מבט על העולם

טכנולוגיה מדכאת את התקשורת

‏”‏המחשבה על קיום שיחה בארבע עיניים מרתיעה בריטים רבים עקב תלותם ההולכת וגדלה בטכנולוגיה מודרנית”‏,‏ מדווח הטיימס של לונדון.‏ סקר שנערך מטעם החברה בריטיש גז בקרב 000,‏1 מבוגרים מצא כי אדם ממוצע מכלה מדי יום כמעט ארבע שעות משעות הערות שלו ”‏על שימוש בטכנולוגיה שבמקור הייתה אמורה לפנות לאנשים יותר זמן לעצמם”‏.‏ לפי נתוני הסקר,‏ ”‏הבריטי הממוצע מבלה 88 דקות ביום בשיחה בטלפון רגיל,‏ 62 דקות נוספות בטלפון הנייד,‏ 53 דקות הוא מקדיש לשליחת דואר אלקטרוני ו־22 דקות לשליחת הודעות טקסט”‏.‏ תוצאות הסקר הראו שמיומנויות תקשורת,‏ כגון שיחה פנים אל פנים,‏ הן הניזוקות.‏ רבים מהנסקרים הודו שהם שולחים הודעות טקסט ”‏כדרך לחסוך בזמן של גינוני שיחה או כדי להימנע לחלוטין מניהול שיחה”‏.‏

הרגל יקר

לדברי פרופסור קרי רֶיוּלָה מהמכון הפיני לבריאות תעסוקתית (‏Finnish Institute of Occupational Health)‏ העישון גובה מחיר יקר,‏ אך לא רק מהמעשנים עצמם,‏ אלא גם ממעבידיהם ומהלא־מעשנים.‏ זמן העבודה שמתבזבז רק על הפסקות עישון ”‏עולה לכלכלה הלאומית קרוב ל־6.‏16 מיליון יורו [‏21 מיליון דולר]‏ בשנה”‏,‏ מדווחת החברה הפינית לשידורים ברשת האינטרנט (‏Finnish Broadcasting Company Web site)‏. מעריכים ש”‏עובדים המעשנים חפיסת סיגריות ביום מחסירים 17 ימי עבודה בשנה”‏.‏ חופשות מחלה רק מנפחות את ההוצאה.‏ ריולה מוסיף ומציין:‏ ”‏מחקרים מראים ששיעור התאונות בקרב עובדים מעשנים גבוה יותר”‏.‏ בנוסף לכך,‏ לפי נתוני הסקר,‏ העישון מייקר את עלויות הניקיון וכמו כן את הוצאות החשמל,‏ ”‏מאחר שמערכת האוורור חייבת לעבוד בעוצמה המרבית”‏.‏ וחמורה יותר מכול היא העובדה ”‏שמדי שנה כ־250 פינים לא־מעשנים מוצאים את מותם עקב מחלות הקשורות לעישון פסיבי בעבודה ובשעות הפנאי”‏.‏

סמים בהישג יד

כתב העת ופרוסט מדווח כי בפולין קל יותר להשיג סמים קלים מאשר בירה.‏ ”‏אפשר להשיגם בכל דיסקוטק;‏ במועדונים,‏ פאבים ואכסניות;‏ באוניברסיטאות,‏ תיכונים וחטיבות ביניים”‏.‏ יתרה מזו,‏ בערים הגדולות ”‏אפשר להזמין סמים דרך הטלפון והם יגיעו יותר מהר ממשלוח פיצה”‏,‏ אומר כתב העת.‏ מחירים נמוכים,‏ זמינות גבוהה והעובדה ש”‏סמים סינתטיים נחשבים לבלתי מזיקים”‏,‏ אומר כתב העת,‏ הובילו לכך שיותר ממחצית מבני הנוער הפולנים נטלו סמים ”‏לפחות פעם אחת בחייהם”‏.‏ לדברי קָטָרְזֵנָה פוּבָסְקַה פּוֹפִּיילָרְש,‏ מנהלת מרכז שיקום לבני נוער,‏ שימוש ארוך טווח באחד מסמים אלו — ספיד — עלול לגרום ל”‏התאבדויות,‏ התקפי לב,‏ פסיכוזות [‏איבוד קשר עם המציאות]‏ ורזון קיצוני”‏.‏

תחייתה של המיסה הלטינית

בגרמניה,‏ ”‏טקסי כנסייה בשפה הלטינית צוברים יותר ויותר פופולריות”‏,‏ מדווח כתב העת פוקוס לענייני חדשות‏.‏ כמרים ב”‏ערים כגון פרנקפורט,‏ דִיסְלְדוֹרְף ומִינְסְטֶר הבינו שחרף הנוכחות המתדלדלת,‏ בכוחם למלא את כנסיותיהם באמצעות הלטינית”‏,‏ מציין כתב העת.‏ האהדה הרבה שרוכשים למיסה בלטינית הובילה לכך שכנסייה אחת במינכן הגדילה את מספר המיסות המתנהלות בליטוּרגיות לטיניות מפעמיים בחודש לפעמיים בשבוע,‏ בנוסף לחגים.‏

מאה של מלחמות

‏”‏המאה ה־20 הייתה למאה העקובה מדם בהיסטוריה עקב מקרי השמדת עם”‏,‏ מדווח בואנוס איירס הרלד.‏ השמדת עם מוגדרת כהשמדה מוחלטת של אומה,‏ גזע,‏ קבוצה פוליטית או אתנית,‏ בצורה שיטתית ומכוונת.‏ על־פי האומדנים,‏ יותר מ־41 מיליון איש נטבחו במהלך המאה ה־20.‏ אחת מהדוגמאות האחרונות היא רואנדה,‏ שם נרצחו ב־1994 כ־000,‏800 איש,‏ רובם בידי ”‏אזרחים שהוסתו על־ידי תעמולה רוויית שנאה”‏.‏ חוקרים אומרים שבמרוצת תקופה בת 100 יום,‏ נהרגו בממוצע 000,‏8 איש מדי יום.‏ זהו שיעור ”‏הגדול פי חמישה משיעור התמותה בתאי הגזים ששימשו את הנאצים במלחמת העולם השנייה”‏,‏ מציין ההרלד.‏

כיצד האליגטורים צדים

דוקטורנטית באוניברסיטת מרילנד פענחה את מה שעד לא מזמן נחשב לתעלומה בעיני המומחים — בחרטומם של האליגטורים מצויים קולטני לחץ המאפשרים להם להבחין בתנועת הטרף במים.‏ לאורך הלסתות של האליגטורים וזוחלים אחרים מסדרת התנינאים ישנן בליטות זעירות הנראות כנקודות בגודל של ראש סיכה.‏ הביולוגית דפני סוֹרס גילתה שהבליטות הן למעשה מצבור חיישני לחץ זעירים שבאמצעותם יכולים הזוחלים להבחין בתנודות קלות על פני המים סביבם.‏ ”‏התנינאים צדים בחסות החשיכה וחצי מגופם שקוע במים שעה שהם ממתינים שהטרף ינוע על פני המים.‏ הלסת שלהם מונחת על פני המים”‏,‏ מסבירה סורס.‏ ”‏כשהם רעבים,‏ הם תוקפים בזריזות כל דבר שגורם לתנודה על פני המים”‏.‏ קולטני הלחץ הכִּיפָּתִיים,‏ כפי שכינתה אותם,‏ כה רגישים עד כי ביכולתם להבחין אפילו בתנודה שיוצרת טיפת מים בודדה.‏

פחי אשפה חיים

מחקר בינלאומי שבדק את השפעת האשפה על חייהם של עופות שוכני ים מצא בבטנו של ה־‏Falmarus Glacialis,‏ עוף־ים ממשפחת היַסעוּראים השוכן בים הצפוני,‏ 30 חתיכות פלסטיק.‏ זוהי ”‏כמות הכפולה מזו שמצאו אצל עופות אלה בראשית שנות ה־80”‏,‏ מדווח העיתון הלונדוני הגארדיאן.‏ המחקר נעשה בעופות־ים אלה משום ”‏שהם מכניסים לפה כמעט כל דבר ואינם מקיאים את מה שהם אוכלים”‏.‏ בין חלקי הפלסטיק שנמצאו בבטנם של עופות מתים היו צעצועים,‏ כלים,‏ חבלים,‏ כוסות קלקר,‏ מילוי מזרנים,‏ בקבוקי פלסטיק ומציתים.‏ ד״ר דן ברלו,‏ ראש צוות מחקר בארגון הנקרא החברים של אדמת סקוטלנד (‏Friends of the Earth Scotland)‏, אומר:‏ ”‏אנו למדים ממחקר זה שחיות שוכנות־ים בקרבת החוף בסקוטלנד הופכות לפחי אשפה חיים”‏.‏ העיתון מוסיף:‏ ”‏יותר מ־100 מתוך 300 מיני עופות־הים אוכלים בטעות פלסטיק”‏.‏

שפת סימנים באינטרנט

במשך שנים שימש הטלפרינטר ככלי תקשורת עבור החירשים ולאחרונה החלו להיעזר גם בדואר אלקטרוני כדי לתקשר עם חבריהם.‏ כעת נפוץ השימוש במצלמות אינטרנט המחוברות למחשב שבאמצעותן יכולים החירשים לדבר בשפת סימנים באינטרנט.‏ אף־על־פי־כן,‏ לפי העיתון נשיונל פוסט שיוצא לאור בקנדה,‏ ”‏עקב שדה הקליטה המצומצם של מצלמות האינטרנט והתמונה הדו־ממדית,‏ נשמטים ניואנסים מסוימים,‏ בדיוק כשם שאי אפשר לראות הרמת גבה או חיוך קטן דרך הטלפון”‏.‏ חיבור אינטרנט איטי ובעיות טכניות נוספות עלולים להקשות על שימוש בשפת סימנים בעזרת מצלמות האינטרנט.‏ כיצד מתגברים החירשים על קשיים אלה?‏ הם מאריכים את הסימנים וחוזרים עליהם.‏ הם גם למדו ”‏להתאים את תנועותיהם או את תנוחת הגוף כדי לחפות על זווית הראייה”‏,‏ אומר הפוסט.‏ כמו כן,‏ דוברי שפת הסימנים מצאו שהם יכולים להדגיש את דבריהם על־ידי קירוב ידיהם למצלמה במטרה לשוות להן מראה גדול יותר.‏