שיר 13
תפילת הודיה
(תהלים צ״ה:2)
1. אֵל טוֹב, רַב חֶסֶד, אוֹתְךָ נְהַלֵּל;
לְךָ, מַלְכֵּנוּ, תָּמִיד נִתְפַּלֵּל.
נִשְׁתַּחֲוֶה, יָהּ, לִפְנֵי כֵּס כְּבוֹדְךָ;
תַּחַת כְּנָפֶיךָ נִמְצָא מְנוּחָה.
חֻלְשׁוֹת גּוּפֵנוּ יוֹם יוֹם נֶחְשָׂפוֹת;
אָנָּא מְחַל, יְהֹוָה, אֵל סְלִיחוֹת.
בִּמְחִיר נִקְנֵינוּ, בְּדַם יַקִּירְךָ;
הֵן כָּל חֶפְצֵנוּ לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ.
2. אַשְׁרֵי בְּחִירֶיךָ, אַנְשֵׁי רְצוֹנְךָ,
בְּחַצְרוֹתֶיךָ חַיִּים לְאוֹרְךָ.
לָנוּ עֲזֹר נָא אֵלֶיךָ לִקְרֹב,
אֶת הֵיכָלְךָ לֹא נִרְצֶה לַעֲזֹב.
מָה חֲזָקָה זְרוֹעֲךָ, אַדִּירָה;
בְּעֶזְרָתָהּ נַעֲמֹד, לֹא נִירָא.
אֵל יְשׁוּעוֹת, מַלְכוּתְךָ נְפָאֵר;
הִיא לֹא תִּמּוֹט, לְעוֹלָם תִּשָּׁאֵר.
3. אֶת קְהַל עֵדֶיךָ בָּרֵךְ וְהַגְדֵּל.
אֹשֶׁר וָגִיל יִשְׁפְּעוּ בַּתֵּבֵל.
בְּרֹב טוּבְךָ עוֹד תִּפְעַל הַמַּלְכוּת;
מָוֶת תִּמְחֶה הִיא, דְּמָעוֹת וְעַצְבוּת.
אֶת כָּל הָרֶשַׁע יַכְרִיעַ בִּנְךָ;
כָּל הַבְּרִיאָה אָז תָּרֹן מִשִּׂמְחָה.
לְךָ נָרִיעַ, נָשִׁיר הוֹדָיָה:
”בָּרְכוּ הַמֶּלֶךְ וְהַלְּלוּ יָהּ!”
(ראה גם תהל׳ ס״ה:3, 5, 12; פיל׳ ד׳:6.)