גלדיולה — פרח מדהים בעל יופי שברירי

אין כמעט מי שאינו משתאה לנוכח יופיים העדין של הפרחים,‏ ואחת הדוגמאות הבולטות ביופיין היא הגלדיולה.‏ הגלדיולה פופולרית מאוד ולכן מגדלים אותה למטרות מסחר במספר מדינות,‏ וביניהן ישראל והולנד.‏ יש גם חווֹת של גלדיולות בארצות־הברית ששולחות את מוצריהן למגדלי הפרחים הנלהבים ברחבי העולם.‏

משפחת הגלדיולות המופלאה גדלה והיא מונה כיום יותר מ־000,‏2 זנים בקשת של כל צבע,‏ גוון ומרקם שאפשר להעלות על הדעת.‏ כיצד הצליחו מגדלי הפרחים ליצור מאותו הפרח מגוון שנראה אינסופי?‏

יצירת זנים חדשים

מגדלי הפרחים משתמשים בכלי,‏ כמו למשל מברשת משיער גמלים,‏ כדי להסיר את אבקת הפרחים מהאבקן,‏ שהוא החלק הזיכרי של הפרח,‏ ולהעביר אותה לצלקת,‏ החלק הניקבי,‏ של פרח אחר.‏ את האבקה מניחים בדרך־כלל על הפרחים הקטנים או הניצנים של הפרח המארח.‏ לאחר שהדבר התבצע,‏ מהדקים את הפרח הרמטית כדי למנוע ממאביקים טבעיים כגון דבורים וזבובים לשנות את התוצאות.‏ כדי להשיג צבע או צורה ספציפיים מכליאים מין אחד עם אחר ומתקבלים המאפיינים המבוקשים.‏

אין משמע הדבר שהזן החדש או בן הכלאיים שהתקבל הוא פרח מסוג חדש.‏ הפוטנציאל לגיוון שכזה היה טמון מאז ומתמיד בקוד הגנטי המורכב של הגלדיולה.‏ באמצעות רבייה בררנית ניתן להשיג גלדיולות בצבעים הנעים מלבן מסנוור לשחור־אדמדם או סגול כהה.‏ יש גם גלדיולות עם כתמים,‏ נקודות,‏ עיטורים ופרחים דו־שפתניים.‏ לכמה מהן יש ניחוח עדין.‏

יופי מעודן

הבט מקרוב בפרחים שבתמונות ושים לב למיני הגלדיולות הרבים.‏ כמה נאה היא הגלדיולה הנראית כאן שמכונה ”‏יופי טבעי”‏!‏ כשעלי הכותרת שלה פרושים מתגלים השוליים הרכים והמסולסלים שקצותיהם סגולים־כהים.‏ נתזים יפהפיים של ורוד כהה וסגול מובילים ללוע של כל ניצן וצובעים את עלי הכותרת התחתונים.‏

זן נוסף הקרוי ”‏תחרת הסחלב”‏,‏ שגם הוא מופיע בתמונה,‏ מותיר רושם שהוא כה שברירי עד שהמגע הקל שבקלים עלול לפגוע בו.‏ הניצנים שלו שעונים אחורה לכיוון הגבעול,‏ ואבקנים ארוכים צומחים ממרכזו של כל לוע צבעוני.‏ זנים נוספים מכונים בשמות רומנטיים כמו כוכב נוצץ,‏ התגשמות החלום,‏ נורה אדומה,‏ אין כמוהו וירח כסוּף.‏

גידול גלדיולות

מגדלי הגלדיולות לא רק משיגים זרעים מהפרחים אלא גם אוספים את הפקעות,‏ המצויות בקצהו התחתון של הגבעול.‏ הם גם אוספים את הפקעיות הקטנות יותר שגדלות על הפקעות.‏

הגלדיולה המתורבתת פותחה בעיקר ממינים אפריקניים,‏ אך היא מכה שורשים באזורים טרופיים.‏ פרח זה די רגיש כשמדובר במזג־האוויר.‏ הוא עלול שלא לשרוד בחורפים הקרים בארצות מסוימות,‏ אך הוא צומח יפה בחודשי הקיץ החמים.‏

באקלים קר יש להוציא מהקרקע את הפקעות בסוף עונת הגידול ולנקותן בזהירות.‏ פקעת חדשה תצמח,‏ ועם הסרת הפקעת הישנה והמתה שבתחתית הגבעול קל יותר לפקעת החדשה להכות שורש.‏ נוסף על כך חייבים להסיר את הפקעיות בגודל אפונה הערוכות באשכול על כל פקעת.‏ במזג־אוויר קר צריך לשמור את הפקעות והפקעיות במקום קריר ויבש,‏ אך אין להניח להן לקפוא.‏

לאחר ששותלים את הפקעית צומחים ממנה עלים דקיקים,‏ ובתום עונת הגדילה היא הופכת לפקעת בשלה.‏ כשהפקעות יישתלו בעונה הבאה יהפכו לצמחים מפותחים,‏ פוריים ובעלי פרחים.‏

באקלים ממוזג ניתן להתחיל לשתול בתחילת האביב.‏ זמן השתילה אינו כה קריטי כבאקלים חם.‏ במצב אידיאלי יש לשתול את הפקעיות והפקעות בקרקע לחה וקצת חומצתית.‏ מומלץ לשתול אותן במקום חשוף לאור השמש,‏ משום שהגלדיולה אינה צומחת יפה בצל.‏

כדאי להזליף מים על הפקעיות בתלמים בעומק 8 סנטימטרים ולאחר מכן לכסותן באדמה.‏ אולם את הפקעות צריך לשתול בעומק 13 סנטימטר.‏ כדי למנוע צפיפות יתר בגינה,‏ יש לשתול פקעות בינוניות במרחק של כ־8 סנטימטרים זו מזו ואת הפקעות הגדולות במרחק 10 עד 13 סנטימטר בקירוב.‏ אם תדאג לנקות כראוי את פקעות הגלדיולות ותשתול אותן כפי שצריך,‏ תוכל לחזות תוך כמה חודשים בתצוגה מדהימה — ביופיה העשיר והשברירי של הגלדיולה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

תחרת הסחלב

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

אלמוג חלומי

מונֶה

התגשמות החלום

סנספורט

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

יופי טבעי