מתוך אוצר הארכיון
הם נתנו את המיטב
בתום מלחמת העולם השנייה ב־1945 רוב שטחי גרמניה נותרו חרבים. ערים שלמות נהרסו, בתי ספר עמדו שוממים, בתי חולים יצאו מכלל שימוש, ובכל מקום היו פזורות פצצות שלא התפוצצו. בנוסף לכך, בשל המחסור במזון, מחירי המצרכים היו גבוהים. לדוגמה, 500 גרם חמאה בשוק השחור היו שווים למשכורת של שישה שבועות!
בין מי שהושפעו מהמצב היו מאות עדי־יהוה שהיו שנים בבתי כלא ובמחנות ריכוז בשל אמונתם. ב־1945 הם שוחררו, אבל לא היה להם דבר מלבד מדי האסירים שלגופם. אחים אחרים איבדו רכוש ונכסים. היו שסבלו מרעב כה חמור שהם התעלפו במהלך אסיפות הקהילה.
עדי־יהוה בארצות אחרות נחלצים מייד לעזרה
עדי־יהוה ממקומות אחרים בעולם הגיבו מייד לצורך הדחוף של האחים במזון ובגדים. האחים במשרדים הראשיים בארצות הברית ביקשו ממשרד הסניף בברן, שווייץ, לעזור לאחים בגרמניה. נתן ה. נור, נציג המשרדים הראשיים, ביקר באירופה כדי לתאם ולהאיץ את פעולות הסיוע.
נתן ה. נור נואם בפני אחים בוויסבדן, גרמניה ב־1947. מעליו מופיע הפסוק השנתי בגרמנית: ”הללו את יהוה, כל האומות”
האחים בשווייץ תרמו בנדיבות מזון, בגדים וכסף. הפריטים נשלחו תחילה לברן למיון ואריזה, ואז הועברו לגרמניה. אחים בארצות אחרות, לרבות שוודיה, קנדה וארצות הברית, נחלצו גם הם למאמצי הסיוע, שהועילו לעדי־יהוה לא רק בגרמניה אלא גם בהרבה ארצות שסועות מלחמה באירופה ובאסיה.
תוצאות מדהימות
תוך חודשים ספורים שלח הסניף בשווייץ קפה, חלב, סוכר, דגנים, פירות יבשים, ירקות ושימורי בשר ודגים. התרומות כללו גם כסף מזומן.
בנוסף לכך, האחים בשווייץ שלחו חמישה טון בגדים, כולל מעילים, בגדי נשים וחליפות גברים. הוצאת המצפה מ־15 בינואר 1946 ציינה: ”האחים לא הביאו דברים פגומים. הכל היה מאיכות משובחת. הם הקריבו מעצמם כדי לעזור לאחיהם בגרמניה”.
האחים בשווייץ תרמו גם כמעט 000,1 זוגות נעליים, שנבדקו לפני שליחתם כדי לוודא שהם במצב תקין. האחים והאחיות בוויסבדן, גרמניה, שפתחו את הארגזים נדהמו מן האיכות והמגוון. ”קשה לי להאמין שיש חנות בגדים בגרמניה עם מבחר עצום כזה”, כתב אחד האחים.
משלוחי הסיוע המשיכו עד אוגוסט 1948. האחים בשווייץ שלחו 444 ארגזים שהכילו מוצרים במשקל 25 טון לאחיהם בגרמניה. כאמור, האחים בשווייץ לא היו היחידים שלקחו חלק במאמצי הסיוע. אבל הם היו בין הקבוצות הקטנות ביותר שהשתתפו. בשווייץ היו באותו זמן רק 600,1 עדי־יהוה!
”תהיה אהבה ביניכם”
ישוע המשיח אמר: ”בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם, אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:34, 35). האהבה דחקה במשרתי יהוה לא רק לתת מהעודף שלהם אלא לתת את מיטבם (קורינתים ב׳. ח׳:1–4). מכתב שהתקבל מציריך ציין: ”די הרבה אחים, שבעצמם סובלים ממחסור, רוצים בכל זאת לעזור, והם תרמו את כרטיסי הקיצוב שלהם ואת כספם”.
משרתי יהוה בגרמניה התאוששו במהירות מהרדיפות ומפגעי המלחמה. אחת הסיבות לכך הייתה העזרה המאורגנת והנדיבה מצד אחיהם לאמונה, שגילו אהבה אמיתית המלווה בהקרבה עצמית.