ספר ההתגלות — מה משמעותו?
תשובת המקרא
שמו היווני של ספר ההתגלות, אַפּוֹקָלִיפְּסִיס (אפוקליפסה) משמעו ”גילוי” או ”חשיפה”. שם זה מעיד על משמעותו של ספר ההתגלות — הוא מגלה דברים שהיו נסתרים וחושף אירועים שנועדו להתרחש שנים רבות לאחר כתיבתו. רבות מהנבואות שבו עתידות עדיין להתגשם.
סקירה כללית של ספר ההתגלות
מבוא (ההתגלות א׳:1–9).
הודעות מישוע אל שבע הקהילות (ההתגלות א׳:10 עד ג׳:22).
חזון ובו נראה אלוהים יושב על כיסאו בשמיים (ההתגלות ד׳:1–11).
סדרת חזונות שכל אחד מהם מוביל לבא אחריו:
שבעה חותמות (ההתגלות ה׳:1 עד ח׳:6).
שבע חצוצרות; שלוש האחרונות מציגות את שלוש קריאות האוי (ההתגלות ח׳:7 עד י״ד:20).
שבע קערות אשר כל אחת מהן מכילה מכה המסמלת את אחד ממשפטי אלוהים אשר יישפכו על הארץ (ההתגלות ט״ו:1 עד ט״ז:21).
חזונות על השמדת אויבי אלוהים (ההתגלות י״ז:1 עד כ׳:10).
חזונות על ברכות מאת אלוהים, הן בשמיים והן על הארץ (ההתגלות כ׳:11 עד כ״ב:5).
סיום (ההתגלות כ״ב:6–21).
גורמי מפתח להבנת ספר ההתגלות
המסר שבו חיובי ולא מפחיד או מעורר אימה עבור עובדי אלוהים. רבים אומנם מקשרים את המילה ”אפוקליפסה” לאסון גדול, אך ספר ההתגלות מציין בתחילתו ובסופו שמי שקוראים, מבינים ומיישמים את המסר שבו יהיו מאושרים בעשותם כן (ההתגלות א׳:3; כ״ב:7).
ספר ההתגלות מכיל ”אותות” או סמלים רבים שאין להבינם כפשוטם (ההתגלות א׳:1).
דמויות וסמלים מרכזיים רבים בספר ההתגלות הוצגו בספרים קודמים במקרא:
יהוה — ”האלוהים בשמיים” ובורא הכול (דברים ד׳:39; תהלים ק״ג:19; ההתגלות ד׳:11; ט״ו:3).
ישוע המשיח — ”שה אלוהים” (יוחנן א׳:29; ההתגלות ה׳:6; י״ד:1).
השטן — אויבו של אלוהים (בראשית ג׳:14, 15; יוחנן ח׳:44; ההתגלות י״ב:9).
בבל הגדולה — בדומה לבבל הקדומה, בבל הגדולה היא אויבת של יהוה אלוהים ושל עמו ומקור לשקרים דתיים (בראשית י״א:2–9; ישעיהו י״ג:1, 11; ההתגלות י״ז:4–6; י״ח:4, 20).
”הים” — עולם האנושות המרושע המתנגד לאלוהים (ישעיהו נ״ז:20; ההתגלות י״ג:1; כ״א:1).
מאפיינים המקבילים למשכן הקדום ששימש בעבודת אלוהים — לרבות ארון הברית, ים דמוי זכוכית (כיור רחצה), מנורות, הקטרת קטורת ומזבח להקרבת קורבנות (שמות כ״ה:10, 17, 18; מ׳:24–32; ההתגלות ד׳:5, 6; ה׳:8; ח׳:3; י״א:19).
חיות פרא — מסמלות ממשלות אנוש (דניאל ז׳:1–8, 17–26; ההתגלות י״ג:2, 11; י״ז:3).
מספרים בעלי משמעות סמלית (ההתגלות א׳:20; ח׳:13; י״ג:18; כ״א:16).
החזונות מתייחסים ל”יום האדון”, אשר החל כאשר הוקמה מלכות אלוהים ב־1914 וישוע החל למלוך (ההתגלות א׳:10). לפיכך התגשמותו העיקרית של ספר ההתגלות צפויה להתרחש בתקופתנו.
כדי להבין את ספר ההתגלות אנו זקוקים לאותם הדברים שעוזרים לנו להבין את שאר המקרא — לדוגמה, חוכמה מאת אלוהים וסיוע מצד מי שכבר מבינים את הכתוב בו (מעשי השליחים ח׳:26–39; יעקב א׳:5).