סכרים — במחשבה שנייה
סכרים, שבעבר זכו לתהילה כפתרון לצריכת המים והחשמל, אינם נראים בעין יפה במדינות רבות כיום. ”ההנחה שהתועלת שבצדם עולה על המחיר שהם גובים כבר אינה כה ודאית”, מציין כתב העת וורלד ווֹץ’. ”כעת, עם בנייתם של יותר מ־000,45 סכרים ענקיים (בגובה של למעלה מ־15 מטר) ברחבי העולם, מספר הולך וגדל של מחקרים מצביעים על כך שהם עולים הרבה יותר מכפי שסברו רבים אי־פעם”. מהו המחיר שצריך לשלם?
המחיר העיקרי הוא הפגיעה באיזון האקולוגי של 60 אחוז מנתיבי המים בעולם. וורלד ווץ’ מציין: ”מבחינה אקולוגית, הנהרות בסכנה. ייבושם, הטיית אפיקיהם, זיהומם וסכירתם הגיעו לשיעור כזה, שנפגעה המערכת האקולוגית של מקורות המים המתוקים בעולם כולו. במצב שבו יותר ממחצית נהרות העולם נסכרו בלפחות סכר אחד... הסכרים ממלאים תפקיד משמעותי בערעור יציבותה של אקולוגיית הנהרות. למשל, לא פחות מחמישית מדגת המים המתוקים בעולם נמצאת בסכנת הכחדה או הוכחדה”. נפגעים נוספים הם הדגים באוקיינוסים, כגון דגי הסלמון, שנחסמים בניסיונם לשחות חזרה במעלה הזרם בעונת ההשרצה.
אפילו הדעה הרווחת, שהפקת אנרגיה חשמלית מהמים אינה גורמת לזיהום הסביבה, מוטלת כעת בספק. וכי למה? מפני שחומר אורגני מרקיב ששוקע במאגרי המים משחרר כמויות עצומות של גזים הקשורים לאפקט החממה. הסכרים גובים גם מחיר חברתי. כתוצאה מבנייתם, 40 עד 80 מיליון איש עקרו ממקום מושבם — מספר העולה על אוכלוסייתן של מדינות רבות — לא אחת היה המעבר מן הקרקעות הפוריות ביותר בעולם.
השינוי בגישה ביחס לערכם של הסכרים הופך לנפוץ. ארה״ב, לדוגמה, שבה נבנו מספר מדהים של 000,75 סכרים בגדלים שונים שפזורים בנתיבי המים שלה, היא כעת המדינה המובילה בעולם בכל הנוגע להסרתם ולפירוקם של סכרים. אפילו הבנק העולמי קיצץ בתקציב למימון פרוייקטים לבניית סכרים.
אין ספק שהסכרים מועילים באופנים שונים. אולם בדומה למאמצים רבים אחרים של האדם, בולמוס הקמת הסכרים מעיד על העדר חוכמה וראיית הנולד. יש בכך מתן תוקף לדברי ירמיהו הנביא, ש”לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 30]
MOURA :FOTO