שיר 29
נלך בתומתנו
(תהלים כ״ו)
1. שָׁפְטֵנִי, אֵל, רְאֵה מְסִירוּתִי;
בְּךָ תָּמִיד אֶבְטַח, רְאֵה אֶת תֻּמָּתִי.
בְּחַן אוֹתִי, נַסֵּנִי כִּרְצוֹנְךָ;
צָרְפָה נַפְשִי, לִבִּי; אֵלֵךְ בַּאֲמִתְּךָ.
(פזמון)
וְאָנֹכִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי
לָלֶכֶת בְּתֻמִּי, לָעַד הִנְּךָ אִתִּי.
2. לֹא אֵשֵׁב עִם מְתֵי שָׁוְא וּרְשָׁעִים.
אֶרְחַק מִמְּרֵעִים שֶׁלָּאֱמֶת בַּזִּים.
אַל תֶּאֱסֹף נַפְשִׁי עִם הַחוֹטְאִים;
הֵן שֹׁחַד בִּימִינָם, יָדָם מַלְאָה דָּמִים.
(פזמון)
וְאָנֹכִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי
לָלֶכֶת בְּתֻמִּי, לָעַד הִנְּךָ אִתִּי.
3. אָהַבְתִּי אֶת מְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדְךָ;
בּוֹ מִדֵּי יוֹם אֶנְצֹר קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתְךָ.
אֲסֹבְבָה מִזְבַּחֲךָ, אֵלִי,
לְמַעַן יִשְׁמְעוּ הַכֹּל אֶת תּוֹדָתִי.
(פזמון)
וְאָנֹכִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי
לָלֶכֶת בְּתֻמִּי, לָעַד הִנְּךָ אִתִּי.
(ראה גם תהל׳ כ״ה:2.)