שיר 108
חסדיו הנאמנים של אלוהים
(ישעיהו נ״ה:1–3)
1. אֵל אוֹהֵב יְהֹוָה;
מָה גְּדוֹלָה הִיא אַהֲבָתוֹ!
בְּטוּבוֹ הוּא אֶת בְּנוֹ שָׁלַח,
חֲטָאֵינוּ לָנוּ סָלַח.
נֵחָשֵׁב כָּךְ לְצַדִּיקִים,
נַעַבְדֵהוּ לְעוֹלָמִים.
(פזמון)
בּוֹאוּ, הַצְּמֵאִים כֻּלָּם,
וְתִשְׁתּוּ כָּאן בְּחִנָּם.
מֵי חַיִּים, כֵּן, בּוֹאוּ שְׁתוּ;
חֶסֶד הָאֵל תִּרְאוּ.
2. אֵל אוֹהֵב יְהֹוָה;
זֹאת יָעִידוּ כָּל פְּעָלָיו.
בְּחַסְדּוֹ הוּא זָכַר בְּרִיתוֹ,
כֵּס שִׁלְטוֹן הֶעֱנִיק לִבְנוֹ.
נֶאֱמָן הוּא לִשְׁבוּעָתוֹ,
מַלְכוּתוֹ תְּקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ!
(פזמון)
בּוֹאוּ, הַצְּמֵאִים כֻּלָּם,
וְתִשְׁתּוּ כָּאן בְּחִנָּם.
מֵי חַיִּים, כֵּן, בּוֹאוּ שְׁתוּ;
חֶסֶד הָאֵל תִּרְאוּ.
3. אֵל אוֹהֵב יְהֹוָה;
כִּילָדָיו אוֹתוֹ נְחַקֶּה.
נְלַמֵּד אֶת הָעֲנָוִים
לְשַׂמֵּחַ אֶת אֱלֹהִים.
נְבַשֵּׂר בְּנֶאֱמָנוּת,
בְּרֹב אֹמֶץ נִשָּׂא עֵדוּת.
(פזמון)
בּוֹאוּ, הַצְּמֵאִים כֻּלָּם,
וְתִשְׁתּוּ כָּאן בְּחִנָּם.
מֵי חַיִּים, כֵּן, בּוֹאוּ שְׁתוּ;
חֶסֶד הָאֵל תִּרְאוּ.
(ראה גם תהל׳ ל״ג:5; נ״ז:10; אפ׳ א׳:7.)