבע: ”אני נחלתם” (יחזקאל מ״ד:10, 28; במדבר י״ח:20). החזון מלמד ששטח הנשיא ימוקם משני צדיו של איזור מיוחד שנקרא תרומת הקודש. זו היתה חלקת אדמה ריבועית המחולקת לשלושה חלקים — העליון ללוויים שחזרו למוטב, האמצעי לכוהנים והתחתון לעיר ולמגרשיה. מקדש יהוה ימוקם בשטחם של הכוהנים במרכז תרומת הקודש (יחזקאל מ״ה:1–7).
10. איזו משמעות נשאה הנבואה על חלוקת הארץ לתושבי יהודה הנאמנים שבגלות?
10 אין ספק שהחזון רומם את רוחם של הגולים. לכל משפחה הובטחה נחלה בארץ. (השווה מיכה ד׳:4.) עבודת אלוהים הטהורה תתפוס מקום מרכזי ונעלה. כמו כן, שים לב שהנשיא והכוהנים, לפי חזון יחזקאל, יחיו בחלקת אדמה שיתרום להם העם (יחזקאל מ״ה:16). יוצא מכך שבארץ המשוקמת יהיה על העם לתמוך בעבודת המנהיגים שמינה יהוה ולהיכנע להנחיותיהם. ארץ זו היא דוגמה ומופת לארגון, לשיתוף פעולה ולביטחון.
11, 12. (א) כיצד מבטיח יהוה לעמו באורח נבואי כי יברך את ארצם המשוקמת? (ב) מה סימלו העצים שעל גדות הנהר?
11 האם יברך יהוה את ארצם? הנבואה משיבה על השאלה בתמונה מרנינת לב. מים זורמים מן המקדש והולכים וגוברים עד שנעשים לזרם עז בנקודת הישפכם לים המלח. זרם המים מחייה את ים המוות, ותעשיית הדיג פורחת בחופיו. על גדות הנחל צומחים עצים הנושאים פירות בכל עונות השנה למאכל ולתרופה (יחזקאל מ״ז:1–12).
12 הבטחה זו נתנה לגולים משנה תוקף לנבואות שיקום קדומות שהיו קרובות ללבם. לא אחת ציירו נביאי יהוה את ארץ ישראל המשוקמת והמיושבת במונחים גן־עדניים. אזורים שוממים המתעוררים לחיים הם מוטיב חוזר בנבואות רבות (ישעיהו ל״ה:1, 6, 7; נ״א:3; יחזקאל ל״ו:35; ל״ז:1–14). על כן, העם יכול היה לצפות שברכותיו המְחַיות של יהוה יזרמו כנהר מן המקדש המשוקם. כתוצאה מכך, יקום העם ממוות רוחני לחיים רוחניים. העם המשוקם יתברך באנשים רוחניים למופת, שיהיו צדיקים ויציבים כעצים השתולים לאורך גדות הנהר שבחזון. הם יעמדו בראש מלאכת שיקום הארץ החרבה. גם ישעיהו כתב על ’אילי צדק’, אשר ’יבנו חורבות עולם’ (ישעיהו ס״א:3, 4).
מתי מתגשם החזון?
13. (א) באיזה מובן בירך יהוה את העם המשוקם ב’אילי צדק’? (ב) כיצד התגשמה הנבואה על ים המוות?
13 האם נכזבו תקוותיהם של שבי ציון? כלל וכלל לא! שארית שחזרה למוטב שבה אל מולדתה האהובה ב־537 לפה״ס. לימים, בהנחיית ’אילי צדק’ בדמות עזרא הסופר, הנביאים חגי וזכריה והכהן הגדול יהושע, נבנו החורבות שעמדו זמן רב בשיממון. נשיאים כדוגמת נחמיה וזרובבל משלו על הארץ בהגינות ובצדק. מקדש יהוה שוקם, וזרם האמצעים מעניקי החיים שמטעמו — הברכות למקיימי בריתו — חוּדש כמקדם (דברים ל׳:19; ישעיהו מ״ח:17–20). אחת הברכות היתה דעת. הכהונה שבה לעבודתה והכוהנים לימדו תורה (מלאכי ב׳:7). עקב כך, קמו בני העם לתחייה מבחינה רוחנית ושבו להיות משרתי יהוה פוריים, כשם שנרפא ים המלח בחזון והוליד תעשיית דיג משגשגת.
14. מדוע צריכה להיות התגשמות גדולה יותר לנבואת יחזקאל מלבד מה שקרה אחרי שיבת ציון?
14 האם בזה תמה התגשמותו של חזון יחזקאל? לא; משמעותו גדולה בהרבה. הרי מידותיו של המקדש בחזון יחזקאל לא ייתכנו במציאות. אמת, היהודים התייחסו אל החזון בכובד ראש ואף יישמו כמה מפרטיו כפשוטם.b אולם, המקדש שבחזון היה גדול מכדי להיבנות על הר המוריה, הוא הר הבית. זאת ועוד, המקדש בחזון יחזקאל לא שכן בעיר עצמה אלא בחלקת אדמה שמחוץ לעיר, ואילו הבית השני נבנה על חורבות הבית הראשון בתוך ירושלים (עזרא א׳:1, 2). יתרה מזו, מעולם לא זרם נהר מבית המקדש שבירושלים. מכאן שעם ישראל הקדום ראה רק התגשמות בזעיר אנפין של נבואת יחזקאל, לראיה שחייבת להיות לחזון זה התגשמות רוחנית גדולה יותר.
15. (א) מתי החל לתפקד מקדש יהוה הרוחני? (ב) מניין לנו שחזון יחזקאל לא התגשם בימי חייו של המשיח עלי אדמות?
15 ברור אפוא, שעלינו למצוא את ההתגשמות העיקרית של חזון יחזקאל במקדשו הרוחני הגדול של יהוה, אשר עליו מרחיב השליח פאולוס את הדיבור באיגרת אל העברים. מקדש זה החל לתפקד כשנמשח ישוע המשיח לכהן גדול ב־29 לספירה. אך האם התגשם חזון יחזקאל בימי ישוע? נראה שלא. ישוע, בתפקיד הכהן הגדול, הגשים את ההיבט הנבואי של יום הכיפורים בטבילתו, במותו מות קורבן ובכניסתו אל קודש הקודשים, אל עצם השמים (עברים ט׳:24). אלא שחזון יחזקאל אינו מזכיר ולוּ פעם אחת את הכהן הגדול או את יום הכיפורים. על כן, לא מתקבל על הדעת שהחזון מצביע על המאה הראשונה לספירה. אם כן, לאיזו תקופה הוא מתייחס?
16. איזו נבואה מזכירה לנו תפאורת חזון יחזקאל, וכיצד ניתן להבין ממנה את מועד התגשמותו העיקרית?
16 כדי להשיב על השאלה הבה נחזור אל החזון. יחזקאל כתב: ”במראות אלוהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבוה מאוד, ועליו כמבנה עיר מנגב” (יחזקאל מ׳:2). תפאורת החזון, ”הר גבוה מאוד”, מזכירה לנו את הכתוב במיכה ד׳:1: ”והיה באחרית הימים יהיה הר בית־יהוה נכון בראש ההרים, ונישא הוא מגבעות; ונהרו עליו עמים”. מתי מתגשמת נבואה זו? הכתוב במיכה ד׳:5 מלמד שהנבואה מתחילה להתגשם בשעה שהעמים עדיין עובדים אלי כזב. למעשה, בימינו, ב”אחרית הימים”, נישאת עבודת אלוהים הטהורה ושבה אל המעמד היאה לה בחייהם של משרתי אלוהים.
17. כיצד עוזרת לנו הנבואה במלאכי ג׳:1–5 לדעת מתי טוהר המקדש שבחזון יחזקאל?
17 בזכות מה מתאפשר השיקום? זכור שבשיאו של חזון יחזקאל נכנס יהוה אל המקדש ודורש שביתו יטוהר מעבודת אלילים. מתי טוהר מקדשו הרוחני של אלוהים? במלאכי ג׳:1–5 מנובא שיהוה ”יבוא אל היכלו” בלוויית ”מלאך הברית”, ישוע המשיח. מה מטרת הביקור? יהוה יהיה ”כאש מצרף וּכְבורית מְכַבְּסִים”. תהליך הצריפה החל במלחמת העולם הראשונה. ולְמה זה הוביל? יהוה שוכן בביתו ומברך את ה”ארץ” הרוחנית של עמו מ־1919 ואילך (ישעיהו ס״ו:8). המסקנה המתבקשת היא שנבואת יחזקאל בנושא המקדש זוכה להתגשמות חשובה באחרית הימים.
18. מתי תחול התגשמותו הסופית של חזון המקדש?
18 לחזון יחזקאל, כמו גם לנבואות שיקום אחרות, יש התגשמות נוספת ואחרונה בגן־עדן. רק אז יזכו ישרי הלב למלוא ברכותיו של מקדש אלוהים. המשיח, שלצדו 000,144 חברי הכהונה השמימית, יחיל עליהם את ערך קורבן הכופר. כל בני האדם שיסורו למרוּתו ינחלו שלימות (ההתגלות כ׳:5, 6). עם זאת, לא ייתכן שתקופת גן־העדן היא ההתגשמות העיקרית של חזון יחזקאל. מדוע?
החזון מתמקד בימינו
19, 20. מדוע התגשמותו העיקרית של החזון חייבת לחול היום ולא בגן־עדן?
19 המקדש שראה יחזקאל נטמא בעבודת אלילים ובזנות רוחנית והיה צורך לטהרו (יחזקאל מ״ג:7–9). ברור שאין זה סמל לעבודת יהוה בגן־עדן. יתרה מזו, הכוהנים שבחזון מסמלים את המשוחים חברי כיתת הכהונה בעודם על הארץ, ולא אחרי תחייתם השמימית או באלף שנות המלכות. מניין לנו? שים לב שהכוהנים משרתים בחצר הפנימית. מאמרים בחוברות המצפה מלמדים שחצר זו מסמלת את מעמדם הרוחני המיוחד של כוהני המשנה של המשיח בעודם עלי אדמות.c שים לב גם שהחזון מדגיש את אי־שלימותם של הכוהנים. הם מצוּוים להקריב קורבנות על חטאיהם ומוזהרים לבל ייטמאו מבחינה רוחנית ומוסרית. יוצא מכך שאין הם מסמלים את המשוחים שהוקמו לתחייה, אשר עליהם כתב השליח פאולוס: ”ייתקע בשופר והמתים יקומו בלי כיליון” (קורינתים א׳. ט״ו:52; יחזקאל מ״ד:21, 22, 25, 27). הכוהנים שבחזון מתערים בעם ומשרתים אותו בקרבו. לא כך יהיה בגן־עדן. כיתת הכהונה תהא אז בשמים. לפיכך, החזון ממחיש היטב את שיתוף הפעולה ההדוק בין המשוחים לבין ’ההמון הרב’ כאן עלי אדמות (ההתגלות ז׳:9; יחזקאל מ״ב:14).
20 חזון המקדש שנגלה ליחזקאל מצביע על ההשפעות החיוביות של הטיהור הרוחני המתבצע כיום. מה משמעות הדבר לגביך? אין זו סתם קושיה תיאולוגית מעורפלת. לחזון יש משמעות רבה לגבי הדרך שבה אתה עובד יום יום את יהוה אלוהי האמת האחד והיחיד. במאמר הבא נבין כיצד.
[הערות שוליים]
a ייתכן שהדבר נגע ליחזקאל אישית כי נמסר שגם הוא היה מבני משפחת צדוק הכוהנים.
b למשל, המשנה מעלה את האפשרות שהמזבח, הדלתיים ואזורי הבישול של בית המקדש המשוקם נבנו על־פי חזון יחזקאל.
c ראה המצפה מ־1 ביולי 1996, עמוד 16; 1 במרס 1974, עמוד 43.
האם אתה זוכר?
◻ מה היתה ההתגשמות הראשונה של חזון יחזקאל על המקדש והכהונה?
◻ מהי התגשמותה הראשונה של הנבואה שבחזון יחזקאל על חלוקת הארץ?
◻ מי שימשו כנשיאים נאמנים בשיקום ישראל הקדומה ומי היו כ’אילי צדק’?
◻ מדוע התגשמותו העיקרית של חזון המקדש שנגלה ליחזקאל חייבת לחול באחרית הימים?