שיר 119
עלינו להיות בעלי אמונה
(עברים י׳:38, 39)
1. מָסַר אֱלֹהִים דְּבָרוֹ לָאָדָם;
דִּבֵּר אָז בְּיַד נְבִיאָיו.
כַּיּוֹם הוּא קוֹרֵא לַכֹּל דֶּרֶךְ בְּנוֹ
לָלֶכֶת בְּאָרְחוֹתָיו.
(פזמון)
הַאִם לָנוּ יֵשׁ אֱמוּנָה?
בִּזְכוּתָהּ נִחְיֶה, נִוָּשַׁע.
לֹא רַק בְּמִלִּים נְבַטְּאָהּ;
תָּמִיד בְּמַעֲשִׂים נַרְאֶה אוֹתָהּ.
2. יֵשׁוּעַ צִוָּה, ’קָדִימָה, בַּשְּׂרוּ;
לְכוּ לְכָל כְּפָר, לְכָל עִיר’.
בְּשׂוֹרַת הַתִּקְוָה נַכְרִיז בִּגְבוּרָה;
אוֹתָהּ הֲרֵי לֹא נַסְתִּיר.
(פזמון)
הַאִם לָנוּ יֵשׁ אֱמוּנָה?
בִּזְכוּתָהּ נִחְיֶה, נִוָּשַׁע.
לֹא רַק בְּמִלִּים נְבַטְּאָהּ;
תָּמִיד בְּמַעֲשִׂים נַרְאֶה אוֹתָהּ.
3. כְּעֹגֶן יַצִּיב הִיא הָאֱמוּנָה;
מִן הַנְּסוֹגִים לֹא נִהְיֶה.
אֵיתָן נַעֲמֹד בִּזְכוּת יְהֹוָה;
לַגְּאֻלָּה עוֹד נִזְכֶּה.
(פזמון)
הַאִם לָנוּ יֵשׁ אֱמוּנָה?
בִּזְכוּתָהּ נִחְיֶה, נִוָּשַׁע.
לֹא רַק בְּמִלִּים נְבַטְּאָהּ;
תָּמִיד בְּמַעֲשִׂים נַרְאֶה אוֹתָהּ.
(ראה גם רומ׳ י׳:10; אפ׳ ג׳:12; עב׳ י״א:6; יוח״א ה׳:4.)