שיר 135
קריאתו הלבבית של יהוה: ”היה חכם, בני”
(משלי כ״ז:11)
1. צָעִיר, צְעִירָה,
הָבוּ לִי אֶת לְבַבְכֶם.
אוֹיְבִי, מְחָרְפִי,
הוּא יֵבוֹשׁ אָז בִּזְכוּתְכֶם.
אִם לִי תַּעֲנִיקוּ
יְמֵי עֲלוּמֵיכֶם,
יֵדַע כָּל אָדָם
כִּי רַק לִי מְסִירוּתְכֶם.
(פזמון)
בְּנִי אֲהוּבִי, בַּת יַקִּירָה לִי,
חֲכָמוּ וְשַׂמְּחוּ לִבִּי.
מֵעֹמֶק לִבְּכֶם תְּשָׁרְתוּנִי,
וּבְרָצוֹן הַלְּלוּ שְׁמִי.
2. אֵלַי הִתְמַסְּרוּ בְּשִׂמְחָה,
בְּלֵב שָׁלֵם;
גַּם אִם תִּמְעֲדוּ,
אֲקִימְכֶם עַל רַגְלֵיכֶם.
וְאַף כִּי תֵּדְעוּ
אַכְזָבוֹת בְּדַרְכְּכֶם,
חִזְקוּ וְזִכְרוּ כִּי
לָנֶצַח אוֹקִירְכֶם.
(פזמון)
בְּנִי אֲהוּבִי, בַּת יַקִּירָה לִי,
חֲכָמוּ וְשַׂמְּחוּ לִבִּי.
מֵעֹמֶק לִבְּכֶם תְּשָׁרְתוּנִי,
וּבְרָצוֹן הַלְּלוּ שְׁמִי.
(ראה גם דב׳ ו׳:5; קהלת י״א:9; יש׳ מ״א:13.)